הסבר מעניין ששמעתי מתלמיד חכם, למעשיו של יוסף בנוגע לבנימין.
בעצם צריך להבין, הכיצד העיז יוסף לצער את יעקב אבינו בכך שציווה להביא את בנימין, וכפי שמצאנו שאכן חרד יעקב חרדה גדולה ביותר מדבר זה, ורק לאחר שכלו כל הקיצין ויהודה ערב לו בערבות חמורה, הסכים בדיעבד ובלב כבד לשלחו עם אחיו.
כאשר יוסף מתגלה לאחיו נאמר; "אני יוסף העוד אבי חי", בחז"ל מובא שאלו היו דברי תוכחה על מכירתו.
יוסף בחכמתו ראה צורך להפריך את עצם ההצדקה במכירתו, משום שחשש שמא עדיין לא הוסרו הסיבות שהביאו את אחיו למעשה זה, והוא מוביל את מהלך הענינים כך, שיודו בדיעבד שמכירתו לעבד היתה טעות חמורה. הוא בוחר לעשות זאת באמצעות חזרה כביכול על מצב זהה, והוא; בנימין שנפש אביו קשורה בנפשו נתפס בגניבה, ובודאי ראוי לפי כל דין שייענש על כך בחומרה, אך יהודה נותן את נפשו למנוע את ביצוע הענוש כלשונו, אך ורק משום דאגה לשלום אביו, כך שיהודה נאלץ להודות בפה מלא, שגם כאשר ישנה הצדקה לענישה, השיקול של חיי האב עומד מעל השיקול המרכזי, ואמור לדעתו לגרום לאי ביצוע העונש כפשוטו, ואכן לאחר שגרם יוסף במעשיו שיהודה יאמר זאת בפה מלא, אז הגיע הזמן שהוא יכול לגלות את עצמו, וזו הכוונה בתוכחה שראו חז"ל בפסוק "אני יוסף העוד אבי חי".
לולא שראה יוסף חשיבות עליונה בכך שיאלץ את האחים להודות בטעות, וודאי שלא היה גורם צער כה רב לאביו.
נשלח ב-1/1/2007 19:57
בחידושי המאירי למסכת מכות דף י"א: כותב כך:
נדוי על תנאי אע"פ שקיים התנאי ולא היה הנדוי אא"כ יעבור על התנאי הרי זה נידוי וצריך הפרה.........
וזהו שאמרו כאן נדוי על תנאי אפילו מעצמו צריך הפרה מנלן? מיהודה דכתיב "אם לא אביאנו וכו' " ותני כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מגולגלות בארון עד שעמד משה ובקש עליו רחמים כך היא שטתנו וכן כתבוה רוב מפרשים.
ומ"מ גדולי קדמונינו שבנרבונה כתבו בשם קצת גאונים שיהודה לא קיים התנאי אלא שהניחו במצרים אצל יוסף והראיה
דכתיב "ויפג ליבו כי לא האמין ואילו היה בנימין שם היה שואלו אלא ודאי לא החזירו. ולפיכך נענש.
והשאלה היא לחכמי נרבונה ממה נפשך אם הסוד הוא עדין סוד במה היה שונה בנימין מיוסף שלא גילה שהוא במצרים
ואם הגיע זמן ההתגלות במה שונה בנימין משאר האחים?
בשורות טובות.
נשלח ב-31/12/2006 21:20
חלמיש
לא צריך להיות בעל הכלי יקר בכדי לפרש את הפסוק
ירוחםשמ
נלע"ד לפי מהלך הדברים שיעקב אבינו ובניו שבטי י-ה ידעו והבינו בסיומו של יום כי אין ברירה ואין עצה כנגד ה' והגלות הזו מוכרחת. ויה"ר שיקוים בנו הין גאלתי אתכם אחרית כבראשית כדברי יוסף פקד יפקוד ה' אתכם גואל ראשון הוא גואל אחרון בגאולה האמיתית והשלימה.
בשורות טובות.
נשלח ב-31/12/2006 12:16
את התשובה ודאי תמצא בכלי יקר בסוף פרשת ויגש.
נשלח ב-30/12/2006 19:15
ירוחםשמ
להפך זה בדיוק מה שכתבת אלא שהבאתי את הציטוט המדויק.
ואם בכך עסקינן המשך חוכמה מביא על הפרשה ענין נוקב מאוד שהוא אקטואלי עד לימינו בדבר
ה"נאמנות" הכפולה של בנ"י הנמצאים בגולה על הפסוק כי פי המדבר אליכם מפרש רבי שמחה הכהן מדוינסק כך:
או יאמר באופן אחר שלא יאמר יעקב שיהיה בארץ כנען ויכלכלנו בשלוח לו מזון ומחיה הלא יאמרו כי צופה להוציא חלב הארץ והוא נכרי ואינו אוהב לארץ מצרים ולא חפץ בטובתה אמנם אם היה יוסף מצרי בכל הליכותיו ובלשונו אז אמרו המצרים ששכח ארץ מולדתו ולא חשדהו בזה אבל אתם רואים
כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש עברי אנכי בכל דבר הלא בטח יחשדוני בכל זה כבוגד בארץ מצרים ודו"ק.
הדברים אקטואלים גם לימינו ואפילו בארצות דמוקרטיות ונאורות כביכול כמו ארה"ב כידוע.
וחשבתי לפיכך מדוע יוסף לא חוזר הביתה עושה עליה בלשון של ימינו בודאי פרעה היה ממנה מישהו אחר על כלכלת מצרים ובנ"י היו שוברים בר כמתכונת הקודמת ע"י נסיעה מפעם לפעם למצרים .
שבוע טוב.
נשלח ב-30/12/2006 18:37
חלמיש
אשרי האדם שאוצר החכמה עומד לימינו
נדמה לי שזה לא סותר את מה שכתבתי
נשלח ב-28/12/2006 15:25
חלמישצור
לדאבוני נעלם לי מן העין הספר המבוקש. ולכן לא אוכל למלאות בקשתך, אבל זה לא כה קשה למצא. מתוך זיכרון: הרמב"ן מתרץ את אי יצירת הקשר של יוסף עם אביו בזה כי יוסף היה מחויב כאילו לחלומותיו ודאג שיתגשמו. רבי יצחק מתקיף אותו על זה באומרו
יבא בעל החלומות( הכונה לה") וידאג להגשמת חלומותיו. על יוסף הרי
אין חיוב של מצוות עשה של הגשמת חלומות. יש לו חייוב על מצוות עשה של כיבוד אב ואותו הוא צריך לקיים.
הרעיון תקף גם בימנו.
במחילה על דברי האחרונים שאומרים שגם יוסף היה בכלל שבועה ואסור היה לו לספר לאביו. איך נעלמה מהם הלכה מפורשת: הנשבעה שלא לקייםאחת ממצות התורה, שבועתו מבוטלת. הרי השבועה היתה לא לקיים מצוות כיבוד אב. כלומר לא לקיים מצוות התורה.
גם תיקון החטא על חשבון עבירה נראת על פניו פסולה.
תוקן על ידי ירוחםשם ב- 28/12/2006 15:58:21
נשלח ב-27/12/2006 18:47
ירוחםשמ
ישר כח אנא תביא מ"מ שם כי ביאור העקדת יצחק בענין יוסף ואחיו שם הוא ארוך מאוד.
נשלח ב-27/12/2006 17:50
ראה בספר עקדת יצחק לרבי יצחק ערמה-המתקיף את הרמב"ן על השאלה הדומה והתשובה הזהה לזו שנתת..
נשלח ב-27/12/2006 17:41
יש מהפרשים האחרונים כולל מבארי ספר ה"תניא" שמבארים אשר מטרת יוסף היתה תיקון ה"חטא" של עשרת השבטים שלא תם אלא ניפרע במותם של עשרה הרוגי מלכות כנודע מפיוט יום הכיפורים "אלא אזכרה"
ברם עדין שאלה במקומה עומדת האם היה ראוי ואולי יתרה מזו האם היה מותר ליוסף לקדש מטרה זו לעומת צער וכאב של אביו יעקב.
שאלה נוסופת בהקשר זה מדוע יוסף שהיה המושל בכל ארץ מצרים לא שולח לגלות לאביו שהוא חי .
תשובה לכך אנחנו מוצאים באחרונים בשנוי כזה ואחר אך צידו השווה הוא מדרש חז"ל שכביכול צירפו השבטים את הקב"ה לחרם שאין לגלות ליעקב את האמת ומכאן שגם יוסף הסכים לכך
ברם האם ליוסף שלא היה "צד" לחרם מותר לעבור על איסור של כיבוד אב ואם נוכח חרם שאינו צד בו?!
בשורות טובות
נשלח ב-17/12/2006 09:32
.
לשאלה שהביא גם וגם מתייחס גם רבינו בכור שור, שהיה מבעלי התוספות. לשיטתו, לאחר שהושלך יוסף אל הבור - בור המוות - היה תנאי להוצאתו ומכירתו. כשאמר יהודה לאחיו "מה בצע..." והעלה את יוסף מהבור, השביעוהו אחיו שלא יספר לעולם לאף אחד כי הם מכרוהו. יוסף, שהעדיף לחיות - אפילו כעבד - על פני מוות בבור, נשבע והסכים. כך, לפי הבכור שור, לא יכול היה יוסף לשלוח שליח ליעקב, משום שעמד בשבועתו.
נשלח ב-17/12/2006 09:28
מדוע אתה מגדיר "אינטרס של יוסף" לבחון את האחים אך אינך מגדיר הודאה שלהם בטעותם כאינטרס שלו? מדוע הודאה בטעותם מצדיקה את ציעורו של יעקב?
בענין יחסו של יוסף ליעקב, אגב, מענין לראות את הפולמוס בין הרב יואל בן נון לרב יעקב מדן. טענתו הבסיסית של הרב בן נון היא כזו: קושיה גדולה היא מדוע בכל שנות שלטונו של יוסף במצרים אין הוא טורח ליידע את אביו שהוא חי. מה יכולה להיות הסיבה להתנהגות כזו? לדעתו, הסיבה היא שיוסף סבר (או לפחות חשש) שכל מהלך המכירה היה מתואם עם יעקב. יעקב שלח אותו אל אחיו, וברגע שהוא מגיע אליהם הם תופסים אותו, משליכים אותו אל הבור ומוכרים אותו. יוסף אינו יודע שאחיו רימו את אביו ושאביו מתאבל עליו; רק לאחר שהאחים מגיעים למצרים ולאחר שהוא שומע מיהודה מה יחסו האמיתי של יעקב כלפיו הוא מקבל את העובדה שיעקב לא היה מעורב במעשה. רק אז הוא שואל "העוד אבי חי" - קודם לכן נכמרו רחמיו על בנימין, אך לא על יעקב. הרב מדן דוחה פרשנות זו - מענין לקרוא את שניהם.
נשלח ב-17/12/2006 07:41
כל סיבה שלא תהיה אינה מתירה לעשות עוול כה גדול לאביהם הזקן והמריר,
בגלל שיוסף צדיק ורוצה להחזיר את האחים בתשובה מותר לו כל כך לצער את אביו? באיזו זכות??? מדוע האב צריך לשלם מחיר בגלל אינטרס של יוסף?
זה בלתי אפשרי בעליל,
אלא אם כן כמובן לא תצדיק את יוסף כפי שנראה מדבריך, אלא תאמר שאכן בגלל אינטרסים של צידקות הוא פשע נגד אביו,
נשלח ב-17/12/2006 07:35
דומני שאין מדובר בהודאה על הטעות אלא במבחן לאחים, האם יוכיחו ששינו את דרכם והם מוכנים לגלות אחוה ואף למסור את הנפש על אחוה עם בניה של רחל.
