|
|
| נשלח ב-14/12/2006 11:52 |
 |
| |
האם ההלכה היא מערכת שלמה?
נפתח בשל הערת מואדיב באשכול סמוך (חומרת ר' זירא). אני מקווה שאני לא חוזר על אשכול קיים.
האם הציפיות שלנו מההלכה, כמו גם ההתייחסות של ההלכה לעצמה, היא כשל מערכת שאין בלתה עוד? השאלה עלתה בהקשרים רפואיים ע"י מואדיב, והיא נוגעת לעניינים רבים אחרים. לאחרונה עלו דיונים בתקשורת בדבר "חשמל כשר". כלומר : חברת החשמל תעסיק כמה מאות עובדים זרים כדי לא לייצר חשמל בידיים יהודיות. הנושא עלה בזמנו גם באחד האשכולות בפורומנו, ועורר אצלי תהיות. הרב גורן ב"תורת המדינה" כותב שחובר עלינו להסתכל על ההלכה כself-sufficient, בלי להזדקק לסעד מבחוץ. לדידו, רעיון גויים של שבת מופקע בהקשר המדיני - לא ייתכן לתת את החשמל במדינה עצמאית לידיים זרות. גם מי שלא אוהב טיעונים מסוג אלו (לא ייתכן שכהנים לא יוכלו להיות רופאים במדינה יהודית וכד'), כמוני, נדמה שיודה שיש אינטואיטיבית משהו, לפחות בהקשר של החשמל. האם כל רעיון גוי של שבת הוא רק "הלכה דיעבדית", כשאידיאית אנו אמורים לפתור את הכל בעצמנו?
יש שיחלקו מכל וכל על כך. לדידם, ההלכה היא מערכת של חוטים נורמטיביים, שכל אחד אורג לעצמו ממנה את מרקם החיים הפרטיים שלו. נפגעת מחילול שבת? השתמש בפיתרון של גוי של שבת. אין כל חובה שההלכה תכלול הכל, בוודאי לא מערכת שלמה. פגיעתו של הדין קשה, ולשם כך יש ריכוכים, תוך הלכתיים או מטא-הלכתיים. אבל אין אידיאל של חביקת-כל.
נדמה שהדיונים אינם נוגעים להלכה בלבד אלא לכל מערכת נורמטיבית. מה דעתכם?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2006 20:06 |
|
| |
ובכן לדעתי צריך לראות את הנושא הזה בצורה "קצת" אחרת.
לעניות דעתי ההלכה מחולקת לפחות לשתי רמות: הלכה לפרט והלכה לכלל.
לא דין זה כדין זה, ולא הכללים של זה ככללים של זה.
בימינו ההלכה לכלל נעלמה לה מחיינו ומה שמכירים זו רק ההלכה לפרט ומשתמשים בכלים שלה גם לצורכי הכלל.
בתורה ובימי חז"ל הוכרה גם הוכרה ההלכה לכלל, ובאמצעות כליה השתמשו לצורך עניינים הקשורים ושייכים לכלל.
אביא מספר דוגמאות להלכה לכלל ואף שאפשר לתת הסבר ספיציפי לכל דוגמא מאלה, אי אפשר להתעלם מחוט שדרה מרכזי וסמוי מהעין המקשר בין כל ההלכות הנוגעות לכלל ומורה על איזה כללים מיוחדים להלכות הכלל.
הנה מספר דוגמאות:
הקרבת קורבנות בבית המקדש ביום השבת (היה צורך להדליק אש)
נסיעתם וחזרתם של עדי הראיה לבית הדין להעיד (מותר להם לחלל שבת אף בחזרתם)
היתרים שונים שהותרו לקרוביחם למלכות בעת פעילותם למען הכלל (למשל: "להסתפר קומי")
היתרי עבודה בחול המועד בעניינים שהם צורכי ציבור. (תיקון דרכים ועוד)
הבאתי רק דוגמאות מעטות ובטח ובטח יש עוד הרבה כאלה רק שמפאת בעיית ריכוז שלי אני מתקשה לחפש אותם. (אולי מישהו אחר יעזור בכך?)
מה שאני רוצה לומר זה שלא צריכים רבות מההזדקקות לכל מיני היתרים דיעבדיים כי לצורכי הכלל יש כלים אחרים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2006 07:32 |
|
| |
סאניטש,
לא הבנתי. אשמח להסברך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2006 19:31 |
|
| |
כידוע נושא זה עמד במרכזו של פולמוס בין הרב נריה לליבוביץ'.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2006 18:56 |
|
| |
סאניטש,
"ויום השביעי שבת לה' אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך"
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2006 18:50 |
|
| |
מדינה אידאלית היא ימות המשיח וכבר נבא עליהם ועמדו זרים ורעו צאנכם. הזר הזה בפשטות הוא גר תושב דאל"כ הרי אסור להרשותו להיות בארצינו, שמע מינא שגוי של שבת היא לא פיתרון שחוץ מהמערכת אלא היא חלק מהמערכת עצמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2006 18:04 |
|
| |
מקאהן,
במדינה אידיאלית של שומרי שבת, השימוש בחשמל בשבת יהיה כולו לצורך פיקו"נ (אם כי במובן רחב יותר של המושג) ובכה"ג מצוה בגדולי ישראל, בדומה למצב שקיים בצה"ל שלפחות ברמת העקרון (ולרוב די מקפידים על כך) הצבא כצבא לא מחלל שבת.
לפחות ביחס לציבור הדתי המשרת בצה"ל, יש דעה בקרב רבני ההסדר שראוי לבני"ש להתנדב להישאר דוקא בשבת ולא ביום אחר מתוך ההנחה שהוא יודע איך להתנהל בשבת באופן הנכון הלכתית ועדיף שהוא ידבר בקשר בשבת בשינוי, מאשר שאדם אחר יעשה את זה באופן הרגיל.
הבעיה עם החשמל שרובו מנוצל לחילול שבת.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.
|
