| נשלח ב-18/9/2006 19:26 |
|
| |
ידיעות רפואיות אצל חז"ל
עפ"י עצת ידידנו מיימוני המרומם הנני פותח אשכול בענין מדע הרפואה של חז"ל. יודע אני שזה סוגיא ארוכה, ע"כ לדעתי שנגביל רק בנושאים התמוהים ביותר כענינים הנוגעים בדיני נפשות וכדומה. וכדוגמה הנני מציג תמוה גדולה בענין זה שנוגע לענין דיני נפשות, ומצוה גדולה ליישב.
במסכת שבת (קלה, א) אי': ת"ר בן שבעה מחללין עליו את השבת, ובן ח' אין מחללין עליו את השבת. ספק בן ז' ספק בן ח' אין מחללין עליו את השבת. בן שמונה הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו, אבל אמו שוחה ומניקתו מפני הסכנה.
פי' דילד שנולד בחודש שביעי להריון, ה"ה כחי לכל דבר ולכך מלין אותו בשבת דמותר לחלל עליו את השבת, משא"כ ילד שנולד בחודש השמיני להריון, ה"ה כמת ולכך לא מחללין את השבת עליו. ולא עוד אלא דמה שאמו מותרת להניק אותו (באופן שאיננה מטלטלו) הוא רק מפני שאם לא תניק אותו תהא האם בסכנה (וכמ"ש רש"י ד"ה מפני הסכנה: מפני שחלב הרבה בדדיה, ומביאה לידי סכנה). ועי' עוד בסוגיא שם דנחשב כמת ממש ומי שמחתך בבשרו ה"ה כמחתך בבשר המת.
והנה לכאורה זהו פליאה עצומה, דהרי אנו רואין בחוש דכל שיותר שהה הולד במעי אמו, ה"ה יותר בריא. ולפי חכמת הרפואה אין שום סברא בעולם שבן שבעה יהא יותר בר קיימא מבן שמונה.
אשמח מאוד לשמוע מענה ויישוב על זה, ומצוה גדולה ליישב.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2006 01:49 |
|
| |
אברבנאלי
אזי השאלה תהיה האם הלכה שנקבעה על סמך אינפורמציה שגויה, תישאר בתוקפה לאחר שהתברר שהבסיס שלה היה שגוי.
ע"ע הריגת כינים בשבת. טריפה חיה וכו'. ועוד ...
אני כשלעצמי דעתי היא שכאן תקף הכלל "אין בי"ד יכול לבטל דברי בי"ד חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמה ומנין" כלומר כל עוד אין סמכות מקובלת על כל ישראל שתשנה את ההלכה, ההלכה תישאר כמו שהיתה אפילו כשברור לנו שהבסיס שלה מוטעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2006 20:47 |
|
| |
גוונא,
הבעיא הוא שכמ"פ נפק"מ ממידע שלהם לענין דינא, ואף בנוגע לדיני נפשות, כדוגמא שהבאתי לענין בן שמונה בתחילת האשכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2006 17:08 |
|
| |
מישהו מוכן לענות על השאלה של asher בתחילת האשכול? מה בדיוק מנסים לברר כאן? האם ישנה בעייה להבין שידיעות רפואיות מלפני 1500 שנים אינן רלוונטיות?
ישנה אפשרות לדון על ההסברים המוזרים שישנם לחז"ל על כל מיני תופעות, האם הם נובעים מאמונות טפילות סתם? האם בכל דבר כזה ניתן למצוא עומק רעיוני? -אם לא מציאות פיסית-, לדוגמא, המהרש"א כותב על אגדות רבה בר בר חנה שצריך להאמין בהן כפשוטן, טוב שאף אחד לא יקפוץ עלי שזה לא כתוב, לא משנה, ישנה תפיסה כזאת ואני לא מוצא את המהרש"א עכשיו, כך אמרו לי שניים מהמשגיחים שצלחתי בימי חיי, זו דוגמא לתפיסה בנאלית של דברי חז"ל, (הדוגמא היא מאגדתא אבל היא נושקת לרפואות), כלומר, הכל נכון, החכמה בלתי נתפסת ואין מצב שאין כאן סודות גדולים שאנחנו רק לא מבינים מחמת העומק,
נקודה מעניינת שאפשר לנסות לפתוח בה את הדיון (-המיוחל...), היא האם לזמנם של חז"ל עצמם המידע היה רלוונטי? אם כן, אז ייתכן שהם סתם נתפסו למידע ואמונות שהיו בזמנם, ואם לא, אז מסתבר שהם כן רצו להעביר לנו איזשהו מסר, (-אלא אם כן מישהו מניח שהם היו סתם מכשפים תימהוניים כמו הבאבות, האסטרולוגים וכדו', נ.ב. כמדומני שפרופ' יוסף קלאוזנר בסיפרו על יישו, אכן כך התיחס לחז"ל, כיצורים פאגניים וחשוכים שלא הבינו את ההתפתחות האדירה שיישו הביא לעולם),
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2006 16:44 |
|
| |
עזוב את הנסכוי, האם יש בימינו ידיעה מדעית על מהות הנשמה? (עוד חלק באדם שאינו נפסד אף לאחר פטירת האדם)
ולעניננו, הרמב"ם באגרת לחכמי מארשיליה מסביר במה ראוי להאמין. http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/igeret-2.htm
דברים שראוי להאמין בהם דעו רבותי, שאין ראוי לו לאדם להאמין אלא באחד משלשה דברים. הראשון דבר שתהיה עליו ראיה ברורה מדעתו של אדם כגון חכמת החשבון, וגימטריאות, ותקופות. והשני דבר שישיגנו האדם באחד מהחמש הרגשות, כגון שידע ויראה שזה שחור וזה אדום וכיוצא בזה בראית עינו. או שיטעום שזה מר וזה מתוק. או שימשש שזה חם וזה קר. או שישמע שזה קול צלול וזה קול הברה. או שיריח שזה ריח באוש וזה ריח ערב וכיוצא באלו. והשלישי דבר שיקבל אותו האדם מן הנביאים ע"ה ומן הצדיקים.
וצריך האדם, שהוא בעל דעה, לחלק בדעתו גם במחשבתו כל הדברים שהוא מאמין בהם, ויאמר:
|
שזה האמנתי בו מפני הקבלה, וזה האמנתי בו מפני ההרגשה, וזה האמנתי בו מפני הדעה.
|
אבל מי שיאמין בדבר אחד שאינו משלושת המינים האלה, עליו נאמר "פתי יאמין לכל דבר" [משלי יד,טו].
|
קשה לקבל שמידע רפואי הועבר דרך הקבלה ועל כרחך אתה חייב לומר שמידע רפואי הוא משום הרגש ו/או הדעה ולכן ברגע שיש לנו מידע אמפירי חדש ראוי לנהוג לפיו ואין חיוב להאמין במידע רפואי שהביאו חז"ל.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2006 20:37 |
|
| |
שלום,
א. ידוע ומפורסם לכל שיש רמ"ח איברים ושס"ה גידין, נגד רמ"ח מצוות עשה ושס"ה לא תעשה. רצוני לדעת אם לפי עמדת חכמת הרפואה של היום יכולין להבהיר שאכן כך הוא חשבון האיברים.
ב. אי' בטורי זהב או"ח סי' רצ"ט ס"ק א' (בשם הב"י, בשם סדורים. ועי' לבוש ופמ"ג), שיש אבר באדם שנקרא נסכוי (וי"א לוז) ואינו נהנה מאכילת האדם בכל ימי השבוע כ"א מסעודת מוצאי שבת, ואבר זה אינו נפסד לעולם אף לאחר פטירת האדם מן העולם. ומאבר זה יקום האדם לתחי' בתחיית המתים, אם אכל סעודת מלוה מלכה.
רצוני לדעת אם יש בימינו איזה ידיעה אודות אבר זה שאינו נפסד אף לאחר פטירת האדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2006 14:05 |
|
| |
סליחה למה אתה חושב שניסחפתי?
ראיתי בספר של הרב עובדיה יוסף פרוש על המשנה באבות הווה עז כנמר ושם הרב עובדיה כותב שראה באחד הספרים שקשה להבין כפשט והוא מביא גמרא כמה זמן עיבור של נחש ועוד ןלכן כתבתי מה שכתבתי
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2006 13:33 |
|
| |
מדברים פה בעיקר על חזל וידע רפאוי אבל צריך לפתוח אשכול ולדון בכל הידע של חזל במדעי הטבע כפי שקוראים לזה היום יש הרבה אנשים ששירתחו מזעם על מה שיהיה כתוב באשכול כאשר יפתח אבללדעתי אין ברירה וצריך לדון בכך אבל ראוי לעשות זאת בכובד ראש
|
|
|
|
|