| נשלח ב-30/11/2006 21:57 |
 |
| |
ביטול תורה; מהותו וחומרתו
בפ"ג מאבות שנינו :
המהלך בדרך ושונה, ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה מה נאה ניר זה, הרי זה כאילו מתחייב בנפשו.
האם אכן עוון ביטול תורה כה חמור?
או שמא יש עניין מיוחד בהליכה בדרך, או שמא יש כאן הפסקת לימוד באופן בוטה יותר מסתם ביטול תורה?
ניסוח הכותרת בהסכמת הפותח
תוקן על ידי עצכח ב- 26/01/2009 10:06:44
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 20:40 |
|
| |
מקס
כשמניחים את הסולם על ראשו הוא הפוך
כשהשור יודע מי הבעלים שלו זו כפיה? מי כופה עליו? פשוט הידיעה שיש לו מי הבעלים ומי נותן לו לאכול, זו היא ידע.
חכמה זו המדרגה העליונה עליו יכול להגיע האדם על ידי כך שהוא לומד,, החיה או הבהמה לעולם לא יכולות להיות חכמות.
הן יכולות להיות מאולפות אבל לא חכמות , בי החכמה היא הדרגה הגבוה של בני האדם, כך זה בכל אופן בעברית נכונה, ולא דרשנויות מופרכות שכאמור אין להן כל גבול.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 19:37 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | מקס
הסולם שלך הפוך
ידע זו הדרגה הנמוכה הראשונית- ידע שור קונהו, בהמה וחיה יש להן ידיעה, אין חיה ובהמה חכמה. _________________ מודה ועוזב |
|
ירוחם:
ידע שור קונהו: זה רק משל, למעשה שור יודע את קונהו בכפיה ולא בדעת,
איך אפשר סולם הפוך??
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 16:53 |
|
| |
מקס
הסולם שלך הפוך
ידע זו הדרגה הנמוכה הראשונית- ידע שור קונהו, בהמה וחיה יש להן ידיעה, אין חיה ובהמה חכמה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 16:38 |
|
| |
צענע
הרי אני הפניתי אותך למדרש הזה. חזקה עלי שקראתי את הכתוב בו. המדרש מפרש את הויקרא בפרשנות , נוספת ליתר הפרשנויות הלגטימיו לא פחות,
אבל עדיין זה לא הופך את האמירה . לנכסי צאן ברזל, היא אגב מאד לא נכונה בהקשר למה שהיא נאמרה,
מי שקצת מכיר את ספרות חז"ל, ודאי נתקל בהרבה מאד גדולי ישראל, מהגדולים באמת, שלא נהגו כמתבקש ממדרש זה.
אבל מה זה משנה, זו אימרה מוחצנית עם הרבה בשר ושומן ואפשר לעשות אתה מטעמים מפולפלים, וטעימים לכל חיך
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 16:29 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | שאלה אחרת שנשאלת האם באימרה:כל תלמיד חכם שאין בו דעת וכו' הכוונה במילה דעת היא ללימודי חול. |
|
שאין בו דעת פירושו שאין לא שכל, מה קשה להבין כאן, חכמה יש לו הרי הוא תלמיד חכם, שכל חסר לו,
חכמה = לימוד
בינה = מבין דבר מתוך דבר
דעת = חיבור בין חכמתו לבינתו, (וכאן כל ההבדל בין חכם שאין בו דעת לבין חכם שיש בו דעת,)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 16:12 |
|
| |
האימרה קשורה לפסוק הראשון :
"ובמדרש רבה פרשת ויקרא על הפסוק הראשון ויקרא אל משה, אמרו חכמים: כל תלמיד חכם שאין בו דעה נבלה טובה הימנו, צא ולמד ממשה רבינו עליו השלום שלא נכנס עד שנקרא "-
האם לא ברור שהנושא הוא נימוס ודרך ארץ ולא לימודי חול?
(לגבי המשמעות התכוונתי שיש משמעות להבחנה בין חכם(חכמה)לבין דעת.(חיבור).
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 15:04 |
|
| |
פה אני חולק עליך -איני חושב שלכל מילה באמירה זו יש משמעות, האם קראת את כל המדרש הזה עד סופו, או רק את המשפט המוחצני הזה?
השבוע פ' ויקרא- האימרה נמצא במדרש רבה ויקרא,, צאי וראי איך עושים שימוש לא נכון באמירה, ולחפש לה גם משעויות בכל מילה??!!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 14:03 |
|
| |
מודה ועזב ירוחם.
ולגבי נימוסים ודרך ארץ-אכן המילה ידע כשלעצמה אין פרושה נימוסים ודרך ארץ.
בהקשר הנדון זוהי המסקנה המתבקשת מן האימרה כולה שכל מילה בה יש לה משמעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 13:37 |
|
| |
צענע
אם הפרוש הזה הגעתי לכלל ידע התחברתי בפנימיות שלה. אני -מודה- לך -ועוזב -את מה שכתבתי
אבל תסכימי כי ידע אינו נימוסים ודרך ארץ.-אם את לא רוצה להסכים אז זה גם בסדר.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 13:31 |
|
| |
אכן. דעת-חיבור.(ולא לימודי חול)
ובכן-תלמיד חכם שאין בו דעת-כלומר תלמיד חכם בלי התחברות אל הדברים שלמד -נבלה טובה הימנו כי הלימוד שלו חיצוני ,הוא לא התחבר והפנים את הלימוד ולכן החכמה שלו אינה משפיעהלטובה על התנהגותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 12:42 |
|
| |
וידעת =תגיע לכלל ידיעה -= מודעות הנובעת מהתחברות פנימית, כמו והאדם ידע את חוה אשתו,= הוא היה מודע אליה בכל המובנים, שאדם צריך להיות להיות מודע לאשתו,
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 12:17 |
|
| |
לירוחם
איך אתה מפרש וידעת היום?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 12:13 |
|
| |
צענע
יכול האדם ללמוד באופן אינפורמטיבי ומחקרי על האלקות ולהשכיל ובמקביל להיות בלי דעת"
וידעת היום ושבת אל ה' אלוקיך
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2010 12:10 |
|
| |
"המושג דעת פרושו יחוד, חיבור, זווג שמביא תולדה כמ"ש "והאדם ידע את אשתו" שזה בחינת התקשרות והתחברות....
"ומה שאין כן ההשכלה בידיעת הבורא שאינה בהרגשה בנפש זה בבחינת זרע בהמה אפילו שיש לו שכל והשגה גדולה באלקות, יכול האדם ללמוד באופן אינפורמטיבי ומחקרי על האלקות ולהשכיל ובמקביל להיות בלי דעת"
דעת בהקשר הזה אינה לשון ידע אלא לשון חיבור."והאדם ידע את אשתו"
כאשר התלמיד חכם הוא חכם אבל אין בו דעת-כלומר החכמה אינה מחוברת אליו באמת אלא היא חיצונית -אותו תלמיד חכם נבלה טובה הימנו.
לפרש דעת כלימודי חול בהקשר של הפסוק הזה זה פשוט חוסר התחברות למה שרצתה הגמרא לומר.
|
|
|
|
|
