| נשלח ב-14/10/2002 18:43 |
 |
| |
הנאות העולם הזה
חברים יקרים
הנני בא עם מה שנחשב בעיני (הדתיות חרדיות) ""תגלית!!!!""
בעקבות דו שיח ממושך עם אחד מחברינו החכמים, הגעתי למסקנה הבאה.
חלק מהמטרה, בהתאם להשקפת עולמנו, בה אנו חיים, ולא בעולם אחר, אכן הכיוון ודרך החיים הרצויים כוללת למרבה הפליאה/אירוניה/חידוש/....
חלק מהצורה הנכונה חיות, היא ההנאה בפרופורציה.
קשה קשה, אבל אמור להקל ולכוון עד מאד. חברה אנחנו מנותקים מהמציאות.
דוגמאות מעשיות, אחרי שתתייחסו לדברים האמורים.
היו ברוכים לד' וישרים עם עצמכם צרכיכם המינימליים והמוסיפים לכם הנאה נכונה בחיינו בעולם הזה, דייקא.
ביי ביי ואל תחיה גבוה גבוה מלאכותי, חיה כאן ועכשיו עם השקפה הכוללת את העתיד.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2003 13:00 |
|
| |
מתעניין
האמת, שהציטוט הזה מורה שחסר לו בורג קטן.
אמנם כתבתי, שאם יש משהו מעין זה באיזשהו מקור אמין, בודאי הכוונה כפי שפירשתי. ויש להאריך בזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2003 12:04 |
|
| |
הלבן, איך תפרש את הציטוט של בורג באכילת שבת כאשר נאמר להדיא שאוכלים "להנאתם". ואם אין אנו מבינים, אז מה, הן מפורש שזה סוד גדול, הכל אתה צריך להבין?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2003 10:44 |
|
| |
veto1 and halavan
disappointed? waddaya mean? disappointed in me huh, that's not nice.
anyway I stand by my FIRST message as well as my second,
Doesn't "miteva hatov lehetiv" mean that hashem wants to give us enjoyment? or
maybe the goodnes means in a moral sense He wants us to be morally good? I don't think so, what is this "lehitaneg" or "lehenot" to me it seems like enjoyment, it is totally irrlevant to our issue how this enjoyment comes about, our concern only is that Hashem wants us to be Mitaneg and Nehneh
So if hashem finds it worthy enough to create a whole universe so that we can have a good time, then having a good time can't be so bad, e
Picture yourself totally engulfed in the most exciting pleasures you can imagine, enjoying yourself with every type of pleasure conceivable,JUST FOR THE SAKE OF PLEASURE, NOT FOR ANY OTHER MOTIVE, that is how Hashem wants you to be
now before you get too thoroughly "dissapointed" with me let me add that i can fully agree that running after pleasure is a dangrous thing, it can maybe bring you to do bad things, and that's the reason for all the warnings to stay away, but it's not because it's bad in itself
There is nothing inherently wrong with the sight of a peson totally engulfed with all kinds of beauiful and even sensous pleasure
it may very well be that i'm wrong but I don't think it's a simple cut and dry issue it definitly shouldn't disappoint anybody
Don't worry guys i didnt get disappointed in you im just teasing a bit
Veto1
you mentioned something about a 'unified harmony', can you be so kind and link me to the other places you have explained it in more detail
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2003 00:51 |
|
| |
בורג
גם בלי עיון אפשר לראות שמדובר כאן שנהנה לשם שמים, ואתה ודאי יודע מה פירוש לשם שמים, כמו לימוד התורה לשמה ולא לשם ריוח או הנאה, והמדובר הוא שנהנה באכילת שבת וכיו"ב.
או אם יש לך הסבר אחר, אז תפרש מה פירוש הנאה לשם שמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2003 23:51 |
|
| |
הלבן
ועוד מובא בסה"ק בשם אור שבעת הימים הבעש"ט זיע"א וז"ל הספר שם ויש אנשים מתי מספר שהגיעו לדרגא רמה שיכולים ליהנות בעוה"ז ללא גבול ומכוונים להנאתם, ועכ"ז כולו לשם שמים, וזה סוד גדול למבין
הלבן, לעיונך המעמיק.
תוקן על ידי - בורג_קטן - 5/21/2003 11:56:00 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2003 22:47 |
|
| |
בוגי
אין שאלה שאתה צודק, אמנם כאן בתניא מדובר ב"מותרות" (כל שלושת הדוגמאות שבתניא), שגם הן יכולות לעלות לקדושה, כשהם לשם שמים.
ואוסיף לך מה שכותב שם, גם בקשר ללימוד חכמות חיצוניות, שגם הן נחשבות קדושה, רק כאשר עושה אותן קרדום לחתוך בהן, דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה', או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו. וזהו טעמו של הרמב"ם ורמב"ן ז"ל וסייעתן שעסקו בהן.
תוקן על ידי - הלבן - 5/21/2003 10:58:43 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2003 18:51 |
|
| |
הלבן
זה מובן מאליו וכבר כתבתי שאיני מתווכח עם התניא, אלא אומר שאכילה כדי לחיות זו גם עבודת ה'
מקשן
מה נוגעת חוקת ארה"ב לאשכול הזה? אולי טעית בכתובת? או שהתכוונת לסייע או לטעון לבעל התניא מכוחה?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2003 18:35 |
|
| |
מקובלת עלינו אמיתות אלה כמוכחת מאליהן, שכל בני אדם נבראים שווים במעלה, שיוצרם העניק להם זכיות מסיומות שאין להפקיען, וביניהן הזכות לחיים ולחופש ולרדיפת אושר.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2003 18:19 |
|
| |
We hold these truths to be self-evident, that all men are created equal, that they are endowed by their Creator with certain unalienable Rights, that among these are Life, Liberty and the pursuit of Happiness....
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2003 17:43 |
|
| |
בוגי לא הבנתי אותך
מה התכוונת כששאלת: "אולי תסביר איך הופכים תענוגים להיות 'לשם שמים'? צריכים לעשות משהו? לומר משהו"?
לא מובן לך החילוק בין האוכל בשרא שמינא דתורא ושותה יין מבושם להרחיב דעתו לה' ולתורתו כדאמר רבא חמרא וריחא כו' או בשביל כדי לקיים מצות ענג שבת וי"ט או האומר מילתא דבדיחותא לפקח דעתו ולשמח לבו לה' ולתורתו ועבודתו שצריכים להיות בשמחה וכמו שעשה רבא לתלמידיו שאמר לפניהם מילתא דבדיחותא תחלה ובדחי רבנן.
לבין מי שהוא בזוללי בשר וסובאי יין למלאת תאות גופו ונפשו הבהמית!?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2003 15:19 |
|
| |
מההנהלה הודיעו לי באישי שמחקו דו-שיח בין בורג לביני שסטה לנושא תקוה ויאוש.
טוב אז נשוב לנקודה.
הלבן, הנאה בלשון חז"ל לא מתכוונים אך להנאת החיך והמישוש אלא בראש ובראשונה לסיפוק הממלא את הנפש. יש כלל שכל העוסק באכילה ובעריות נהנה וזה לא תלוי בטעם הטוב של המאכל או הביאה אבל בכך שמביא חומר לגופו באכילה ומגדיל את אישיותו בזיווג ולא מפני זרימת טעם ואורגזמה לכן סיפורך עם תחיבת אצבע כמובן לך גם כן (שהלא משום כך התרחקת לכזו דוגמא) אינה שייכת לרעיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2003 15:07 |
|
| |
אצלנו למדו בחיידר, שהיאוש אינה עבירה, אבל מה שהיאוש פועל על הנפש אין שום עבירה יכולה לפעול.
ובקשר לכאילו חילוקי הדעות בינינו בנושא האכילה לשם שמים, ידוע הסיפור על מי שראה מאכל טוב לעינים וערב לחיך, אך דא עקא, שבטנו כבר היתה מלאה מהכיל. מה עשה? תחב אצבע לפה, הקיא, וחזר למלאת תאוותו.
בוגי, אולי לדעתך גם זו מצוה, כדי לא להפסיד קיום הנאה מעולם הזה. לא כך?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2003 14:48 |
|
| |
בוגי
אני מקווה שתגובתך אלי היתה מופנית להלבן
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2003 14:43 |
|
| |
הלבן
אני מזדהה לגמרי עם דבריו וכנראה כוונתו של התניא, אבל לא עם הבנתך שלאכול בשביל עצם האכילה לחיות את גופו כא' הקשרים עם ההוי' זו כאילו לא עבודת ה'. (כנראה שעשבים יעלו בלחיינו ולא נגיע להבנה.)
בורג
להבין בהבנה ברורה התורמת לנפש האדם כאדם זהו מושגים שמיימים.
להביא את הדברים אל תוך ליבותינו זהו המלאך בעולם האנשים.
|
|
|
|
|
