עד מתי זכות אבות קיימת?

"אם ראית זכות אבות שמטה וזכות אימהות שנתמוטטה, לך הידבק בגמילות חסדים"

כלומר:, הכל תלוי מעתה בחסדים משום שלא נותרה בידינו כל יתרת זכות?

אכן,הברית בין הבתרים היא ברית המחייבת את העובר בין הבתרים!.בבראשית טו' העובר הוא האל("תנור עשן ולפיד אש"),ואילו בירמיהו לד',מי שעובר בין הבתרים וגם"עובר" תרתי משמע על הברית הם שרי יהודה ושרי ירושלים הסריסים והכוהנים וכל עם הארץ.."(ראה שם פס'18-22).
ומכיון שעברו על בריתו יתן האל את ערי יהודה שממה מאין יושב..(פס' 22)

רבנו בחיי והארץ ה'מובטחת'

מצד אחד משתקפת ברבנו בחיי דבקות נפשית עמוקה לארץ ישראל, אולם מצד שני הוא יודע להזהיר מפני סכנת אותה דבקות, כאשר הופכת היא לדבר שבקדושה, ובאה במקום הדבקות בה' ותורתו.
אותם הטוענים כי הבטחת הארץ שניתנה לאברהם אבינו בברית בין- הבתרים, וחזרה ונישנתה לאחר העקידה, היא הבטחה ללא תנאי.
רבנו בחיי רומז גם אל הגאולה המשיחית, וכך הוא מסיים באומרו: ' וכן הזכיר משה רבנו עליו השלום בסוף ימיו, והזכיר לישראל החורבן של סדום, ואמר שתחרב הארץ אם יעזבו ישראל את התורה, והוא אומרו: "גפרית ומלח שרפה כל ארצה... כמהפכת סדום ועמורה" (דברים, כט/כב)
ו"על -מה עשה ה' ככה לארץ הזאת?... על אשר עזבו את ברית ה' אלוהי אבותם"

מבחן,

"וזכרתי את בריתי", בהקשר לפסוק זה נולד במסורת ישראל המושג "זכות אבות" שנעשה אחד המעוגנים בתודעת עם ישראל.
הטיעון על זכות אבות מוזכר לא רק בפי המאמינים בתורת משה, אלא אף על ידי החילונים בדבר זכותם על הארץ.
מצד אחד רעיון זה נעלה ביותר, בהתיחסות לאבותינו לא רק במובן הביולוגי, אלא כממשיכי דרכם ראויה זכותם לעמוד לנו.
מצד שני, רעיון זה של זכות אבות יכול להיות לרועץ לאותם הטוענים לזכות זו.כשהם משבשים את מובנו של מושג זה, והופכים אותו למעין תעודה ואישור המבטיחים את כל הייעודים, ללא כל תלות בהתנהגותם

תוקן על ידי - איקה - 10/14/2002 11:31:06 AM

אי אפשר להתייחס לעניין לפני שמבינים על מה מדברים.

האוסף הגדול שהבאת -איקה- חסרה לו חוליה של סיכום תמציתי עליו יהא אפשר להמשיך ולבנות.
היי ברוכה בזכותך

מיימוני,
מה אומר מדרש רבה בעניין זכות אבות?

על הפסוק: " וזכרתי את בריתי יעקב" שואל מדרש רבה עד מתי זכות אבות קיימת?
על שאלה זו מביא המדרש דעות שונות מדברי האמוראים שונים, והמשותף לכולם הוא בכך, שהם קובעים סוף וגבול לאותה זכות-אבות. ותקופות הזמן השונות שהם קובעים חלות על אירועים בתקופת בית ראשון, ומשתמע מדבריהם כי מכאן ואילך אין עוד זכות אבות.

"ר' תנחומה אמר בשם ר' מנחמא, עד יהואחז (שהיה מלך רשע). ר' יהושוע בן לוי אומר: עד אליהו, שמואל אמר: עד הושע, ר' יודן אמר עד חזקיה.ר' יודן בן חנן בשם ר' ברכיה: אם ראית זכות אבות שמטה..."
וכנגד כל דעות אלה אומר אחד האמוראים האחרונים ברשימה: אמר רב אחא: לעולם זכות אבות קיימת, לעולם מזכירים ואומרים- "כי אל רחום ה' אלוהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח ברית אבותיך" (דברים, ד/לא)

הגמרא בעניין זכות אבות

מסכת שבת (דף-נה, עא) "ושמואל אמר: תמה זכות אבות, ור' יוחנן אמר: תחון זכות אבות" ומיד בהמשך אנו קוראים: מאימתי זכות אבות תמה? אמר רב: מימות הושע בן בארי,,," ושמואל אמר: מימי חזאל..."ר' יהושוע בן לוי אמר: מימי אליהו..."ור' יוחנן אמר: מימי חזקיהו

ויקרא רבה בעניין זכות אבות

עד מתי זכות אבות קיימת? ר' תנחומה אמרה בשם ר' חיא הגדול, ר' מנחמה אמרה, ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' אבא בן זבדה- עד יהואחז..." ר' יהושוע בן לוי אמר - עד אליהו..."

רבי שמחה מדווינסק על זכות אבות

אם ראית זכות אבות שמטה וכו',,,,פירוש דהמורה כתב דאבות והאימהות היו כל פעולתם בגשמיות, להעמיד אומה שלמה דבוקה בה' ובידיעתו יעוין שם.
לכן כל הזוכה להחזיק תורה או להדריך בניו לתלמוד תורה, יש לו זכות אבות שעושה מה שכיוונו האבות, ולזה כיוונו 'תוספות' ב"שבת" ס"ה, דלצדיקים (ר"ל בדבר זה שעסקו האבות) לא תמה זכות אבות, אבל אם רואה אדם שלא החזיק תורה וגם בני ישראל רחוקים מה' ותורתו וזכות אבות מטה, ילך ויתדבק בחסד- וחסדי מאתך לא ימוש" ואם יבוא המקטרג לאמור הלא מידת (חסד) היא טבעית אצלן, שהן בני אברהם יצחק ויעקב שעשו רב חסד, כיון שזוכר המקטרג זה, אז יאמר השם יתברך אם כן שפעלו אצלם מידת החסד מאבותם, שוב יש להם זכות אבות מה שהאבות עשו חסד מעצמם, ולזה הוא זוכר חסדי אבות, ודוק היטב

עמדת הרב ברורה, ואין הוא מקבל זכות אבות אוטומטית, אלא רק כאשר הבנים דבקים בדרכים ובמעשי החסד של אבותם

והאדם המקבל עליו עול תורה ומצוות איננו זקוק כלל ל'זכות אבות', שהרי החוובות שהוא מקבל על עצמו הן- הן זכויותיו

בשירת האזינו בפירושו לתורה אומר הרמב"ן בהקשר לפסוק " אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם" דבריםלב/כו) וזו לשונו:
"ויורה זה כי בגלותינו עתה תמה זכות אבות, ואין לנו הצלה מיד העמים, רק בעבור שמו הגדול".

יש שני פירושים (לפחות) לזכות אבות.

א. זכות בדיני שמים. אנו יודעים כי אי אפשר לרדת לעומקם של משפטי ה', אך גם מקובלנו מדור דור כי יש זכויות ויש חובות. הסוגיה שעוסקת בדינים הנכתבים לאדם בראש השנה בשל זכויותיו אינה ברורה. יש אפילו משמעות כי מי שצדיק אך יש לו גם עוונות יקבל עונשים כדי להתנקות. אך עקרונית ברור שמוטב שיהיו לאדם זכויות מאשר חובות.
למרבה הפלא, הזכות של האבות עומדת לבנים. לכן אנו מזכירים בפיוטים את זכות אברהם, יצחק ויעקב, מתוך תקווה שהזכות הזו תועיל.
ובתקופה זו של השנה - לתיזכורת: בוש קיבל אישור בקונגרס לתקוף את עירק, וכולם יודעים מה סאדאם עלול לעשות - מי לא זקוק לזכויות?

ב. זכות בחינוך. יש שלושה גורמים שמצטרפים ליצירת אישיותו של אדם. תכונותיו המולדות, הסביבה שבה גדל, ובחירותיו.
זכות אבות ניתנת להתפרש כהשפעה סביבתית (ואולי גם גנטית. למשל: עם ישראל אמורים להיות ביישנים, רחמנים, וגומלי חסדים, למרות שהדברים מתפרשים בעיני כהשפעה חינוכית סביבתית). מבחינה זו, זכות האבות שלנו היא החינוך שירשנו מאבותינו.

כאשר הגמרא אומרת שתמה זכות אבות, ניתן להבין זאת לפי שני הפירושים. לפי הפירוש הראשון, אין לנו אפשרות להסתמך על זכות האבות כדי לזכות בדיני שמים. מבין המעשים הטובים שאדם יחפש לו, במיוחד בתקופה קשה, החסד הוא הקל ביותר למימוש.
לפי הפירוש השני, יש לנו כלל חינוכי. אסור לו לאדם להסתמך על ההשפעה האוטומטית של דגם האבות כדי לחנך את הדור הבא. מבין האפשרויות שעומדות בפניו כדי לחנך את הילדים באופן פעיל, החינוך לחסד הוא יעיל וחשוב.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו