אתן לך דוגמא, אחת קטנטנה.
המבקרים העירו על הזהר בהרבה מקומות שחושב את קפוטקיא למקום בארץ ישראל (ח"ב לב: וכן ויקרא עה: ועוד רבים) לעומת המשנה כתובות קי. ועוד כי הוא שם מקום בחו"ל ("נשא אשה בארץ ישראל וגרשה בקפוטקיא נותן לה ממעות א"י ונזכר בעוד מקומות שהוא בארץ אחרת עי' שבת כו. שבת קלד. פ"א הלכתי למדינת קפוטקיא, יבמות קכא. כשעליתי למדינת קפוטקיא מן הספינה).
בקלות ניתן לומר כי גם בארץ ישראל היה מקום בשם כזה, מה הבעיה? היד ה' תקצר? או אולי יהיה מקום כזה וברוח הקדש ראו אותו הנביאים ודברו עליו? (אגב, מחברי התלמוד לא היו בעלי רוח הקדש? ולמה בתלמוד יש סדרי דורות נורמליים?).
אמנם כאן מתעוררת בעיה, לנתון הזה, כמו עוד נתונים מעניינים רבים בזהר, יש מכנה משותף בכל הופעותיו. המכנה המשותף הראשון הוא מקור בדברי חז"ל שיכול להתפרש כך בטעות, כי בירושלמי שביעית פ"ט מוזכרים "קפוטקאי דצפורי". אמנם הר"ש גורס קפודאי דצפורי, והיינו הקפדנים שבעיר, שזה ענין הסיפור שהיו מקפידים ולא היה להם שום אוהב. וכן מפרש ר"ש סיריליאו וכן הרשב"א המובא בריקנטי סי' קנז'. אבל הפנ"מ מפרש שבאו מקפוטקיא לצפורי. בכל מקרה אין זה שם מקום, אלא שם קבוצה של בני אדם.
מכנה משותף שני: שיטתיות בהופעותיו בזהר, המתאימה לשימוש מכוון.
תמיד תמיד אנו מוצאים את החכמים הולכים להם מקפוטקיא ללוד (בראשית סט: חזקיה אזיל מקפוטקיא ללוד ויצא קס. ר' יהודה אזיל מקפוטקיא ללוד מקץ קסז: ר' ייסא אזיל מקפוטקיא ללוד ויחי רכג: ר' שמעון ור' אבא אזלו מקפוטקיא ללוד, ויחי רלח: ר' יצק ור' ייסא חזו ינוקא דאזיל לקפוטקיא, וארא לט. ר' אבא ור' חזקיה אזלו והוה בהדייהו חד יודאי במטול דקטפירא, יתרו פ: ר' אלעזר הוה אזיל מקפוטקיא ללוד ואזלו ר' יוסי ור' חיא קמי', פו. ר' יהודה אזיל מקפוטקיא ללוד למחמי לר"ש, צו לה. ר' אלעזר הוה אזיל מקפוטקיא ללוד והוו עמי' ר' ייסא ור' חזקיה, פנחס רכא. ר"ש הוה אזיל מקפוטקיא ללוד ור' יהודה אזיל עמי' פגע בהו ר' פנחס בן יאיר ותרי גברי, תולדות קלח. ר' יצחק בר' יוסי הוה אזיל מקפוטקיא ללוד פגע בי' ר' יהודה)
אולם אף פעם איננו מוצאים אותם חוזרים? האם לא הלכו חכמים גם מלוד לקפוטקיא? ומזה משמע ש"הלכו מקפוטקיא ללוד" הוא רק ביטוי, משל, מליצה, פתיחתא.
והמעין בספר הזהר יראה שרוב הספר נאמר מפי חכמי הזהר חברי דרשב"י כשהיו הולכים כולם כל ימיהם הלוך ונסוע במדברות ובימים ושומעים סודות מאנשים נעלמים ותינוקות המדברים חכמות ונחבאים במערות ובחווחים ועל ההרים הגבוהים, בין הכל עשרות ומאות נסיעות והליכות באורחא דבר על אפנו מה אמרו ושמעו בכל הלוך והלוך דרושים ארוכים ומופלאים. ולא מצינו כעין זה בשאר ספרי חכמינו.
ואלו הם המקומות שספרו מן הינוקים הנמצאים בעולם ומגלים סודות:
פרשת נח ע: אהדרנא מן אורחא ונתחבר בהדך אחיד בידא דההוא ינוקא פתח ההוא ינוקא ואמר..
לך לך צב: ר' אבא ור' יעקב שמעו להה"ג דהוה יתיב בשפולי ביתי' אתא ר' אבא ונשקי' אמר ההוא ינוקא..
ויצא קסד. ר' יצחק ור' ייסא הוו אסלי באורחא חמו בר נש דהוה רכיב וינוקא אכתפי' א"ר ייסא אן קיסתי' דטרימא בקירטוי דאורחא!
ויחי רלח: ר' יהודה ור' יצחק הוו אזלי בארחא פגעו בההוא ינוקא דהוה אזיל קפוטקיא בקסטירא דחמרא
שמות ו: ר' אלעזר הוה יתיב אתרעא דלוד והוא עמי' ר' אבא ור' יהודה ור' יוסי אעבר חד ינוקא והוה קארי כו'.
תרומה קסט: ר' שמעון הוה שכיח גבי' פתחא דלוד והוה ר' חיא עמי' פגע בי' חד ינוקא כו' אמר ההוא ינוקא כו' א"ר שמעון לזמנין נבואה נפיל בפום ינוקן.
תצוה קפג: ר"ש ור"א ברי' הוו אזלי' בארחא והוו אזלין עמהון ר' אבא ור' יוסי אערעו בחד סבא והוה אחיד בידי' חד ינוקא.
שלח קסב. ההוא ינוקא דקא מלקט עשבים כו'.
שלח קעא. קל ינוקא אתער כו' פתח ההוא ינוקא ואמר.
בלק קפו. א"ר יהודה לאו תלמידייהו דר' שמעיה חסידא כו' ומאן דבריך בידים מזוהמות חיב מיתה פתח ההוא ינוקא ואמר, משם עד דף רו. הכל הוא מו"מ עם ההוא ינוקא ומסיים שם "נשקוהו לההוא ינוקא א"ר אבא תווהנא על דרדקי דדרא דא כמה תקיפה חייליהו".
עקב רעב. בוצינא קדישא אתא לגביה ואמר רעיא מהימנא יומא חד אזילנא אנא וחברייא לאכסניא חדא והוה תמן ינוקא חדא קם ותקין לן מנרתא ופתורא איהו מגרמיה.
השמטות רנד: פתח ההוא ינוקא ואמר כו'. תוספת שמות רע: כדאמר לי' גברא סבא לההוא ינוקא במופלא ממך כו' [הוא מאמר בן סירא].
תוספת ויקרא ש. ר' יצחק ור' יהודה הוו אזלי פגעו בחד ינוקא כו'.
תקונים קמז. קם ינוקא חדא פתח כו'.
ז"ח בראשית יז. הא ינוקא ברוה"ק אמרו כו'.
ז"ח בראשית כה: הוה אזלי ר' יוסי ור' ירמיה ופגשו בחד טורא ינוקא שהי' בר ברי' דר' חיא רבה!.
ז"ח אחרי עט. פתח ההוא ינוקא ואמר.
ז"ח שה"ש כה. פתח ינוקא ואמר.
ז"ח רות ל. ר בי בון הוה אזיל יומא חד באורחא פגע ביה חד ינוקא א"ל רבי תבעי דאיהך עמך באורחך ואשמש קמך בהאי אורחא א"ל זיל. אזל אבתריה עד דהוה אזיל פגע ביה ר' חייא ורבי אבא ורבי יודא ור' יוסי כו' ומפלפלים משם ר' נהוראי כיצד ישלימו רמח' תיבות בק"ש.
ז"ח רות מב. אזל לגלילא עילאה שמע קול ינוקא דהוה אמר כו' שמע ינוקא אחרא כו'.
ז"ח תקונים צב: ינוקא אזדמן בינייהו אמר כו'.
ואלו הן המערות שנתגלו בהם סודות:
בראשית קיז: אתפרש ר' יוסי ועל גו מערתא אשכח ספרא חד דהוה נעיץ גו טינרא דנוקבא בסייפי מערתא.
ויצא קמח. ר' יצחק הוה יתיב קמי' מערתא דאפיקותא אעבר חד בר נש כו'.
ויחי רל: ר' יהודה ור' יוסי הוו אזלי בארחא חזו לעילא בטורא דטינרי חד וחד מערתא בגוה.
ויחי רמד: ר' אלעזר ור' אבא אשתמיטו במערתא דלוד.
שמות יג. ר' אלעזר ור' אבא הוו אזלי מטבריא לצפורי כו' פגע בהו חד גברא כו' יומא חדא הוה אזילנא במדברא וחזינא אילנא חד דמרגג למחזי וחד מערתא תחותי' וסלקין ריחין מכל זנין דעלמא חד ברנש ושרביטא בידי' הוה קאי בחד פתחא.
ויקרא כ: ר' חיא ור' יוסי אזלו חזו חד עופא דפרח אמרי ודאי נגרי טורייא משתכחין הכא אתרחש לון ניסא וחזו חד טינרא וחד מערתא עאלו בי' כו'.
ובפ' תזריע נא. "ר' יצחק הוה אזיל לקטפורי דאבוי, חמא חד בר נש דסאטי בקוטרא דמטולא אכתפוי, א"ל שורטא דקישטא בכתפך אמאי כו' עייל במערתא.. עד דהוה יתיב אעברו ר' יהודה ור' חזקיה חמא לון וקריב גביהון סח לון עובדא, אמר ר' יהודה בריך רחמנא דשזבך האי מערתא דסגיר דסרוניא היא".
בחוקותי קטו. ר' חיא ור' יוסי הוו אזלי באורחא אערעו בההיא מערתא בחקלא.
בהעלותך קמט. ר' אלעזר ור' יצחק ור' יוסי הוו אזלי בארחא פגעו באינון טורי קרדו רמייא.. סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא על ר' יוסי וחמא מערתא אחינא בגויי' ושרגא נהורא.
שלח קסב. חמא הוא וינוקא ברי' מערתא דא כד נפקו אסתים פום מערתא. ואתחנן רסח: ר' אלעזר ור' אחא אזלו בארחא עאלו למערתא חדא דהוות בארחא על ההוא גבר עמהון פתח הה"ג ואמר כו'.
האזינו רצח: "בגין דאזלנא בחד מערה דר' אלעזר".
בתקונים קג. תקון סט'"בר נש מאינון בעלי קבין דהוה אזיל בארחא אערא בתרין חכימין מארי דדרא מארי דחכמתא דאורייתא אמר לון שלמא עליכו רבנן שמענא עלייכו דאתון חכימי דרא לאן אתר אזליתון אמרו ליה לדוך פלן וערב שבת הוה אמר לון אנא אזילנא תמן איזיל ואתקין לכו אתר בי מותביכי אי אתון בעיתון אמרו ליה והא אנן בסוסוון ואנת בלא רגלין איך יתכן למהוי האי אמר לון אף על גב דאתון רכיבין בבעירי דרהיטי סגי ואנא חגר בלא רגלין אי אתון בעיתו אנא אקדם לתקנא לכו שבתא תווהו אדהכי אחזרו רישייהו לגביה וחמו ליה דהוה רהיט כשרביטא דככבא עבד לון קפיצה ואשכחו גרמייהו לפום מערתא כהרף עין אמר לון רבנן עולו עאלו אבתריה מערתא גו מערתא עד דעאלו לחד פרדסא והוה תמן ההוא בעל קבין מתפשט מההוא גופא והוה מתלבש בגופא אחרא דאנפוי הוו נהרין כשמשא והוה יתיב על כורסייא דמלכותא ותלת מאה תלמידוי תחות כורסייא לרגלוי. ז"ח רות נא: יומא חדא הוה אזיל ר' פרחיה בחלקא חזא מערתא אמר לי' הה"ג רבי ניעול כו'.
ורוב עניני המערות הם בר' אלעזר ור' יוסי וכן האריכו אריכות גדולה מאד בסוד מערת אדה"ר ומערת משה רבינו ומערתא דרשב"י והוא סוד. בגמ' יש רק מקום אחד בו מוזכר שדברו כשהיו ב'מערתא דר' זכאי', והגירסא העיקרית היא 'מעצרתא דר' זכאי'.
ועי' שלח קסב. עאלו מטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מרייהו דמשנה אתהדר ההוא משנה בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא!
בכל התיאורים האלו יש משהו שיטתי, נראה כאלו כביכול מישהו הלביש רעיונות בשיטה סיפורית מסויימת. ולזה לא צריך רוח הקדש. מספיק להיות "אוהב התורה". וזה גם לא אומר שמי שעשה זאת הוא דער-לץ.
