בבחירות האחרונות לכנסת היה קמפיין יחסית גדול של מפלגה בשם "עלה ירוק", חלק ממצע המפלגה -זה שנתפש כעיקרי ביותר שלה- היה על נתינת לגיטימציה חוקית לסמים קלים,
להלן חלק מערך "מפלגת עלה ירוק" מויקפדיה, מפלגת עלה ירוק היא מפלגה אולטרה-ליברלית הדוגלת בלגליזציה של צמח הקנאביס, של המריחואנה ושל החשיש, בשמירה על איכות הסביבה, בהרחבת זכויות הפרט ובמיסוד הזנות וההימורים בישראל. למרות שבפרסומים רשמיים טוענת התנועה כי 'החלוקה בין ימין לשמאל היא אנכרוניסטית, המפלגה מחזיקה בדעות מדיניות "יוניות" ומאמינה בפתרון הסכסוך על ידי הקמת מדינה פלסטינית עצמאית מפורזת. ברם, בקרב הציבור הרחב היא נתפסת כ"מפלגת הסמים הקלים" שכן זה הנושא העיקרי שזכה לדגש במצעה ובקמפיין שלה בשנותיה הראשונות. עלה ירוק ידועה כמפלגה התומכת בהפרטה של חברות ציבוריות ומאבק בוועדי עובדים של מונופלים כדוגמת חברת החשמל,
להלן קטע מתוך מצע המפלגה,
"מדיניות הסמים המבוססת על האיסור המוחלט נכשלה בשתי המטרות העיקריות שלה: הפחתת ההיצע והביקוש לסמים. האיסור המוחלט אינו הגיוני ואינו יעיל. זו מלחמה שלא ניתן לנצח בה, ומיליארדים של דולרים או נאומים חוצבי להבות של פוליטיקאים נבערים לא ישנו את המצב. אנו קוראים לאימוץ מודל מזעור הנזק מסמים, מודל אירופאי המכיר בכך שבעיית הסמים לא תיפתר על ידי אכיפה וענישה אלא על ידי מניעה, חינוך וטיפול. מדיניות סמים נאורה שומרת על זכויות צרכני הסמים ועל בריאותם ומנסה לשלבם באוכלוסיה כאנשים שזקוקים לעזרה ולא לעונש. חלק חשוב במדיניות נאורה הוא לגליזציה של צמח הקנביס למטרות רפואיות, אישיות, תעשייתיות וחקלאיות. אנחנו רואים חשיבות גדולה בהפצת כללי זהירות, מידע, הדרכה איך לשמור על עצמך, ממה להיזהר, מה בשום אופן לא לעשות. לקחנו על עצמנו את המחויבות להפיץ את הכללים המיושמים במערב אירופה בנושא, ואנו כבר עושים זאת כעת".
[לשים לב: הם לא מדברים רק על הדרכים בהן כדאי לגמול את כולם מסמים, אלא ממה להזהר מה בשום אופן לא לעשות איך לשמור על עצמך, משמע שיש מה שכן מותר,
דיברה מס' 2 שלהם (יש להם 10 דיברות) היא- "קנביס חוקי לשימוש רפואי, אישי ותעשייתי",
הם אינם מנמקים מה פתאום לעשות את האיוולת הזאת של התרת סמים קלים לבני אדם "לשימוש אישי", דיברתי על כך עם חבר שלי, ופתאום התחלנו לחשוב מה פתאום לא? אנשים תופסים ששימוש בסמים זה דבר רע מהותית, באותה מידה ניתן לומר שיחסי מין הם רעים מהותית או שאכילה היא רעה מהותית, מדוע אם מישהו רוצה להירגע ולברוח לזמן מסויים מבעיותיו זה לא חוקי? אם אלו סמים קשים גם "עלה ירוק" מתנגדת, כמו שכל אחד יתנגד לאכילה מופרזת, אבל סמים קלים זה במידה, אין לזה נזק לטווח ארוך, וזה עוזר לאנשים להירגע, אני מניח שיהיו כאלה שיאמרו שלברוח מבעיות זה לא רצוי, יש לי נגדם שתי טענות, א'- כולנו בורחים מבעיות במידה מסויימת, השיכחה היא מרכיב מרכזי אצלינו, ולכן אי אפשר לטעון שבריחה מבעיות היא רעה מהותית, ב'- זכותו של אדם לברוח מבעיותיו, זה לא מזיק לאף אחד, אם אתה מחליט שאתה לא רוצה לברוח (מה שלדעתי אף אחד לא יכול שלא לברוח) זה לא מכריח את האחר, זכותו כל עוד זה לא מזיק,
בקיצור, שאלתי לאור הנתונים והטיעונים שהובאו לעיל היא בפירוש לא למה לא הצבעתם למפלגת "עלה ירוק", אלא למה ישנה התנגדות סוחפת לשימוש בסמים,
נשלח ב-12/8/2009 10:25
גוונא,
דעתי היא כי שאלתך צריכה להישאל מההיבט ה'סוציולוגי' כלומר, מה הסיבה לכך שבאמת אצל מרבית האוכלוסיה, חלוקה ההתייחסות לסמים מאשר ההתייחסות להשמנת יתר וליחסי מין?
שאלתך, מהי ההנמקה לעמדה זו, לוקחת בחשבון את ה'אפשרות' כאילו עמדה זו היא אינה נכונה, במחקר ה'סוציולגי' אנו מניחים 'עובדות' ולא עמדות. ואתה הצגת כאן עובדה שראוי ליתן עליה את הדעת: 'מה בין סמים ליחסי מין בתודעת החברה המודרנית בישראל'?
סתירה של נכונות עמדה זו, היא לא מתמודדת עם עיקרה של העמדה, שמצביעה על 'עובדה חברתית'!
רק לאחר הבירור ה'סוציולוגי' תוכל לשאול, האם אתה מקבל על עצמך את העמדה הזו, אך ראשית יש להבהיר מהי העמדה הזו משקפת, ולהכיר בקיומה כ'עובדה'!
[צר לי על הקוראים, שנאלצו לקרוא שני תגובות זהות, בשני אשכולות באותו היום, לדעתי יש צורך עז, להתחיל לחשוב 'מלמטה למעלה' ולא 'מלמעלה למטה']
נשלח ב-26/5/2009 23:07
יש הרבה להסתפק בדיוק שבכותרת ובמה שהיא באה לומר.
הספר המתואר בכתבה טוען שיש תועלת בשימוש בסמים (קלים?) כדי להרחיב את גבולות התודעה וכדי לחוות חויות. והוא משער כי גם בימים קדומים השתמשו בזה, אולי הנביאים.
זאת מלבד מה שלפי המסופר בלינק המחבר רואה בשימוש בסמים גם למטרות אחרות דבר מותר וראוי.
אני מבקש להתייחס לטענה הראשונה, על הסמים כהסבר לחוויות שבדת. ואני מעתיק מה שכתבתי לראשונה בפורום אחר (שאמנם בו אין מקום לשאלות כאלו. נראה שהפורום שלנו עצור הוא עדיין ייחודי... סמיילי).
עיוותים של המסורת אינם המצאה חדשה. וגם הטענה שהנביאים נזקקו לסמים כדי לחוות את ההתגלות שלהם אינה חדשה יחסית. נתקלתי בה בעבר.
אם יש בסיס כלשהו לגישה כזו (לא לטענה, אבל לגישה) הריהו מפני שיש דתות, להבדיל, שבהן נציגי הדת, השאמאנים, משתמשים בסמים באופן מבוקר ושיטתי. ראו למשל בספרו של נחום מגד על השאמאניזם בדרום אמריקה.
אבל לבוא ולטעון שהדרך היחידה לחויה של התגלות היא דרך פריצה פסיכולוגית-פיזיולוגית של סם? זה עוני אינטלקטואלי של מי שאינו מכיר את מה שהאדם מסוגל להשיג בתוך נפשו רק באמצעים פסיכולוגיים ולא פיזיולוגיים חיצוניים. ויש לכך עדויות רבות מן הכתב בדתות נוספות.
ככלל, הנסיון להסביר את החויות המיסטיות והדתיות כתוצאה של שימוש בסם הוא נסיון מעניין, גם אם מוטעה. וכפי שציינתי לעיל, יש דתות שבהן התופעה קיימת.
יתכן שראוי היה לפתוח אשכול על החויה של הסם לעומת החויה של המיסטיקה ועל המשותף לשתיהן. הנושא נחקר בעבר והוא לדעתי מרתק וחשוב (אם כי לא לגבי היהדות דווקא). אם ירחיב הזמן פעם...
האם מותר לעשן חשיש? ומה דינו בפסח? (משה, אזור השרון)
תשובה:
לפני שמתייחסים לדין חשיש בפסח כמובן שצריך לבדוק את כשרות החשיש בכלל. מן התורה
יש מצווה לשמור על הבריאות, שנאמר: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" (דברים ד' ט"ו), וכן יש
איסור לסכן את הבריאות, שנאמר: "לא תשים דמים בביתך" (דברים כ"ב ח'), וכתוב: "השמר
לך ושמור נפשך מאד" ( דברים ד' ט'). ודברים אלו הובאו ב"הלבוש" על חושן משפט (סימן
תכ"ז, סעיף ט).
כתב הרמב"ם: "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא... לפיכך צריך להרחיק
אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף" (הלכות דעות, פרק ד' הלכה א'). ויותר מזה כתב:
"הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות וכל העובר עליהן, ואומר הריני מסכן
בעצמי (את עצמי) ומה לאחרים עליי (זה לא עסק של אף אחד) או איני מקפיד בכך (לא
איכפת לי לסכן את בריאותי) מכין אותו מכות מרדות (בית הדין שופט אותו לקבל 40
מלקות)".
בעבר, גם כשלא היה ידוע הסיכון הבריאותי של עישון סיגריות חשבו שזה רק מחליש את
הגוף, אסר זאת החפץ חיים בצורה מוחלטת, וכתב: "הלא תבל ומלואה של הקב"ה, ולכבודו
בראנו, ונותן לכל אחד בחסדו כוח לפי צורכו... ואיך ירשה העבד לעשות לעצמו כפי רצונו
הלא הוא שייך לאדונו?!" (ליקוטי אמרים פרק יג). וכל זה כאשר עדיין לא היה ברור
מבחינה רפואית עד כמה העישון מסוכן לבריאות.
היום ברור מעל לכל ספק שעישון סיגריות מהוה נזק לבריאות האדם וגובל גם בסכנת
חיים לטווח ארוך (כגורם המרכזי בגרימת סרטן), לכן אסור מן התורה לעשן סיגריות (ציץ
אליעזר, חלק ט"ו סימן ל"ט). לגבי עישון סמים, ואפילו "סמים קלים", הרי הסכנה
לבריאות חמורה הרבה יותר, וגם גורמת לאדם לשיבוש דרכי החשיבה שלו.מלבד זאת, יש בעצם
ההתמכרות איסור, כמו שבן סורר ומורה נהרג בגלל שלא התגבר על תאוותו
והתמכרותו לאכילת בשר (אגרות משה, יורה דעה, חלק ג' סימן ל"ה).
בשנים האחרונות התפרסם כרוז של פסק הלכה עליו חתמו כל גדולי ישראל שאסור מן
התורה לעשן סיגריות.
לכן גם אין מקום לשאלה האם סיגריות, חשיש או סמים אחרים כשרים הם. למעשה, הם
אסורים למרות שאין בהם בשר וחלב או טריפה. ולפיכך גם אינם כשרים גם לפסח.
אם התכוונת בשאלתך רק לקבל מידע תיאורטי - האם החשיש מכיל חמץ? אז התשובה היא
שלילית, הוא לא. אך כאמור בכל זאת, אסור בפסח ובכל ימות השנה.
בתפילה לרופא חולי עמו ישראל שירפא את כל החולים בהתמכרות לעישון, בתוך שאר חולי
ישראל (משיב: הרב משה ביגל, מיתר)
חוסר שוויון בתחרות מחד.
ועידוד בשימוש בסמים כדרך להצלחה.
כלומר עבירה בתחום הספורט ועבירה בתחום הסמים.
נשלח ב-21/8/2008 21:24
מרובקה: סמים בספורט, מותר אסור? ומה זה בכלל סם?
למען האמת ראוי קודם כל לערוך דיון בספורט כשלעצמו האם זה טוב רע נייטראלי ועוד. ואם לינקזייצער יוכל אשמח ללינק שכזה.
אבל אני רוצה לערוך דיון בשאלה למה שיאסר שימוש בסמים בספורט? ואיך מגדירים מהו סם לפי זה? [אודה שממש לא ברור לי האם דיון שכזה מתאים/שייך לפורום הזה, אך לא מצאתי מקום אחר בו אוכל לשתף את מחשבותי?]
נראה לי שאינטואטיבת לכולם ברור שאם יהיה ניתוח שיחבר לאצן עוד כמה רגלים וכך יגדיל את מהירותו יש לאסור את הדבר בשימוש בתחרויות ספורט, ומנגד אם ספורטאי מחליט לאכול בשר שלוש פעמים ביום ולא רק פעם ביום כנהוג הרי הדבר כשר למהדרין.
אך כייצד מגדירים היכן עובר הקו?
האם חליפת שחייה מיוחדת עם חיכוך שאוף לאפס היא בסדר?
ואם יהיו תרופות שלא יגרמו כלל לנזק האם גם אז ראוי לאסור את הדבר?
נשלח ב-29/2/2008 12:45
ב. כן
ג. אין לי הסבר, אבל כך אני חושב.
נשלח ב-29/2/2008 11:50
ב. אז אנו חלוקים האם זה סיבה או סימן?
ג. איך? כל אדם חש אחרת מחבירו, מה שחמור אצל ראובן אצל שמעון קל ולהיפך.
_________________
מ. זוהר
נשלח ב-29/2/2008 10:07
א. אני עדיין חולק עליך. (ואין טעם לחזור על אותם דברים)
ב. גם כשמדברים על אופי, זה לא בהכרח מהות אחרת, יכול להיות שפשוט יש הרבה צדדים של המעשה שצריכים תיקון ושיפור, אלא שהם כ"כ רבים שאין תקוה באופק.
ג. דווקא כן.
ד. אינני מנסה להתווכח עם זה, כיוון שזה לא כ"כ משנה לענייננו.
נשלח ב-29/2/2008 00:48
מיכה,
א. כמות התנאים לא משנה את מהות המעשה ולכן בנסו"מ אינו מכללא. אבל ציווי שלא מוגדר לו מעשה ספיציפי (גם עם הרבה תנאים) הוא מכללא.
קדושים תהיו זהו ציווי להיות בהגדרה 'קדוש'. איך מגיעים לתואר הזה? לא מפורט במצווה.
בן סורר ומורא זה תואר לילד שעושה מעשים מסויימים המפורטים בתוך התואר ("סורר ומורה זולל וסובא").
ב. הקווים האדומים הם תיאור של כמה מעשים שאותם צריך הילד לעשות כדי להיות סורר, מורה, זולל וסובא גם בתואר. רק סורר או רק מורה או רק זולל או רק סובא ושאר גדרים שקבעו חכמים אינם מספיקים כדי להורגו כי הם לא מעידים על אופי בעייתי ומושחת, אלא על מעשים ספיציפיים שזקוקים לשיפור אצלו וניתנים לתיקון - אחריתו יכולה להיות טובה.
ג. דבר המסור ללב אינו יכול להיות איסור חמור אובייקטיבי.
ד. לאו הבא מכלל עשה אין לוקים עליו. הוי אומר שזהו צורך להימנע ממעשה כדי לקיים מצוות עשה אבל אין איסור קונקרטי בלאו כלאו.
_________________
מ. זוהר
נשלח ב-27/2/2008 20:27
זוהר
א. יש הבדל בין איסור בן סורר לאיסור אכילת חזיר. באכילת חזיר אין שום הבדל אם החזיר יהיה אבר מן החי או מן המת, וזה לא משנה באיזה מסעדה תאכל אותו. ואכן חז"ל לא דרשו שום דבר על השאלות האלה. אבל בבן סורר הם התנו הרבה תנאים כדי שהאיסור יצא לפועל. תנסה להשוות בין מספר התנאים שצריך כדי שלבן הסורר יהיה דין של בן סורר ומורה, לבין התנאים שצריך כדי שעברה אחרת תהיה עברה, מלבד התנאים הכתובים בתורה.
ולהבדיל, בקדושים תהיו אתה גם יכול לומר שהתורה הסבירה: "קדושים תהיו" - איך כמה למה ומתי - "כי קדוש אני ה' אלוקיכם" מה שהופך את אלוקים לקדוש עליך להשתמש בו כדי להיות קדוש בעצמך. מה הופך את אלוקים לקדוש? זה התורה לא מסבירה, בדיוק כמו שהיא לא מסבירה מה הופך את הבן לסורר ומורה. "קדוש" וגם "סורר" הם מילים פשוטות בעברית, והתורה סמכה עליך שתבין אותם, ושאם לא תבין ימצא מי שיסביר לך. ועוד, ייתכן שלפי הרמב"ן מונים גם מצוות כלליות, וא"כ קדושים תהיו היא מצווה כללית שפרטיה הם כל המצוות שכתובות אחריה.
ב. אז לפי דעתך מותר לעבור 99% מהדרך, ורק האחוז האחרון אסור? זה לא איכפת לי בכלל אם תקררא לו בן סורר ומורה, איכפת לי אם הוא עושה מעשים רעים או לא.
ג. לדעתי יש גדרים ברורים למצוות קדושים תהיו, ואתה והקב"ה יודעים מתי אתה עובר עליהם, ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שבפרשת קדושים תהיו כתוב כמה פעמים "ויראת מאלוקיך" וחז"ל דרשו שזה דבר המסור ללב.
ואיך בכל זאת נדע, זה מסור לחכמים, וגם אם נדון בזה מכן ועד אחר כך, לא נסיים, גם אם אנחנו אנשים חושבים. זכותו של כל חכם לומר שלדעתו מעשה מסויים הוא עברה על קדושים תהיו ומעשה אחר לא.
(ד. לאו הבא מכלל עשה כעשה, אבל זה רק לעניין חשבון המצוות - כלומר בתיאוריה. באופן מעשי ברור שזהו לאו.)
נשלח ב-26/2/2008 22:36
אידגי,
השאלה 'איזו חברה אנו רוצים למצוא סביבנו', אינה יכולה להפוך מעשים פרטיים לאסורים הלכתית, אלא רק לבילתי מוסריים. נראה מדבריך שאתה מנסה להכניס את השיקול של הצו הקטגורי לדברי הרמב"ן. אני לא הבנתי את כפי פרשנותך - שלא להיות 'נבל ברשות התורה' זה הנהגה חברתית - אלא נ"ל מדבריו שכוונתו לשיקולים אישיים של אדם כלפי עצמו, שלא יחפש אחר הנהנתנות אפילו שקונקרטית אינה אסורה בלאו מסויים.
האם סבור אתה שכל דבר שלא הותר הוא אסור? כתבת בסיום דבריך: <"לכן מה שהותר - הותר, ולא נותר אלא להשתדל שלא להרחיב את הפירצה.
">. היין לא הותר, הוא מעולם לא נאסר והוא עומד על חזקתו. הסמים לא נאסרו מכיוון שהם לא היו קיימים, ומתי שנתגלו צריך למצוא טעם לאוסרם. זה לא ליברליזם, זו ההלכה.
מיכה,
ספציפי אין הכוונה חד גוני, אלא מקרה מסויים. גם איסור אכילת בשר חזיר יכול להתבצע בחזיר גדול, בינוני וקטן, אפשר לשחוט אותו בשיטת כבילה והרמה או לחילופין בשיטת הארגז המתהפך, אפשר לאוכלו אבר מן החי, אפשר לערוף את ראשו בקופיץ, לאוכלו במסעדה יוקרתית בצפון ת"א, או במאורת הומלסים בפאתי מירון, אפשר לאוכלו צלוי מבושל שלוק ואפילו נע. בסופו של דבר זהו איסור ספיציפי של אכילת חזיר. כך גם דיני בן סורר ומורה. לא כל בגיר שעושה מעשי שטות נכלל בגדרים הללו. חז"ל למדו ותקנו דינים נקודתיים מדוייקים, אבל מהות הלאו הוא ספיציפי.
בבן סורר ומורה יש דין מפורש - ראה את הפסוקים הרלוונטיים. "קדושים תהיו" זה דין כללי. אם ננסה ללמוד אותו בפשטות צריך 'להיות קדוש', איך? צריך לעשות מעשים מסויימים או להימנע ממעשים מסויימים, אלו? זה מה שהופך את הדין לכללא כי אין הגדרה של מעשה/סיטואציה ספיציפיים, זו מצווה הכוללת בתוכה הנהגה מוסרית (לשיטת הרמב"ן אף הנהגה שאינה אסורה קונקרטית) כוללנית.
ה'קווים האדומים' מאותתים לנו שהילד הזה מתקרב לרף מסויים של בן סורר ומורה, אבל שמו של הילד - 'בן סורר ומורה', לא נהיה עד שיחצו כל הקווים. דהיינו שילד שחצה שני קווים עשה 20% מהדרך, אבל עד שלא יעבור 100% מהדרך, הוא לא הגיע אל ה'יעד'.
ושוב לגבי האיסור החמור שכתב הגר"מ פיינשטיין. "קדושים תהיו" זו הנהגה מוסרית, זו הנהגה ראויה, זה לא לאו. זה ציווי 'תהיו קדושים'. מתי עוברים את האיסור? כבר כתבתי לעיל שזה סובייקטיבי וא"א לתת הגדרה ברורה וא"כ גם א"א לגדיר מעשה מסויים כאיסור חמור מחמת האיסור הנובע מ"קדושים תהיו".
כפי שכתבת הרמב"ם כלל לא מונה מצווה זו במניין המצוות. גם אם היה מונה זה היה נמנה במצוות העשה (וביד זה היה נכתב בדעות?), זה לא לאו. מקסימום זה לאו הבא מכלל עשה שדינו עשה.
_________________
מ. זוהר
נשלח ב-26/2/2008 20:04
. המקרה של התורה הוא מאוד לא ספיציפי. בן שלא שומע בקול אביו ובקול אמו זה לא מקרה יחיד בעולם. אבל מה שכן ספיציפי זה מה שחז"ל אמרו. ואין להשוות את זה לדרשות אחרות, שהם רק משנים קצת את הדינים לפה ולשם. פה כל הדרשות מצמצמות את המקרה שבו בן סורר יתחייב מיתה. ויש פה לדעתי הרבה דרשות ביחס לעניינים אחרים. והם גם מתעסקות בדינים מאוד מסויימים (למשל ותפשו בו אביו ואמו ולא גדמין).
לגבי האיסור מכללא - אין לזה קשר לספיציפיות של המקרה. איסור מכללא קיים בכל משפט המסור לב"ד, ואינו באזהרה מפורשת. ו
ואגב, לא אמרתי שקדושים תהיו נלמד מכללא, אלא שקדושים תהיו זו מצווה כזאת, שיש הרבה מצוות דומות לה - אלא שהם נלמדות מכללא. (ואולי בגלל זה הרמב"ם לא מנה את זה כי לפי שיטתו לא מונים מצוות כלליות)
באשר לקוים האדומים, אז כן, ילד שחצה נשי קוים אדומים הוא 20% בן סורר ומורה. זה לא אומר שעושים לו 20% דין, אבל הוא כבר מספיק בן סורר כדי שיתחילו לקיים "וייסרו אותו אביו ואמו" למשל.
ושוב אם אתה שואל איפה יש איסורים חמורים, אז להזכירך, המחקר שנעשה על חוסר הנזק שבסמים קלים, נעשה אחרי שר' משה פיינשטיין כתב את התשובה, וגם סביר להניח שהוא דיבר בלשון בני אדם, ובלשון בני אדם גם איסור מכללא הוא איסור.
אידך
"די ברור לי שאילו היינו מתחילים את ההיסטוריה מאפס, האלכוהול היה נאסר כדין כל סם." - ולמה דוד אומר "ויין ישמח לבב אנוש"?
נשלח ב-26/2/2008 10:52
כל הנחת המוצא של הדיון כאן היא זו של חופש הפרט, הנחה שיש בהחלט מקום להרהר אחריה. כלומר, ההנחה היא שהכל מותר אלא אם כן יש נזק ישיר וממשי לזולת (אם כי מקצת הדיון נגע גם לנזק לאדם עצמו).
כפי שרמז מיכה המורשתי, הנקודה החזקה ביותר בטיעונו של ר' משה פיינשטיין היא האחרונה: 'קדושים תהיו', על פי פירוש הרמב"ן. כל עיקרו של פירוש זה (אם תורשה לי פרפראזה של הטקסט) הוא שמלבד איסורי התורה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: איזו חברה אנחנו רוצים לראות סביבנו? ולדידן: האם חברה של נהנתנים, מחפשי בריחה, רגיעה מלאכותית, 'תפיסת ראש' וכדומה, או שמא חברה של אנשים בעלי שליטה עצמית, מרוכזים בפעילותם ובחובותיהם וכו' (כמובן, זה ציור מקוטב, למטרות המחשה).
התפיסה הליברלית גורסת: מי אתה ומה אתה שתחליט איך אתה רוצה לראות אותי ואיזה חברה צריך לבנות?! - כאמור, זה מצריך דיון רחב יותר; מכל מקום, הנחת המוצא של הרמב"ן בוודאי שונה.
ובאשר לאלכוהול - די ברור לי שאילו היינו מתחילים את ההיסטוריה מאפס, האלכוהול היה נאסר כדין כל סם. אלא שאיננו מתחילים את ההיסטוריה מאפס, ואיננו יכולים להתנהג כאילו שאנחנו כן. לכן מה שהותר - הותר, ולא נותר אלא להשתדל שלא להרחיב את הפירצה.
