מצעד התועבה האלטרנטיבי

אם שלום.
שימי לב איך את לא קוראת נכון את המפה, או יותר נכון אנשים. לא היה כל גיחוך במה שכתבתי וגם לא לעג . להפך אני כואב את כאב הנפגעים ומודע לסכנה לחברה מאנשים כאלו- הכונה לאונסי קטינים.
אבל אני מודאג לא פחות מרוח הליברליזם והחובבנות  שאנשים מנסים להתיחס אל הנושא. לקרא מאמרים בעיתון, ולקבל אינפורמציה בפורום ועל בסיס זה לההפך למומחה בנושא, ובתוקף מומחיות זו לחרוץ גורלות של אנשים , לנדותם מהחברה וממשפחתם, ובסוף יתברר, אם בכלל כי המומחיות שלנו שווה - אפילו פחות. ההעזה הזו  לקבל על עצמך את האוטוריטה לדבר אפילו עם אשתו של החשוד בעייניך. זה בעייני פסול מעיקרו. ולשאלתך אז מה לעשות? אני לא מומחה בנושא
אבל אני יודע, כן גם את, כי את עונש התליה ביטלו באנגליה לאחר שהתברר שתלו חף מפשע ( אגב הוא היה פושע לא קטן אבל תליה לא הגיע לו). מוטב יסתובבו חופשי מאה רוצחים ולא יהרג חף מפשע אחד.
כך בכל אופן נומק הנושא. איני בטוח שאני מסכים עם כולו אבל -כרעיון.
לשאלתך אם אחשוד שחברי גנב . אספר לך סיפור אמיתי שקרה לי.
לפני שנים  כשילדי היו עוד קטנים, השתמשתי בשרותיה של בת ידידים
לבייבי סיטינג, באחת הפעמים שחזרנו מאוחר. פנתה אשתי לארון שם הניחה בערב שבת סכום כסף מכובד, והכסף איננו. חיפשה וחיפשה והכסף איננו. מבלי להכנס לאבדן הכסף שהיה נכבד. הטרידה אותנו הבעיה כי  שהביבי סיטר לקחה את הכסף. בכל אופן לא נעים, בת ידידים. רעיתי בעלת תאר בפסיכולוגיה ועוסקת בחינוך, ניסתה לשכנע אותי שנספר את זה להורי הילדה. בנימוק כי הילדה כנראה חולה וזקוקה לטיפול, וכל המקדים הרי זה משובח. ורק טובה אנחנו עושים אתה ועם ההורים.  התנגדתי בתוקף מהסיבה -ואם לא היא הגנבת.
אבל לא היתה כל אפשרות הגיונית אחרת. המשכתי לסרב בתוקף לספר את המקרה להוריה ואפילו אתה, אסרתי לדבר על הנושא. לי הציקה הבעיה ואם ח"ו אנו טועים, הרי זה יהיה נורא לילדה ולהוריה.
לאחר מספר ימים אשתי מצאה את הכסף במקום אחר, ששם היא שמה את זה ושכחה. עד כאן הסיפור האמיתי.

ירוחם,

אפשר להגחיך כל דבר, במיוחד מאמצי אנשים לעשות טוב. אני חושבת, שאם היית חושד כי חברך גנב, כבר היית יודע מה לעשות. עשה אותו הדבר גם כאן (דבר עם הרב - שאני מקוה שכמנהיג קהילה וכמחנך יש לו לפחות הכשרה מינימלית לעסוק בדברים מאין אלה, או אולי מידע על הרשויות העוסקות בכך; עם מרכזי הסיוע בטלפון - שם אינך חייב להזדהות, ויכול לברר על הסימנים שאתה חושב שראית; דבר עם חברים אחרים שאתה סומך עליהם - אולי גם הם שמו לב למשהו אבל חששו שיעשו מהם צחוק, בדיוק כמוך? וכד').


אלי,

אתה צודק בהחלט. למרות זאת, אני מאמינה כי אם נמצאים עם מישהו זמן רב (במיוחד במקום "צפוף" כישיבה וכו') אפשר להכירו גם בתחומים חסוים כביכול. אני מודעת לכך שיצר ההסתרה גדול מאוד והשיטות לעשות זאת מפותחות ויצירתיות. לא תמיד אפשר לדעת, ואולי רק לעתים רחוקות. אני חושבת שמודעוּת עוזרת מאוד בעניין הזה (היא, למשל, מגבירה את תשומת הלב לשיחות ילדים, שעלולים לדעת יותר ממבוגרים במקרה הזה, אלא שאין להם מילים לתאר ולהסביר).

ועוד משהו חשוב - לענ"ד, מי שיודע ולא עושה כלום בנידון משתף פעולה עם פשע חמור. לפעמים, חמור יותר מגניבה או מחבלה שהן ניתנות להחזר ולתיקון.

תוקן על ידי אמשלום ב- 17/11/2006 7:32:30

אמשלום, כולנו מתנהגים בצורה שונה בסיטואציות שונות.
אנחנו מתנהגים אחרת בעבודה מאשר בחיק המשפחה, עם לקוח חשוב מאשר עם אנשי טלמרקטינג וכו'.

יש להניח שפדופיל מתנהג בצורה אחרת כשהוא מנסה לפתות ילדים מאשר הוא מתנהג למשל בבית הכנסת או בעבודה.

אני לא יודע איך לזהות פדופיל מהתנהגות יומיומית.  מה שאני כן יודע זה שברגע שמתגלה שאדם מסויים הוא פדופיל אסור לחברה לאפשר לו לתקוף עוד ילדים בכל מחיר. 

_________________

אםשלום
עם כל הכבוד את אשה מאד רצינית, איך את מדמינת בדיוק את הסיטואציה? בואי נניח שאני אדם משכיל בעל תאר אקדמי במדעי המחשב או ו רב בית כנסת. לפי הגילוי שיתגלה לי פה בפורום או מקריאת מאמרים בנושא. בצורה שטחית- הרי יש לי גם עיסוקים התעניינות אחרות. ואז לפי הידע השטחי שרכשתי  אני אגלה דפוסים זהים אצל אחד ממכרי או ממתפללי בית הכנסת שלי. ואז לפי דבריך אני צריך להודיע לאשתו שבעלה עלול לאנוס. או לספר את דעתי לכל החברים הקרובים שיזהירו את ילדיהם. או למתפללי בית הכנסת אולי למשטרה גם שיזהרו ויזהירו את כל השכונה.
כך את רואה את זה ? או אולי אחרת. אני אדם מאד אכפתי מה עלי לעשות? ואם חס וחלילה טעיתי בדיאגנוזה שלי. מה יהיה אז?

_________________

מודה ועוזב

ירוחם,

אני לא מבינה מה מצחיק בזה. לו היית חושד באחד מחבריך שהוא פדופיל (לו היית יודע כיצד פדופיל חושב או מתנהג) האם לא היית מדווח על כך או מזהיר את אשתו וילדיו? או, לכל הפחות, מפנה אותו לייעוץ ולטיפול?

גברתי ואדוני המכובדים.
עדיין לא הסברתם לי אייך בדיוק מתבצע. הגילוי של האנסים החייכנים המסכנים בשעור אחרי התפילה בבית הכנסת.  או בישיבה או במוסדות מי יגלה, החברים שלו? הצחקתם אותי!!!!.

_________________

מודה ועוזב

שכחתי לציין שמדובר במשפחה חרדית.

ירוחם,
כמו שכתבה אמשלום, אם אתה מבקש לאתר את המתעלל הבא בקהילתך, שהוא מן הסתם גבר חייכן ונדיב ומסייע לכל דורש וכו', כדאי שתבין טוב יותר את המתעלל הקודם זה שנחשף כבר. גם הוא לפני שנחשף נחשב לגורם חיובי בקהילתו ואיש לא חשד בו וכו'.
אני לא מכחיש גם שלדעתי אנסי ילדיהם הם אנשים מסכנים שראויים לחמלה, בסוף החשבון. הם מפסידים (בפער עצום) ב'תחרות' על תשומת לבי ורגשותיי עם קרבנותיהם, אבל בסוף הדרך גם הם ראויים לחמלה. רע להם מאוד (לא להיבט הזה התכוונתי כאן, אבל הוא קיים).
שלישית, וזו נקודה רגישה מעט - הכינויים הנוראיים שאנו מכנים אותם מסייעים לנו להשתיק את המחשבות הבלתי אפשריות במעמקי ליבנו: האם גם אנחנו עשויים להיות כאלה? בדומה לתגובות שמשמיעים הורים 'נורמטיביים' כשהם שומעים בחדשות על אם שהכתה את ילדה שצרח והפריע את שנתה. זו דוגמה קרובה יותר, ואפשר לתת דוגמאות קרובות ובנאליות עוד יותר. אני אומר - האדם הזה דומה לנו, כמוך וכמוני בדיוק. הוא מתעלל בבתו, אתה ואני לא. למה? העניין שבשאלה אמור להיות סובייקטיבי לחלוטין.

ירוחם,

אם אפשר יהיה להכיר את מניעיהם (הנפשיים/רגשיים/פיזיים וכו') של האנשים האלה, אפשר יהיה אולי למנוע מהם לעשות זאת שוב. אפשר יהיה אולי, גם למנוע מאנשים אחרים ללכת בדרך הזו.
אין לי כל רחמים או אמפתיה לאנשים שפוגעים באנשים אחרים ובמיוחד בחסרי ישע כילדים, אבל יש בי בהחלט רצון עז להילחם כנגד התופעה הזו ולנסות למונעה. אני לא בטוחה שאמירות והתייחסויות כגון "חית אדם" או "מפלצת" וכד' מועילות בהקשר הזה, שכן הן מרחיקות את האפשרות להתמודד עם המעשה ועם תדירותו (אם הוא "מפלצת" אין לנו דרך לצפות את התנהגותו וגם לא התנהגות של אחרים שאולי דומים לו. אם הוא אדם עם בעיות, אולי אפשר לטפל בהן ולנסות לפתור אותן לפני שיזיק לאחרים).

[זאת פרשנותי בלבד. ייתכן ובי טי כיוון למשהו אחר לגמרי.]

אם שלום
איך בדיוק הוא ימנע בעתיד מעשים כאלו? בהבנה? את מאד מוכשרת בהסברה אנא הסבירי לי

_________________

מודה ועוזב

ירוחם,

בי טי אינו זקוק להגנתי, אבל דומני שהוא הבהיר את עמדתו היטב -
הוא אינו מבקש לרחם על אבות מתעללים, אלא להכיר את מניעיהם ואופים. אני מניחה שהוא מכוון לכך שהכרות כזו יכולה לעזור במניעה עתידית, וגם בטיפול בהם ובבני משפחתם הפגועים.

בת

<להבין (במשמעות של להכיר) את מוחם של אנשים מסוגו. מן הסתם הבנה כזו עשוייה לסייע גם בפתרון)> אודה לך   אם תוכל להסביר לי  איך בדיוק אתה או אני אם נבין אותם נסייע בפתרון הבעיה של הבת שנאנסה אם נגלה  סימפטיה ונבין את האנסים הבזוים אולי נבין גם שזה לא כל כך נורא, שבעצם האב והאח האונסים הם הסובלים האמיתים ולא הילדה הקטנה. צריכים להבין????????. bt77

בי טי,

ישנה טענה שילדים (בנים דוקא, כי אצל בנות התהליך בד"כ הפוך) שעברו התעללות מינית, אם לא יזכו לטיפול הולם, יהפכו לבוגרים מתעללים.
אולי זה פתח להבנה עליה אתה מדבר.

הארץ: אב ובנו חשודים באונס בנות המשפחה

אני מבקש (אם זה המקום) להכנס לראשו של האב. נדמה לי שכינויים כמו מפלצת וחלאה שאנשים מעניקים אינסטינקטיבית לטיפוסים מסוגו, מטעים ומזיקים. סביר להניח ששכניו ומכריו לא חשדו בכלום. מיהו אדם כזה?
(למען הסר ספק: האמפתיה שלי נתונה כולה במקרה מעין זה לקרבן, והוא איננו האב. למרות זאת, לדעתי יש חשיבות רבה להבין (במשמעות של להכיר) את מוחם של אנשים מסוגו. מן הסתם הבנה כזו עשוייה לסייע גם בפתרון).

אמשלום

לא העליתי בדעתי שכתבת בציניות. ואני סבור שאת מאד צודקת. ראוי לכל אדם להשתדל לתרום לעולם במידת האפשר. צריך רק שרצונו לתרום ייבדק לפי הקריטריונים של האפשרי כדי שלא יזיק יותר משיועיל (הכלל הזה נחוץ מאד אצלנו).

_________________

שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו