| נשלח ב-31/1/2007 17:42 |
 |
| |
אלישיר,
אתה בובה מותק, מי דיבר עליך?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2007 16:06 |
|
| |
בעזהי"ת
א. נשגב ממני היכן מצאת חוסר אכפתיות בדברי, לגורלם המר של השבטים הכושיים בדארפור.
ב. והיא אשר עמדת עליה בשיחה עם אותה נצולת שואה, הקדמתי לעמוד עליה כבר בפתיחת הודעתי הראשונה באשכול זה: שאכן, אלמלי היו מטוסי ההפצצה ארוכי הטווח של הבריטים והאמריקאים עורכים גיחות כמעט כדרך קבע מעל שמי פולין (לאחר שהלופטוואפה הובסה), ולמרות צילומים אווירים של אושוויץ וקריאות האירגונים היהודיים להפציץ אותה ואת מסילות הברזל המוליכות אליה, עדיין התחמקו בעלות הברית מהבקשות הללו, בטענות מטענות שונות, אלמלי כל זאת, לא יכולתי לבוא אליהן ביותר מידי טענות.
אין כל כך תהיות מדוע לא הוקדמה הפלישה לנורמנדיה, הנסיון לפרוץ את ה'מבצר המערבי' ולהתמודד עם הוורמאכט הנאצי האימתני, זה שיכל לשלוח מעל מאתיים דיווזיות שריון ורגלים רק לחזית הרוסית, במבצע ברברוסה. פשוט הוא למה, וטוב לקרוא בעניין את ספרו המבריק של ריצ'רד אוברי "למה נצחו בעלות הברית במלחמה", כדי להבין עד כמה היו הכוחות שקולים בתחילת 1943.
_________________
לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות
תוקן על ידי 000_אלישיר ב- 31/01/2007 16:08:47
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2007 15:54 |
|
| |
אלישיר,
מה שאני רואה זה חוסר איכפתיות, אם אכן היתה איכפתיות טיעונך היה יכול להיות רלוונטי, כעת הוא בכלל לא רלוונטי בגלל שגם אם אתה צודק ואין מה לעשות עדיין לאנשים פשוט לא אכפת,
לפני כמה שעות דיברתי עם ניצולת שואה והיא אמרה שזה לא עסק של מדינה כל כך קטנה כמו שלנו ועוד כל מיני טיעונים מתחמקים שלא היו רציניים מספיק כדי להביאם כאן, כששאלתי אותה אם כן למה היא באה בטענות לארה"ב שלא נכנסה בזמן למלחמה הגדולה זה הביך אותה למדי אלא שכנראה לא מספיק בכדי להביא אותה להודות בטעותה,
לדעתי זו תופעה שמשקפת בהחלט את היחס שיש במדינה כלפי האסונות הנוראיים האלה,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2007 15:37 |
|
| |
בעזהי"ת
גוונא היקר.
איני יודע כיצד להתמודד עם הטיעונים שלך, שהרי אתה כשלעצמך מודה שהם מתבססים על חוסר הכרת הזירה המדינית, הצבאית וההיסטורית. וכי אני יכול להשיב דבר למי שלדידו "בטוח שיש משהו שהם יכולים לעשות"? הרי גם אתה כתבת שאינך מבסס את הדעה הזו שלך על נתונים ועובדות, אלא על אידיאל. ולך תתווכח עם אידיאלים.
ולמרות זאת, אחזור על הטיעון שלי במשפט אחד:
אם אין למדינה הציונית יכולת לקבל הכרה בדעת הקהל העולמית, שפעולות ההגנה העצמית הבסיסיות ביותר שלה כלפי אוכלוסיה טרוריסטית עוינת ונפשעת, כלל וכלל אינן "פשע נגד האנושות", אתה מעלה על דעת שיש לה את היכולת להוליך שליחת כוחות או"ם, נאט"ו וארה"ב לדארפור? או לצפון קוריאה על הצבא המאוד מאוד מפותח שלה? אפכא מסתברא.
_________________
לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2007 00:09 |
|
| |
לדעתי, אי אפשר להתערב בעניינים פנימיים של איזה עם מסוכסך. זו בעייה מקומית פנימית, והממשלה המקומית היא שצריכה לפנות בבקשה לארה"ב או למעצמה אחרת ולבקש עזרה.
כל נסיון לעזרה מצד ישראל או מצד מדינה אחרת בסדר גודל שלנו יתפרש כהתערבות מיותרת. גם כאשר ארה"ב מנסה להשליט סדר בארצות מסויימות [לאו דווקא עיראק] מתקיפים אותה על כך.
אנו יודעים שמוסלמים נוהגים להרוג בנות משפחותיהם שסטו, או רק נדמה להם שסטו. היעלה על הדעת להתערב בזאת? השיעים נוהגים לשרוט את עצמם ואת ילדיהם עד זוב דם, האם מישהו יכול להתערב במנהגים הברבריים האלו? מוסלמים יכולים לעיתים לחסל שבט שלם בגלל נקמת דם מצד שני הצדדים הנוגעים בדבר. האם יש מקום לצד ג' לעשות סדר בעניין?
ההיגיון המערבי שייך למערב. לשבטים השונים הנלחמים עד טיפת הדם האחרונה שלהם יש את ההיגיון הפנימי שלהם, הניחו להם לנפשם! המלחמה בין שני השבטים האלו אינם שונים במהותם מכל מלחמה אחרת שקרתה בעבר, בהווה, או בעתיד.
אגב, גם באירופה נשפך דם כמים במשך אלפי שנים של ההיסטוריה העקובה מדם, זהו הטבע האנושי, ואין לנו שום סיבה להתערב, מה עוד שאין לנו כלים וכוח למנוע בעדם מלרצוח זה את זה...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2007 16:58 |
|
| |
זהו, שלא שמעתי שפולארד זכה לחנינה בעקבות הצעקות.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2007 10:11 |
|
| |
פלח,
לגבי חלקם הראשון של דברייך סליחה, את צודקת,
לגבי החלק השני אני חושב שדי בעצם העובדה שמדינת ישראל כחברה באו"ם תדרוש מהנציג שלה שם שינאם וילחץ אישית על אחרים בכיוון,
מעבר לכך יש כל כך הרבה דרכים שבהם אפשר להשפיע גם אם אנחנו לא בדיוק מכירים את רזי המקצוע, כמדינה שמנהלת מערכת יחסים עם ארצות הברית לא יכולנו להכליל דרישה כזאת בכל השיחות שאנחנו מנהלים איתם? לא יכולנו לצעוק נגד ארצות הברית ולו כמו שצעקנו עליה בעניין פולארד? למה לא רואים שלטים על בניינים שמוחים על מה שקורה שם?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2007 05:12 |
|
| |
גוונא ובעל בעמיו,
קודם כל שימו לב שהוצאתם את דברי מהקשרם. דיברתי על זה שאי אפשר, ואסור לנו לבטוח בגויים שיבואו לעזרתנו אם נותקף ונהיה בסכנה קיומית. לא אמרתי שצריך לשבת בחיבוק ידים אבל אמרתי כן, שמה שלא נעשה נצטרך לזכור את העובדה שאין לנו ידידים אלא ה' בלבד.
מלבד זאת, התגובות שלכם קצת מנותקות מן המציאות.
"מה אנחנו צריכים לעשות במצב הנתון" או "נקים צבא" מי זה אנחנו? מאיפה בדיוק נקים צבא? אולי נעשה פה הפיכת קצינים?? נסתער על הבסטיליה? דיבורים על כח פוליטי שאינו ועל כח צבאי שמושם ללעג כל יום הם פתטיים ואף ילדותיים. ואל תשאלו אותי מה אני מציעה לעשות, כי עובדה מצערת היא שאני אינני יודעת, אבל לפחות אני יודעת שאינני יודעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2007 04:19 |
|
| |
פלח,
את מפספסת נקודה מהותית, זה לא שקודם לא היינו צריכים את אלוהים ועכשיו כשאנחנו רואים שהצבא חלש אנחנו כן צריכים אותו, תמיד היינו צריכים אותו,
ולכן דברייך נאמרים במישור אחר לגמרי מזה שנידון כאן באשכול, המישור בו אנחנו מאמינים בכך שאלוהים הוא קובע עליו את דיברת, ואילו כאן באשכול דובר על מה אנחנו צריכים לעשות במצב הנתון,
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2007 00:36 |
|
| |
לא היה בדברי שום רמז לפסיביות. בכל פעולה שאנו נוקטים אנו צריכים עזרה משמיים.אדם שלא מאמין בדבר הבסיסי הזה לא ראוי לתואר "דתי."
אבל הנה יש לנו צבא, שהיה פעם חזק והאמין בעצמו עד מאד, ומה היה לו? יש לנו מדינה שהיתה פעם גאה מאד, והיא נמחקת ויש את ארגון האומות המאוחדות שקם אחרי מלחמת העולם השניה במטרה להגן על העולם מפני שואה נוספת,ותחת עינו הפקוחה מתרחשת שואה. אז האם אפשר לבטוח בצבא? בפוליטיקאים? באומות המאוחדות?
אלא,שיחד עם מעשים ועם כל הפעולות, אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים .
לאור האיכפתיות העולמית למצב האומללים באפריקה, ובהתחשב במנהיגות המפוארת שלנו מענין שיש עוד יהודים שסומכים על עצמם.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2007 10:00 |
|
| |
פלח,
הניתוח נכון, המסקנה לא בהכרח אם משמעותה היא פסיביות מוחלטת. נקים צבא וה' יעזור.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 29/01/2007 10:00:37
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2007 08:35 |
|
| |
פלח הרימון,
את יכולה להמשיך להשליך על השם יהבך בכל דבר, לא תגיעי רחוק,
אלישיר,
כוח פוליטי פירושו כוח להפעיל לחצים להביא את העניין למודעות העולם, והעולם יכול לעשות עוד הרבה דברים חוץ מלהפציץ אינטנסיבית רכבות של אזרחים, יש אפשרות לנסות ולהעיף את הנשיא הנוכחי, יש אפשרות ללחוץ עליו באצעים כלכליים ועוד כל מיני אפשרויות אחרות, כל השאלה היא רק כמה אכפת לעולם מזה,
חוצמזה שגם כוח צבאי שיופעל לא בהכרח כל כך גרוע כמו שאתה מתאר את זה, כי באותה מידה אתה יכול למחות על מלחמת העולם השניה שגבתה את חייהם של הרבה אזרחים תמימים בברלין הכבושה, ברור שבכל מלחמה יש הרוגים תמימים אבל מוכרחים לעשות את השיקול הכללי ולנסות להבין את הרווח מול ההפסד,
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2007 03:49 |
|
| |
מה שעולה מן הדברים לעיל,הוא שלא אכפת לנו כל כך מאיזה שבט באפריקה, שמשמידים אותו באכזריות שלא ניתנת לתאור. הם רחוקים, אנחנו לא מכירים אותם וגם אם ראינו את הסרט ורחמינו גאו בנו, עדיין אנו לא עושים משהו מעשי כדי להציל אותם מהשמדה.
אז אני שואלת את עצמי, ואל תתקפו אותי, למה יש לנו טענות כלפי אומות העולם שלא באו לעזרתנו בימי השואה. למה גוי באמריקה אמור לכאוב את כאב היהודי באירופה? הוא לא מכיר אותו, הוא רחוק, הוא אפילו לא מדינה, סתם איזה שבט יהודי שמושמד. אז כאב לו לגוי כששמע ברדיו על הפשעים-אפילו טלוויזיה לא היתה כדי לראות זאת בעיניים-ואחר כך עבר לסדר יומו, לבעיות הפרנסה שלו ולעבודתו.
זו לא הפעם הראשונה שאני שואלת את עצמי את השאלה הזו. וזה רק מוכיח לנו שלאף אחד בעולם לא אכפת אם תהיה עוד שואה חס וחלילה.
אין מה לצפות מהעולם,ואפילו לא מאמריקה. רק על הקדוש ברוך הוא עלינו להשליך יהבנו!
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2007 01:46 |
|
| |
בעזהי"ת
אתה חושב?
אין לה יכולת להשיב אש לירי תלול מסלול המכוון בזדון אל העורף האזרחי שלה, ושכבר גבה הרוגים ופצועים שאינם קשורים למעגל הלחימה, וכל זאת מפחד מאורעות כמו בית חאנון, ולזה אתה קורא כוח פוליטי?
כוח פוליטי הוא הגיבוי המדיני שנתנו ארה"ב ובריטניה להפצצה המאסיבית של נאט"ו על העורף האזרחי הסרבי, כולל מאות ואלפי אבידות בנפש מהאזרחים, כולל רכבת אזרחית שחטפה פגיעה ישירה 'בטעות'. הוא הגיבוי שנתן האו"ם לירי מאסיבי של כוחות US ARMY ושאר או"מניקים אל תוך אוכלוסיה אזרחית שנתנה מחסה ובסיס פעולה לטרוריסטים בסומליה (אוכל לפרט נתונים ועובדות מדויקות).
וכו'.
_________________
לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2007 01:40 |
|
| |
יש כוח פוליטי,
|
|
|
|
|
