| נשלח ב-31/12/2006 00:34 |
 |
| |
מאיפה המקור ששרח בת אשר שרה לעיקב אבינו "עוד יוסף חי"
בכל המקומות מלמדים ששרח בת אשר לקחה את הכינור ושרה ליעקב אהינו , שיוסף חי וכי הוא מלך במצרים וכו',
משהו יודע היכן המקור למדרש הזה??
במעם לועז מביא בשם השך שהביא בשם ............ (כמה ראשי תיבות שאיני יודע את פשרם) איפה זה יכול להיות בשך או במקור אחר
תודה מראש
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2020 13:24 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2020 13:17 |
|
| |
יש למישהו את השיר המושר בגני ילדים עוד יוסף חי הוא מלך במצרים וכו'?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2006 18:52 |
|
| |
ראיתי בחומש בית יהודה
(חומש עם תרגום לאידיש).
ששם גם נדפס תרגום מקוצר מספר הישר לאידיש,
שם מובא שסרח לקח כינור וניגן ובישר לאביה ש"עוד יוסף חי וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים".
אשתדל להשיג את ספר הישר,
ולצטט משם.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2006 09:00 |
|
| |
ישנה קלטת נפלאה מרבי יונתן שוורץ הגוטע ניגון על "כוח הנגינה" ובבית השני שר על עניין הנ"ל במפורש!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2006 03:01 |
|
| |
שיר
הר"ת שראית זה פדר"א, פרקי דרבי אליעזר.
ושם כתוב "שהיתה מנגנת ובנגון היתה מארכת ומבלעת"
אך לא נזכר כינור.
כך ראיתי מובא בתורה שלמה בשם הש"ך בשם פדר"א.
איפוא בש"ך
על פי פשטות בשפתי כהן על התורה.
עוד מקורות שסרח היא זו שבישרה ליעקב,
תרגום יונתן בו עוזיאל בראשית מו,יז.
רש"י שמואל ב, כ, יט,בשם מדרש אגדה
ועוד
_________________
תוקן על ידי zugurnish ב- 31/12/2006 3:26:58
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2006 01:29 |
|
| |
ויש להוסיף גם מש"כ אוצר המדרשים (אייזנשטיין) אלפא ביתא דבן סירא עמוד 50:
"סרח בת אשר בעבור שאמרה ליעקב יוסף חי אמר לה יעקב זה הפה שבשרני על יוסף שהוא חי לא יטעום טעם מות". ומסיימים בטוב, ואין טוב אלא תורה וכו'.
אבל בכל מדרשים אלו לא מסופר, שלקחה את הכינור ושרה ליעקב וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2006 00:58 |
|
| |
שכל טוב (בובר) בראשית פרק מה ד"ה כו) ויגדו לו
כו) ויגדו לו. חסר יו"ד, לפי שהן בעצמם לא הגידו לו: לאמר. לומר ע"י סרח בת אשר: עוד יוסף חי וכי הוא. מה ת"ל וכי הוא, היה לו לומר הוא מושל בכל ארץ, אלא וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים, לכך הוריד את בנימין אצלו, ונתעכבו אחיו על ידו: ויפג לבו. דרכו של לב כששומע בשורה והוא חושש לה אינו נח אלא עולה ומקפץ בתוך נדנו אצל הכליות כדי להתיעץ בו, אבל יעקב בשביל שלא חש לאותה בשורה לא עלה ולא קפץ לבו, אלא נח, ודומה לדבר אל תתני פוגת לך (איכה ב יח), מאין הפוגות (שם ג מט), ורבותינו הדבירו מלת ויפג על אופן שינוי, כלומר נשתנה לבו שלא היתה הבשורה מוטעמת בדעתו, וראייתו מדברי רבותינו תבשיל שהפיג טעמו, ואני מוסיף על דבריהם, וריחו לא נמר (ירמיה מח יא), תרגום יונתן וריחו לא פג: כי לא האמין להם. כבר הראו לו כתונת יוסף מעוגעגת בדם, ואמרו טרף טרף יוסף, ועכשיו מבשרין שהוא מלך. תני ר' חייא כך ענשו של בדאי אפילו בשעה שאומר אמת אין מאמינין לו:
|
|
|
|
|
