רבים תוהים ושואלים – על מה ולמה נסיון העקידה עורר רעש והד כה גדול בתולדות העם שלנו. הרי לכאורה, לפי גודל מעלתו וצדקתו של אברהם אבינו, הנסיון אינו גדול כל כך?
"כי נדמה לנו", אומר רבי נתן, "שגם אנשים פשוטים יעמדו בנסיון זה כשיאמר לו ה' יתברך בפירוש לשחוט את בנו יחידו, בודאי יקיים דבריו וישחטהו. אך עיקר הנסיון היה מה שלא הרהר אחר מידותיו יתברך...אתמול אמרת לי כי "ביצחק יקרא לך זרע" ואחר כך אמרת לי להעלותו לעולה...אבל אברהם התחזק ולא הרהר אחר מידותיו ואמר: אף על פי שאיני מבין דרכיו אני מחוייב לעשות את שלי – להוליך את בני יחידי לשחיטה, ואף על פי כן אני מאמין שה' יתברך יקיים כל דבריו שהבטיחני, כי דרכיו אי אפשר להבין כלל, כי הוא יכול לעשות שני הפכים בנושא אחד" (ליקוטי הלכות, הלכות מתנה, ה).
עוד מסביר רבי נתן, שעיקר מעלת הנסיון היה הרצון והכיסופים של יצחק אבינו להישחט ולמות על קידוש ה', "ומשם נמשך קדושת נפשות ישראל שיצאו ממנו, שיש בכל אחד ואחד מישראל נפש קדושה שמוכנה תמיד ברצון שלם למות על קידוש ה', וזה מחמת שכולנו בני יצחק אבינו שנעקד על גבי המזבח ברצון שלם בשביל לעשות רצונו יתברך" (אוצר היראה, רצון, מ).
לכל אחד מאיתנו יש רגעים של עקידה בחייו.:
היום שלנו מלא בעקידות קטנות. כאשר אדם מנתק את עצמו בכוח מתאוה או מידה רעה – הרי זו עקידה. כשאדם מכריח את עצמו להיכנס בסוף היום הביתה בשמחה ובפנים מאירות, למרות שבתוכו הוא לא מרגיש כך – גם זו עקידה. גם אם זה נמשך דקה או שתיים, גם אם זה חלקי, עצם הנסיון לעקוד את רצוני לטובת רצון ה', רצון החבר או האישה - יש לו חשיבות רבה בשמים, כי אז שולח לו ה' יתברך אור גדול מלמעלה, אור של שמחה גדולה על כל 'עקידה' כזאת.
כולנו מכירים את המלחמה הבלתי נגמרת עם המחשבות הרעות. כל העבודה של האדם, התשובה של האדם בעולם הזה - היא לברוח ממחשבה רעה למחשבה טובה. רבי נתן מגדיר מחשבה טובה בשלוש מילים: איך לעשות טוב!
מחשבות רעות באות כל הזמן. כעס, קנאה, רצון להשיג כבוד, רגשי נחיתות וקיפוח וכן הלאה. ברגעים כאלה צריך עקידה אחר עקידה - לנתק עצמנו ממחשבות רעות ולעבור למחשבות טובת חיוביות ומשמחות. וכשעולה ח"ו מחשבה רעה עלינו לעצור אותה מיד ולהתחיל מחשבה טובה. המאבק עם המחשבות הוא תמידי והאדם כל הזמן מיטלטל בין שני סוגי מחשבות אלו - רגע כך ורגע אחרת, אך חשוב תמיד לשאוף למחשבה ש'גוררת' אותנו לכיוון של איך לעשות טוב, איך לצאת מהחושך אל האור, וכמו שאומר בעל ה"באור פני מלך חיים": "לחבר את קודם הבריאה (אור האלוקות) עם אחר הבריאה, את העולם שהוא גבול עם העולם שהוא בלתי גבול, וזוהי העקידה של החיים".
תוקן על ידי ארנטרוי ב- 10/11/2006 9:50:08
