בעזהי"ת
מאשכולות קודמים שהעלתי בנושא, הובררו אצלי שלשה יסודות להתנהלות חיידר ארץ ישראלי. ארץ ישראלי, כלומר מותאם למציאות דהיום בה יש פסיפס עדות ומנהגים בלתי אפשרי כמעט, וכל זאת כבר ברחוב אחד ושניים בשכונות החרדיות.
א. מבנה בית הספר המודרני, בדמות בית חרושת ענק ובו עשרות אנשי צוות ומאות תלמידים, וכל זאת בבניין מפלצתי, ובשיטת לימוד מופרדת ומבוזרת (בה בכל שנה מתחלפים המחנכים והמורים של התלמיד, וכמו כן לכל מקצוע לימוד יש מורה אחר), לא רק שתמוהה היא בכמה עניינים, אלא שבוודאי אינה תואמת למסורת היהודית, שסוף סוף יסדה חוק חינוך חובה אלפי שנים קודם הציונים.
מלמד אחד, האחראי על כחמשה עשר תלמידים, ומלמדם את כל שלל מקצועות הלימוד -החל ממקרא ומשנה וגמרא, וכלה ב"שבע החכמות", וכל זאת בחדר לימוד אחד ויחיד שיכול להיות מסונף לבית הכנסת הקהילתי, לא רק שיכול להוות דגם מוצלח הרבה יותר לבית ספר, אלא שמקל מאוד את היכולת המעשית-כלכלית לפתוח חיידר שכזה, שהרי אינך צריך עוד תקציבים במליוני שקלים, ואנשי צוות לאינספור.
ב. היות שבארץ הקודש נאספו עדות רבות ומנהגים רבים, חיידר חרדי צריך לקלוע למכנה המשותף הנרחב ביותר שבין עדות החרדים לדבר ה', ללא נסיון להפכם בדיוק לעדה כזו או אחרת, תוך השפעת רוח שלום בין המנהגים -בחינוך התלמידים להבין ש"נהרא נהרא ופשטיה".
ג. כמו כן, נכון ומשובח שלא לדלג כלל על סוגיות תלמודיות ואחרות, שלצורך הבנתן יש לדעת ולהחכים ב"שבע החכמות". במקום דילוג והתחמקות מסוגיות 'מסובכות' (לכאורא. כשאתה מלמד אותן בדיעבד, נניח סוגיות בעירובין, ללא הבנה טובה בחכמת המתימטיקה וללא נסיון להביא את התלמידים לרמת שליטה בחכמה הזו, בוודאי שיהיה קשה להם להבין קצת חשבון דיפרנציאלי, שחלק נרחב מתלמידי התיכון בישראל מסוגלים להתמודד איתו), אדרבא, ילומדו ענפי שבע החכמות הקשורים לעניין ביסודיות, תוך התמקדות במשמעות ובשימושיות היהודית של ידע שכזה.
_________________
לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות
תוקן על ידי 000_אלישיר ב- 16/01/2007 2:16:38
