לא הביישן למד

כולנו באנו לכאן כדי ללמוד. אני, ANY, וכל האחרים.

קללת מגדל בבל היתה שאיש לא הבין את שפת רעהו. אני מציע הסבר חדש במקצת, שעלה בדעתי זה עתה לאחר עיון בדבריה של ANY:
לפי המדרש, אחד היה מבקש לבנה, השני נתן לו טיט, ואז היו רבים. מדוע לא ניסו להידבר? להבהיר ציפיות?
הפירוש הפשוט הוא שמה שננעל עבורם לא היתה רק השפה, אלא הנכונות לנהל דו שיח.
כי נכונות לנהל דו שיח כוללת הבהרת ציפיות, אכזבות, ובקשות לבירור נוסף.

בפורום, יש כאלו שכותבים בשפה קצרה, במונחים טכניים, ומסתמכים על הכרת מקורות שאינם פתוחים בפני הכל. הקיצור זה מעלה, אך זה מקשה על המתעניינים שלא הספיקו עדיין ללמוד את הנושאים האלו.

הנקודה שלי היא שלא צריך להתייאש. אפשר לשאול פעם נוספת למה הכוונה.

ואז, לא רק שתיכתב הבהרה, אלא יתכן שיתברר שדווקא הכותב יודה שהוא עצמו טעה - והוא מודה למי שהעמידו על טעותו.

יש לי דוגמא לכך, ודווקא לא מן הגמרא, אלא ממעשה שסיפר על עצמו פרופסור פיינמן.
פיינמן היה פיזיקאי בעל שם עולמי, יהודי. הוא כתב בערוב ימיו ספר חינני מאד על אירועים שעברו עליו. אחד מהם מראה שהיתה לו חשיבה שמתאימה למי שלומד גמרא (בהזדמנות אחרת אסביר את הקביעה היומרנית הזו, שלימוד הגמרא תורם לתכונה שמכנים היום נאורות). וזה הסיפור:

פיינמן, כסטודנט או דוקטורנט צעיר (שכחתי), נכח בהרצאה בפיזיקה של אחד מגדולי הפיזיקאים בעולם. היו שם פיזיקאים מכובדים מאד, והוא עמד בצד. הנואם דיבר, וכולם הנהנו בראשם בהתפעלות. בסוף שאל המרצה אם יש שאלות, ופיינמן - כפי שהוא מעיד על עצמו, בסגנונו הרגיל והבוטה - אמר מייד שלא הבין נקודה אחת בהרצאה. וזו היתה נקודה די קריטית. איך זה מסתדר עם כך וכך, שאל. (אל תשאלו אותי מה זה כך וכך. פיזיקה זה נושא חלש אצלי).
לתדהמת הכל, אני משער, המרצה המפורסם הנהן בראשו והודה, לפני כולם:
כן, זה החלק החלש ביותר בתיאוריה שלי. גם אני לא מבין בדיוק איך זה יכול להסתדר, אבל כך צריך לומר כדי שהתיאוריה תהיה סבירה.

בקיצור ולענין: לא הביישן למד. ולפעמים שאלה טובה מעלה את השואל לראש הכיתה.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

יהוסף



יהיו נא דבריך נר לרגלינו.

ידוע על כך המאמר באבות
"שלא ישתו אחריכם התלמידים מים רעים וימותו"
משהוא כזה

לעומת מיימוני, העורך את דבריו בבהירות מפורטת, אכן חוטא אני רבות בקיצור המופשטות.
אבל מכיון שלפי נסיבותיי הפנימיות והחיצוניות, יוצא שאם לא אכתוב בקיצור, לא אכתוב כלל והנושא יישכח, אני מעדיף להניח את הנושא על השולחן לתת לו סיכוי להתפתח ולהתבהר בהמשך. את הקוראים הסליחה.
[אניניים, כידוע לך, אין בעיה להמשיך דיונים בתיבה האישית.]