הביני 5 שעות- בגן העדן- זו לא תקופה, מה -עוד שבשלש מהן חטאו,
ולמרות שהם-- וידע כל פעול כי אתה פעלתו- ידעו יותר מכל יצור, התוצאות הן הקובעות.
את-"זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר.." המשורר לא כיון -לדור המדבר. כי הרי במזמור אחר הוא אומר עליהם- ארבעים שנה אקוט בדור.
השיא היה מתן תורה- נכון. וראי מה הם עשו מיד אחר השיא הנכסף- את העגל.
נשלח ב-6/5/2010 13:47
לגבי החטא הקדמון: א. מה זה משנה אם הם עם ישראל או לא? אם הם לא אז אדרבה, הרי התכלית היא להביא את כל העולם לידי שלמות - "וידע כל פעול כי אתה פעלתו...ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' א-לוהי ישראל מלך.." "לתקן עולם במלכות שד-י" וכן הלאה. ב. למאי נפקא מינה ה"זמן" ששהו בגן עדן? הרי כל מהות העולם זה תשובה - לשוב למקור - בו אין חטא, וזה רק מציאות גן עדן שלפני החטא, לפני הקלקול ולפני הקללות.
לגבי בית ראשון: א. יסוד הפרטיות הלא מבוררת קשור לימי שלמה, לא לימי המדבר. ב. זה נכון שהייתה ע"ז, אולם ביחס לשאר התקופות, זו הייתה התקופה השלמה ביותר של עם ישראל. בית מקדש, מלך חכם, איש תחת גפנו, שם ה' נודע בעמים (מלכת שבא) וכו'. ג. מנין לך שלא ידעו את התורה?
לגבי המדבר: לא אני אומרת, הפסוק אומר "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר.." מכל מקום, תקופת מתן תורה הייתה שיא בהיסטוריה של עם ישראל.
כמו כן יש לקחת בחשבון שהמציאות איננה שחור לבן, אלא מורכבת מאוד, דווקא דור המדבר הוא דוגמא טובה לכך בשל הקיצוניות שהייתה בה לכאן ולכאן.
(על מה לדעתך יש לכוון את הפסוק?)
נשלח ב-6/5/2010 13:22
דתיה
נראה שיש לכוון על גן עדן שלפני החטא, שהרי מאז החטא הקדמון לא הייתה תקופה של שלמות מוחלטת בעם ישראל.
עד כמה שזכור לי- אדם וחוה לא היו עם ישראל, והתקופה בגן העדן-לפי הגמרא בסנהדרין ערכה בדיק 5 שעות.
התקופות שהכי התקרבו לזה היו ימי בית ראשון, אולם גם אז השלמות לא הייתה גמורה
השלמות לא היתה גמורה? עבדו ע"ז ג"ע ושפיכות דמים , לא היה מעשה רע שלא עשו. לא הכירו את התורה! אפילו ברמז.
(יסוד הפרטיות לא היה מספיק מבורר - ראה: למהלך האידיאות בישראל), וימי חסד נעורינו במדבר, שכמובן גם אז לא הייתה שלמות שהרי לא היינו בארץ ישראל המקדש לא עמד על מכונו וכו'.
- חסד נעורינו? חסד על מה? על העגל? בעל פעור? קברות התאווה? המרגלים?
- חסד נעורים כה גדול עד שהגמרא אומרת-דור המדבר אין לו חלק לעולם הבא - וכשהמקדש כן עמד על מכונו? האידיאות בישראל פרחו?
נשלח ב-6/5/2010 12:04
בלבעמיו, אני בת.
מכיוון שככה העולם פועל - בתהליכים ובשלבים.
למשל חז"ל אומרים שקורבנות בטלים לעתיד לבוא, ומצד שני הרמב"ם אומר שכשיבנה המקדש נקריב קורבנות - איך נבין את הסתירה? אלא שיש לומר שזה כנראה יהיה בשלבים. קודם כל נבנה מקדש, נקריב בו קורבנות. לאחר מכן כנראה יהיה שלב בגאולה בו כבר לא נצטרך להקריב. וכן בגלות התפללנו לשוב לארץ, ועכשיו למרות שאנחנו עדיין מתפללים שכל היהודים שעדיין בגלות ישובו, בכל זאת התפילה היא קצת שונה, ז"א שאנחנו מתפללים כל פעם לשלב הבא שהכי "בוער" כעת..
נשלח ב-6/5/2010 11:48
ומתי היתה התקופה שלפני הצרות?
נשלח ב-6/5/2010 11:48
דתי אם המטרה היא שלב ב מדוע צריך לעבור דרך שלב א?
נשלח ב-6/5/2010 11:47
סגירת מעגלים
קודם כל זו שאלה יפה כי באמת לכאורה (ואולי לא לכאורה) נראה שיש לכוון על גן עדן שלפני החטא, שהרי מאז החטא הקדמון לא הייתה תקופה של שלמות מוחלטת בעם ישראל. התקופות שהכי התקרבו לזה היו ימי בית ראשון, אולם גם אז השלמות לא הייתה גמורה (יסוד הפרטיות לא היה מספיק מבורר - ראה: למהלך האידיאות בישראל), וימי חסד נעורינו במדבר, שכמובן גם אז לא הייתה שלמות שהרי לא היינו בארץ ישראל המקדש לא עמד על מכונו וכו'.
על מה אם כן לכוון? נראה לי שהתשובה נעוצה בכך שבעתיד אליו אני מצפים, אע"פ שאיננו יודעים באמת כיצד יראה ומה יהיה, אפשר להבין שגם שלבי הגאולה יהיו מרובים, כאשר כל פעם אנחנו "סוגרים מעגלים" שונים של העבר (כי הרי מתי הגאולה שלמה? כאשר יש מקדש? משיח? כאשר נקריב קורבנות או כאשר המצוות כבר בטלות? רק כאשר יקומו המתים? וכו').
אם כן אולי ניתן לומר שיש לכוון על כמה תקופות עתידיות במקביל:
א' סגירת המעגל הראשון - לימות המשיח - לכוון על החזרת המלכות לישראל עם כל השלכותיה כמו בימי בית ראשון אולם הפעם "עם התוספת" (ז"א שיהיה בית שלישי בשלמות),
ב' - סגירת המעגל מאוחר יותר - לכוון לתקופה מאוחרת יותר ושלמה יותר (משהו בכיוון תחיית המתים?) שנחזור לימים שלפני החטא הקדמון - שזה בעצם השלמות.
יכול להיות שיש גם כל מני תקופות ביניים של גאולה..
נשלח ב-6/5/2010 08:46
שמעתי, כמדומני בשם שושני, ש'חדש ימינו כקדם', הוא חלק מהקינה, מהתקדמות כבר התיאשנו אז לפחות שנחזור לתקופה שלפני הצרות.