| נשלח ב-5/12/2006 12:45 |
 |
| |
מדוע הגיל מלחיץ?
יש רווקים ובמיוחד רווקות שככל שהם גדלים הגיל מלחיץ אותם.
כמובן שיש את התשובות הפופולריות שכמות ההצעות יורדת ושכל החיים (משפחה) מתחילים מאוחר.
רציתי לשמוע סיבות חזקות יותר.
_________________
נתינה הדדית מולידה אהבה אמיתית.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2010 23:02 |
|
| |
אני לחוצה בגלל שבגילי המופלג אמי היתה אם לילד + אחד בפונטנציאל...
וכך גם שאר אחיותי...
ואני? מרגישה שהרכבת עוברת ואני מחכה על הרציף...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2010 22:35 |
|
| |
מסתבר שקודמיי כבר כתבו הכל אך אומר רק שתקופת השידוכים היא בעצם תקופה בה אנו מעמידים את עצמנו למכירה (לכאורה) וברגע שאין הצעות ואין שום דבר על הפרק הדבר מלחיץ אותנו,כי ישנה הרגשה שלא מעוניינים בנו.
משל למה הדבר דומה,לאדם הממתין לאוטובוס.בהתחלה הוא נינוח ורגוע אך ככל שחולף לו הזמן הוא נעשה עצבני יותר ויותר.ישאל השואל והלא אם עבר כ"כ הרבה זמן ודאי שהאוטובוס כבר מגיע,אז מה מקומו של כעס זה?
כך גם בשידוכים,ככל שחולף הזמן אנו נעשים עצבניים כעוסים מדוכאים ושאר מרעין בישין,אך צריך לחשוב על כך שאם חיכינו עד עכשיו ודאי שזה קרוב וכבר מגיע
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2010 12:56 |
|
| |
כי ככל שעובר הזמן
מזדקנים יותר
מתבלים יותר
ההצעות פוחתות יותר
ומרגישים שאין סיכוי יותר..........
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 18:15 |
|
| |
צודק.
_________________
תן חיוך, ה-כ-ל לטובה !!
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 14:49 |
|
| |
שיריש
הספק בחיים נקבע בכמה עשית רצון ה' ולא בכמה ילדים יש לך
וממילא אין לך מה להרגיש שעשית פחות אם את עושה את רצון ה' מה שאת יכולה
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2010 13:50 |
|
| |
אני עדין צעירה(22). ב"ה. אין בד"כ לחץ,
אבל כשפתאום אני מסתכל מסביב והחברות עם ילדים,
אני מרגישה שהם הספיקו הרבה בחיים.
ואני פחות.
_________________
תן חיוך, ה-כ-ל לטובה !!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2010 15:14 |
|
| |
| אני_הקטנה כתב: |  | אז ככה,
הדבר שאני הכי מצרה עליו הוא:
התרגלתי לחיות לבד!!
נודניקית נהייתי, לא יכולה שיקבעו לי על החיים,
מתי לחזור, מתי לישון, להכין ארוחהמסודרת, לגהץ בגדים, לסדר תחדר'
דדדדדדדדדדדדיייייייייייייייייייי , שקט כבר!
אני אעשה מתי שאני רוצה.........
זה פשוט נורא! |
|
בס"ד
עכשיו,כשאני מכירה אותך קצת יותר לעומק
אני יכולה לומר עלייך שאת דווקא בלאבוסט'ע טובה
עד המחשב נייד שלך...............................................
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2010 14:00 |
|
| |
בעיקר בגלל היחס של הסביבה
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2010 13:38 |
|
| |
מאבדים את התמימות שכ"כ חסרה בדורינו
תסתכלו על זוג צעיר שמתארס...אני יודע שכולם
אומרים, תראו איך הם מתנהגים כמו ילדים...
אבל זה דבר שאנו המבוגרים הפסדנו, אין לנו את התמימות
של הצעירים אצל המבוגרים הכול יותר שכלי, אין את ההתלהבות הזו
שיש לצעירים...והלחץ מגיע שאתה מגלה שכל חייך הם מכח האינרציה
עוד פגישה...עוד הצעה.....ואתה לא יודע מתי זה יגמר אם בכלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2010 22:26 |
|
| |
הסיבה האמיתית שזה מלחיץ ואני עונה כאן בכנות זה שאתה מרגיש שאתה עדין ילד כי אומנם אתה גדול בגיל אבל לא עברת את מה שכל אחד אחר בגיל הזה עובר בדרך כלל ואתה צריך להפנים את זה שזה לא משנה לאף אחד כי העולם בחוץ חיי על תבניות מקובעות ככה שבין אם אתה רוצה ובין אם לא המציאות מובילה אותך למקום שלא חלמת אפילו להגיע עליו זה קצת עצוב וכואב אבל הכל מהשם יתברך לטוב ולרע וצריך לקבל את זה באהבה אז משתדלים ומתפללים לטוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/8/2009 17:28 |
|
| |
בטור אחת בגיל 24 שאחותי וגם אחי שקטנים ממני וכבר יש לכל אחד ילד, אומר שאני ממש לא "מבוגרת" אך זה נותן הרגשה לא טובה כאשר אנחנו (יש לי חברה בדיוק באותו גיל וסיטואציה) עדיין רווקות ורואות מול העיניים איך העולם מתקדם. זאת בהריון שלישי וההיא בדרך לאסוף את השני שלה מהגן.
ההגדרה שלי למצב שאני מתארת הוא לא לחץ אלא להיות במקומות האחרונים במרוץ החיים.
אהבתי את מה שsh0ckistit אמר, כשאחותי התחתנה שמחתי מאוד עבורה, אך לא רציתי שירחמו עלי ושהשכנה תבוא אלי בחיבוק גדול וחיוך מרוח על פניה "אוי, תהילה בקרוב ממש אצלך, אני כבר מחכה להשתתף בשמחתך"
באותם דקות אני לא רוצה להיות שם ולא רוצה לשמע מה שאנשים חושבים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2009 12:09 |
|
| |
מממ... מלחיץ לראות תגובה שלי מ2006
והסטטוס... עדיין אותו הסטטוס...
כמה מים עברו בירדן ....
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2009 02:51 |
|
| |
תרי,
יש נחמה בדבריך הראשונים, ללא ספק.
אבל אותו קיבעון שאני מדברת עליו, זה לא מה שהתכוונת:
צודק, סדר בחדר ובאוכל - אני צריכה לדאוג לעצמי
הבעיה שהאחרים לא מבינים את זה, רוקדים לי על המח
וזה מתחיל בדברים הללו ואתה לא יודע איפה זה נגמר
אין ספק שהגמישות אותה ציינה אנגלה - לזאת הייתה כוונתי
וזה מתבטא גם בדברים הטכניים
כשאתה עם בעל אתה צריך חדר מסודר תמיד, וארוחה מסודרת, ומיטה מסודרת
אי אפשר להתחפף!!!!!!!!!!
אז כל השנה אני לבד, ונהנת וסבבה
עכשיו בחופש אני שמה לב להבדלים -
יש אורחים, צריכים לתפקד, לסדר, ומתי את הולכת? ולאן? ולכמה זמן?
אתה מבין?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2009 14:57 |
|
| |
מסכים שיש יתרון בלהגיע עם גישה גמישה, אבל אני לא בטוח שעל זה מדובר כאן.
מה שהקטנה מתארת הם תפקודים די בסיסיים של בן אדם, סדר יום, סדר באוכל, סדר בשינה, סדר בחדר. אלו דברים שההורים מנהלים כשהילד עוד צעיר וככל שהוא מתבגר הוא תופס עליהם פיקוד. זה עניין של אחריות עצמית ועצמאות ואני חושב שכמה שיש יותר כך הבן אדם מוכן יותר לחיי נישואים, כי הרי שם כבר אין את ההורים שידאגו לו, וגם בן\בת הזוג לא אמורים לתפוס בזה את מקום ההורים.
כל זה לא צריך לבוא על חשבון גמישות, זה עניין אחר לגמרי, שמה שמפריע לו זה אולי ההרגל.
סתם כדוגמא הפוכה, יש גם בחורים\בחורות מבוגרים שלא נהיו עצמאיים והקיבעון אצלם הוא שהם תלותיים ותמיד מחפשים איזה אמא או אבא שיגידו להם מה לעשות וגם אחרי החתונה קשה להם להשתחרר ולתפוס פיקוד על החיים. אז הם גם מקובעים וגם לא עצמאיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2009 13:44 |
|
| |
לא מסכימה בעליל.
אומרים שכל החשיבות והתועלת בנישואים מוקדמים והסיבה שבכלל נאמר בן 18 לחופה (שבעינינו זה צעיר מאוד ודווקא מקור לבעיות וחוסר בשלות וכו..) היא שאנשים שמתחתנים צעירים, הם עוד לא מסומנים לחלוטין במשבצת משלהם, הדעות שלהם לא מגובשות ב100 אחוז ואין להם הרגלים מדי נוקשים..כל זמן שאתה חי לבד ומתרגל לקבוע לעצמך מה לעשות ומתי הופך אותך לבנ"א עם הרגלים משלו, ודעות עצמאיות שאלו דברים מבורכים, אבל מקשים על הסתגלות דינאמית לבן הזוג.
לצעירים יותר קל להתגמש, לגשר על פערים ולהתאים את עצמם למישהו אחר.
|
|
|
|
|
