למה במגזר החרדי מובן מאליו שבחור לאחר החתונה צריך
לשבת וללמוד? למה בחורות שנחשבות 'מודרניות' מחפשות
בן זוג שישב וילמד לאחר החתונה ב'כויילל'?.
דעתכן/ם בנידון....
נשלח ב-7/1/2007 10:45
שרית...... זה לא כל כך נכון, לא הייתי מכלילה, לא כולן רוצות כי זו שטיפת מוח... יש כאלו שבאמת היו רוצות את זה, כי הן מאמינות באמת שזה הכי טוב, כי גידלו אותן בתוך מרובע כזה, והן לא פתחו עיניים מחוץ למרובע, כי לא עניין אותן לפתוח עיניים, אלא היה נוח להן שם....
נכון זה לא מתאים לכל אחת, ובאמת עצוב לראות שיש בנות שמתחתנות עם אברך.. כדי שיגידו ווואוו היא התחתנה עם אברך בחור ממש טוב, אבל בעצם זה לא מתאים לה.. כי היא צריכה מותרות וכוי....
גברים ונשים צריכים לדעת, שאחרי כל הרעש של הוורט, אירוסין, חתונה והשבע ברכות... אתם נשארים עם בן זוגכם ראש בראש... שם כבר אין מי שידבר עליכם...שם את\ה נתקעת עם מה שבחרת ואם בחרת את זה כדי שיגידו עליך וואו.... הנישואים שלך בבעיה...
נשלח ב-6/1/2007 18:47
ולכן גם התשובה לא ממש תספק...(= כי הרי זה מאוד אינדבדואלי.... לדוגמא אני, אני עוד שניה בשידוכים ואין לי שמף של מושג מה אני באמת רוצה... שילמד אחרי החתונה או שיעבוד?! מה שאני כן יודעת זה, שאני רוצה שיהיה ירא שמיים בעל מידות טובות.. שיהיה בנאדם... ואם העבודה תעשה אותו אדם טוב יותר אז שיעבוד(=
נשלח ב-31/12/2006 13:23
קיוטי, אני מסכים איתך בכל מילה.
רק שאני לא חושב שזה תלוי ב"מודרנית" או לא.
המושג "מודרני"- לא טומן בחובו ערכים.
הייתי מעדיף אישה שתרצה שאני יעבוד לא כי היא "מודרנית" אלא מסיבות ערכיות יותר.
כן.. לשואלים מבינכם גם לעבודה יש ערכים.
כמו 'פשוט נבלה בשוק ואל תצטרך לבריות.'
'יפה תורה עם דרך ארץ'
'אם אין קמח אין תורה'
והסיפור על אלה שעלתה בידם הדרך של לימוד תורה מלא או חצי חצי.
המוטו שיצא לבחורים שרוצים גם לעבוד הוא לא מוצדק. (ראו תגובה ראשונה שלי באשכול)
נשלח ב-31/12/2006 12:55
כל אחד בוחר את בן זוגו לפי השקפת עולמו והחניוך שקיבל בסביבתו
אני אישית חושבת שזה חשוב ויקר ללמוד תורה וזה כלל יסוד בבית היהודי
אבל.. דווקא ארצה מי חצי יעבוד וחצי ילמד כי אצלינו לדוג' לא "הטיפו" שחובה שהבעל ישב וילמד כל היום, אומנם ייקרו את כבוד התורה אבל גם נתנו מקום לפרנסה
אני חושבת שאפילו בת מודרנית רוצה את זה מ 2 סיבות
א. אכן נתפס בה חזק שהתורה זה דבר חשוב ויקר ערך שאין לוותר עליו
ב. לא נעים להיות חריגה מסביבתך (נוסח: נו... אז מה בעלך עושה? אמ.. הוא עובד פה במשרד.. {האאא??})
הכל תלוי בהשקפת עולם קרי חינוך ונורמות הסביבתיות
נשלח ב-31/12/2006 11:16
אף אחד לא יוותר אלא אם כן תהיה לו ברירה. זה דבר בסיסי. כמו כולם.
על השנתיים הראשונות גם אני ממליץ לעשות כמו שאת רוצה.
בנק' האלו אין לנו וויכוח
נשלח ב-31/12/2006 08:32
עוצר לא הבנת מה שרשמתי....
אני התכוונתי שעל לימוד התורה אני לא אוותר רק אם לא תהיה לי ברירה....
וגם על שנתיים ראשונות של לימוד יום שלם אני לא מוותרת....
נשלח ב-31/12/2006 00:47
אני עדיין בודק אם אני יכול להגיד שאני מסכים לכל מה ש wise כתבה...
זה נשמע לי נכון. (אני מסתפק במילה "הישיבתית המקובלת" לאור הדיון על הנח"ל החרדי)
נשלח ב-31/12/2006 00:41
אני חושבת שחשוב בחור שלמד- אחד שעבר את המסגרת הישיבתית המקובלת.
מעבר לזה,מספיק שיקבע עיתים,כפי שמורה ההלכה. זה לא יוריד מאף רצינות שהיא.
נשלח ב-31/12/2006 00:09
לרגע אני עצרתי וצחקתי....
"בחורה רצינית" לא תרצה אותי..
אני חושב שיש מספיק בחורות רציניות שרוצות גם בעל עובד.
רצינית זה לא אנטי-עובד. לדעתי רצינית- "אני חושבת בעצמי"
ואלה שחושבות בעצמן זה כבר מספיק. לא משנה המסקנה שהן הגיעו אליה
וחוץ מזה אני חרד"ל (כיפה סרוגה) ובמגזר הזה יש מספיק שרוצות עובד וגם רציניות.
:)
אני לא חושש לעצמי. believe me.
רק רציתי להבהיר את העניין מנק' המבט שלי.
נשלח ב-30/12/2006 23:53
עוצר לא הבנת, הבנתי את השאלה שלך.. אבל תכלס מזה מפריע לך? אתה חושש שבחורה רצינית לא תרצה אותך?
(בלי להעליב כן...)
נשלח ב-30/12/2006 23:11
מאמייייייי,
בסופו של דבר תצטרכי להגיע לסף המציאות.
את כותבת מצד אחד שאת לא רוצה שייחסר לילדייך כלום ומצד שני את לא רוצה שהם יגדלו ויעבדו כי הם גם לא יירצו שיחסר לילדיהם כלום.
אלא שיהיו אברכים.
ואז יחסר לילדים.
אז פתרון ביניים הוא חצי יום עבודה חצי יום תורה.
מה ש'תורתו אומנותו' לא משקף.
אבל התזה העכשוית בציבור שבחור שעובד זה כי הוא לא לומד.
והנה את מוכיחה שצריך להיות הפוך בחור שעובד זה כי הוא רוצה שלילדיו לא ייחסר כלום ויוכלו גם הם לרצות ללמוד תורה כמוהו.
(ואגב. גם מאבא שעובד יוצאים בנים שלומדים. ע"ע עצמך, שרוצה בעל שגם לומד. וגם אני שרוצה ללמוד. (אני גם אעבוד כנראה ) )
נשלח ב-29/12/2006 00:50
אני גם לא גדלתי בביתשל תורה אלא אבא שלי הוא איש עובד...
וזה גם אחד הסיבות שאני נילחמת ולא מוותרת שאם תהיה בעיה קשה של פרנסה אז עדיין יהיה לו את החצי יום כולל ערב/בוקר זה כבר לא כזה משנה העיקר הלימוד תורה שזה מאוד מאוד חשוב לי...
וכתבת: "את רואה שגם את נכנעת לבעיה של פרנסה" אני לא ירצה לשמוע את הילדים שלי אומרים "את זה אין לנו כי אבא שלנו אברך" ואז כשהם יגדלו הם לא יהיו אברכים אלא הם יעבדו פשוט אני לא רוצה שיחסר לילדים שלי כלום...!!!
נשלח ב-29/12/2006 00:31
ואני חשבתי שלפעמים אני נלהב מדי...
מכיוון שאף פעם לא חייתי בבית שבו האבא לומד כל היום אז באמת אין לי מושג איך זה.
ההגיון מחייב שיהיה הבדל. אבל האם ההבדל הוא רק לרעה או גם לטובה. וצריך לדעת לשקול את היתרונות של זה מול זה בשיקול דעת כבד.
את רואה שבסוף גם את נכנעת לבעיה של פרנסה..
חצי יום זה דבר מאוד כללי כיוון שיש 3 סדרים - אז מה זה חצי יום?
רק צהריים? או בוקר וערב? או רק בוקר?
צריך לתאם את זה עם העבודה גם..
נשלח ב-29/12/2006 00:20
אין מה להשוות בית של תורההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!
לבית שבו האבא עובד!!!!!!!!!!!!!
ואל תביאו לי תרוצים!!!
אני דורשת יום שלם שנתיים מה שיהיה אחרי השנתיים זה תלוי אם הוא ימשיך ללמוד יום שלם זה רק אם תהיה לי עבודה טובה ולא תהיה בעיה של פרנסה אבל...אני לאאאאאאא אוותר על חצי יום של לימוד!!!
נשלח ב-29/12/2006 00:13
חחחחחח...כתבתי את מה שאני חושב כבר בעמוד שעבר. עייני שם.. :)
לא שאני חושש ממשהו..
