תקשיבי את בת 19 וחצי את לא ממש זקנה אבל זה הגיל באמת בעזרת השם תמצאי בחור חכם שיכבד אותך שיאהב אותך ואת תאהבי אותו שיראה טוב גם שיעניק לך הכול אבל תחשבי פעמים לפני שאת יוצאת עם מישהו ואהבה לא מוצאים זה בא לבד ותבקשי רק את מה ששלך בהצלחה ;)
נשלח ב-16/2/2007 00:36
בינתיים ממש לא בכיוון.
נשלח ב-15/2/2007 16:43
בס"ד
כבר עבר זמן רב מאז פתיחת האשכול, חכמה חשבתי שכבר התארסת או לפחות את בדרך...
גם אם נעמוד על הראש ונעשה שמיניות ... רק השתדלות עוזרת ותפילות ותפילות ותפילות ותפילות אין תפילה ששבה ריקם !! בהצלחה
נשלח ב-14/2/2007 13:08
מיס,
זה מצחיק אותי כל פעם מחדש לראות, איך שכל אחד/ת, וההסתכלות שלו. אומנם אמרתי/כתבתי את מה שאני חושבת ומרגישה, אבל, לא היתה כוונתי שאני "עולה על כולנה". אפילו שיכול להיות שזה ממש נכון..... יעידו חברותי, מורותי וכל מכרי.
לעניין ההוא של החברות, הסברתי. בכיתה שלי נשארנו בכלל לא כזה הרבה, ואני מכירה אותן כבר כמעט 6 שנים, ואני אומרת לך, אין לי שום עניין בבנות האלה. אני חברה שלהן, אבל לא ברמה של חברות טובה, שלזה אני זקוקה.
אני סתם מאריכה יותר מידי.
מקוה שהבנת את כוונתי.
ברקת,
אני מסכימה עם דבריך.
תודה על העידוד.......
נשלח ב-14/2/2007 09:34
חכמה, בקשר לחברות אין לך מה לדאוג- אני רואה שמצאת פתרון מעולה ויש לך חבר דובי שעליו את יכולה לסמוך ב100% שלא יתחתן לפנייך...
ועכשיו ברצינות- את צודקת שיש כזה מיתוס בסמינרים ש"את המוצלחות- חוטפים מוקדם" אבל כאחת שמכירה מקרוב את שוק השידוכים אני שמה לב שיש המון בחורים טובים שמעדיפים דווקא את הבחורות הבוגרות יותר שסיימו סמינר, התחילו לעבוד ונכנסו לחיים- מבחינה מסויימת הן הרבה יותר בשלות ובנויות לחיי נישואין מבנות שמתחתנות בשנות הסמינר.
יש לי שכנה חסידה שהתחתנה בגיל 18 ואמרה לי שהיא עד היום (היא נשואה 15 שנה) מרגישה שהשנתיים האחרונות בסמינר חסרות לה- היא מרגישה שפיספסה את שנות ההתבגרות האחרונות לפני הקמת בית.
נשלח ב-13/2/2007 15:52
עד הסוף? זה היה הסוף כשהגבתי.
עכשיו אפרט לך יותר אם את רוצה.
את חושבת שאין בנות טובות בנות גילך?
כלומר, כל הכיתה שלך והבנות שגרות באזורך- כולן כולן דפוקות (או לא בקטע שלך)?
רק את מיוחדת במינך את עלית על כולנה?
צר לי, אבל כדאי להתפקח.
יש בנות טובות, רק תני צ'אנס. גם אם את איתן בכיתה כבר כמה שנים ומעולם לא עניינו אותך. תתחילי להסתכל מסביבך.
ואם באמת המצב אנוש, אולי תכירי כאן כמה בנות.
נשלח ב-13/2/2007 15:40
אם את כבר מגיבה, תגיבי עד הסוף.....
ואני, בסביבה שלי, זה ממש נכון.
את האמת, תמיד החברות שלי היו יותר גדולות ממני,
כך שזה ברור שינשאו לפני. אבל כך נשארתי בודדה.....
נשלח ב-13/2/2007 14:47
חכמה, תרשי לי:
"הנורמליות נשואות,
והשאר דפוקות או לא בקטע שלי בכלל. "
אה. וואלה.
<סורי. אין לי עוד מילים עם המשפט הזה...>
נשלח ב-13/2/2007 09:27
דובי? להרבה?!
אני כבר קוראת למצח....
נשלח ב-12/2/2007 23:21
אושר,
תצחקו, אבל יש לי דובי......
והבנתי שאני לא היחידה.
בעניין הלהשקיע בחברות וכו', זה לא כ"כ רלוונטי, כי הנורמליות נשואות,
והשאר דפוקות או לא בקטע שלי בכלל.
לא משנה, העיקר אני מאושרת ושמחה בזכותו יתברך!
נשלח ב-12/2/2007 22:59
19 וחצי? וואי את סבתא..
חכמה, את בגיל סביר לחלוטין תחת קטגוריית הרווקות אז אל נא תלחצי ;)
ואם מה שהכי מפריע לך זה חוסר אהבה אז תשקיעי בינתיים בחברות הורים משפחה וכו' P:
או שתקני דובי גדול כזה עד שיבוא הזיווג שלך
נשלח ב-12/2/2007 22:19
ככה זה כשצעירים. יום עסל יום בעסל. יום אחד רוצים להשאר רווקים לנצח ויום למחרת מרטיבים את הכרית שיבוא כבר החתן.
נשלח ב-12/2/2007 19:01
תודה פרקליתוש!
נשלח ב-12/2/2007 17:11
חכמה...
אל לך להילחץ... גיל 19.5 זה באמת מוקדם...
חכי עוד טיפ טיפה... תתארגני על עצמך...
סיימי את לימודייך בהצלחה והתחילי לעבוד במקצוע בו למדת ( במידה ואת אוהבת אותו)
ובעזרת המון תפילות כנות ואמתיות... ותחינות לקב"ה...
אני מאמינה שתמצאי את זיווגך הראוי לך והמתאים לך משורש נשמתך...
ב ה צ לח ה
גם אם נעמוד על הראש ונעשה שמיניות ... רק השתדלות עוזרת
