כשרות תמורת כסף - חשש שוחד?

כל גופי השגחת הכשרות, גם של הרבנות וגם הבד"צים הפרטיים, לוקחים כסף מהעסקים שהם משגיחים עליהם. האם אין כאן חשש שוחד? הרי, גופי השגחת הכשרות משמשים מעין שופטים - הם צריכים לפסוק אם העסק הוא כשר או לא; ואם הפרנסה שלהם תלויה בתוצאות ה'משפט' (כי אם יפסקו שהעסק לא כשר - הוא לא ישלם להם) - במה זה שונה משוחד?

[טענה אחרת שעולה בנושא זה היא, שהשגחת כשרות פוגעת בצרכנים שאינם שומרי כשרות, כי הדבר מעלה את מחירי המוצרים. לדעתי זו טענה מוזרה למדי, שהרי ממילא חלק גדול ממחיר המוצר נובע מהוצאות השיווק, והמחיר של השגחת כשרות הוא נמוך יחסית להוצאות אחרות הקשורות לשיווק, אולם לא זו הטענה שרציתי לדון בה כאן].

לדברי אראל לעיל (הערה באיחור של 4 שנים):

בעיה דומה קיימת בהליכי בוררות. מקובל שהבורר מקבל שכר לפי שעות עבודה, והדבר מפתה לעתים להארכת הליכי הבוררות.

_________________

למה להיתמם ולנסות לתרץ משהו לא נכון.
אכן יש כאן בעיה גדולה מאד, אך [בהתאם למה שכתבתי באשכול על מנדלסון] למישהו יש עצה מה לעשות? יש דרך חילופית? ויש דרך להגיע לאותה דרך חילופית?

שוחד במובן הפשוט וההלכתי של המילה לא נראה שיש כאן, אבל לבטח אתה מתכוון למשמעות אחרת פסיכולוגית למשל, של מילה זו, ואם כך נראה שיש חשש שכן. אבל, בכשרות של הרבנות יש דבר יותר גרוע מחשש שוחד, והוא שמשכורות המשגיחים משולמות ע״י העסק ולא ע״י הרבנות. זה השוחד הכי גדול שאפשר, כי מי יעיז לפגוע במטיבו? מי יעיז לפגוע במפרנסו? מי יעיז לסכן את פרנסתו, כאשר הוא יאויים בגלוי או לא בגלוי בפיטוריו? כמה כאלה צדיקים יש? (זה מה שידוע לי על המשגיחים, אולי בכ״ז אני טועה בנתונים?)

תוקן על ידי שמניךטובים ב- 22/06/2011 23:50:47

אילפא: "בכל בתי הדין המוכרים נדרש התובע לשלם סכום גבוה בפתיחת התיק":

יש הבדל: התשלום לבית הדין הוא חד-פעמי ואינו תלוי בתוצאות המשפט, ולכן אין חשש שישפיע על התוצאות - הדיינים בכל מקרה מקבלים אותה משכורת, בין אם יפסקו בעדו או נגדו.

אולם התשלום לארגוני הכשרות הוא מתמשך, ואם בית הדין יפסוק שהמפעל לא כשר, הוא לא ישלם להם יותר, והם יפסידו פרנסה.

ירוחם,

מסתבר שאין חילוק בינינו. באשר לאידס, עד כמה שידיעתי מגעת מוצאו מקופים הוא עדיין בגדר צ"ע.

_________________

אבהו
יש לי כנראה בעיה להסביר לך, את דברי. או אולי גם לך ישנה בעיה בהבנת הדברים( אולי בגלל שזה לא עולה יפה עם רוח ונוסח הדברים של העתון שאתה מנוי עליו).
אני לא מצדיק את העברינים משום צד שהו. אני נגד הגניבות והסחיטות מכל הסקטורים ובעיקר החרדיים והדתיים- מכיון שהם מתימרים להיות  מוסריים וערכיים.
כל טענתי היתה כי זה מחיר הדמוקרטיה, ואם אנחנו רוצים במשטר דמוקרטי אזי אנחנו צריכים לשלם את המחיר הזה, גם לסחטנות החילונית וגם לסחטנות החרדית. למרות שזה מרגיז ומתסכל כל אדם, האלטרנטיבה גרועה בהרבה.

בעניין ההתנגדות של החרדים ללימוד ביוולוגיה- המאשרת את תורתו של דרווין. אני חושב שאת החרדים זה כבר לא כל כך מרגיז ומבזה, שמוצאנו מן הקוף.
 את הקופים זה מרגיז הרבה יותר והם מתבישים בזה הרבה יותר מהאנשים, והעובדה, שהם התנקמו בנו עם האיידס

_________________

מודה ועוזב

ירוחם,

נניח שאני תופס גנב שפורץ לביתי. בשעה שהשוטרים באים לעצור אותו הוא יאמר להם, לפי ההגיון של דבריך, שקודם הם צריכים ללכוד את רוצחיו של פרופ' ניב, את סוחרי הסמים בלוד ואולי גם את חוטפיהם של ילדי תימן. אם אני מבין נכון, הטיפול בבעיה הפעוטה והנפוצה של פריצות לבתים הוא בגדר צביעות שכן פשעים אחרים אינם מטופלים.

ובכן לדעתי צביעות אינה עניין רע כל כך אם היא מכשיר לביעור הרוע.

כדאי לך גם לשים לב שאתה מגלה הזדהות עם גורמים עברייניים דתיים, כגון סחטני הכשרות, ואתה דורש עבורם את החסינות שממנה נהנים סחטני הנמלים החילונים. יש לי הצעה, והיא שציבור שומרי המצוות ייקח דוגמה מחילונים שראוי ללמוד מהם. למשל שיושבי הכוללים, שעל פי הנאמר בפורום ח"ח מבלים חלק גדול מיומם בקריאת עיתונים ובהייה בתקרה, ילמדו מאנשי ההיי טק שעובדים 60 שעות ויותר בשבוע. או שבתי הדין הרבניים יאמצו את כללי הדיון והמקצועיות של בתי המשפט של המדינה. כדאי להשלים עם קצת צביעות ולבער את הרע מקרבנו.

_________________

"דעת אמת" על "מחיר הכשרות": 

אבהו
אני לא בעד הסדרי התשלום עבור הכשרות. אני גם לא בעד התשלומים שמשלמים עבור בחורי הישיבה,והכוללים. אני כן בעד תאטרון אופרה וקונצרטים אומנות פלסטית ואחרת, אני בעד לימודים אקדמאים  כולל ביולוגיה ומדעים מדויקים אני אוהב שירה וספרות.  פתוח לר.עיונות ודעות חדשות. אבל אני שונא צביעות, מכל צד שהו. והפעם מדבריך אם תסלח לי היתה צביעות חילונית.
 צינתי כי זו מחיר. הדמוקרטיה המשלמת לאזרחיה את המחירלשלמותה. שעה אחת של השבתת הנמלים עולים יותר למשלם המיסים, אזרחי המדינה, יותר מכל ייקור הבשר בגלל הכשרות. אבל זה מתקבל אצלכם כמחיר הדמוקרטיה. . חוק ההסדרים מיטיבה גם מדגיש גם עם הדתיים והרבה הרבה יותר עם גופים חילונים אבל הצביעות מבליטה רק את הדתיים.

ירוחם,

נראה שאתה לא נוהג לבקר בתיאטרון או במוזיאון. תבוא פעם ותראה שם לא מעט דתיים (לא חרדים). כך גם בקונצרטים קלאסיים שמשום מה מכעיסים חרדים. בכלל נהוג במדינות המפותחות שהמדינה תומכת בתרבות. במדינות אירופה וצפון אמריקה מגיע חלק נכבד מתמיכה זו ליהודים שכן בני עמנו בולטים במוזיקה, בתיאטרון ובקולנוע. הם בולטים לא רק בקהל אלא גם בין היוצרים. האיבה של חרדים ישראלים רבים לכל ביטוי של יופי והשכלה היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראייה, על כן איני מתפלא על יחסך העויין דווקא למדעי הרוח. אני מניח שגם המחקר בביולוגיה הוא לצנינים בעיניך שכן הוא מאשר (כל יום מחדש) את תורת דארווין שר"י.

נניח שאתה צודק בטענותיך נגד התרבות החילונית (שאינה נושאו של אשכול זה), עדיין אני לא מבין כיצד אתה יכול לתמוך בהסדרי הכשרות הקלוקלים שבגללם משלמים כל אזרחי ישראל, כולל נזקקים חרדים רבים, מחיר כה גבוה עבור כשרות הבשר.

_________________

אבהו
נדמה לי שלא הבנת אותי נכון, אני דברתי על הדתי הכועס ורותח על הכסף המבוזבז על האופרה ועל הסבסוד התקציבי של התאטראות שבין היתר מעלים הצגות אנטי יהודוית וישראליות. ועל מלגות למשוררים אנטי ישראלים  ומימון אנשי רוח המוציאים את שם מדינת ישראל לרעה ולשימצה. אמרתי שזה מרגיז אותם יותר מאשר אותך שעור בתלמוד. הרמז שלך על תשלומו של החילוני עבור הכרטיס לתאטרון הנו במקרה הטוב אמירה, מחוסר ידע. תבדוק כמה התקציב לתרבות ותמיכה במוסדות התרבות של החילוניים בלבד. נכון גם הדתיים יכולים להנאות מתאטרון, באותה מידה שהחילוני יכול להשתמש בבית הכנסת. אגב למען ה אינפרמציה שלך המתפללים משלמים דמי חבר ברוב בתי הכנסת, ותרומות רבות במשך כל השנה.
ועוד עובדה קטנה עלות לימודו של בחור ישיבה היא כ5000 ש"ח למשלם המיסים הישראלי. לעומת עלות של מעל 60000 לסדודנט ממדעי הרוח באוניבסיטה. מצב מאד עגום בעיני החרדי.

ירוחם,

לתיאטרון, לאופרה ולקולנוע החילוני הולך בשמחה ומשלם עבור הכרטיס במיטב כספו. לשיעורי תלמוד בבית הספר, למסע ההתעוררות בצבא ולהרשמה לנישואין ברבנות הוא לא הולך בשמחה. כל מה שקשור ביהדות הוא עבורו במקרה הטוב מטרד ובמקרה הגרוע גלולה מרה. אם יש את נפשך לדעת מה הסיבה למצב עניינים עגום זה כדאי שתקרא שוב את מה שכתבת.

_________________

אבהו
כל כפיה נגד השקפת עולמו של המתבונן גורמת לכעס.
 לדוגמה הכספים המועברים לתאטראות לאופרה לעידוד משוררים תמהונים אנשי שמאל רדיקלי וכיב"ז. גורמים לאנשי הימין והדתיים כעס לא פחות מאשר ההפך גורם לכם.
זו היא כוחה וחולשתה של הדמוקרטיה, היא מרגיזה מכעיסה ומרתיחה לפעמים, אבל בהתחשב באלטרנטיבה, הדבר מבורך.
על העניין שזה מביא כבוד ליהדות. ארשה לעצמי לצטט פראפראזה:
 כל הרודף להביא כבוד ליהדות הכבוד של היהדות בורח ממנו.

_________________

מודה ועוזב