כור ההיתוך או רב תרבותיות

לו היה בידינו לכונן קהילה חדשה, איזו מדיניות עדיפה בעיניכם?
א. רב תרבותיות - 5 בתי כנסיות בשכונה: ישיבתי, חסידי, ספרדי, תימני, לאומי. כמו כן מוסדות חינוך איש על מחנהו ואיש על הברתו.
או דילמא
ב. כור ההיתוך - בית כנסת עם נוסח אחיד, רב אחד, תלמוד תורה אחד. וא"כ מה יהיה צביונו של אותו כור?

דוגמאות מההיסטוריה הקרובה (בזמן ובציבור) למודלים הנ"ל:
 א. רב תרבותיות עם דגש על מסורת אבות - תנועת ש"ס, והאטומיזציה של החסדויות השונות וכל ההתנהלות בפרוייקטים השונים.  
עולם הישיבות (הותכו בו מזרח אירופים עם הונגרים, ייקים, ובני ארצות המערב וחלק מהספרדים - אל מנטליות ליטאית-ישראלית אחידה), בני עקיבא (הותכו בו אשכנזים וספרדים למודל החברמני ללא היכר), חב"ד (גיווארענער וגיבורנערס ומכל הבא ליד).  

אתה צודק שבתנועת ש"ס יש התכה של עדות שונות, וגם אני התלבטתי אם היא דוגמא מוצלחת בגלל האפקט הכפול שלה - הפרדת הספרדים מחד וגיבושם הפנימי מאידך. ובאמת בכל רב תרבותיות יש כורי היתוך קטנים (ע"ע גור למשל).
 ובכל זאת היא דוגמא טובה, מכיוון שבעקרון יש מבדיל בין תנועות שרואות את המסר שלהן מתאים ונצרך לכל יהודי, לעומת כאלה שרואות מראש את עצמן כמסלול מקביל המתקיים לצד חבירו.

תוקן על ידי - לבהעיברי - 20/10/2006 12:59:30

הערונת קטנה:

אינני יודע למה אתה מתכוון באומרך "תנועת ש"ס", אבל כור ההיתוך הספרדי של תנועת ש"ס איננו שונה בהרבה מכור ההיתוך הליטאי-ישיבתי. סיפר לי מור אבי שהגיע אליו אורח מארה"ב, יהודי ממוצא מרוקאי, והתלונן באוזניו שאין להשיג בארץ סידור בנוסח מרוקאי! כל הסידורים הספרדיים בארץ הם בשטנץ של הרב עובדיה יוסף והרב מרדכי אליהו, הוי אומר נוסח בבל-בן איש חי פלוס מינוס עם פסקים משתנים לפי המו"ל (למעט חריגים כהרב מזוז שזה נוסח חדש ועוד וסף חי של הלובים שאין בארץ יותר משני מניינים שמשתמשים בו). לך תנסה למצוא בארץ סידור נוסח איטליאני, נוסח תוניס, נוסח ארם-צובה. לפני כמה שנים התפללתי בבית כנסת כורדי שורשי ונדהמתי למראה הדמיון המוחלט לתפילות ביחווה דעת. אין כיום כמעט שום שינוי תרבותי בין כורדים לפרסים (למעט החוייג' והכוסברה-מקווה שלא התבלבלתי).