על הנמקות רציונליות לחזרה בשאלה \ בתשובה

בעוברי על התגובות שהופיעו באשכולות שעסקו בסרטה הדוקומנטרי של  קרנית מנדל, הן בפורומינו והן בפורומים השכנים,  ראיתי מספר תגובות שעסקו בהיבט הפסיכולוגי של החזרה בשאלה.

ברצוני להתייחס לנקודה שהועלתה בוואריאציות שונות, והיא הטענה שלמרות ההנמקה הרציונלית, חזרתו בתשובה של האב היוותה בעיקרה תגובה לאי סיפוק חברתי או רגשי.  

כדוד החורג (האבות החוקיים הינם זיסר ורובי הקברנים המקאברים מספרו של חיים באר - עת הזמיר שטבעו את המשפט האלמותי ''אלעס איסט פסיכולוגייע'') של אסכולת אלעס איסט סוציולוגייע, אני האחרון שימנע מדיון מסוג הזה החביב עלי עד מאוד, שלענ''ד ניתן גם להרחיבו לכיוון השני החל מהצורך הנפשי לטעון טענות פסיכולוגיסטיות מסוג זה, וכלה בפסיכולוגיה של המחזירים בתשובה \ בשאלה.  כמו כן, ניתן להרחיב על היחס בין סיפוק רגשי בקונסטולציה חברתית ותרבותית נתונה לבין שינוי תפיסת עולם, שינוי חד באורח חיים, ומעבר בין תרבויות. ועדיין לא נגענו ביחסי הגומלין שבין צרכים נפשיים (''נגיעס'') לבין הנמקה רציונלית.   

אבקש ברשות הלומדים דמתא להסיט את הדיון הפסיכולוגי בנגיעס לעבר הנימה הביקורתית שנשמעה מבין השורות על ישרותו, על  הלגיטימיות של החלטתו  ובעיקר הטלת ספק באמינותו (רצינותו ואמונתו בנימוקו). 

בחלק מהמקרים ההנמקות הרציונליות המושמעות בפי מתבגרים המופיעים בתקשורת, אינם נשמעים בדיוק כיצוג אמין של עמדה רציונלית מנומקת ומבוססת (''כבר בגיל 8 שאלתי את הרעבע בחיידר שאלות על אלוהים ועל אמיתות סיפורי המקרא והוא בתורו הכה אותו במקלו והשתיק את לשוני, אך לא את הרציונל הבועט שלי'' - ובאוזני שמעתי על הטיעון מחברת ילדות שעד לחזרתה בשאלה שמענו מפיה בעיקר תובנות על אי הצדק שבחלוקת במבה לא שוויונית).  והדבר נכון לגבי חוזרים בתשובה וחוזרים בשאלה במידה שווה. 

מבלי להדרש לשאלה מהם האחוזים המדוייקים של הטינייגרים הנ''ל ורמת ההתפלגות בין החוזרים בתשובה והחוזרים בשאלה, ברצוני להצביע על האנומליה הבאה לידי ביטוי בגישה הנוהגת איפה ואיפה והמציבה סטנדרטים שונים ביחס לתודעה הרציונלית ורמת ההנמקה הנדרשת לאלו המצויים בגבולות הדת וזאת הנדרשת לעוזביה.

החברה החרדית מצד אחד מעלה על נס את האמונה התמימה שתחילתה ויסודה במיתולוגיה אינפנטילית והנעצרת בשלב ההתפתחות הרומנטי ללא ההתקדמות המתבקשת והטבעית לשלב הרציונלי, אך מצד שני דורשת מכל טייניגר זב חוטם הרוצה לחצות את הקווים לחבר מחדש את ביקורת התבונה הטהורה, או לפחות להשתיל את לשונו של הרב נוייגרשל.

כאשר ההנמקה בתוככי הקוים מבוססת על אמונת חכמים ועל ה''אמת שבלב'',  אזי לא ניתן להלין על החוזרים בשאלה ולתבוע מהם הנמקות רציונליות.

תודעה דתית המוזנת בלעדית מתחושת חמימות, נוסטלגיה, משפחתיות, סמלים תרבותיים, ובעיקר תחושת בעלות אקסלוסיבית על צדק, בהחלט יכולה להיפגע ממה שנתפס כביטוי של אי צדק משווע והעדר חום.  

http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/9866

למה דוגמניות חוזרות בתשובה? (הארץ)

או שהנמקה רציונלית לא רלבנטית לדיון.

אני חושב, שעפ"י האמונה הדתית , לא תתכן הנמקה רציונלית לחזרה בשאלה, אחרת היהדות פשוט לא נכונה, או לא מחייבת ? נקודה למחשבה.

אל ידידי חברי ההנהלה

הניק קוסם העמק הודיע כבר בעצמו שהוזהר שלא להשתמש במקומינו בשפת הביבים החביבה עליו, אולם שוב מדרדר את סגנון הדיון והפורום ואף גורר עמו מתדיינים שאינם רגילים בכך

לתשומת לבכם !

לא הפנית אותי לשום דבר. ביקשתי הפנייה ולא קיבלתי. דומה שאינך מחפש דיון אלא תירוץ לכתוב פורנו מעודן.

_________________