|
|
| נשלח ב-21/11/2006 13:09 |
 |
| |
נתינת יד לאשה בשעת הדחק, האם קיים בימינו שעת הדחק?
בעקבות אשכולות שנפתחו בפורום בח"ח (מס' פעמים), ראיתי צורך לדון בשאלה זו ביותר כובד ראש.
שאלה זו מכילה שתי תתי נושאים.
א. הצד ההלכתי, האם ישנה אפשרות להתיר נתינת יד ע"פ ההלכה. במסגרת שאלה זו ניתן להרחיב את הדיון, האם הדין תלוי בזמנים ובמנהג המקום או שיקוב הדין את ההר.
ביתר אריכות ניתן למצוא בח"ח
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1416724
ובעצכ"ח
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1091117
ב. האם יש מצבים לא נעימים שקשה להתחמק מהם. ראיתי הרבה תגובות לכאן ולכאן ורובם סוברים שאין קושי להתחמק מלתת יד לאשה.הואיל ודעתי קרובה לדבריהם, חפצתי לשמוע דעות נוספות. האם מהבחינה החברתית הימנעות מנתינת יד לאשה (בהנחה שיש מקום להתיר למרות ההיתיר כלל וכלל אינו פשוט) יכולה אי פעם להיות כמקום הדחק.
תוקן על ידי אגודה_אחת ב- 21/11/2006 15:51:09
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2006 00:14 |
|
| |
הויכוח הזה מאשר את אימרתו של ר' מנדל מקוצק :שאם מתעסקים בבוץ--מתלכלכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2006 10:39 |
|
| |
בקירוב בשר יש בעיה מיוחדת של "לא תקרבו"
ובכל קירוב בשר הוא קרוב מאד לעבור על לאו עם הדבר גרם לו להרהור, ואף אם לא הרהר, אם זה דרך חיבה כמו חו"נ אם אינני טועה לרמב"ם עובר במצב כזה על הלאו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2006 10:20 |
|
| |
נכון, אני טוען מניסיון, שגם צא'ט מזיז הורמונים.
מה הם גדרי האיסורים המוחלטים, מלבד ייחוד?
נשיקה בלחי של בני דודים היא איסור?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2006 10:10 |
|
| |
אזרחי
הנך חושב ששינויים הורמונליים יכולים להוות מדד להיתר או איסור קירבה בצורת לחיצת יד?
אם דבר כלשהו גורם לאדם שינויים הורמונליים עליו להתרחק ממנו גם אם לא מדובר בלחיצת יד או קירוב בשר בדווקא.
האיסורים המוחלטים כוללים גם אנשים ומצבים שאין בהם כל חשש, כמו איסור ייחוד בין בני 90.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2006 09:50 |
|
| |
על כל פנים, כשאני מנסה לחשוב מתוך עצמי אז באמת אני רואה שרוב לחיצות היד, אם הייתי לוחץ אותן, לא היו פועלות עלי שינויים הורמונליים,..
אבל חלקן הקטן על כל פנים - כן.
ולכן, אם הייתי אני הפוסק, הייתי אוסר את כל לחיצות היד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2006 09:15 |
|
| |
ישר כח לכל הכותבים המעניינים שכתבו עד כה.
באמת אשמח מאד לדעת - היכן ומתי התחילה לחיצת היד מהבחינה ההלכתית להחשב לקירבה אסורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2006 15:47 |
|
| |
אתה מציג את הנהגת יהדות גרמניה כאילוץ, לדעתי אדרבה, הם נהגו כשורת ההלכה, אנו המאולצים לסטות ימינה.
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2006 15:41 |
|
| |
הבדל משמעותי בין גרמניה של שנות הת"ר לזמננו הוא שהתרבות האירופאית המודרניסטית היתה מאד חד מימדית - "התנהגות נורמאלית" היתה יישור קו עם תרבות מאוד מסויימת - והחורג ממנה אינו מן היישוב ואפשר שאינו מן האנושות (במאה ה-19 היו עוד שפקפקו באנושיותם של בני הגזע השחור למשל).
לא היה ניתם לקיים מסחר וחיים אזרחיים כאשר אתה מוגדר כפרא אדם.
חברת הצריכה והפוסט מודרניזם של המאה ה-21 אינה פורמאלית כ"כ, ואדישה למחוייבות תרבותית אוניברסלית.
הכל יכולים לסבול את הכאפיה של השיח' הסעודי, קידותיו של המהנדס היפני, ידו הקפוצה של היהלומן היהודי ואת מכנסיו הורדרדות של הפרופסור מסן פרנציסקו
ובלבד שיהיה להם כסף.
והרבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2006 15:14 |
|
| |
(חבל על הכותרת העלולה להתפרש כקרירות ולהרחיק חברים יקרים)
ברור וידוע כי מהבחינה ההלכתית אין איסור נגיעה בעריות אלא קורבה, ההבדל הוא בנגיעה שאין עימה קירבת דעת והרהור.
ידוע גם כי יראי שמים בגרמניה נהגו היתר בלחיצת יד של נימוס היות שרגיל בכך ואין בדבר משום קירבה.
אלא שכשיבא הרגיל באיסור על כך וחונך מילדותו שהדבר ביהרג ואל יעבור, ויקל בדבר, אין ספק שהמעשה לא ישאר קר ויבש מבחינתו והמלחמה הפנימית שלו לא תמלט מהרהור, וד"ל.
מאיר
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
