|
|
| נשלח ב-3/10/2006 01:54 |
|
| |
הציטוט לגיטימי. אך יש לאפיין את הכותב, לפי השתייכות של תקופה, ארץ ואם אפשר, אז גם קבוצת ההשתייכות שלו.
כך תהיה תשובה מלאה יותר, כי נוכל למפות את הדעות השונות.
לדעתי יש לעשות דבר ראשון מילון מושגים הונגעים לענין: אמונת חכמים, דעת תורה, על ימין שהוא שמאל, זקן ממרא, רבו מובהק, גדול הדור, פוסק הדור (?), רבו שאינו מובהק, מרא דאתרא, אדמו"ר, ועוד כידכם הטובה. כמו"כ יש לאפיין את המבנה הפסיכולוגי והסוציולוגי של ההולכים אחר רבם בכל ענין, לבין השואלים רק בנושאי הלכה. כמו"כ אולי יש לאפיין גם את המבנה הפסיכולוגי והסוציולוגי של הרבנים הפוסקים/מייעצים. שהרי ברור שכל אחד יש לו אופי שונה, וברור שאופי זה משפיע על מה שהוא מחפש (ומוצא) ועל מה שיש לו לתת.
לפי אבחנתי הקלה, הקבוצות שנותנות יותר משקל לקבלה, בחיי היום יום, נוטות יותר להתייעץ גם מעבר לפסק ההלכה. אבל זה באמת ללא שום מבט רחב.
בכל אופן, אשכול ראוי יהיה זה, אם יתפתח לכיוון מה שכתבתי בהתחלה: ציטוטים תוך ציון תקופה, ארץ וקבוצת השתייכות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2006 02:06 |
|
| |
מיימוני, הרמ"ק בהקדמה לפרדס רימונים כותב לגבי עניינים שבהכרה שלא ניתנים להעברה אינטלקטואלית משל חמוד, משל לאדם שלא טעם מימיו מלח וניסה מלומד משכיל לחבר עבורו ספר עב כרס (כמדומני שנוקט שם במספר העמודים "בן 600 עמוד") המסביר את מהות וטבע צביון המלח מכל זוויות אפשריות -מקורו, סגולותיו, איכיותיו ,מראו ,טעמו וכו' , אך כמובן למי שלא טעם מלח מימיו כל זה כלל לא יעזור ועדיין אינו מכיר ואינו יודע מלח....
זכיתי,ראיתי, וחוויתי רב הדומה למלאך צבאות, ולא רק אני -אלא כל מי שנכנס לד' אמותיו ועיניו פגשו בעיניו, ואף אם מדובר בכופרים גמורים או מתנגדים מוצקים, כולם מתארים את החווי'ה בצורה דומה אם כי במילים שונות אבל הרעיון חוזר על עצמו- תחושת היפנוט...הרגשה של הסחפות לאווירה אחרת כמעט מימד אחר, רוגע, קדושה, עילאיות....ולעיתים תחושה שבני מעיך מתהפכים וראשך סחרחר מהמבט הנוקב ...או רגש של אוירה עוטפת ומרוממת מהחיוך המקרב...יצאו מחדרו תמיד המומים ומבולבלים אבל בדרך כלל עם תחושת אושר שאינה ניתנת להסברה רציונאלית תמיד, או תחושת זעזוע שנוגעת בנקודה מאד פנימית בנפש...לזה אני קורא מפגש עם מלאך...
נשמע מפונטז...יתכן, אבל עם עובדות איני יכול להתווכח, כך חשתי בכל מפגש קרוב עם הדמות, לימים כששמעתי מתנגדים חריפים וחילונים אתאיסטיים ידועים יוצאים מחדרו עם אותו תאור והתרוממות, עד שגם פוליטיקאים ציניים כמו רבין ושרון אף הם תיארו בדיוק כך בעיתונות את הפגישה שלהם עם הרב, הבנתי שזה לא רק קורה לחסידים ואין זו תחושה סובייקטיבית. ואם הינך מסתפק בדברי הרי שכיום ניתן לרכישה וידאו עם שלל ראיונות של אישים שנפגשו עימו , רובם חילונים, וכולם אינם מחסידיו, גם שם התאור הנ"ל חוזר על עצמו בסגנון זה או אחר.
אוסיף עוד אנקדוטה אישית, בשנת תשמ"ז הבאתי אישיות רבנית ליטאית די מפורסמת לפגישה עם הרב בגלל היותה מראשי המבקרים אותו, רציתי שיכיר מקרוב, הפגישה ארכה כדקה וחצי והתוצאה היתה שידידי הרב ח.ג זצ"ל הביקורתי ביותר מלפני כן הפך דעתו מן הקצה אל הקצה בצאתו מהמפגש, במונית נשאר מהורהר כל הנסיעה ולא העזתי לשאול, אבל לפני שנפרד אמר לי "סאיז גאר עפעס אנדערש...קרנו פני משה" (זה משהו אחר לגמרי...קרנו פני משה) לא שאלתי והוא לא הוסיף, אבל אני יודע שמאז לא ביקר יותר ואף הגן ברבים כשהותקף הרב הדומה למלאך ה' צבאות...
נ.ב. איני כותב את שם הרב המלאך, כי אין מטרתי לעשות לו פה נפשות, ואיני רוצה להסיט את נושא האשכול, ראה נא זאת כמשל ולא כנמשל בהקשר לנושא שלנו, איך מזהים מלאך....תשובתי היא- כשתפגוש אחד אתה תזהה אותו, בטוחני!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2006 07:25 |
|
| |
אינני יודעת מיהו האדמו"ר או הרב שאתה כותב עליו, אבל נראה לי שאתה מחליף בין כריזמה לבין אמונת חכמים...
ולמי שהשווה את משה רבינו, רעיא מהימנא, ל"צדיקים", טועה ובגדול. קודם כל, הדעה שמשה רבנו היה גדול הנביאים ודרכו קבלנו את התורה, היא בסיס היהדות! אחד משלושה עשר עיקרים!
אחרי מתן תורה, שהיו נוכחים בו מיליוני יהודים, שכולם הגיעו לדרגת נבואה כפי שכותב הרמב"ם,כמובן שאי אפשר שלא לקבל את מנהיגותו של משה. שהעביר את תורתו ליהושע, ויהושע לזקנים וכך הלאה. משנכתבה התורה שבעל פה, שוב אין לאף אחד את הסמכות שהיתה להם, ומושג "אמונת חכמים" הוא להאמין בחכמים שהעבירו את התורה שבע"פ, ותו לא.
כל שימוש אחר במונח "אמונת חכמים" הוא מוטעה ומתעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2006 07:31 |
|
| |
שכחתי להוסיף שלמשה רבנו בוודאי לא היתה כריזמה מהסוג שמשפיע על הבריות, קודם כל היה מגמגם וכבד פה, ובנוסף, חלק מהזמן כיסה את פניו במסווה...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2006 08:19 |
|
| |
א, (ב) אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו ......... (רמב"ם הלכות תשובה פרק ה')
ב, בא ללמדנו שהחכמים והחסידים, אפילו שיחה בטלה שלהם צריכה תלמוד וכל שכן תוכחותם. וכל דבריהם דברי אלהים חיים ולא נפל דבר אחד מהם ארצה. ובכל מה שנמצא כתוב משמם, יש לכל אדם להאמין שהוא דבר אמתי. ואל ילעיג עליו לא בפיו ולא בלבו, שאם ילעיג יענש. על כן, יהא זהיר מלדבר כנגדם. וכנגד דבריהם וילמד מדבריהם מה שיוכל כפי כח שכלו. כמו ששנינו בפרק שני מאבות (שמנה י): הוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן, שמא תכוה, שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף ואף כל דבריהם כגחלי אש. (מנורת המאור פרק שני אות לד).
(א) דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו נווהג נוהג כמנהג אנשי מדינתו לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם הוא ששלמה אומר הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע ואומר אשרי האיש וגו' וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי ישב לבדו יחידי כענין שנאמר ישב בדד וידום ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע יצא למערות ולחוחים ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין שנאמר מי יתנני במדבר מלון אורחים:
(ב) מצות עשה להדבק בחכמים ותלמידיהם כדי ללמוד ממעשיהם כענין שנאמר ובו תדבק וכי אפשר לאדם להדבק בשכינה אלא כך אמרו חכמים בפירוש מצוה זו הדבק בחכמים ותלמידיהם לפיכך צריך אדם להשתדל שישא בת תלמיד חכם וישיא בתו לתלמיד חכם ולאכול ולשתות עם תלמידי חכמים ולעשות פרקמטיא לתלמיד חכם ולהתחבר להן בכל מיני חבור שנאמר ולדבקה בו וכן צוו חכמים ואמרו והוי מתאבק בעפר רגליהם ושותה בצמא את דבריהם: (רמב"ם הלכות דעות פ"ו).
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2006 08:32 |
|
| |
חיה,
אם לזאת יקרא כריזמה....יצא שרק לאחד מני מליונים יש כאריזמה...הן כמו שאמרתי - מי שלא חווה מעמד שכזה לעולם לא יבין .... יכולת אולי לחשוד ברב הנ"ל שהוא מהפנט כל הפוגש בעיניו, זה היה מתקרב יותר לחווי'ה...רק שבלתי אפשרי להפנט אדם תוך שניות מפגש ראשונות...
ובאשר למשה רבינו הרי מפורש בזוהר "איתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא, נפשי'ה מתעברא בגין ראשי אלופי ישראל", זאת אומרת שיש בעלי מדרגת מרע"ה בכל דור ודור (לא בענין הנבואה פא"פ) אלא כתפקיד נשמה כללית שממנה נמשך חיות והארה לשאר נשמות, כמו שמאריך שם בזהר ויקרא ש"נשמה מנשמה נאצלת" ועליהם אומר הכתוב "אנכי העומד ביניכם ובין ה' אלוקיכם", עיי"ש ריש פרשת ויקרא.
(יצויין שהבית יוסף מונה את הזוה"ק בין הספרים שעליהם סמך בעריכת השו"ע, ראה בהקדמה.)
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2006 10:43 |
|
| |
כעת-חיה, רק להעיר, שתחילה שאלת כמי שמבקשת תשובה, ומרגע לרגע יש לך כבר תשובות משלך, וכעת את כבר מטיפה מוסר לאלו שעונים לך שלא ככיוון שאת מתווה. האם יש לחשוד בכוונותיך הטובות?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2006 13:21 |
|
| |
מוציא,
יהי חלקי עם מי שחושדים בו ואין בו...
הנושא מציק לי כבר תקופה ארוכה, ולכן פתחתי אשכול זה. מלבד שעפסל שהביא מקורות מהרמב"ם, שאתייחס אליהם בפיסקה הבאה, האחרים ברובם ענו מהרגש ומהתרשמות אישית שלהם.
שעפסל הביא ציטוטים נכונים, שאדם צריך לדור במקום של אנשים טובים כדי שילמד ממעשיהם, אבל זה כוללני מאוד, לא מדובר על מנהיג הדור שצריך להתדבק בו, אלא להשתדל לגור בחברה טובה כדי להיות מושפעים ממנה.
מלבד זה, איך נזהה מי צדיק אמיתי? ברוב המקרים הדבר נודע לנו רק בדיעבד. הרבה אנשים הלכו לעולמם ורק אז התברר גודל מעלתם, בחייהם נהגו בצניעות מופלגת והסתירו את דרגתם [דבר שמצופה מצדיקים...].
אני עדיין מצפה למקור משכנע, ולא מאדמורים ולא מהזוהר, שלא התקבל כמקור קובע. הרי את ההלכה אין קובעים לפי הזוהר! [וזאת בלי להכנס לוויכוח על מחברו]
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2006 15:18 |
|
| |
כעת, שני טעיות יש בדברייך.
א, הרמב"ם אינו מדבר בלשון כוללני, הוא מתכוון מאודפרטני, אלא שיש יותר מצדיק וחכם אחד, ולכן זה בא בלשון רבים, וכל אחד בוחר לעצמו את הרב המתאים לו בסביבתו.
והערת אגב, שהבאתי גם דברים מאוד חשובים וקריטיים של ה"מנורת המאור", שצריך לשים לב אליהם.
ב, ספר הזוהר לידיעתך הוא כן ספר קובע הלכתית, וכפי שאמרי בינה כבר ציין שהב"י בנה הרבה מפסיקותיו על הזוהר, ולא רק הוא, גם בנושאי הכלים של השו"ע שמפיהם אנו חיים קובעים הלכות מהזוהר. ולכן איפה שההלכה הנגלית אינו סותר את הנסתר, ההלכה כספר הזוהר לדעת כולם ואין על זה חולק, רק הכופרים החולקים על עצם הספר.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2006 15:39 |
|
| |
חיה,
אכן יהא חלקך עם מי שחושדין בו ואין בו.
כי את,ברוך השם, מלאה כרימון.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2006 15:57 |
|
| |
חי'ה
איני יודע מדוע בחרת להתעלם מדברי המכילתא על הפסוקים "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" "וגם בך יאמינו לעולם", בדבר אמונת חכמים וצדיקים בכל דור, שמי שאינו מאמין בממשיכי דרכו ותלמידי תלמידיו של משה רבינו הרי כאינו מאמין במי שאמר והי'ה העולם! הלא הדברים חד משמעיים כדורבנות!
הרי קיימא לן לגבי הכלל של "כל הטועה בדבר משנה חוזר בו" זאת אומרת כל פוסק החולק בטעות על משנה מפורשת (בה אין מחלוקת) דבריו בטלים מלכתחילה, וקיי"ל בכללי הפוסקים שכלל זה חל גם על הספרא והמכילתא ושאר המדרשים שנתחברו ע"י התנאים ואף אם לא פורטו בספרי הפוסקים. (הדבר נפוץ מאד בעיקר במצוות "חובת הלבבות" כערכים, אמונות, מידות וכדומה שאין בהם מעשה ספציפי שלא נמנו לפרטיהם בספרי הפוסקים).
אז הרי לך הלכה מפורשת מפי התנאים המחייבת אמונה בחכמים וצדיקים בכל דור ודור ואין חולק, וזו לכאורה הרי היתה שאלתך אם יש חיוב הלכתי כזה גם בדורינו, התשובה היא חד משמעית - כן!! (אמונה, בנוסף לעניין קבלת מרות הדיינים ומו"צ שבכל אתר ואתר שזה ענין אחר ודין מפורט בהלכות הדיינים בשו"ע ונו"כ)
שאלתך השני'ה היתה איך מזהים חכם צדיק כזה שראוי להקרא ממשיך דרכו של משה רבינו שנאמין בו, וע"ז אומרת הגמרא מפורשות "אם הרב דומה למלאך ה' צבאות יקבלו תורה מפיו" , זו אבן הבוחן שהגמרא מציבה, נסתי להסביר ולהמחיש מנסיוני שמי שפוגש רב-מלאך כזה מיד יחוש ויכיר בכך (אחרת לא היו מציבים הגדרה שאינה ברת אבחנה, הלא אין הקב"ה בא בטרוני'ה עם בריותיו). ומשנה מפורשת היא באבות (ודעת רוב גדולי המפרשים במשנה זו היא שכללי'ה נצחיים, וחלים בכל דור ודור, כמו כל ערכי התורה שהיא נצחית) שאחד מקנייני התורה היא "אמונת חכמים" !
לכאורה דברי חז"ל ברורים בהירים ופשוטים, אז מדוע להתעקש, להסתבך ולעקם דבריהם ולומר שאין מקור לאמונה זו בימינו מן התורה ובהלכה, האם לא יותר הגון ופשוט לומר - לא מסתדר לי ...לא מתאים לי... לא בא לי...וגמרנו?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2006 18:38 |
|
| |
כעת, עזבי אותך מהתפלספויות, האם את לא מבינה שכאשר פונים אל אדם גדול, נקי מתאוות העולם הזה, איש שיש לו סייעתא דשמיא, זוכים לתשובה טובה יותר? הן מבחינה שכלית (איש שמתעמק בתורה שהיא חוכמה אדירה, כל ימיו, לשם בקשת האמת), והן מבחינה רוחנית - סייעתא דשמיא. ואיך תזבירי את העובדה שאותו צדיק מורה לשומעיו בענייני היומיום ואינו שולח אותם למומחים בלבד, אלא מוסיף עליהם, ופעמים שתשובותיו טובות יותר מכל אלו? אז אנו לא יכולים לחייב אותך לשמוע לשום רב, אולם האם זה לא כדאי? אני בטוח שאם תחפשי תמצאי מישהו איכותי. על בטוח.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2026 16:06 |
|
| |
| כעת_חיה כתב: |  | ברצוני לברר פעם אחת ולתמיד מה נכנס בגדר של "אמונת חכמים".
הרי כל האשכול של מוישי, ויכוחים על מנהגים וכד' נובעים מן המושג הלא ברור הזה!
אצל חסידים, אין צורך לפרט, כל מה שאומר או אמר האדמו"ר, הוא בגדר יהרג ואל יעבור.
אצל ליטאים [מהסוג הישן, לא חסידי רח"ק], המושג הזה שונה.
גם ההיסטוריה מלמדת שרבנים טעו וממילא הטעו. בשגגה ואולי[?] גם בזדון. אז מתי יש לשמוע להם ומתי להפעיל מחשבה עצמית.
אשמח לשמוע ממקורות מוסמכים מהי ההגדרה הנכונה של "אמונת חכמים". לא כדי לקנטר - חו"ח - אלא לדעת מה עיקר ומה טפל במושג זה שהוא עקרוני לגבי יהדותנו. |
|

מוגש לרגל יומא דהילולא של כ"ק אדמו"ר הבית ישראל מגור זיע"א
שיחה מאלפת ביסוד עניין 'אמונת חכמים'
מאת רבינו ראש הישיבה הגאון רבי שאול אלתר שליט"א
> צדיקים במיתתן ובחייהן > סוגי ההנהגה של הצדיקים > דער רבי האט אנגטוהען בריל'ען (הלביש משקפיים) > הפנים נשאר והכלי משתנה לפי צורך הדור > יסוד אמונת צדיקים – התקשרות לרבוש"ע > 'פאקען דאס אלטע' (לארוז את הישן)
במעמד לחיים (ב' אדר תש"פ) - יומא דהילולא של כ"ק אדמו"ר הבית ישראל מגור זי"ע
⚜⚜⚜
לצפיה במערכת "דבר ה' מירושלים": לצפיה ולהורדה בגוגל דרייב: לצפיה במערכת התורנית "Torah Anytime": לצפיה במערכת התורנית "בתורה": לצפיה ולהאזנה במערכתת התורנית "קול הלשון":
⚜⚜⚜
להצטרפות לקבוצת "דבר ה' מירושלים":
תוקן על ידי קו2 ב- 19/02/2026 16:06:15
|
|
|
|
|