• נסיונות לסיכול החלטות חוקיות של הממשלה, הכנסת ובתי המשפט בעניין ההתנתקות.
• רצח ראש הממשלה.
בכל אלה חוזרים הדפוסים הבאים:
• העבריינות היא מצד אנשים שומרי מצוות שאינם מפגינים דפוס עברייני בתחומים שאינם אידיאולוגיים.
• המתפרעים פועלים לרוב (אם כי לא תמיד) בקבוצות מאורגנות והרשויות מתקשות להתמודד עמם.
• העבירות כרוכות באובדן רכוש ובבזבוז כספי ציבור (פחי אשפה שרופים, הרבה מיליוני שקלים שמוצאים על הטיית כבישים, הוצאות של מיליארדים על שמירת הסדר בהתנתקות).
עוד נקודות שראויות לציון בהקשר זה:
• בקהילות ישראל בגולה נדירים ביותר סוגי עבריינות אלה בין יהודים.
• גם בין החילונים בישראל נדירות כיום עבירות מסוג זה.
המסקנה שלי היא שיש משהו במדינת ישראל שמוציא אזרחים שומרי מצוות מגדרם ומושך אותם להתנהגות אלימה. התנהגות כזו נחשבת לגיטימית להשגת מטרות שמוגדרות כדתיות.
הערה לסדר: אם האשכול ייגרר לשאלת ההתנתקות או לשאלת הפגנות השבת תהיה זו החמצה. הכוונה שלי היא לדון בדפוס האלים שהתפתח (לדעתי) במעשה הציבורי של שומרי מצוות בישראל. אני טוען שהדפוס הזה אינו ספציפי למחאה בתחום מסויים (נניח שבת) ויש מקום לבדוק אותו במנותק מהמניעים או ההצדקה למחאה הזו.
נשלח ב-18/11/2006 19:48
אבהו.
אני מרגיש קצת לא נעים מהפסוק, אסביר את דברי.
ראה, התנהל פה דיון ארוך על הנושא, נאמרו דברים ודעות אינפומציות ותחושות.
ואתה מסכם את הדיון, כלום לא שינה אצלך כאילו שום אינפורמציה לא חידשה לך
אתה ממשיך לכתוב בסוף מה שכתבת בהתחלה. לכן כתבתי את הפסוק
נשלח ב-17/11/2006 13:05
ירוחם,
עיינתי שם, ונראה לי שנסתתמו טענותיך. המציאות, ככל הנראה, קשה מנשוא.
_________________
נשלח ב-17/11/2006 10:49
תשובתי לך: משלי, כו, ד. עם פרוש רש"י
נשלח ב-17/11/2006 10:40
בשוך גל הגנגסטריזם הנוכחי כדאי לשוב אל זרמי העומק שחוללו אותו. הצלחתו החלקית מצביעה על האפשרות שהוא יחזור בקרוב.
איבחנתי שהאלימות הדתית היהודית כמכשיר פוליטי אופיינית למדינת ישראל. הדוגמאות הנגדיות המועטות שהועלו אינן משנות עובדה זו. עוד הראיתי שהחרדים והסרוגים, שנבדלים בכל כך הרבה, חולקים ביניהם את הנטייה לפעול בכוח מול כוחות הבטחון. בכך הם נבדלים מהחילונים שכיום בוחרים בדרך זו אך לעיתים נדירות. אנחנו מגלים דמיון מסויים לערבים.
תוארה כאן הדרתם של שומרי המצוות מאמצעי התקשורת כסיבה אפשרית לשימוש בכוח. הובאה גם האפשרות שהאלימות היא דרך לאישור עצמי. אם כך נשאלת השאלה מדוע לא בוחרים יהודי הגולה בדרך זו, שהרי גם בגולה לא נשמע קולם של היהודים הדתיים או החרדים וכמעט שאין להם נוכחות בתקשורת ובפוליטיקה.
אני מעלה את האפשרות שהאלימות הדתית קשורה לעובדה שישראל היא מדינה יהודית. משום מה המיעוט האורתודוקסי מאד מאד כועס על מדינת ישראל.
_________________
נשלח ב-10/11/2006 10:15
ירוחם,
ההר הוליד עכבר. אין לי מושג אם המעצרים של אותם ילדים היו מוצדקים או "מידתיים". בכל מקרה מדובר על מספר קטן של מקרים. קשה לי לראות כיצד הם קשורים להתפרעויות שכמוהן היו רבות עוד לפני המעצרים האלה.
יש כאן הצטברות של תסכולים. במקום להאשים את החילונים, השופטים והשופטות, כמקובל, אולי כדאי לבדוק מה קורה בחברה שממנה נזרקים האבנים.
_________________
תוקן על ידי אבהו ב- 10/11/2006 10:20:46
נשלח ב-6/11/2006 22:51
אבהו,
אתה מצייר את העיגולים סביב החץ ומנכס את דבריהם של אחרים (שלי, במקרה זה)לצורך פמפום דעותיך הפוליטיות, שזו כנראה היתה מטרתך מלכתחילה.
לפני 14 שנה הביאה ממשלת ישראל צבא מרצחים לכאן וחימשה אותו ברובים. אלו קטלו מאז יותר מאלף יהודים. אם יש אלימות - זוהי האלימות: מלחמת אזרחים דרך צד שלישי שמנהל השמאל. אם יש תביעה מוסרית, פוליטית או משפטית בסיסית הרי היא התביעה לעשית דין בשמאלנים ובעוזריהם על הטבח הזה.
יש ויש ביקורת מוצדקת על היבטים שונים של התנהגות הציבור החרדי והדתי לאומי, אך השמוש המניפולטיבי שלך בלשון פורעים ופרעות נועד להסיט את מוקד הדיון מן הבעיה הראשית ומתמיכת חלקים מסוימים בשמאל באופן עקבי בעמדה הערבית, תמיכה שיכולה לגרום לטבח של מליונים - לבעיות שעם כל חשיבותן וערכן המוסרי הנן משניות. מדינות רבות ספגו מהומות אזרחיות, גם עם הרוגים, ולא התפרקו, אבל אם מאות המליונים שסביבנו יממשו גם את רבע תאוותם אזי אין לנו סיכוי.
קצת פרופורציה, אבהו. העוולות שכואבות לך לא קיימות לבד ביקום.
נשלח ב-6/11/2006 22:45
בי.טי.
גם זו דמגוגיה. הפעם שלך.
נשלח ב-6/11/2006 20:57
'נקודת הראות היהודית' היא גם נקודת הראות שלך? זה לא היה מובן מאליו בהודעה שלך.
_________________
בני
נשלח ב-6/11/2006 16:02
בעל
איזו נחמה? אולי וינחם ה"- שבסוף בראשית?
קהלת פרק ג
טז) וְעוֹד רָאִיתִי תַחַת ה שׁמשָ מּקום המשפטָ שמה הָרֶשַע וּמְקוֹם הַצֶדֶק??? שָמָה הָרָשַע:
האם פרשת- רמון- תהיה רימון פצצה או מוקש?
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-6/11/2006 15:26
נתנחם בכך שאין לנו מערכת אלטרנטיבית להציע.
_________________
נשלח ב-6/11/2006 15:21
גו"ג,
אם כן, אנחנו מסכימים בכל.
לדעתי ללא קשר לזהות העותר (אא"כ היתה כאן התנועה לזכויות האזרח, שכנראה גם היא סלקטיבית למדיי) הם היו מנפנפים אותם באותה צורה. בכל מקרה הם עושים מה שהם רוצים.
נשלח ב-6/11/2006 15:01
צריך לחלק כאן לכמה דברים.
אחד הוא התיחסותה של המשטרה והמערכת השלטונית. לגבי אלה, מדובר גם בענין המצעד וגם בענין הר הבית בחבורה של בטלנים שמחפשים כל הזדמנות להתחמק מבעיות במקום להתמודד איתן. גם בענין המצעד המשטרה כמעט התחננה בפני החרדים שיאיימו מספיק חזק כדי שיהיה לה תרוץ להתנגד; לגבי הר הבית היא אפילו לא צריכה להתחנן.
השני הוא צביעותם הטבעית של בני אדם, מה שידוע כ-"אדם קרוב אצל עצמו". אותם אנשים בשמאל שתומכים בהתלהבות במצעד אף שהדבר פוגע ברגשותיהם של חרדים ודתיים רבים ועלול לעורר אלימות לא יתמכו בעליית יהודים להר הבית אל מול איום מצד הוואקף. באותה מדה, החרדים והדתיים - גם אלה מהם שבעצמם סבורים שאין לעלות להר מסיבות הלכתיות - לא יעלו בדעתם כלל להכניס כשיקול את העובדה שבעיני מאות אלפי ערבים, תפילתם של יהודים על ההר היא פגיעה ברגשות לא פחות מאשר קיומו של השיקוץ המשומם בעיני יהודה עציון. רגשותי-שלי הם יקרים מפז; רגשותיו של מישהו אחר הם אסקופה נדרסת, בפרט אם אני חזק ממנו.
הדבר השלישי הוא המערכת המשפטית. אין זה סוד גדול שהעמדות העקרוניות המבוטאות ע"י מערכת זו קרובות הרבה יותר לעמדות השמאל מאשר לאלו של הדתיים, ובהקשר של הר הבית ראויה המערכת הזו לציון נכשל בהגנה על זכויותיהם של היהודים. לפלא בעיני שטרם קם עורך דין רציני - נניח נאמן או ויינרוט - והגיש עתירה המצטטת את מגילת העצמאות על הבטחת גישה למקומות הקדושים לשלוש הדתות; הגופים העותרים בנושאים האלה הם בד"כ כאלה שדי קל לנפנף אותם.
נשלח ב-6/11/2006 14:42
בעל,
הוצאת לי את המילים מהפה.
גו"ג,
משום מה ביחס להר הבית החשש מהתפרעות של המוסלמים מונע את תפילת היהודים שם, כבר מזה ארבעים שנה. משום מה, האלימות משיגה את מטרתה בגיבוי מלא של התקשורת, והממסד המשפטי והפוליטי. שם דווקא אלו שרוצים להתפלל מוצגים בפורעי חוק, והמוסלמים השלווים כנפגעים.
אז הכל תלוי במידת האמפתיה ובזווית הראיה.
ולאור הלקח הזה, לא פלא שהחרדים למדו שרק אלימות יכולה להשיג משהו במדינתנו המתפתחת, בלי אלימות לא היו שוקלים אפילו לבטל את המצעד בגלל הפגיעה ברגשות.
משום מה, הנחישות (ללא רגישות) מופנית לכיוונים סלקטיביים.
זה מה שהתכוין בעל.
