סגולות להריון

ילדים צריך להוליד, וכדי להולידם צריך להורות, כשהיכולת להגיע להריון תלויה בגורמים פיזיולוגיים, אנטומיים ופסיכולוגיים של הזכר או הנקבה.

עקרות מוגדרת כחוסר יכולת להרות במשך שנה, למרות קיום יחסי אישות סדירים ובלתי מוגנים. עקרות כזו אינה בהכרח קבועה ובלתי ניתנת לתיקון.

שכיחות העקרות באוכלוסיה הכללית נאמדת ב--15%10, כשהסיבות הן שונות. (שטיינברג, אנציקלופדיה הלכתית- רפואית חלק ה עמוד 355).

מה עושים כאשר בני זוג החושבים שהם מאותו מיעוט?

הולכים לרופא גניקולוג או אורולוג

ומה באם הרופא שבדק אותם קבע שמבחינה רפואית אין סיכוי, שלבני הזוג יחד יהיה ילד משלהם?

הולכים לרופא שני.

ומה אם אותו הרופא השני קבע כמו הראשון?

התגובות תהיינה שונות:

יהיו שישלימו עם מצבם ו"יכנסו לדכאון".

יהיו שישלימו עם מצבם, ויחפשו להם "הורות חילופית".

ויהיו שלא ישלימו עם מצבם ו"ילכו" לאדמו"ר, או לבאבא הידועים כ"מושיעי עקרות".

בין הפונים יהיו גם אנשים, שבימים כתיקונם, הם לא מאמינים "בכל השטויות ההללו", אלא שאין להם מה להפסיד.

אותו ה"קדוש" ימלא את בקשתם, (ברוב הפעמים) בברכה, או בהבטחה, עם תוספת סגולה,

אני "מברך/מבטיח… שתבשרו בשורות טובות". (מחק את המיותר).

מה הן "בשורות" טובות?

באגרת לשני בני זוג שבקשו ברכה לזחו"ק, כותב האדמו"ר מליובאוויטש (נדפס ב"שערי הלכה ומנהג" ח"ד עמוד לד):

לאחד:

"וכיוון שלפעמים העכוב בברכת ה' לזרעא חייא וקימא בא מחסרון דיוקן וזהירות בקיום חוקי ודיני טהרת המשפחה (נדה, הפסק טהרה, טבילה במקווה כשרה וכו') ... ".

ולשני:

"וידוע שברכת זרעא חייא וקיימא קשורה בשמירת חוקי ודיני טהרת המשפחה, לכן מן הנכון לדייק בזה, ובפרט שבמשך הזמן נשכח איזה פרט, וראוי לעבור עליהם עוה"פ /עוד הפעם/, והשי"ת ימלא משאלות לבכם לטובה ויבשרו טוב".

האם זה ידוע גם למי שלא שמע על המכתב הראשון?

יש לציין, שייתכן שהחמרה בדיני טהרה יגרמו לעקרות הידועה כ"עקרות דתית", והיינו. אשה שיש לה מחזור קצר, כך שזמן הביוץ שלה הוא בתוך שבעת "הימים הנקיים".

ראו על פתרונות הלכתיים ראו שטיינברג שם בערך "פוריות ועקרות", חלק ה עמודים 379-.381

באבות ואדמו"רים הם לא אינסטלטורים.

הם לא נותנים אחריות.
__________

האם אדמו"רים ובאבות הם היחידים היכולים להושיע?

לפני שנים, כשגרתי באחד מאיי האוקינוס השקט, סופר לי ע"י אשה הודית (הינדית), שהיא נכנסה להריון בזכות שייך ערבי ושן של כלב.

לדבריה, כשבמשך שנים לאחר נישואיה היא לא הרתה, יעצו להייעצו לה לקבל את ברכתו של אדם קדוש, והיא הלכה לשייח ערבי הידוע כקדוש שברכותיו מתגשמות, ושיעץ לה לקשוור למותניה שן של כלב

היא עשתה כדבריו, ונולדה לה בת!

לא היה לה ספק שבתה נולדה בזכות שן הכלב, ווהיא לא הבינה, מדוע אף שהיא מסתובבת זה מספר שנים כשמסביב למותניה שן של כלב, לא נולד לה דבר.

אני ראיתי את בתה.
_____

גם ליהודים סגולות רבות נגד עקרות, ומהן ישירת מפי אשמדאי

בספר "תולדות אדם" (חיבור יקר ונורא ..., דף ב עמוד ב) מצאתי את הדברים הבאים:

"מסורת בידנו שבמשך הזמן שהיה אשמדאי אצל שלמה המלך גילה לו סודות עמוקים וגם הרבה סגולות ותרופות, כאשר למראה עיני היו כמה ענינים בכתבי ריב"ש /רבי יואל בעל שם?/ ובתוכם ראיתי בזה הלשון: שאל שלמה המלך ע"ה את אשמדאי מלכא דשידי: מאיזה סיבות אין אשה מתעברת ומה היא תרופתה? א"ל, שבע רוחין איתא, רוחא קדמאה... רוח תנינא.... רוח תליתאה..אלו הן הסיבו, המעככבות הריון ורפואות לכל הנ"ל.... ".

הרפואות שקבלם משלמה המלך שקבלם ישירות מאשמדאי, הן על בסיס של רחם זאבה, או רחם פרידה, או מרה של דוב, או מרה של זאב, או חלב דב ומרה של קיפוד, או מרה של שועל וכבד של קיפוד, או ...

בהמשך דבריו מביא המחבר, סגולות נוספות שהגיעו אליו לא מהבעל שם טוב ולא מאשמדאי, אלא מספרי סגולות שונים, מבלי לומר מהיכן קבלו אותם הם, כגון ולשרוף עור של שועל ולערבו בתוך מים, ולתת לאשה לשתות, וכן סגולות על בסיס מרה של דג, או רחם של ארנבת, שלפוחית של תרנגולת שחורה, (מה זה?).

יש שם סגולות, שיגרמו להרעלת דם לאשה לפני שיכניסו אותה להריון.

סגולות נוספות להריון מצאתי בספר "רפאל המלאך", (רוזנברג), עמודים 29-30, בסגולות אלו, קמיעין, עור ארנבת, מוחות יונים-זכר ונקבה, וערבות הנחל של הושענה רבה.

"שהבעל והאשה לא יזרקו ההושענות שלהם ביום הושענא רבא, אלא יצניעם ויצרפו להם ב' ערבות מן הלולב שהיו מברכין עמו, ולפני התשמיש הראשון שאחרי הושענא רבא יבשלו השני הושענות עם השתי ערבות בתוך חצי קווארט מים, אח"כ ימזגו לשני כוסות, ויקח הבעל כוס אחד והאשה כוס אחד ויאמרו על הכוסות ההושענא המתחלת "אדם ובהמה" ואח"כ ישתו הכוסות עם צוקער כמו ששותין טיי, וישמשו מטתם וישעו ממרומים" .

מי כאן האדם ומי כאן הבהמה?

זה עוזר להריון כי ערבה בגימטריא זרע וגם בגימטריא הריון, עם הכוללים של האותיות של האותיות והתיבה.

ומה בקמיעין?

"יהי רצון מלפניך אהיה אשר אהיה שתרחם על האשה פב"פ ותתן לה בקרוב הריון מבעלה בזרע של קיימא בכח השמות הקדושים האלה ע"י המלאך שמשיאל...

חפשתי על המלאך שמשיאל ומצאתי שיש לו תפקידים רבים במקורות שונים:

ממונה על ג"ע.

ממונה על היום.

ממונה על הירח.

ממונה להעלות את התקיעות.

ממונה שהמלכים והמלכות "לא יצאו מרצוניך".

ממונה על ההריון.
למרות ש"אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות". (ראו רש"י בראשית פרק י"ח פסוק ב

גם בספר "סגולות ישראל", (דף כ"ח) מספר סגולות אחרות, כגון שתיית דם ארנבת מיובש ע"י הבעל והאשה, שתיית עור ארנבת שרוף מהול במים, וסגולה בדוקה ומנוסה (סגולה כב) שאיני יודע, איך מי ששפוי בדעתו יכול לא רק ל"עשותה", מפני שהיא תהרוג את המשתמש בה, אלא אף להעלותה על הכתב.

ד. שפרבר מביא במנהגי ישראל ח"ב עמוד רצ"ג מ"תלפיות" ו א-ב עמודים 246-247, סגולה ידועה בקרב עמים רבים ובקרב העדות הספרדיות בצפת ובירושלים להפריית עקרות:

אכילת ערלת התינוק שלאחר ברית המילה, הערלות היו מוזמנות מראש ע"י הבעלים, שהיו משלמים עבורם למוהלים.

לערלות היתה כנראה דרישה רבה, מפני שלבליעתן יחסו הן סגולה להפראת עקרות והן להולדת בנים זכרים.

בליעת הערלה עוררה את השאלה ההלכתית של אכילת עור אדם, ראו הרב טולידאנו (ים הגדול סי' נג), ובספר שו"ת מחנה ישראל סימן פד:

"נשאלתי אם מותר לאשה לאכול ערלת התינוק לאחר שנימול, דקבלה בידם דאיכא סגולה ע"י אכילת ערלה של התינוק שתתעבר האשה אשר היא עקרה וחשוכת בנים.

... אה"ב עיין בתשובת הרב הר"ש בן הרשב"ץ ז"ל בסס"י תקי"א שכתב וז"ל מ"מ יצא לנו לפי זה איסור למה שנהגו הנשים לבלוע ערלת הזכרים שחותכין בעת המילה כדי להולי' הזכרים אבל לדעת התוס' שרי דהא לא מחלפי בבשר בהמה טמאה וכו' יעו"ש. והביא דבריו אלו הרב המפורסם בס' הבהיר מחזיק ברכה בי"ד בסי' פ"ט אות ב' יעו"ש...".

ואני שואל: איך מותרות סגולות אשמדאי?

עולם הפוך אני רואה