| נשלח ב-24/9/2006 22:43 |
 |
| |
איך הייתם מעצבים את תוכנית הלימודים?
הדבר היקר לנו הם ילדינו, חינוכם מוטל עלינו הוריהם,
בעולם בו אנו חיים, ולמעשה כבר מאות רבות של שנים, מערכת החינוך הציבורית/הקהילתית ממלאת את מקומנו, הדבר מיושם לא בלבד כלפי חובתנו ללמדם תורה אלא אף בעיצוב עולמם והכנתם להתמודדות עם נסיונות החיים.
האם אתם מרוצים ממצב מוסדות החינוך כיום? איזה מהם?
ניתן לדון על שאלות נפרדות,
התכנים.
צוות המורים.
צורת העברת התכנים.
הוואי ואוירה.
חברה.
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2006 01:24 |
|
| |
בצ"כ
ייש"כ על העלאת דבריו של ר"ד קרלינר.
הדברים מדברים בעד עצמם.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2006 14:59 |
|
| |
ממטרותיה המרכזיות של "תוכנית הלימודים" - לתת "כלים" למתחנך. "כלים טכניים"- ידע בסיסי, מיומנויות למידה וכדו', ו"כלים מהותיים" - חינוך למידות טובות, האפשרות להכיר ולקבל את האמונה הדתית באופן החיובי שאפשר (-כולל "קרוב רגשי").
יש הבדל משמעותי בין תוכניות לימודים שיקדמו פיתוח אישיות בעלת שיקול דעת ויכולת שיפוט שתוכל בבגרותה לבחור ולאשר את האמונה הדתית שהתחנכה על ברכה, לבין תוצר של "אינדיבידואל מחוק" המובטח שישאר נאמן לחברה ולערכיה (-בעיקר אלה הניתנים יותר לכפיה) מפאת תלותו הנפשית והכלכלית בחברה.
בהקשר לנושאים המועלים בפורום חשוב זה, מומלץ לקרוא את הספר "לפרקים"-פרקי הגות ואסופת מאמרים מפרי עטו של בעל "שרידיאש" הרב יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל.
דוגמא: במסה "תורת חיים" על משנתו של הרש"ר הירש כותב הרב ויינברג על הלגיטימיות ה"טבעית" לסיפוק צרכים מקובלים, על ידי השתלמות מקצועית. ו"היתר" לוותר על זה למיוחדים הרוצים בכך.
"ידיעות שמושיות מדעיות וטכניות, לימוד שפות והשתלמות מקצועית. הללו הם דברים שמלחמת החיים דורשת אותם, ואי אפשר ליהודי חרד להסתלק מהם אם רוצה הוא בפרנסה המכבדת את בעליה ובחיים בלתי תלויים ברחמנות ובמתנות של נדיבים. ההסתלקות מלימודים אלה מותרת רק לאנשים בעלי כשרון ושאר רוח הרוצים להקדיש עצמם לתורהו לעבודתה, מתוך ויתור על עושר ותענוג, על ההנאות והנוחיות שבחיי אומנות אקדמאית ועסקי מסחר ועל הקניינים המרחיבים דעתו של אדם" (עמ' רכ).
בספר יש התייחסות מעמיקה למגוון היבטים הקשורים לנושא, כגון: הסכנה הרוחנית וההתמודדות עמה.
תוקןעלידי-בידור-10/10/200615:00:51
תוקןעלידי-בידור-10/10/200615:26:29
תוקןעלידי-בידור-10/10/200615:46:49
תוקן על ידי - בידור - 10/10/2006 15:57:45
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2006 11:10 |
|
| |
תודה . תזכה למצוות .
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2006 10:24 |
|
| |
ספרן
סרקתי את שלושת העמודים האחרונים במאמר, שם נמצאים הקטעים העיקריים. [ניסיתי להדגיש את הקטעים החשובים ולא עלתה בידי]. תודה למהדורת "אוצר החכמה" על הכנסת ספר יקר זה למאגר.
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2006 06:27 |
|
| |
רב"צ ,
האם אפשר להביא לכאן את דברי ר"ד קארלינער במלואם?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2006 23:51 |
|
| |
כטבעם של דברים התגלגל הדיון לכיוונים שונים, 1. לצורך בלימודי חול כהכנה לחיים. 2. שיטת הלימוד בחיידרים של "זילברמן" ו"זכרו". 3. תכני הלימוד התורניים.
בנוגע לנידון הראשון, נעשה ניסיון לטעון שבוגרי הישיבות מצליחים בקלות יחסית לגשר על פערים במתמטיקה ואנגלית ושאר תחומי הידע הנדרשים, כשלשם כך מובאים סימוכין מראיון שנערך עם משה רייך. צר לי להצטרף לטוענים שאין דברים בגו וכי מדובר בהתרברבות שלא במקומה, נכחתי בועדת המדע בכנסת כשח"כ משה גפני ניסה בכל כוחו להוציא הצהרה דומה משמעון ווייס העומד בראש "מכון לב", שטען בתוקף כי התלמידים החרדים נדרשים לזמן ארוך להשלמת הפערים וכי הסיפורים על הצלחה מיוחדת נכונים בשיעור מקביל למחוננים בכל אוכלוסיה אחרת. באופן אישי ראיתי כיצד אברכים מצטיינים מתקשים מאוד בקליטת חומר מתמטי הנלמד בכיתות נמוכות יחסית. זכורני שהגר"ע יוסף בדרשותיו השתמש באריה דרעי כדוגמא לכך שאין צורך בלימודים בכדי להצליח, אבל הרי ברור לכל אחד כי מתי מעט מסוגלים ללכת בדרכו של דרעי. גם שר התקשורת אריאל אטיאס טען בראיונות עמו כי בזכות ראש הגמרא שלו קלט במהירות את החומר הנדרש לו לעבודתו, המעניין הוא שלא אחת המצליחים הם דווקא אלו שלא גילו הצלחה רבה בלימוד גמרא, בעוד המצטיינים בישיבה מתגלים כלא יוצלחים בחיי המעשה. הצורך באנגלית ובמתמטיקה, איננו נוגע רק לפרנסה אלא גם ליכולת לקרוא חומר בנושאים שונים או להסתדר בעולם מחוץ לד' אמות של הקהילה החרדית בארץ ישראל. כפי שנראה ההמנעות מלימוד אנגלית איננה רק מחמת החשיבות של הזמן וניצולו ללימודי קודש, אלא דווקא מתוך כוונה ליצור חומה בפני הצעיר החרדי לעולם הכללי. זהו למעשה המאבק של "חרם השפות" ותגובת הנגד של הגאון ר' דוד קארלינער נגעה בדיוק בנקודה זו, שהגזירה מתאימה רק למי שעתיד לחיות מ"שנור" כל ימיו. [הדפס ב"עמק ברכה" שיצא להגנת גיסו ר' מיכל פינס]
בנושא השני, ברור לי שישנו קשר בין הלימוד הכולל שינון וחזרה לבין החשק של התלמידים ללמוד, היות ולימוד כזה מעניק סיפוק רב לתלמידים וגם מאפשר לחלשים יחסית להצליח, זאת לעומת לימוד המבוסס יותר על קליטה והבנה המבליט את המוכשרים לעומת הבינונים והחלשים. אני רואה חשיבות גדולה ברכישת הבקיאות כפי שהרבה לזעוק הגרא"מ שך זצ"ל, אבל החשש שמא הדבר יפגע בחשיבות העיון ההעמקה וההבנה נראה לי מוצדק, מציאת האיזון הנכון היא משימה קשה ביותר. הטיעון שאין לנו ממצאים על הצלחות מערכת חינוך זו מתמיהות במקצת, האם על מערכות חינוך חרדיות אחרות ישנם ממצאים? האם כשדור שלם הפסיק לשלוח לתלמודי תורה של ה"חינוך העצמאי" ושלח ל"חיידרים" נערכה בדיקה על התוצאות לטוב ולמוטב? כיצד ניתן בכלל לבדוק את הדבר כשבכוונה אנו נמנעים מנתינת ציונים לכלל תלמידי הישיבות גם במסגרת הלימודים התורניים?
לנושא השלישי התייחס בפרוטרוט רק אשר, אני מסכים מאוד עם ההתמרמרות הכלולה בדבריו, על כך שהלימוד התורני כולו מיועד כיום להצמיח למדנים בסגנון הישיבתי. כל לימוד תורני מעבר למסגרת צרה זו של הלמדנות איננו מוכר במחנינו, לא תנ"ך; לא דקדוק; לא אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא; לא השקפה ולא אמונה; לא היסטוריה ולא מנהגים; לא שימוש במדעים לרקחות וטבחות לתורה ולא בירור שאלות בענייני תורה ומדע. אם בכל זאת נמצא בין בוגרי הישיבות הקדושות מי שכוחו רב בדברים אלו, מדובר בהצלחה למרות הלימוד הישיבתי ולא בזכות לימוד זה. כבר כתבתי את דעתי בפתיחת האשכול כי נושא זה ראוי לאשכול בפני עצמו.
_________________
תוקן על ידי - בןציוןכהנא - 09/10/2006 23:57:06
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2006 21:45 |
|
| |
אפליקאציע
נוצר מצב שמי שבא ללמוד מקצוע בציבור החרדי
הוא בדרך כלל בעל משפחה במצב כלכלי קשה שעומד בפני שוקת שבורה,
וכמו שהגמ' שואלת "ריחיים על צוארו ויעסוק בתורה????????"
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2006 01:12 |
|
| |
ענין
אם בענין חוסר הרצינות דבריך, שיחה זו שחו לי גם לומדים מעוד מכללות ומסלולים חרדיים, השאלה היא מה הסיבה לאותה תופעה, יש אומרים שהסיבה היא כדברי בעל, ובזה יש דורשין לשבח המערכת בטוענם שמי שאין לו כח ללמוד גמרא אין כח ללמוד לימודי אחרים, ויש דורשין לגנאי המערכת שלא מלמדת כיצד צריך ללמוד, ויש אומרים שהסיבה היא משום שהחרדים הלומדים לימודים אחרים ברובם הם בעלי משפחות, ועוד יש אומרים שבוגר מערכת החינוך החרדי (חיידר י"ק י"ג) צריך להשקיע הרבה יותר בגלל הפער,
אולי הכל נכון ואולי צריך לדון כל אחד לגופו של ענין.
גוט מויעד
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2006 13:54 |
|
| |
זו חלק מהבעיה, חושבים ששום דבר לא רציני וניתן להיעשות כלאחר יד.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2006 12:29 |
|
| |
אפליקציה
עם דמגוגיה לא בונים בנין. שח לי אחד מהלומדים שם שרבים מהלומדים אינם לומדים ברצינות, אולי משום שמספיק ציון של 60% כדי לעבור.
אתה מכחיש את זה? חולק? חושב שזה לא רלוונטי? או סתם מתבדח?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2006 02:09 |
|
| |
ענין
ודאי! הרי הם לא מדברים לשון הרע בכוילל, ושמעתי שבמנין דמתקיים שם רוב בני החבורה דשם מתפללים ללא מלבוש עליון, וזה עתה באה אלי שמועה נוראה דאחד מבני החבורה דשם לובש חולצה ציבעונית ירחם ה' וילבין כותנתו כשלג במהרה.
בעל
למדתי עם חילונים בעלי ניסיון לימודי שחוק מתמטיקה מופשטת, עדיפים היו החילוניים בעלי ניסיון הלימודי השחוק מהחרדיים בעלי הניסיון הלימודי הישיבתי.
לומד
אני מצטרף לחיים, ביזנס זה לא השכלה ביזנס זה אופי, יש הרבה אנשי עסקים שלא גמרו בי"ס והם מצליחים, אי אפשר לתפוס אותם כמודל.
חיים
מה אתה לא מבין, היכן הוא יכל להחזיק עובדות עם השכלה בשכר מינימום? הוא מרויח כסף מחוסר ההשכלה.
גוט מויעד
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2006 02:19 |
|
| |
לומד
אני לא מבין איך משה רייך לא מתבייש להטיף מוסר ויתכן שגם לסלף דברים.
"אימיג'סטור" היא חברה המשלמת 5% יותר משכר המינימום עבור סריקת מסמכים. הנשים העובדות שם, אינם עוסקות בהיי טק. כנראה לפי משה רייך, כל מזכירה שעובדת מול וורד ואקסל היא אשת היי טק.
אחת מאבות המזיקים בפרנסה ולימודים, הם הגאונים בתחום. קל להצביע על המוצלחים בכל תחום ולהראות איך ניתן לעשות כסף ללא לימודים. הדוגמאות הם רבות ממנחם כרמל ועד משה רייכמן וממשה רייך ועד שמעון שטיין.
אבל מה הקשר בין איש עסקים או מנהל מצליח, לכלל החברה? האם הם דוגמה לכלל הציבור? רוב האנשים לא יכולים להיות סוחרים או מנהלים (אם אתה לא מאמין, לך תספור כמה מנהלים וסוחרים יש בשוק) ובשביל לעבוד בהייטק, לא כסורק מסמכים, צריך ללמוד. נכון שלפני שנת 2000 היה מספיק להיות מוכשר פחות או יותר ולעבור קורס של חודשיים. היום המצב לא מתקרב לכך.
גם אם יש במס' מקומות מצוצמצים שהכשרונות והמוצלחים ביותר, יכולים להתקבל ללא הכשרה מתאימה, לא ניתן בחסות המוכשרים להפקיר את הבינוניים ומטה. הבינוניים ומטה הם לפחות 50%, החברה חייבת לדאוג להם ולא לשלוח אותם להתגלגל בעבודות שאינן מפרנסות.
תוקן על ידי - חיים9999 - 06/10/2006 2:23:15
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2006 11:52 |
|
| |
נו, באמת.
נתקלתי בגברים חרדיים מוכשרים מאד שהצליחו ללא השכלה פורמלית, אבל היו להם מגבלות מסוימות שהאפשר היה להבחין מהם את חוסר ההשכלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2006 09:30 |
|
| |
גברים מציגים כישורים, נשים מציגות מוסר עבודה. כך החלוקה גם בתוך הבית היהודי-עכשווי, לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2006 09:03 |
|
| |
יש כאן סתירה מיניה וביה, תינח גברים אבל נשים שלא למדו גמרא מנין כישוריהן?
|
|
|
|
|
