| נשלח ב-22/1/2007 21:20 |
 |
| |
לאמרותיו התמוהות של ר' נחמן.[מוקדש לבי טי]
לדידי ר' נחמן הוא דמות אשר קונה מקום לעצמה לא רק בשל הגאונות האסוציאטיבית של האיש, אלא יותר בשל היסודות התמוהים שבמשנתו, וביותר בשל התערובת של דמיון והגיון, של הנשגב עם הפרוע.
לדידי מקומו של ר' נחמן הוא בתמוה שבו. כל נסיון לרציונליזציה של רעיונותיו וק"ו של האיש, אין בה אלא לעשות לו את שרצו לעשות לו הגרועים שבאוייביו, לא לתת לראשו להציץ מחוץ לשורה, יש שניסו לכרות את הראש, ויש שפשוט ניסו לדחוף את הראש שהציץ לתוך המסגרת, ובמסגרת אני מתכווין גם למסגרת הרציונאלית בכלל. אוייבים אלו הם האוייבים הכלליים הדואגים לכל ססגוני שיהיה גם טראגי. [במקרה של ר' נחמן הטראגיות שהוסיפו לססגוניותו הוסיפה על הססגוניות כי בעולם היהודי התורני הטראגי אין לו מקום]
הערך שיש ליחס לתמוה שבו, לדעתי הוא בגלל שהוא חזיון נפרץ, העולם היהודי תורני לא הכיר בתמוה, לא הכיר שישנם דברים של ערך בדברים שמקורם אינו בדרך סלולה, וודאי וודאי לא בדברים שאינם ניתנים להסבר דרך הדרך הסלולה.
אסיים בדוגמא של משל תמוה של ר' נחמן שלדעתי אין ערכו בנמשל שבו אלא בתמוה שבו, לדעתי דוגמא זו ממחישה שיש מקום לתמוה באשר הוא תמוה.
"ודע שיש אילן, שגדלים עליו עלים שכל עלה צריך להיות גדל מאה שנים, והוא נמצא בפרדס של השרים וקורין אותו בלשונם מאה שנים. ו מ ס ת מ א כשגדל מאה שנים בודאי עובר עליו מה שעובר. ואח"כ בסוף מאה שנים הוא יורה בקול גדול, כמו קני שריפה שקורין אורמטיה".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2009 20:52 |
|
| |
אני לא חושב.(:
אבל יכול מאוד להיות שר' נחמן היה אומר שהמשפט הזה הוא לא סתם. כי בהשקפה שלו יש מקום למצוא משמעות יותר עמוקה ב'היינו דאמרי אנשי', בשיחות החולין של העולם. וראה למשל בתורה נ"ו: "...ולבוא לדעת הזה הוא גם כן ע"י אריכות ימים בעצמו, וזה שאומרים העולם 'שאינו יודע מחייו', כי עיקר הידיעה הוא מחיים, מאריכות ימים..."
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2009 20:43 |
|
| |
האם פנים כאן הם לא הביטוי האידישאי 'הוט א פנים' (מקווה שכתבתי נכון) שמקביל לביטוי העברי איזה פרצוף יש לך?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2009 20:06 |
|
| |
לטעמי השפה בה בוחר ר' נחמן היא תמוהה לכתחילה ויש לו עניין לא לכתוב את הדברים במפורש, רק לרמז עליהם. ניתן לתת לכך הרבה דוגמאות.
למשל:
"וצריך לראות, שיהיה פנים אל הכבוד, כי על ידי תאוות אכילה, אזי נפגם הכבוד, ואין לו פנים. כי שולחנו של אדם היא בחינת כתר מלכות (יומא ע"ב ע"ב ערש"י), והוא בחינת כבוד, בבחינת (תהלים כ"ד): מלך הכבוד, כי הכבוד הוא בחינת מלכות. וכשפוגם באכילה, אזי נפגם הכבוד, ואין לו פנים, בבחינת (דברים ל"א): והסתרתי פני והיה לאכול - שעל ידי תאוות אכילה ח"ו, הוא הסתרת פנים. "
המשפטים האלה יכולים להשמע מוזרים מאוד למי שלא רגיל בסגנון של ר' נחמן. ר' נחמן מדבר הרבה על ספירת המלכות, השכינה. פגם בשכינה הוא פגם בכבוד. שהרי ספירת המלכות מכונה גם כבוד. גם פגם באכילה הוא פגם בכבוד. (באחת התורות ר' נחמן כותב שארץ היא בחינת מלכות, והכל נמשך ונשאב ו'נאכל' אל תוכה).
מהו אם כך אותם הפנים שחסרים למלכות? ככל הנראה מדובר כאן בחכמה. בתורות אחרות ר' נחמן כותב שעיקר בניינה של המלכות הוא בספירת החכמה, המכונה גם קודש, והמכונה גם, כמובן, פנים. והמגמה לא יכולה להיות אחרת מאשר לחבר בין ה'פנים' ו'הכבוד', בין ה'אמונה' וה'אמת', בין המלכות ובין החכמה.
בתורה ס' למשל הוא יכנה אדם שאיבד את אור השכל כאדם ש'אבדו פניו'.
למה ר' נחמן בוחר להשתמש בשפה כזו? זו שאלה. אולי הוא אוהב סגנון של חידות, יכול להיות שר' נחמן משתמש כאן במה שמכנה בעל הסולם 'שפת הענפים'. כלומר, כל ציור מוחשי בא להראות ולרמז על משהו עליון יותר. הפנים למשל מורות על השכל. ובסיכומו של עניין הסגנון הזה בהחלט יהיה תמוה למי שלא רגיל בו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2007 17:38 |
|
| |
עיליש, ניתן לומר שחכמים אלה היו יכולים למצוא דרכי התמודדות עם הבעיות שהעלית בכל טקסט שרצו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2007 03:03 |
|
| |
ובכל זאת, אחרי כל התמיהות על דברי ר' נחמן ותלמידיו, עדיין כדאי להזכיר שקיימים כותבים ומלמדים רבים שאינם ברסלבר'ס באורחות חייהם ובכתיבתם, ובכל זאת דווקא בר' נחמן מצאו דרכי התמודדות וקבלה עם העולם המודרני, הפוסטמודרניזם ז"ל וכו'.
הבולט ברשימה זו הוא הרב שג"ר (ה' ירפאהו במהרה, ונזכה לגלות עינינו ולהביט נפלאות מתורתו). עליו ניתן להוסיף דמויות כרב פרומן, והרב דן האוזר והרב איתממר אלדר ששיעוריהם משייטים ברשת.
אולי מוטב לקורא התמה המודרני, שמתוך מודרניותו תמה על כתבי ר' נחמן, לעלעל קצת בכתבים מגשרים אלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2007 20:42 |
|
| |
אמרות תמוהות?!
מי אנו ומה אנחנו שנדון באמרותיהם של גדולי עולם??
יתכן, כי אין שכלנו מאפשר בעדינו להבין את הנאמר, אך יש לזכור שהיכולת שלנו לשפוט היא רק שנגיע לדרגה....
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2007 18:07 |
|
| |
המחבר ידוע לי בידיעה גמורה. לא אמרתי שכוונתו להגדיל את עצמו אלא שהוא לא מציין מקורות על מנת להצטייר כסמכות ברסלבית (זה ניסוח נכון יותר) זה נכון שהוא לא מאדיר את עצמו דרך הספר אבל ככה הוא "מתיך" את תורתו ורעיונותיו, או לפחות מצער את פרשנותו, לתוך התוכן המקורי.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2007 18:05 |
|
| |
SHIMON
שאלה לי אליך: בן אן בת?
מסומן ליד הניק שלך נקבה אבל ש מ ע ו ן ??
 המשך יומקסים 
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2007 17:43 |
|
| |
מעניין שבספר פעולת צדיק שבידי כלל לא נכתב שם מחברו! ואם כל כוונתו להגדיל את עצמו הרי העיקר חסר מן הספר.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2007 00:00 |
|
| |
דוד12
פעולת הצדיק נערך על ידי א' שיק (המכונה מוהרא"ש בפי חסידיו). הספר הוא ליקוט של פרטים ביוגרפים ותורות הקשורות לאותם פרטים מכל כתבי ר"נ, תלמידיו ותלמידי תלמידיו. אני אישית מאד לא מחבב את האיש וחסידיו, מהבחינה הרוחנית-רעיונית-אידיאולוגית-ערכית, ולכן מסתייג מהספר. לא מצאתי בו הטיות גסות של מה שאני מכיר מתורותיו של ר"נ אבל בקיאותי הדלה לא יכולה להוות עדות. כמו כן, אני מאד מסתייג מהעובדה שהוא כלל לא טורח לציין מה מדבריו מיוחס לאיזה ממקורותיו, אולי מתוך ניסיון להציב את עצמו כממשיך של ר"נ.
דיסקקשיח
אם בקיאות היא מדד לגדולה ר"נ הוא גדול - יכולתו לשזור מקורות מכל קצווי התורה היא ייחודית. נכון שלעתים מזומנות זה נראה מוזר אבל את מה שאתה מכנה "סתם פלפולים ללא יסודות איתנים" אפשר לכנות פואטיות.
אני לא מקבל את הטענה הברסלבית שההתנגדות להם נבעה רק מקנאה או מעשה שטן (ישנו לפחות מקור אחד שבו ר"נ עצמו קצת מזדהה עם המתנגדים). כמי שקצת למד את התורה הברסלבית אני מבין מדוע יש מי שיראה בה איום ממשי על אמונת ישראל או למצער חוצפה בלתי רגילה של בנש"ק יהיר (ומכאן טיעון נוסף כנגד היחס אליו כפלפולים חסרי טעם - לא ראיתי התנגדות כל כך עזה לווארטלך). אני לא בטוח האם במידה והייתי חי בתקופת פעילותו של ר"נ לא הייתי משתייך למבקריו, סביר שכן. למרות זאת, ממרחק השנים ומתוך ראיה שלא מחייבת אותי לקבל את כל תורתו אני יכול לרכוש אהבה לדבריו ולעומקם.
אתה מצפה שנגבה את היחס לר"נ כגאון בציטוטים. אני מודה שלא עשיתי זאת רק מחמת קוצר הזמן והעצלות. אבל אני מוכן להציע אפשרות אחרת, בחר לך שתיים או שלוש תורות שבעיניך אינן אלא פלפול סרק והעלה אותן לכאן (יש מאגר אינטרני של לקו"מ). אני לא רוצה להתנאות בנוצות לא לי, ובוודאי שיש תורות ברסלביות רבות שאין לי שום מושג אודות ערכן הרוחני, אבל אפשר לנסות. מקסימום - תפטור גם אותי כמשוגע/יהיר וכו' (אם הגהנום שלי יהיה לשבת במחיצת ר"נ, דיינו).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2007 23:57 |
|
| |
ספרן, השורה האחרונה היתה לשם חידוד בלבד. אבל למה אף אחד לא עונה מה סמכותו?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2007 18:43 |
|
| |
באשכול הזה יש הנחה בסיסית על גאונותו המופלאה של ר' נחמן. נשאלה השאלה והתבקשה הבקשה להדגים ולאפיין את תורתו של ר' נחמן, ופרט להפניות ומראי מקומות לא קבלנו.
ברצוני לחדד קצת יותר את השאלה, ולשאול על יסוד מה מבוססת ההנחה שיש 'גאונות' מופלגת אצל ר' נחמן. למיטב ידיעתי עד היום נמדדת גדולתו של אדם מישראל, בשליטה גדולה במכמני התורה, בידע, בהבנה, בבקיאות, בחידושים, בהכרעות הלכה, בחיבור ספרי חידושים או ספרי הלכה או הגות. מה מכל זה נמצא אצל ר' נחמן?
האמנם כל מתנגדיו, היו נרגנים, סכלים, צרי עין ורשעים = צדיקי שקר, כפי שהוא עצמו מגדיר אותם? עד כמה שהצצתי בדבריו, ראיתי דברים נעדרי הגיון, סתם פלפולים ללא יסודות איתנים, וללא הסתמכות על המקורות, פרט כמובן לפירושים דמיוניים, שאין להם כל קשר עם הטקסטים המתפרשים.
_________________
היסורים הכי גדולים של איוב, נגרמים לו ע"י אלו שאומרים שאיוב לא היה ולא נברא.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2007 05:15 |
|
| |
דוד ,
[ תזהר . את השאלה המשולשת , יערוך מישהו אחר , על ספר מקביל , השייך לחסידות שאולי קרובה ללבך  ]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2007 21:20 |
|
| |
קיבלתי בעת ביקור במסעדה את הספר פעולת הצדיק במהדורה מנוקדת, והחילותי לעיין בו.
מוסמך?
מוזר!
מותר לקרוא בשירותים?
_________________
תוקן על ידי דוד12 ב- 12/02/2007 21:24:28
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2007 23:18 |
|
| |
ביטי וחושבבעצמו
1. אמנם רק חלק קטן מהתורות בלקו"מ הם מלשונו של ר' נחמן (וכן, אם איני טועה סיפורי המעשיות בכרך המרכזי, להבדיל מהמעשיות הפזורות בשאר כתיב ברסלב) אבל לקו"מ אושר ממש על ידי ר' נחמן ולכן הוא באמת נבדל משאר הכתבים.
2. אני מקבל את ההבדל בתוך כתביו של ר' נחמן. מאידך, זכור לי היטב שגם בין חסידי ברסלב וגם בין לומדי תורת ר"נ מחוץ לחסידות (וד"ל) מקובל להבין רבות מהתורות אודות הצדיק ככאלו שיש להם רקע ביוגרפי - היינו ר"נ מדבר על עצמו או מתוך תודעה דומה.
3. למעט ענייני צנזורה הנפוצים מאד בברסלב, מדוע להניח שהמסירה הברסלבית אינה אמינה? מדוע לחשוב שהדברים "הנוראים", שבשיחות הר"ן או בימי מוהרנ"ת אינם אותנטיים. קל להבין מדוע לא להאמין לספר כמו "כוכבי אור" או "שיח שרפי קודש" אבל ספרי רנ"ת צריכים להחשב אותנטית.
4. במילים אחרות, אני "חושד" שאתה מעדיף את ר"נ הספרותי, זה המתגלה מדפי הספר "הרשמי" לקו"מ על ר"נ ההיסטורי. זה לגיטימי, אבל בעייתי מבחינה פרשנית.
5. שוב, אם זו אכן עמדתך, איני מבקר את הבחירה שלך, ואפילו מזדהה עמה במידת מה - אבל צריך להודות שיש בה משהו בעייתי.
|
|
|
|
|
