| נשלח ב-27/11/2006 14:36 |
 |
| |
"הושענא שלוש שעות"
לכבוד חג החנוכה המתקרב ובא,וכדי לקיים מצוות רבותינו להגות בענייני החג שלושים יום קודם לו, הרהרתי לי על משמעות השורה הלא ברורה בהושענא "א-ל למושעות": "הושענא שלוש שעות" הסמוכה לסיום :"הושענא תחיש לישועות".
ונשאלת השאלה מהן שלוש השעות ומדוע שלוש שעות, שהן לא מעט זמן, נחשבות כ"חישה לישועות".
ישנם כמה הסברים שראיתי, לפיהם שלוש השעות הן שלוש שעות בהן נפרע הקב"ה משרו של עשו; שלוש שעות לפי חישוב של שהיה שעה אחת לפני כל תפילה ביום; שלוש שעות כתוצאה מחישוב מסויים של מחצית השעות בהן על היהודי לעבוד את ה' ביום לאחר הפחתת אכילה ושתייה שינה וכו' (או משהו דומה), שעליהן הקב"ה מוותר לו.
אף אחד מההסברים לא משכנע במיוחד לטעמי, ולא מתקשר בצורה "חלקה" לפיוט.
לטעמי, יש לפרש "שלוש שעות" בצורה של"סמיכות הפוכה" דהיינו כ"שעה [=עת] שלישית" ואז פירוש המילים הוא בקשה לישועה מהירה בפעם השלישית (לאחר שני החורבנים שקדמו).
תנאים דמסייעים וברי פלוגתא מוזמנים להגיב.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2018 22:57 |
|
| |
האם יש מקור ורמז על עניין של שלש שעות באחרית הימים, למשל מלחמת גוג ומגוג וכדומה. ? כי נראה שמדובר על עניין עתידי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2006 16:49 |
|
| |
אסקובר
תנוח דעתך הסברך הוא יפה ומענין, ואני אומר את זה ברצינות גמורה
ולא על זה היה הויכוח ביננו
נדמה לי שהאנלוגיה שעשית עם פיוטי הושענה רבא ובין ק"אל אדון
ויחסת את הפיוט למסרים מהתורה ולא למדרשים שיש לדרוש נזעקתי.
פיוט אחד כמעט אי אפשר להבין בפיוטי ההושענות, מבלי להזדקק לידע אסוציאטיבי במדרש והגמרא. ועל זה נסב הויכוח
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2006 14:07 |
|
| |
הלו הלו, עוד לא ניצלתי מהעניין של השמיכה ואתם כבר רושמים אותי לקורס פיוט בביר זית?!
ירוחם, אם כבר ציטוט אימרות אז: אומרים שבתהלים אין קשר בין הפרקים במשלי בין הפסוקים ובאיוב בין המילים. אבל עם כל הכבוד (הראוי!) לבדיחות יידישקייט, הרי אתה לא באמת חושב שאין מבנה עקבי לפיוט.
עדיין יש לי תחושה שההסבר שלי מתקשר יפה לרצף הפיוט, נותן הסבר מדוע לא אומרים אותו בהושענא רבא ולכן טוב יותר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2006 14:02 |
|
| |
מהרוז'ינער (כמדומני) : שלפני ביאת המשיח יהיה פרק זמן של שלש שעות (איזה זמן קצוב אני לא חושב שדוקא 3 שעות בשעונים שלנו) שבו יהיה בלבול גדול באמונה, והנסיו יהיה כה רב, שיראה אז דוקא שהצד השני הוא הצודק, ולהישאר באמונה יהודית יצטרכו מסירות נפש של ממש, ועל כך מתפללים שיעזור לנו הקב"ה באותן שלוש שעות להתחזק באמונתו, ואז תחוש עלינו ישועתו.
בב"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2006 13:34 |
|
| |
.
אסקובר:
ראשית, גם אני שמח שניצלת...
שנית, כל שרציתי להראות הוא כי פיוטי ההושענות רצופים בהתייחסות למדרשים שונים.
שלישית, ניתן להתחיל בקריאת ההסברים במחזור לשלושה רגלים של גולדשמידט, דומני שרבות משאלותיך לגבי הפיוט, תמצאנה תשובה נאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2006 13:28 |
|
| |
אסקובר.
יהודי פעם הסביר את ההבדל בין ספר משלי ואיוב. הוא אמר כך
במשלי אין קשר בין הפסוקים- ובאיוב אין קשר בין המילים.
אני ממליץ בפניך לשמוע קורס או שנים, על נושא השירה בכלל והפיטנות הדתית בפרט. באחד האוינברסיטאות הקרובות לביתך על בסיס סטודנט חופשי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2006 13:06 |
|
| |
מזל שירוחם מיהר והציל אותי מהאמבוש.
ועדיין, בקרב מאסף לאסוף את שברי כבודי, דומני שפרשנותי עדיפה על גרסה בסגנון: 'קרב ישועות רגש תשואות (מה זה ללא פרשנות הפוכה?), "שלוש שעות שהקב"ה זן את העולם" תחיש לתשועות'.
לא?
אגב, פעם, למשמע צלילי מניין קרליבך בחול המועד סוכות עלתה בראשי פרשנות נוספת לביטוי "הושענא - שלוש שעות".
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2006 12:47 |
|
| |
.
"שמיכה רטובה" - ביטוי באמריקאית. בשמיכה רטובה משתמשים כדי לכבות דלקה. בהשאלה - מישהו שמקלקל את החגיגה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2006 11:27 |
|
| |
מואדיב.
מה פרוש שמיכה רטובה? אני צריך להעלב, או סתם להפגע?. תסביר לי שאדע איך לנהוג.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2006 11:08 |
|
| |
.
(ירוחם, למה אתה מקלקל! רציתי שאסקובר יתן את התשובה הזאת, ואז יעמת אותה עם טענותיו מלמעלה לגבי חוסר הסבירות בציטוט מדרשים. שמיכה-רטובה שכמוך! )
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2006 10:58 |
|
| |
מואדיב
יגעת ומצאת תאמין
שיר השירים רבה פרשה ב ד"ה השבעתי :ר' חלבו אומר ארבע שבועות יש כאן, השביע לישראל שלא ימרדו על המלכיות, ושלא ידחקו על הקץ, ושלא יגלו מסטירין שלהם לאומות העולם, ושלא יעלו חומה מן הגולה, אם כן למה מלך המשיח בא לקבץ גליותיהן של ישראל, רבי אוניא אמר ד' שבועות השביען כנגד ד' דורות שדחקו על הקץ ונכשלו, ואלו הן, אחד בימי עמרם, ואחד בימי דיניי, ואחד בימי בן כוזבא, ואחד בימי שותלח בן אפרים, הה"ד (תהלים ע"ח) בני אפרים נושקי רומי קשת, ויש אומרים אחד בימי עמרם, ואחד בדורו של שמד, ואחד בימי בן כוזבא, ואחד בימי שותלח בן אפרים שנא' בני אפרים נושקי רומי קשת, והן היו מחשבין בשעה שנתגזרה גזרה כשדבר הקב"ה עם אברהם אבינו בין הבתרים ומשנולד יצחק התחיל, מה עשו נתקבצו ויצאו למלחמה ונפלו מהן חללים הרבה, מפני מה שלא האמינו בה' ולא בטחו בישועתו על שעברו על הקץ ועברו על השבועה, אם תעירו ואם תעוררו
ר' חלבו אומר ארבע שבועות יש כאן, השביע לישראל שלא ימרדו על המלכיות, ושלא ידחקו על הקץ, ושלא יגלו מסטירין שלהם לאומות העולם, ושלא יעלו חומה מן הגולה, אם כן למה מלך המשיח בא לקבץ גליותיהן של ישראל, רבי אוניא אמר , ואלו הן, אחד בימי עמרם, ואחד בימי דיניי, ואחד בימי בן כוזבא, ואחד בימי שותלח בן אפרים, הה"ד בני אפרים נושקי רומי קשת, ויש אומרים אחד בימי עמרם, ואחד בדורו של שמד, ואחד בימי בן כוזבא, ואחד בימי שותלח בן אפרים שנא' בני אפרים נושקי רומי קשת, והן היו מחשבין בשעה שנתגזרה גזרה כשדבר הקב"ה עם אברהם אבינו בין הבתרים ומשנולד יצחק התחיל, מה עשו נתקבצו ויצאו למלחמה ונפלו מהן חללים הרבה, מפני מה שלא האמינו בה' ולא בטחו בישועתו על שעברו על הקץ ועברו על השבועה, אם תעירו ואם תעוררו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2006 10:51 |
|
| |
אקסובר
ההבדלים המהותים הם בצורת העבר המסרים והתוכן. בקאל אדון
והאדרת ואמונה שהם מסרים ברורים בעברית מובנת ובמשקל ובקצב אחיד וברור. לעומת ההושענות שכאמור המסרים עלומים וצריכים פרוש. העברית היא לא העברית של הפיוטים האחרים. כהשערה פרועה אני סובר שהפיוטים של ההושענות חוברו לאחר מסעה הצלב הראשון .בצרפת וגרמניה הסגנון והמסרים מתאימים לסגנון התקופה
מואדיב
על הראשונים אנחנו מצטערים ואתה בא מוסיף עליהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2006 09:11 |
|
| |
.
אסקובר:
מאחר ואיננו יודעים מיהו הפייטן, אולי נתחיל להתבונן בפיוט עצמו כדי להבינו. יתכן, כי אם נתחיל באות א', עד שנגיע לאת ש', כבר נהיה חכמים יותר.
אנא, לפני שאתה מבקש תשובה לגבי "הושענא שלוש שעות", הסבר לי את פתיחת הפיוט:
"הושענא אל למושעות הושע נא. הושע נא בארבע שבועות..."
מהן ארבע השבועות?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2006 00:14 |
|
| |
קצב (לפחות במובן של משקל בסגנון תור הזהב) - כבר אמרנו שאין בשניהם; המילים דומות בכך שהן אינן מפנות למדרש (אם כי ב"א-ל אדון" גם לא ממש נעשה מדרש עצמאי, ובהושענות אולי כן); ולמה אתה מתכוון כשאתה אומר סגנון דומה? ברור שזה לא אותו סגנון ממש, אבל הייתי אומר שגם אין כאן ריחוק גדול. רוצה פיוט קרוב עוד יותר? אולי "האדרת והאמונה" (בתקווה שלא יתברר שזה פיוט מאוחר וכל התאוריה תקרוס...).
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2006 23:28 |
|
| |
אסקובר.
והסגנון והמילים והקצב של קאל אדון דומים לזה של ההושענות??
|
|
|
|
|
