| נשלח ב-14/9/2006 18:20 |
 |
| |
השפעת השפעת על המשופע המושפע.
אדם חולה בשפעת .או באנגינה ( מה ההבדל?),או בקוצר נשימה ,או בשאר מרעין בישין .ל"ע.
במה אמורה להיות השפעת סוג המלחה על נישמתו .
שכן הוא באופן בלתי מודע הזמין את מחלתו לעצמו כדי להשתפר .כדי לתקן.
מה הוא אמור לדעת במחלתו על מנת לצאת ממנה או חלילה להישאר בה ולקוות להחלמה כדי לצמוח.
והרי ידוע שכל אבר דרוש לו תיקון באמצעות חולי או קלקול הניכרים בגשמיות .
ואולי כל זה לא נכון .ואולי עוברים את המחלה ככה כאילו כלום .
ואולי צריך להבין על מה צריך להשפיע בחיים יותר נכון או להיות מושפע יותר טוב אם מגיעה מחלה .
להחלמתכם אותי אודה.
נכון לכרגע השפעת בעיצומה .לא רוצה לפספס את המסר.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2009 12:43 |
|
| |
התבהרות,
דברי הרב שרלו: ...היא קוראת לאדם לזכור בעומק ליבו את המבט האופטימי, ואת האפשרויות הגנוזות בכך שדברים ישתנו לטובה. לא יותר מזה....
על כך כתבת: "מה טובה צומחת מהרע אינו מבורר דיו .מתחמק וכמובן באיצטלא של ראליות וחושבנות "
הרב שרלו משקף בדבריו את מה שאמרו (במדרש בראשית רבה צא,י) "למה הרעותם לי" (פרשת "מקץ" מג ו) אמר רבי חמא בר חנינא, מעולם לא אמר יעקב אבינו דבר של בטלה אלא כאן . אמר הקב"ה: אני עוסק להמליך את בנו במצרים, והוא אומר "למה הרעתם לי"? זהו שנאמר: למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מה'. ומאלוהי משפט יעבור" (ישעיה מב, ז -
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2009 11:12 |
|
| |
התבהרות
אדרבא, תני תגובה מפורטת ומעמיקה יותר במגבלת המקום של הרב שרלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2009 10:07 |
|
| |
הרב שרלו ...כרגיל מרדד את הטמון בסוד או בבלתי מובן ברידוד מהיר של פחות חשוב או פחות אפקטיבי .
המהלך השני שלו לגיב מה טובה צומחת מהרע אינו מבורר דיו .מתחמק וכמובן באיצטלא של ראליות וחושבנות .
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2009 21:13 |
|
| |
| התשובה: |
|
מאת הרב יובל שרלו:
|
| כותרת התשובה: |
|
"יפשפש במעשיו" לעומת "הכל לטובה" |
| תוכן התשובה: |
|
שלום וברכה
הנפש האנושית מסוגלת להכיל שני מהלכים סותרים ומנוגדים.
דוגמה לדבר נכנסה גם להלכה, כאשר ההלכה מחייבת לברך "דיין האמת" בעת
אסון, אולם אם הקרוב שנפטר הוריש לך ירושה עצומה, מברכים בו בזמן "הטוב
והמיטיב".
כך גם בראש השנה ההדרכה היא "וגילו ברעדה": זה גם יום טוב וגם יום דין.
ברם, האמירה של "אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך" אינה סתמית, ואינה אומרת רק "גם וגם" היא כוללת בתוכה גם סדר מסוים.
בהקשר שלנו, הנקודה הראשונה היא "יפשפש במעשיו". אנו מאמינים כי כשבא
רע על האדם זהו שדר מריבונו של עולם. על האדם לחיות לאור הדרך הפשוטה
בעולם הזה, שרע הוא רע הוא רע, ולחפש את המקום בו הרע יכול לשכלל את עולמו
הרוחני. אין לנו דרך לדעת את השדר המדויק מריבונו של עולם, אולם עצם
העובדה של התייחסות כאל איתות משמיים על כך שצריך להתנער ולייסד עולם
רוחני משוכלל יותר – היא הטמונה ברע, וזה הצעד הראשון והבסיסי.
ישנו מהלך רוחני אחר, מקביל אמנם אך קטן בהרבה, בו אנו מאמינים באופן
עקרוני כי מכל צרה אפשר שתצא טובה גדולה. כאן רב הסתום על הנגלה הרבה
יותר, ולא זו בלבד, אלא שלאמונה זו יש הרבה פחות צעדים אופרטיביים. היא
קוראת לאדם לזכור בעומק ליבו את המבט האופטימי, ואת האפשרויות הגנוזות בכך
שדברים ישתנו לטובה. לא יותר מזה.
כל טוב
http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=116233
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2006 12:12 |
|
| |
ב"ה.
כמתעסק, שלום!
א. יישר כח על ההבהרה!
ב. באשר להערת 'אגב' בשולי הודעתך האחרונה ( "לגבי נשים שאינם מצוות בת"ת אם פישפשו במעשיהם ולא מצאו, במה יתלו, או שמא הגמרא פונה לגברים בלבד?" ):
- אולי י"ל בד"א: "נשים במאי זכיין..."
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2006 10:26 |
|
| |
"כן. יש קשר.
הע"ז היתה סימפטום למצב חברתי בעל תופעות מוסריות קלוקלות. חברה שאין לה עמוד שידרה מוסרית קורסת, והתוצאה גלות.":
אם כך, הדעות שלנו לא כל כך רחוקות כמו שחשבתי בהתחלה.
אם ניישם את דבריך לגבי מחלות של האדם הפרטי:
כשאדם פרטי חולה, ייתכן שהדבר נובע מעבירות מוסריות שעשה כלפי חבריו,
שגרמו להתערערות קשריו החברתיים, וכתוצאה מכך גם להחלשת מערכת החיסון שלו.
וייתכן שהדבר נובע מכך שהתפלל בלא כוונה, ובכך החליש את הקשר שלו עם הצד
הרוחני באישיותו, ושוב הדבר גרם להתערערות מערכת החיסון ולהידבקות בוירוס.
וכו'...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2006 08:45 |
|
| |
מאיר
כן. יש קשר.
הע"ז היתה סימפטום למצב חברתי בעל תופעות מוסריות קלוקלות. חברה שאין לה עמוד שידרה מוסרית קורסת, והתוצאה גלות.
וכל מלה מיותרת...
אגב:
לגבי נשים שאינם מצוות בת"ת אם פישפשו במעשיהם ולא מצאו, במה יתלו, או שמא הגמרא פונה לגברים בלבד?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2006 01:51 |
|
| |
מאיר,
א-לוהים איננו עונה לאיוב על שאלותיו משום שהוא עצמו המענה -ומשזוכה איוב להכיר את א-לוהים מבחינת א-לוהותו - בטלות מאליהן כל השאלות לגבי הפונקציות שהוא ממלא בעולם או שאנחנו נוהגים לייחס לו -
הבאתי את ייסוריה מאהבה של ברוריא כתשובה לשאלתך "יסורין של אהבה כמחלה ללא סיבה ???" ברוריא לא חיפשה סיבה וזו הנקודה שרציתי להדגיש, היא לא פישפשה ולא באה בטרוניות. מה גם שר' מאיר רומז שהוא לא ראה בבניו חוטאים אלא ההיפך, ראה בבניו תלמידים שעולים על רבותיהם הם האירו עינייו בתורה - ברוריא קבלה את העובדה שה' לוקח וסיבותיו עמו - וכמו שנתן ככה הגיע הזמן להחזיר -
אם אתה רומז בדבריך על חטא שחטאה ברוריא, ובניה הם אלה שמשלמים במותם בעבור חטאה, אתת סותר את הבחירה שהיא מיסודות התורה - בחירתו של האדם לעשות טוב או רע!
ר' עקיבה צווה על ידי ה' לדרוש תורה ברבים למרות שהרומאים אסרו עליו? - זו היתה בחירתו לנהוג כפי שנהג והוא לקח סיכון שידונו אותו למיתה - וכשהגיעו הייסורים קבל אותם באהבה - לא מטבע ברייתו כיצור אנושי נמצא הפרט בהשגחה אלוהית - אלא עליו מוטל לרכוש לעצמו השגחה זו והיא מתגלמת בדבקותו בה' בחובתו אליו וזוהי תכלית האדם ושלמותו: והזוכה לה "הוא עם אלוהיו ואלוהיו עמו" - כשאדם דבוק באלוהיו הוא אינו מרגיש ביסורים, וכך הם לא מוסיפים לו ספקות בה', והאם הוא יודע או לא יודע, או משגיח או הזניח, אלא יוסיפו בו אהבה..."ואני קרבת ה' לי טוב"
ואדרבא, אתה זה שהולך בדרך אלישע בן אבויה - אתה עסוק בפנקסנות של שכר ועונש, וחוזר ומזכיר את פרשת "והיה אם שמוע" - אמונתו של אלישע בן אבויה מתחילתה היתה האמונה במשמעותה המילולית של "למען יאריכון ימיך" האמורה בכמה מן המצוות, וכשראה מקרה שקיום המצווה קיצר את חייו של עושיה, ואילו עובר על המצוווה לא נענש נתערערה אמונתו ויצא תרבות רעה...
תוקן על ידי - riv - 18/09/2006 2:25:31
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2006 23:50 |
|
| |
כמתעסק
לא חשבתי שתקנה את הלוקש.
והיה אם שמוע מדבר על עבודת אלילים המביאה גלות, יש כאן קשר נסיבתי?
ודאי שצריך לעבור על דוחות המים אך אם הם תקינים צריך לעורר על המעשים הגורמים לחרון אף.
ריב
לא שמעתי תשובה לאיוב והרמב"ם לא אמר אף פעם שיש לו.
אצל ברוריה לא כתוב אם היה חטא או לא ולא זה הנושא שם.
הרוגי מלכות הם חרון אף כללי 'מפני הרעה נאסף הצדיק' ורבי עקיבא הוא שוב קושיה שנאמר עליה בגמרא 'שתוק! כך עלתה במחשבה לפני'
אם את מעוניינת להסיק מכך שאין דין ואין דיין (אלא המגזן והדיאטה כמובן) כבר קדמך אלישע בן אבויה.
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2006 23:35 |
|
| |
ירמיהו ומאיר ( - המשך תשובה גם לאראל)
"אך, לפי דברי חז"ל אין הבעי'ה ב'תורה', כי אם ב'ביטול תורה' ".
ביטול תורה = ביטול וההתעלמות מלעסוק בתובנות ובעקרונות היסודיים.
"אדם בחן את ה'מעשה' ולא מצא; בחן את ה'תורה' ולא מצא - מה מקום יש עוד לשאלה "מה יש ביכולתי לעשות להתגבר על המצב"? לכאורה, כלום.".
יש ביכולתו לעשות הרבה מאוד. יש להבחין בין חיפוש תיקון בהקשר הקרוב ( - בלשון הרמב"ם = סיבה קרובה) - לכך מכוון הן יפשפש במעשיו והן ביטול תורה - בשני המקרים הכוונה לחיפוש בתחום הבעיה.
מאידך, 'יסורין של אהבה' - משמעם, יצירת משמעות ע"י עיסוק במכלול החיים. כלומר, זו ההכוונה לא לחפש בתחומי הפנס או אפילו הרחוב. אלא פשוט להמשיך קדימה, ומתוך שהאדם עצמו יוצר לעצמו כוונים חדשים, חייו מתעלים ומקבלים משמעות.
כל המשמעות של יסורים של אהבה (-לא הם ולא שכרם) פירושה ההבנה כי אין לך להתמקד בתודעה של חיפוש מוקדי אשמה, זו התובנה כי עליך לעסוק בעתיד מתוך נסיון לעשות אתנחתא ביחס לעבר המעכב אותך.
מקווה שדברי הובהרו.
מאיר:
לגבי 'והיה אם שמוע' - ודאי שזו הכוונה.
המשמעות היא:
אם תשכילו לנהל את חייכם מתוך תודעה של אחריות לגבי מוקדי החשיבות הנכונים בחיים, ובכללם ודאי גם ניצול משאבים נכונים וחלוקה כלכלית נכונה באוכלוסיה, תזכו לברכת שמים - ובכללה גם ברכת המים שאינם אלא הביטוי הפשוט בלשון תורה לשפע הכלכלי.
(אגב, עצתי לך לקרוא את הדוחות של גורמי המים (-כן, עשיתי זאת), מחכה לך הפתעה על השינויים והממוצעים האקלימיים, גורמי ההשפעה וכדו'.)
מסתבר, שבתל-אביב לאורך השנים (-אולי בגלל ב"ב?) צדיקים יותר מי-ם, וגם הדרומיים בשני העשורים האחרונים צדיקים מהצפוניים (לפי ממוצעי המשקעים), וכן יש שנה אחת במחזוריות של 1.5 לעשור שמתגלה פרץ צדיקות בישראל.
(- כמובן שיש שינויים לגבי השקע מעל כל אגן הים התיכון, וכמו כן כמה סטטיסטיקות נוספות, אך נשתדל שהעובדות לא יבלבלו אותנו, וזה כבר נושא לאשכול אחר - לקראת החורף).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2006 23:13 |
|
| |
מאיר,
בשבילך הקושיא של צדיק ורע לו נשארה ללא מענה- אך זה לא בהכרח האמת וזה לא בהכרח שפירושך על דברי הרמב"ם הוא הנכון - אני גם העלתי את סברתי, זה שדחית אותה על הסף בטענה מופרכת, לא עושה את טענתך יותר צודקת - ועל זה נאמר: 'אגרא שדשמעתא סברא' - שהעיקר הוא הסברא שאתה מוציא מהלימוד..כל אחד והשכר על המאמץ שהוא משקיע, והסברא בה הוא מחזיק
אני דווקא זוכרת שרבי מאיר התחיל בוכה ואומר: בני בני! רבותי רבותי! בני בדרך ארץ, ורבותי שהיו מאירים עיני בתורתם!.....חוץ מזה מדובר על קבלת יסורים מאהבה - בלי פישפושים, ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך- אתה בכוח מנסה לדחוף חטאים במקום שמדובר על יסורי אהבה?
באיזה חטאים חטאו עשרת הרוגי מלכות? על איזה חטא רבי עקיבה נענש שסרקו בשרו במסרקות ברזל? או ר' חנינא בן תדריון שהעלו אותו באש? שמא חטאו היה בזה שלימד את בתו תורה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2006 21:51 |
|
| |
ריב
את ראית פעם שאני אמרתי שלא צריך לשמור על הבריאות?
ושמי שלא שמר על בריאותו וחלה אין לו להלין אלא על עצמו כתבתי כבר כמה פעמים.
אז זהו, או תמיד או אף פעם?
אפשר לחלות על ידי רשלנות אך יש גם הנהגת הגמול, כך על כל פנים מאמינה היהדות המסורתית על פלגיה כולל הרמב"ם וזאת על סמך התורה שבכתב ודברי חז"ל.
איוב הוא הקושיא של צדיק ורע לו שנותרה ללא מענה, כבר כתבתי את זה? תנסי להזכר.
אז אם קושיא אחת מערערת את כל המערכת כי אז אין לי מענה.
ברוריה, ובכן לא כתוב שם שלא היה לה חטא, ואמנם יש גם יסורים של אהבה, עייני בברכות דף ה.
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2006 21:10 |
|
| |
מאיר,
לגבי דבריך לכמתעסק, ולא שהוא זקוק לעזרתי...
מוזר,כשנדמה לך שדברים משרתים את עמדותיך אתה נתלה על דברי הרמב"ם בהלכות תענית - אך מהדברים בהלכות דעות פ"ד שהבאתי למעלה אתה מתעלם כאילו הרמב"ם בדה אותם מליבו וכאילו אין מקורם בדברי חז"ל בתלמוד - שאביא מראה מקומות שבו תיווכח שדבריו נתמכים על דברי חז"ל?
סתם כך הוא מתיימר ולא כורך שמירת מצוות בשמירת בריאותו של האדם ובהלכה כ הוא אומר : ...שכל המנהיג עצמו בדרכים אלו שהורינו - אני ערב לו שאינו בא לידי חולי ...אלא אם גופו רע מתחילת ברייתו, או אם היה רגיל במנהג מן המנהגות הרעים מתחילת מולדתו, או אם תבוא מכת דבר או מכת בצורת לעולם..
אגב, לצרות ולמחלות שנפלו על איוב היתה סיבה? היכן מפורטים מעשיו הרעים שנעלמו מעיניי?
ומי כברוריא קבלה ייסורים מאהבה כשנודע לה בשבת ששני בניה מתו - ושמרה את הדבר מפני ר' מאיר עד צאת השבת עד שבישרה לו באומרה שבעל הפיקדון בא לבקש את שלו - וה' נתן וה' לקח!
תוקן על ידי - riv - 17/09/2006 21:28:51
|
|
|
|
|
