| נשלח ב-11/1/2007 22:16 |
|
| |
"דע את ה' אלוקיך" - כיצד?
לבאי הפורום,
ברצוני לשאול שאלה פשוטה, שסבבתי איתה אצל כמה מרבותיי ולא קיבלתי תשובה מספקת:
הקב"ה ברא את עולמו ורצה שאנו, היהודים, נלמד את תורתו ונקיים את מצוותיו. אך איך הוא רצה שאנו נדע אודות קיומו ותורתו? אם נאמר שרצונו הוא שנאמין בו ללא שום חקירה ודרישה – איך רצה מאנשים, ברי דעה, שלא ינסו להביט מסביבם, לחקור ולדרוש. או שנאמר, שכן, רצה ה' שבניו יחקרו וידרשו עד שיגלו את האמת הצרופה – מה יהיה מצבם של אלו שחקרו ודרשו והגיעו למחשבות אפיקורסיות שבטעות יסודם. כל אותם הלשונות המופיעות בגמ' ובשאר הספרים הקדושים אודות ה"כופר בעיקר" ש"אין לו חלק עולם הבא", דרושות ביאור. איזו אשמה יש לאדם שהחזיק בדעה, כוזבת ככל שתהיה, באמת ובתמים?. גם ההלכה (שמופיעה ברמב"ם) על האיסור לקרוא בספרים חיצונים, ספרי מינות וכפירה, תמוהה. אני מבין ששה' ידע שדעתו של אדם, בן-אנוש מוגבל, קצרה היא, ואם יסתכל בספרים חיצונים יטעה ויבוא לדעות שבשקר יסודם, ציווה עליו שלא יסתכל באותם ספרים המביאים לידי טעות. אך איך הוא רצה שאותו אדם, שדעתו קצרה, ישמע להלכה הזו שנשמעת (חיצונית, לפחות) כמי שבאה להסתיר משהו.
אשמח לקבל תשובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2007 15:59 |
|
| |
א. אז השמיים דברו? אמור דבר ברור.
ב. ראשית, כל חלק מהסיפור שלי מתחיל בשורה חדשה, זה נקרא חלוקה.
שנית, הצגתי אותו כלא מכיר את אלוקים רק בשם הרב פינקוס. וזה בהחלט מסתדר עם דברי הגמ' שהבאתי (ולא זאת שאתה הבאת)
ג. אנחנו מתווכחים על כלום
ד. למה שלמה יצא לתרבות רעה?
ה. ע"ז היא דרך להאמין בה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2007 10:52 |
|
| |
גדראובן.
א. לא היה קלף בשמיים. אבל לפי מה שאנחנו מאמינים את התורה הכתובה קיבל משה מהשמיים ואחר כך הוא כתב את זה, או אחרים, מפיו מגילות מגילות. זו היא התורה. היתר תוספת שלא התקבל מן השמי ם אנשים כתבו מליבם ומחשבתם, ואמרו שזה מן השמיים. ולא היא
ב. אתה לא חילקת,- אתה סיפרת את סיפורו של מנשה כאילו הוא לא ידע והכיר את האלוקים וזה פשוט לא עולה בקנה אחד מהגמרא שממנה ציטטת את הסיפור ואת התשובה של מנשה.
ג. אין קשר בין מה הרב פינקוס לבין כלום, הקשר היחיד שהוא אמר דבר לא נכון עובדתית.
ד. שלמה כשבנה את בהמ"ק היה צדיק, אחר כך הוא יצא לתרבות רעה. מה הבעיה?
ה. הדיון אינו על איך עובדים עבודה זרה. אלא איך מאמינים בה"
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2007 23:07 |
|
| |
תסלח שלא קראתי בעיון את כל התגובות, מקוצר הזמן. ובוודאי תסלח לי. השאלה שלך כמדומני יש לה סוג של פתרון ב"מצות האמנת אלוקות" שבדרך מצוותיך לאדמו"ר הצמח צדק נ"ע. עיי"ש בעיון. לשאלותיך החוזרות ונשנות בעניין הסבירות לצפות מאדם שייעיין בסברות כה עמוקות, ועל פיהם להגיע לאמונה בסיסית, שהיא מצוה יסודית, ולא כל אדם מסוגל לזה. ובלשונך: "הרי נושא האמונה הוא נושא מסובך מאין כמוהו, נושא שאתה בעצמך הגדרת אותו "שאלת נצח שמעסיקה את כל טובי הפילוסופים" - ואני שואל: בהנחה שה' אמת ותורתו אמת, מה הוא בדיוק רוצה מאנשים קטנים ומבולבלים, איך הוא רוצה שהם יקיימו את כל מצוותיו לפני שנהיר וברור להם היסוד". נראה לי לומר לך כך: התורה יוצאת מנדקות הנחה רחבה שהיא האמת, ולכן אם לא הגעת אליה, במידת מה אתה אשם. "אשם" כתבתי, אבל זה רק כשל ניסוחי. עיקר הסיפור הוא לא השכר והעונש, את זה באין כה וכה, מסתבר, מקבלים בעולם הבא - ושם לא יהיו לך שאלות... עיקר הסיפור הוא, האם אתה מגיע אל האמת. ומבחינת העולם של התורה, לא משנה מדוע, אם אינך מאמים - אתה חוטא לאמת! ואתן לך ע"ז משל פשוט: אדם שהיה צריך להגיע ללונדון ביום שני כ"ד תמוז תשס"ו בשעה 12.00. במידה ויגיע לנקודת היעד ירוויח מיליון פאונד. אותו אדם שכר מורה דרך וכו' המומחה ביותר, מפות וכל מילין הנצרכין. אך... בסופו של דבר טעות חמורה הובילה אותו אל... אוסטרליה... הוא פיספס את היום, הוא פיספס את השעה. לא היה ביכולתו להגיע ליעד בשעה הנקובה. האם הוא "אשם" שהוא לא ידע? לא! אבל אל המקום הוא לא הגיע... לא הכל זה שאלה של אשמה. שוב: שכר ועונש מקבלים - בעיקר ובגלוי - בעולם האמת. ושם, לפי היהדות, רואים את האמת ולא תהיינה לך שאלות. כעת, לפי התורה, אתה נדרש להגיע אל האמת - כל אחד בכוחותיו. מי משאמין באמונה פשוטה של "סבתות" והשאר זה מעבר לכוחותיו, דיו בזה, וכך הלאה לפי כוח שביד האדם - מוטב. אם לא, האדם חוטא אל האמת. וכלל לא משנה למה ומדוע. אל היעד הוא לא הגיע!
כשיתבונן האדם בעומק הבנתו ויצייר בדעתו הוויתו מאין בכל רגע ורגע ממש,
האיך יעלה על דעתו כי רע לו?!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2007 22:49 |
|
| |
א. מה זה דבר הניתן מהשמים? היה בשמים ספר מקלף, כתוב אשורית בדיו, בלי חסירות ויתירות. עלה משה להר סיני, קפץ למעלה, ותפס בקצה אצבעות ידיו את קצה הספר?
ב.
ג. את הסיפור על מנשה חלקתי לשלוש פסקאות, הראשונה השתקפותו של מנשה בתנ"ך. השנייה תשובתו בחז"ל. השלישית - דברי הרב פינקוס. ללא הצגת הדברים הכתובים בתנ"ך ובגמ', אין להבין את דברי הרב פינקוס.
ד. אם כך, אל לך לדחות את דבריו של הרב פינקוס.
ה. כן, אבל איך שלמה שבנה את בית המקדש והיה חכם מכל האדם, והיה בנו של דוד המלך, המלך האידיאלי, שהגה את רעיון בניין בית המקדש הקבוע והנהדר, המלך שהובטחה המלוכה לו ולזרעו אחריו, המלך שבניו אחריו שמרו את דרך ה', המלך שחז"ל העמידוהו בשורה אחת עם האבות, המלך שחז"ל העמידוהו בראש הצדיקים לעתיד לבא. אז איך,איך הבן שלו נטה לע"ז. וזה אחרי ששאול ביער כל שמץ של ע"ז. ודוד כידוע המשיך בדרכו. תסביר לי איך? אחרי שתענה לי, אני אסביר לך איך מנשה בנו של חזקיהו נטה אחרי ע"ז, כי לשניהם תשובה אחת. והתשובה האחת היא מה שכתבתי בסעיפים ו' וז':
ו, ע"ז היא דרך שבה אדם מנסה להתקרב לה', אלא שהוא מעוות את הדרך, עיין ערך סגולות, באבות, תפילה לצדיקים שנפטרו, קבלה מעשית, ואל יודע מה עוד. גם הנוצרים חושבים שהם עובדים את ה', גם עובדי העגל, וגם אלו שיושבים במזרח הרחוק. ולא זו בלבד, אלא גם מי שעובד (איזוהי עבודה שבלב - זו תפילה) ואומר, "מדת הרחמים עלינו התגלגלי", "מכניסי רחמים הכניסו רחמינו לפני בעל הרחמים", דעת הרמב"ם והמהר"ל שהוא אסור.
על כן לומר שמנשה ידע רק עבודה זרה, זה אומר שהוא הכיר את ה', רק שרצה לעבדו בדרכים שאינם כשרות.
זו דעת הרמב"ם והרשב"ם, לפחות. הרמב"ם כותב שאין מישהו מאנשי תורתנו שיחלוק על כך.
ז. בימי חזקיה גלו עשרת השבטים מארצם. ע"כ יש להניח, וכפי שמצינו בהושע בן בארי, שמקצת עשרת השבטים נמלטו, והם חיים בינינו עד היום. כידוע החברה משפיעה על האדם, וע"כ איין מנוס מלומר שאותם הנמלטים השפיעו על הלך הרוח שביהודה, והטו את לב אנשי יהודה לע"ז. זה מסביר כיצד בנו של חזקיה נגרר לעבודה זרה.
ח. באמת לא קשור, מלתא אגב אורחא אשמועינן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2007 21:52 |
|
| |
גדוראובן
א. את השמיים ושמיימי אתה הזכרת ואני רק ציטטתי אותך. בשבילי שמיימי דבר הניתן מהשמיים.
ב.הרב פינקוס לא דרש, הוא סילף עובדות לתועלת רעיונותיו באותו רגע.
ג. אי אפשר לדבר ולהביא כדוגמה דמות מהתנ"ך. ולהציג דמות לא נכונה לדוגמה. הרי כך חזרתו בתשובה איך שהרב פינקוס הביא, מקורה בגמרא, ולא בתנ"ך.
ד. לא רק פה, ולא רק גוזמא.
ה.בנ"ך כתוב שעשרים שנה עשה שלמה את הרע בעייני ה". ובגמרא נאמר שאין לו חלק לעו"הב.
ו. לדאבוני הרב בגלל דלות מוחי לא הבנתי את הקשר בין הדברים שכתבת לעיניננו. ואו לבין הדברים שאני כתבתי.
.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2007 19:46 |
|
| |
ירוחם
א, לא הסברת מה זה שמים, ומה זה שמיימי, ולא הוכחת שבתורת משה יש שמיימיות, אז על מה אתה רוצה שאני אביא ראיה?
ב, חשבתי שמדרשים אפשר לפרש כמו שרוצים (לטעמיך)
ג, אין קשר בין דברי הרב פינקוס למה שכתוב בתנ"ך. את התנ"ך הבאתי רק כדי שיבינו על מי ועל מה מדובר.
ד, תרשה לי להניח שחז"ל דברו קצת בלשון גוזמא.
ה, תסביר לי איך נשי שלמה הטו את לבבו
ו, "ואתה יודע שכל מי שעבד עבודה זרה לא עבדה מתוך הנחה שאין אלוה זולתה ולא דמה אדם מעולם בדורות שעברו, ולא ידמה אדם מן העתידים שהצורה שהוא עושה מן המתכות או מן האבנים והעצים אותה הצורה בראה את השמים והארץ והיא המנהיגה אותם, ולא עבדום אלא על דרך שהם דמות לדבר שהוא אמצעי בינינו לבין ה', כמו שביאר ואמר מי לא יראך מלך הגוים וכו', ואמר ובכל מקום מוקטר ומוגש לשמי וכו', רומז על הסיבה הראשונה לדעתם, וכבר בארנו את זה בחבורנו הגדול (ריש הל' ע"ז.גור.), וזה ממה שאין מתווכח בו אף אחד מאנשי תורתנו" עכ"ל הרמב"ם, ע"ש.
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/a10-2.htm#1
גם המלך מנשה, עבד ע"ז מכיוון שחשב שזו הדרך היחידה שלו להתקרב לה', ולא האמין בתורת משה האוסרת זאת. הוא סמך על שכלו ודעתו, שבודאי הייתה גדולה ורחבה.
גם ירבעם בן נבט, שעשה שני עגלי זהב, לא היה בתורתו דופי, וכל ת"ח דומין לפניו כעשבי שדה. וא"ת שידע שהוא עובר עבירה, וכי לא האמין בשכר ועונש? ולא ידע שלא משתלם לעבור עבירות ולהיענש?
ז, בזמן שגלו עשרת (תשעת) השבטים, מן הסתם היו כאלה שברחו לתוך ממלכת יהודה, כמו שמצינו אצל הושע בן בארי, שבארי היה נשיא שבט ראובן בזמן גלותו, והושע ניבא לישראל אח"כ. רובם של עשרת השבטים,מספרית ואיכותית, גלו בתחילת מלכות חזקיה. א"כ יש להניח, שממלכת יהודה הושפעה מהלך הרוח של ממלכת ישראל, לעבוד ע"י אמצעי וכד', ואע"פ שהלך רוח זה לא בא לידי ביטוי בימי חזקיה, הרי מנשה שחונך בזמן שהלך רוח זה תפס תאוצה - הושפע מהעניין. בפרט אם נזכור שמנשה נולד יותר מעשר שנים לאחר הגלות העיקרית של עשרת השבטים.
ח, הואיל ואתי לידן ניעסק ביה - המיסלת ישרים כותב במידת הנקיות: "ואמרו חז"ל, שדוד היה נזהר ומנקה עצמו ניקיון גמור מכל אלה, ועל כן היה הולך למלחמה בביטחון חזק, והיה שואל (תהילים י"ח לח): "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם", מה שלא שאלו יהושפט, אסא וחזקיה, לפי שלא היה מנוקים כל כך." דבר מעניין כשלעצמו. תאר לעצמך שמישהו יגיד ככה על הרב אלישיב, או עכ"פ אדם גדול עם ייחוס מפואר (דוד המלך....שלמה....)
ואעפ"כ
תוקן על ידי גדוראובן ב- 14/01/2007 19:47:25
שאלו מה' מטר... כי התרפים דברו און והקוסמים חזו שקר וחלומות השוא ידברו
גו"ר
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2007 18:22 |
|
| |
מביט ובוחן,
שאלה טובה, הרי לא משמע בגמרא שמדובר דווקא בכאלה שבחרו להדחיק בכוח, הרבה יותר פשוט להסביר שם כמו ר' אלחנן, אין לי מה לענות,
אבל הקטע הוא שבדברים כאלה תמיד אתה יכול למצוא אישושים לכאן ולכאן כך שזה לא באמת מטה את הכף,
(תזכיר לי באישי לאן בדיוק אתה רוצה שאפנה אותך, אני כבר לא זוכר),
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2007 18:16 |
|
| |
גוונא, כתבת: "לפי הרדב"ז אפשר לא להאמין ואז אתה נקרא אנוס שלא נענש," - מה הרדב"ז יעשה עם כל אותם הלשונות בגמ' "הכופר בעיקר אין לו חלק לעולם הבא" וכו' וכו'. האם הוא יסביר ששם מדובר על אדם שכן האמין אך בחר להדחיק את האמונה? וז"ל הרדב"ז בשו"ת הרדב"ז ח"ד סי' א'רנח: "מי שטועה באחד מעיקרי הדת מחמת עיונו שלא נקרא בשביל זה כופר והטעם מבואר כיון שאין כפירתו אלא מפני שחושב שמה שעלה בעיונו אמת, ואם כן אנוס הוא ופטור". מי שחושב על משהו שהוא אמת - אינו כופר, אז מיהו כן נחשב כ'כופר'?
(נ.ב.פתחתי את האשכול על בחירה חופשית. אשמח עם תקשר אותי לדף המדוייק בו מדובר על הנושא שגלשתי אליו)
תוקן על ידי מביט_ובוחן ב- 14/01/2007 18:20:01
תוקן על ידי מביט_ובוחן ב- 14/01/2007 18:21:16
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2007 17:36 |
|
| |
גדראובן
ומניין לך שאין דבר שמיימי המונח בתוך דבריהם?--מכיון שאין שום דבר שמיימי בתוך בדבריהם. הם היו חכמים נבונים והרבה דברים טובים אחרים, אבל לדעתי , אין שום דבר שמיימי בדבריהם., ועכשיו אתה יכול להביא ראיה .
בענין הרב פינקוס ודברי החכמה שלו שכה התלהבת ממנה. כפי שכתוב בתנ"ך. לידיעתך מנשה היה בנו של חיזקיהו המלך, מלך צדיק לפי כל הדעות. הגמרא אומרת שבימיו לא היה נער ונערה בכל ארץ ישראל שלא ידעו, את כל הדינים
סנהדרין דף צד: אמר רבי יצחק נפחא: חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. מה עשה? נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר: כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו, בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואשה, שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה, ועל אותו הדור הוא אומר +ישעיהו ז'+ והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן וג
נו באמת ועל בנו של מלך כזה להגיד שלא ידעה רק ע"ז. יש גבול גם לסבלנות שלי מסילופים
אמר רבי יצחק נפחא: חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהושהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. מה עשה? נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר: כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו, בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואשה, שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה, ועל אותו הדור הוא אומר והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן וג נו באמת ועל בנו של מלך כזה להגיד שלא ידעה רק ע"ז. יש גבול גם לסבלנות שלי מסילופים
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2007 16:32 |
|
| |
ירוחם
מה זה שמים?
אצלי שמים זה כל הכוחות המסטיים, שכידוע אלוקים הוא בעל הכוחות כולם, כלומר הוא שולט על הכל, על כן מן הסתם הוא שולט גם על "רבנן" ועל דבריהם, ועל מה שמונח בתוך דבריהם, ומניין לך שאין דבר שמיימי המונח בתוך דבריהם? סליחה על הערפול
נזכרתי בדבריו של הרב פינקוס (נמצא באחד מספרי השיחות שלו), על המלך מנשה.
המלך מנשה הרבה לעבוד ע"ז ולהכעיס את ה', הוא העמיד צלם ובנה מזבחות לע"ז,כל זה בתוך בית המקדש, ובעצם מתואר כמלך הרשע ביותר בממלכת יהודה, שבגללו חרב הבית, כפי שכתוב כמה פעמים. כלומר, הוא גרם לה' לתת את הגושפנקא הסופית למחריבי בית המקדש. עם ישראל כבר אינו יכול יותר לשמור את התורה ולהאמין בה' בשלמות במצב הזה, לפחות לא באופן קהילתי, וע"כ ההכרח היה להרוס את הכל, ולבנות הכל מחדש, להתחיל מהאלף בית.
חז"ל ספרו, שמנשה נלקח בשבי, והושם בדוד מים רותחים. ומשם צעק והתפלל לכל העבודות זרות שעבד ושהכיר, ולא נענה. לבסוף התפלל אל ה' ואמר: אם תוציאני מכאן אעבודך, ואם לאו, לא אעבודך, ואמשיך לעבוד ע"ז. הצילהו ה', וחזר בתשובה כהבטחתו.
שואל הרב פינקוס, למה ה' עונה לחוצפן הזה, שמתנה את אמונתו ועבודתו באיזה הצלה.
ועונה הרב פינקוס, כי מנשה המלך אינו מכיר את ה', הוא הכיר רק את העבודות זרות. רק כאשר ראה שתפילתו לה' נענתה, או אז ידע כי יש אלוקים לישראל, ולא יטוש ה' את עמו. ע"כ היה מן הצדק לתת לו אפשרות לראות דבר זה.
כאן אנו חוזרים לנקודה שהצגתי - אי ידיעת החוק, אינה פוטרת מעונש. יש מישהו שחולק?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2007 16:11 |
|
| |
מביט ובוחן גדראובן
מודה ועוזב, כונתי לא היתה לפי ההלכה,
לדעתי כל המצוות מדרבנן אינם בר עונשין מן השמיים. היות וכשמם כן הוא, מצוות מדרבנן .
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2007 13:56 |
|
| |
ברצוני להעלות כאן פסוקים מספר יהושע, התומכים לכאורה בדעת ירוחם:
ויאסף יהושע את כל שבטי ישראל שכמה, ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשופטיו ולשוטריו ויתיצבו לפני האלוקים.
ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר ה' אלוקי ישראל, בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלוהים אחרים. ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק. ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים ואשלח את משה ואת אהרן ואגוף את מצרים כאשר עשיתי בקרבו ואחר הוצאתי אתכם... (כאן מופיעם ניסים והצלות נוספים שהיו בינתיים) ...
ועתה יראו את ה' ועבדו אותו בתמים ובאמת, והסירו את אלוהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים ועבדו את ה'. ואם רע בעיניכם לעבוד את ה' בחרו לכם היום את מי תעבודון, אם את אלוהים אשר עבדו אבותיכם אשר מעבר הנהר ואם את אלוהי האמורי אשר אתם יושבים בארצם ואנכי וביתי נעבוד את ה'
ויען העם ויאמר חלילה לנו מעזוב את ה' לעבוד אלהים אחרים כי ה' אלקינו הוא המעלה אותנו ואת אבותינו מארץ מצרים מבית עבדים... (וכל הנסים והנפלאות)... גם אנחנו נעבוד את ה' כי הוא אלוקינו.
(ולמרבה הפלא,או למיעוט הפלא, יהושע לא ממהר לקבל את דבריהם, כביכול היו גר שבא לפני בית הדין להתגייר, ויש לחקור ולדרוש אחר כוונותיו:)
ויאמר יהושע אל העם לא תוכלו לעבוד את ה' כי אלוקים קדושים הוא א-ל-קנוא הוא לא ישא לפשעכם ולחטאתיכם, כי תעזבו את ה' ועבדתם אלוהי נכר ושב והרע לכם וכלה אתכם אחרי אשר הטיב לכם,
ויאמר העם אל יהושע לא כי את ה' נעבוד
ויאמר יהושע אל העם עדים אתם בכם כי אתם בחרתם לכם את ה' לעבוד אותו ויאמרו עדים...
ויכרות יהושע ברית לעם ביום ההוא וישם לו חק ומשפט בשכם...ויקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש ה'. ויאמר יהושע אל כל העם הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה כי היא שמעה את כל אמרי ה' אשר דבר עמנו (כעת, הרי הפתיח היה "כה אמר ה'"), והיתה בכם לעדה פן תכחשון באלוקיכם.
(עכ"ל הנביא)
תרגום פשטני:
הבהרה: התרגום אינו בא לשקף בהכרח את ההסבר האמיתי, אלא את ההסבר שנראה בעיני בעת הכתיבה, ומפני דקות העניינים, יייתכן ולא כוונתי כראוי לכתובים.
יהושע: הרי אתם יודעים שמו שאני יודע שיש הרבה בוסים (אלוקים) שאפשר לעבוד אצלם ולהרוויח. יש מלא מקומות עבודה. אני הולך לעבוד אצל הקב"ה, ואתם תבחרו בעצמכם. רק אל תשכחו, מי הוציא אתכם ממצרים, ועשה לכם את כל הנסים והנפלאות הנ"ל.
העם: נעבוד את ה' כי הוא הוציאנו ממצרים, כדאי לעבוד אצלו. גם אנחנו נצטרף אליך ונעבוד את ה'.
יהושע: אבל אני מזהיר אתכם אתם בוחרים לכם בוס עצבני, אם תבואו לעבוד ואח"כ תלכו, רע ומר יהיה גורלכם, הוא ישיג אתכם בכל מקום וירדוף אותכם עד השמדכם. (ואפילו אם עדיין תעבדו קצת, הוא לא ישא לפשעכם ולחטאתיכם, כמו שמצינו למשל אצל ירבעם, שהיה ת"ח גדול ועבד ע"ז)
העם: לא אכפת לנו.
יהושע: טוב, זו בחירה שלכם, ואתם תשאו בתוצאות. עכשיו נכרות ברית ונקים אבן למצבה, אבן ששמעה את הברית שכרתם אתם מבחירתכם עם הקב"ה, ובכך התחייבתם לקיים את כל מצוות ה'.
וישלח יהושע את העם איש לנחלתו.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2007 13:55 |
|
| |
ירוחם,
בסברא וודאי שאתה צודק. אך האם אתה מבסס את דבריך על ספרות ההלכה? אם לא שמת לב, אני מנסה לברר כל הזמן איך היהדות רואה את הנושא הזה.
ואני רוצה לצטט לך מפ"ב מהלכות עבודת כוכבים, ה"ג, ברמב"ם: "...כל מחשבה שהוא גורם לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי תורה מוזהרין אנו שלא להעלותה על לבנו ... מפני שדעתו של אדם קצרה ולא כל הדעות יכולין להשיג האמת על בוריו. ואם ימשך כל אדם אחר מחשבות ליבו נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו. כיצד? פעמים יתור אחר עבודת כוכבים ופעמים יחשוב ביחוד הבורא שמא הוא אינו ... ופעמים בנבואה שמא אמת שמא היא אינה ופעמים בתורה שמא מן השמים שמא אינה. ואינו יודע המידות שידין בהם עד שידע האמת על בוריו, ונמצא יוצא לידי מינות". תסביר לי את ההלכה הזו: יושב אדם, וזה לא חייב להיות תינוק שנשבה, אלא אפילו מישהו שגדל בבית ספוג בתורה ומצוות, ועולה לו שאלה לראש: "שמא התורה אינה מן השמיים"? מה אומר לו הרמב"ם: "אל תחשוב. אין לך מספיק שכל. אתה תתבלבל". נניח שאין לו מספיק שכל, אבל, מדוע שהוא יהיה בטוח שהתורה מן השמיים מבלי שהוא חשב והגיע למסקנה כזו (ואדרבה, הרמב"ם יגרום לכך שגם אם אותו אדם יחשוב ויגיע למסקנה שהתורה היא כן מן השמיים - הוא לא יהיה בטוח בכך, שהרי דעתו קצרה ושמא לא השיג את האמת על בוריה...). מדוע הרמב"ם חשב שאדם יקיים כזו הלכה. האם הוא כתב את ספרו לחסרי-דעת. וזה הרי אותו רמב"ם שכתב את ה"מורה נבוכים" לנבוכי דורו. למה הוא כ"כ השקיע בנבוכים הללו, שהיה אומר להם לא לחשוב, וחסל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2007 13:32 |
|
| |
ירוחם
מבחינתו זה ודאי שהוא לא יעשה, אבל
אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש, היא רק מקילה אותו.
|
|
|
|
|