לימודים גבוהים לציבור החרדי

אני פותח כאן אשכול עם הודעה שכבר פרסמתי בשבוע האחרון בפורום "בחדרי חרדים" וב"חרדים באופ", היות ואני רואה בו פתיח טוב ומתאים לדיון על הנושא. שאלת היחס ללימודים אקדמיים בציבור החרדי היא שאלה חשובה ויסודית, בפרט בימים אלו שסוגיית ה"השתלמויות" עלתה על הפרק במלוא עוזה. כשותף בהכננת השאלון ובמחקר כולו, אני מקווה שהוא אמנם יצליח להצביע על מידת ההתעניינות של חרדים בלימודי מקצוע ובלימודים גבוהים, ועל החסמים העיקריים העומדים בפניהם. הקושי העיקרי כעת הוא כיצד להעביר שאלונים אלו מחוץ למרחב הוירטואלי? אשמח לקבל הצעות.

בשנה האחרונה נערך ב"מכון ירושלים לחקר ישראל", מחקר מקיף על המהלכים הנדרשים להגדלת שיעור המועסקים בציבור החרדי. לאחר בדיקה מקיפה של הנושא, הורגש חסר משמעותי בפתרונות ייחודיים לציבור החרדי בתחום הלימודים הגבוהים. לימודים אלו דורשים זמן ארוך יחסית; שכר לימוד גבוה ותנאי קבלה נוקשים, אשר מונעים כמעט כליל את השתלבותם של צעירים חרדים בהם. מלבד זאת, קיימת רתיעה והסתייגות בציבור החרדי מלימודים אקדמיים, העלולים להתנגש עם ההשקפה התורנית. לשם כך, מתבצע כעת מחקר כמותי שמטרתו לבדוק את העמדות של הציבור החרדי כלפי לימודים אלו ומה הם הפתרונות הנדרשים בכדי לאפשר למעוניינים לרכוש מקצוע מכובד להתגבר על החסמים העומדים בפניו. מסקנות המחקר אמורים להיות מוגשים לגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה ובגופים אחרים.

לצורך המחקר הוכנו שני שאלונים, האחד לאלו שכבר לומדים או למדו בעבר במסגרות להכשרה מקצועית או לימודים גבוהים והשני לאלו שלא למדו מעולם במסגרות מסוג זה.השאלון מופיע כאן: http://seker.atarimnet.info/g11871188.html, השאלון הוא אנונימי לחלוטין.

בין המשיבים יוגרל פרס לבחירת הזוכה: נופש בצימר/מלון בצפון או חמישה חומשי תורה בהוצאת "מוסד הרב קוק", היות ומדובר בשאלון אנונימי, על המשתתף לציין מספר טלפון ליצירת קשר.

הערות על השאלונים ניתן להכניס באשכול זה.

_________________

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

אם אינני טועה, בישיבות סורא ופומפדיתא לא נתנו להיכנס לישיבה מי שגילו פחות מארבעים.
ובישיבות ליטא ופולין לא נכנסו לישיבות אלא אריות שמלאו כרסם בש"ס ופוסקים, מי שהעלה בדעתו להפוך את הישיבות הללו לאוניברסיטות היה מהפכן ורפורמיסט.

בזמנינו המושג ישיבה הפכה זה מזמן לסתם שם חילופי לבית ספר.

אין לי מושג למה אסור ללמד מקצעות במקום שהוא בסך הכל חממה לילדים צעירים למען לא יצאו לרחוב.
לאכול סעודות ולערוך חאפלות וחגיגות ונסיעות וטיולים מותר. וללמד משהו מועיל ואמיתי לחיים אסור?

עד שגמרתי לכתוב את ההודעה ולשלוח אותה ראיתי שהקדימני מאיר באיזכור הרמב"ם ודחיית הרלוונטיות שלו לשאלה.
ואעפ"כ לא אמחק את דלעיל, למען יהנו הגולשים מדבריו ז"ל בנוסחם הנאה.

יש לפחות אחד שחושב כך:

"דרך בעלי דעה, שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך יישא אישה--שנאמר "מי האיש אשר נטע כרם, ולא חיללו . . . אשר בנה בית חדש . . . אשר אירש אישה"
אבל הטיפשים, מתחילין לישא אישה, ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית, ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה; וכן הוא אומר בקללות, "אישה תארש . . . בית תבנה . . . כרם תיטע" --כלומר יהיו מעשיך הפוכין, כדי שלא תצליח דרכיך.  ובברכה מה הוא אומר, "ויהי דויד לכל דרכיו, משכיל; וה', עימו".

רמב"ם, הל' דעות.

בן ציון

אתה שואל על מה ראוי במצב נתון או באופן כללי ועקרוני?

בחז"ל מבואר שאומנות לא לומדים אחרי החתונה אלא בגיל צעיר, הרמב"ם מכנה טיפש את מי שמתחתן בלי מקצוע, אלא שכנראה אתה שואל מצד שהיום במצב שלנו שהרחוב וכו', אז הרי מי כמוך יודע שאותן טענות עולות נגד עצם לימודי מקצוע בכל גיל שהוא ואף נגד עצמאות כלכלית בכלל.

אני חושב שאין צורך לדחוף בחורים המצליחים בישיבה ללימוד מקצוע, אך אם יש ביקוש כזה איזו הצדקה יש לחסום אותם? מאיר

אשכול זה נראה לי מתאים לשתף אותכם בנקודה חשובה שאני מתלבט בה רבות. לאורך זמן היה ברור לי באופן מוחלט שאין מקום לאפשר לבחורים ללמוד במסגרת אקדמית כלשהי, מתוך תפיסה ששנות הבחרות אמורות להיות מוקדשות ללימוד בישיבה בלבד. רק במקרים של בחור מבוגר [25+] או של בחור שבלאו הכי נפלט ממסגרת ישיבתית רגילה, ראיתי מקום לצעד זה. לתומי סברתי שגם בחורי הישיבות אינם דואגים בשלב זה לרכישת מקצוע או תואר אקדמי לצורך פרנסתם בעתיד, מלבד מקרים יוצאי דופן. להפתעתי הרבה, אני מגלה עוד ועוד בחורי ישיבה המעוניינים כבר עתה להתחיל ברכישת מקצוע או תואר בד בבד עם לימודיהם בישיבה, בנימוק שהם דואגים לעתידם וסבורים שדחיית הלימודים עד אחרי הנישואים היא מאוחרת מדי. 

מה דעתכם?