| נשלח ב-11/2/2007 09:39 |
 |
| |
מנורת בית המקדש - צורתה וגדלה
ברחבי הפארק היו כבר כמה דיונים בנושא זה, משום מה (...) הם בדרך כלל נגררים לאמוציות ולחלוקה מגזרית ברורה. הנה אשכול אחד כזה: http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?whichpage=1&topic_id=1410743
לדעתי הוא יכול לשמש תרגיל נאה בסוציולוגיה.
(גילוי נאות: אין אני בעל הניק הדומה לשלי ומככב שם בראש).
אנסה לסכם ראשי פרקים לדיון:
במקרא ובחז"ל אין מקור לצורת קני המנורה, האם היו מעוגלים או מיושרים.
בחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל וסביבתה (סוריה, אסיה הקטנה, ונדמה לי שבקפריסין), נמצאו עשרות ציורים תבליטים ופסיפסים המתארים מנורה, ברובם ברור שמדובר במנורת בית המקדש, על פי ההקשר והרקע. מדובר במטבעות חשמונאיים, פסיפסים וציורי קיר בבתי כנסת רבים, חריטות על ארונות ומערות קבורה כוהניים, כותרות עמודים, ציור קיר מהרובע ההירודיאני בירושלים מזמן המקדש, ועוד.
בכל הציורים (למעט אחד חריג שאדון בו בהמשך), מתוארת מנורה בעלת מיתווה ברור של קנים מעוגלים. במפורטים שבהם ניכרים גם כפתורים גביעים ופרחים.
הרמב"ם (בהלכות בית הבחירה או במידות, אינני זוכר) צייר סקיצה של המנורה, כדי להדגים את הכפתורים גביעים ופרחים והמרחקים ביניהם. בציורו שרטט הר"מ מנורה בעלת קנים אלכסוניים מיושרים.
הדנים בנושא הגיעו לכמה מסקנות שונות:
הדעה הרווחת היא כי הרמב"ם כלל לא התכוון להביע דעה בצורת הקנים. ומאחר וכל הממצאים מצביעים על קנים מעוגלים אין טעם לתלות בו דעה בלתי מסתברת.
דעה פחות פופולרית היא כי לרמב"ם לא היתה דרך לדעת את צורת הקנים.
דעה נוספת הובעה בידי הרבי מליובוויטש, כי הרמב"ם הינו הפוסק הקובע, ומאחר והוא קבע כי המנורה מיושרת הרי שכל הממצאים בטלים כעפרא דארעא (קשור לאשכול "ההסתמכות ההלכתית"). לצורך כך הוא גם תלה בנושא דקדוקים דקים ברש"י שאינם מתקבלים על הדעת. הגדילו לעשות חסידיו בנסיונות לערער את אמינות הממצאים. בין השאר הם נתלים בעובדה כי במנורה המעוגלת המתוארת בשער טיטוס ברומה מצוירים דרקונים על בסיס המנורה. דבר שאינו מתקבל על הדעת (האורתודוכסית בת המאה העשרים, לכל הפחות...). [במאמר המוסגר אציין כי בכל הממצאים האחרים, שחלקם עתיקים בהרבה, אין למנורה בסיס כה מסיבי (ומכוער) אלא שלוש רגליים. עובדה המעוררת תמיהות על מנורת שער טיטוס].
הנה כמה תמונות:
מנורת שער טיטוס
פסיפס מבית הכנסת בבית אלפא
פסיפס מבית הכנסת בציפורי
בית הכנסת שלום על ישראל ביריחו (לאחרונה התגלה פסיפס זהה בידי שודדי עתיקות, שמקורו כנראה באיזור רמאללה)
כל בתי הכנסת הללו מתקופת המשנה
_________________
תוקן על ידי חלזוןתכלת ב- 11/02/2007 10:01:42
חלזון זה גופו דומה לים וברייתו דומה לדג ועולה אחת לשבעים שנה ובדמו צובעים תכלת לפיכך דמיו יקרים
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2013 14:21 |
|
| |
המנורה לא עגולה ולא משולשת אלה משושה חתוך לשתיים
עוד ממנורת המשכן וכפתוריה ופרחיה הם יוצאים מתחתית הקנה האמצעי למטה באלכסונים ובאמצע נשברים ל6 קנים ישרים ועם הקנה האמצעי שלא אלכסון בכלל משלמים למעלה שבע קווים ישרים לחלוטין ורק למטה שש שבורים באלכסונים מתפצלים לקצוות.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2012 10:10 |
|
| |
חותם לחם שנמצא בעכו:
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 22:25 |
|
| |
2 נקודות מעניינות בתחריט המנורה שמנצאה בירושלים יתכן שמזמן בית שני.
א. הקו למעלה שמחבר את כל הקנים. כמדובר לעיל.
ב. הבסיס של המנורה הוא כעל שלוש רגלים ומונח בתוך "קופסא" בעלת לפחות 2 רגליים. אולי זה מסביר את הבסיס של המנורה בשער טיטוס?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2011 22:22 |
|
| |
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4106035,00.html
נמצאה חרב בת 2,000 "של רומאי מימי החורבן" בחפירה ליד הכותל נמצאה החרב בנדן מעור, וגם חריטה נדירה של מנורה על אבן. "עובר אורח כנראה התפעל מיופיה" יאיר אלטמן ממש לפני תשעה באב, סמוך לכותל המערבי בירושלים נמצאו חרב השייכת לפי ההערכות לליגיונר רומאי וחריטה נדירה של מנורת בית המקדש. הממצאים הנדירים מתקופת חורבן בית שני אותרו במנהרת מסתור אשר שימשה ככל הנראה את ניצולי החורבן מפני חיילי הליגיון.
מדובר בתעלת ניקוז בת 2,000 שנה המחברת בין עיר דוד והגן הארכיאולוגי של ירושלים. באותה תעלה נמצאו לפני כמה שבועות, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, פעמון זהב טהור שככל הנראה שימש את הכהן הגדול. החפירות נערכות במימון עמותת אלעד. הן החלו בבריכת השילוח ונמשכות מעיר דוד עד לגן הארכיאולוגי סמוך לכותל המערבי.
מימי פרוץ המרד הגדול
החרב באורך כ-60 סנטימטרים, מלפני כ-2,000 שנה אף היא, עשויה ברזל ונתונה בתוך נדן עור. כן נמצאו חלקים מהחגורה שבה נישאה החרב. לדברי מנהלי החפירה, אלי שוקרון מרשות העתיקות, ופרופסור רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, היא שימשה ככל הנראה ליגיונר רומאי שעסק במלאכת החורבן של בית המקדש השני.
"מדובר בזמני פרוץ המרד הגדול ברומאים, בשנת 66 לספירה", הסבירו השניים. "השתמרות החרב מפתיעה בטיבה. לא רק באורך אלה גם בהשתמרות נדן העור, חומר שטיב השתמרותו רע בדרך כלל, ומעט מעיטוריו".
"כנראה השליך את השרבוט בצד הדרך"
כמו כן, באותה חפירה בעפר שמתחת לרחוב, בצד תעלת הניקוז, נמצא כלי אבן שעליו חריטה נדירה של מנורה. לדברי שוקרון ופרופסור רייך "מעניין, שלמרות שמדובר בתיאור של מנורת שבעת הקנים, כאן מופיעים רק חמישה קנים. לתיאור בסיס המנורה יש חשיבות רבה, שכן הוא מבהיר כיצד נראה הבסיס של המנורה המקורית, שכנראה היה דמוי חצובה".
לעובדה שכלי האבן נמצא בסמיכות הקרובה ביותר להר הבית עד כה חשיבות גדולה, והחוקרים משערים שעובר אורח, שראה את המנורה לנגד עיניו והתפעל מיופיה, חרט את רשמיו על אבן, ולאחר מכן השליך את השרבוט בצד הדרך, מבלי לשער שיצירתו תמצא לאחר 2,000 שנה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2009 21:46 |
|
| |
עכשיו אני שם לב למשהו מעניין, כשהתמונה מוגדלת ניתן לראות בצד השמאלי העליון חריטה של המנורה עם קנים ישרים כפי שיטת הרמב"ם, וליד זה כיתובים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2009 21:34 |
|
| |
חלזוןתכלת, אם תביט היטב תראה שמעל לקנים יש פס שמחבר ביניהם
הגדלתי את התמונה
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2009 13:05 |
|
| |
בעניין צורת המנורה ראו מאמר (באנגלית)
http://truthofland.co.il/menora_form/form.htm
צורת מנורה לפי שיטת רמב''ם היא
http://truthofland.co.il/menora_form/ram.gif
המידות בסנטימטרים. אמה 48 ס''מ, עובי הקנים אצבע 2 ס''מ, רוחב המנורה 12 טפחים, מרחק בין קנה לקנה למעלה שני טפחים, משקל גוף המונרה 2000 שקל, משקל כל אחד מ- 49 קישוטים מנה של 20 שקלים (11 כפתורים, 22 גביעים, 9 פרחים ו- 7 נרות) ועוד 7 ידיות של נרות מנה. ביחד 3000 שקל. השקל 17.28 גר' שוה טטרה דרכמה של אתונה, 5 שקלים משקל רביעית מים.
משקל סגולי של זהב 19.3 גר לסמ''ק.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2009 09:25 |
|
| |
כעת מה שנותר לעשות הוא לחשוב כמה יכול להיות עביו של מוט זהב עגול [מרובע סתם יתפוס יותר נפח ולא יהיה חזק יותר] באורך הנ"ל, צריך להכפיל את אורכו בשטח עיגול שקוטרו כקוטר המוט. שיטת חישוב שטח עיגול ידועה, היא πR2 [כלומר: להכפיל את רדיוס העיגול בעצמו, ואת התוצאה להכפיל ב'פַּאי' שהוא היחס הידוע בין היקף העיגול לקוטרו, נמצא כמעט בכל מחשבון]. אך כאן איננו יודעים כמה הוא שטח העיגול, שהרי זה מה שאנו רוצים למצוא. לא נותר אלא לעשות משוואה בת נעלם אחד כשבצידה האחד נמצאת כמות הסמ"ק שנכנסת בחצי כיכר זהב (1101.03 סמ"ק), ובצידה השני נמצא אורך הקנים כפול פאי, כפול שטח העיגול – שהוא הנעלם שלנו. כדי למצוא אותו צריך לחלק את הנפח באורך הקנים המוכפל בפאי, ואז נקבל את שטח העיגול, שממנו נצטרך להוציא את השורש כדי לקבל את הרדיוס, חצי הקוטר של הקנה.
בקיצור: בלה בלה בלה, אבל לא משנה. הבה ניגש לתוצאות, ומי שיש לו סבלנות מוזמן לערוך את החישוב בעצמו.
לפי אורך האמה של גרינפילד התוצאה היתה שרדיוס המוט הוא 0.6313 ומכיון שרדיוס הוא חצי הקוטר צריך להכפיל זאת בשנים, והתוצאה 1.6313 ס"מ עובי המוט – תוצאה נכבדה לכל הדעות, אינני מהנדס, אבל נראה לי שמוט זהב בעובי כזה יכול בהחלט להחזיק את המנורה.
לפי אורך האמה של בניש התוצאה היא 1.6024, טיפה פחות. אני מניח שאפשר לנקוט אמות אפילו גדולות יותר, ועדיין נעבור את ס"מ עובי המוט.
נמצא אפוא שיש לנו דווקא כמות סבירה בהחלט כדי לקבל שלד של מנורה בגובה י"ח טפחים שיחזיק את עצמו. אמנם החישוב נערך לפי קנים ישרים, קנים מעוקמים יהיו ארוכים מעט יותר, מה שיחייב אותנו להקטין את עובי המוט, אבל עדיין נראה שאפשר יהיה להשאר עם עובי מוט סביר.
מדוע מכון המקדש לא הצליחו? כנראה שהם ניסו לפי שיטת חזו"א...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2009 09:23 |
|
| |
חלזון
בתורה כתוב שהמנורה נעשתה מקשה, לפי ביאור רש"י פירושו שעשו אותה על ידי הקשות פטיש על גוף זהב, עד שהתפשטו מן הגוש הקנים והכפתורים וכו', בצורת ייצור כזו אין אפשרות שהקנים יהיה חלולים. למעשה גם בשום צורה לא עולה בדעתי שאפשר לעשות מנורה מקנים חלולים - אם כל הקנים יוצרו ביחד ולא חוברו זה לזה, דבר שודאי אסור. לכן לענ"ד אפשרות זו אינה קיימת.
אבל הנה דבר מעניין, בסוף התגברתי על עצלותי והתיישבתי עם עט ונייר ומחשבון כדי לערוך את חישובי עובי הקנים של המנורה. הבסיס לחישוביי היה שתי ההנחות דלהלן: נניח חצי כיכר בשביל הכפתורים הגביעים והפרחים, בזיכי המנורה, והרגל [ואם נקבל את שיטת רש"י שכל כלי המנורה היו עשויים מאותה כיכר, נצטרך לכלול אותם גם בחצי כיכר זה, 21 ק"ג זהב. זה קצת דחוק אבל לא בלתי אפשרי. מכל מקום אין זה מוכרח מלשון המקרא ויתכן שהכיכר יועד לגוף המנורה בלבד].
חצי כיכר הוקדש לשלד המנורה, דהיינו הקנה האמצעי שהיה בגובה י"ח טפחים [ואני נוקט שהבסיס היה שלוש רגליים, כפי שנראה מכל התמונות שהבאת חלזון, לפיכך אני מתייחס לרגל האמצעית שהיא המשך הקנה, ולא לשתי הרגליים הנוספות שנכללות בחצי הכיכר השני]. ועוד שישה קנים.
הנעלם הוא כמובן כיצד לחשב את אורך ששת הקנים. כדי להתגבר על בעיה זו נקטתי - תיאורטית - בשיטה שהקנים היו ישרים, פשוט כי קשה לחשב קנה עקום שאינך יודע אפילו להגדיר את מידת העיקום שלו.
לפי התיאור של רש"י (שמות כה לה) התפצל זוג הקנים העליונים החל מהטפח ה12 בגובה המנורה. הזוג שמתחתיו התפצל שני טפחים מתחת לזה, והזוג האחרון התפצל גם הוא שני טפחים מתחת. הנחתי, לצורך החישוב שראשי הקנים גם היו רחוקים אחד מחברו שני טפחים. לפי זה אפשר לחשב בקלות את אורך הקנים המשופעים לפי משפט פיתגורס. זוג הקנים הראשון יוצר שני מלבנים של ששה טפחים על שנים, זוג הקנים השני יוצר שני מלבנים של שמונה טפחים על ארבע, וכו'. האורך הכולל שיצא לי לפי האמה של ר"ח בניש (מדות ושיעורי תורה עמוד ק"ה) שהיא 45.6 סנטימטר – הוא 545.82 ס"מ.
לפי האמה בת 44 סנטימטר שמציעים גרינפילד ואביעזרי, התוצאה היתה 526.82 סנטימטר.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2009 06:28 |
|
| |
גוסט, תודה על התמונה, איפה אתה רואה מוט?
ירוק, מה דעתך על מנורה חלולה?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2009 21:58 |
|
| |
אכן, התמיהה על המנורה גדולה מאוד. זכורני שעשיתי פעם חישוב [לפי קנים ישרים, כי לא ידעתי כיצד לחשב קנה מעוקם שאין בדיוק את מידת עיקומו] והצלחתי להגיע לצינור בקוטר של חצי סנטימטר בערך. אבל קשה לי לשחזר את החישובים.
מכל מקום מסתבר יותר להניח שגובה המנורה באמת לא היה י"ח טפחים אלא הרבה פחות. אגב, הציפוי של מנורת הזהב של מכון המקדש הוא בעובי מלימטר - והוא עשוי מכיכר זהב! ללמדך כמה מופרכת מידת חזו"א שהם נקטו בה לגבי המנורה. אגב, המנורה שלהם שוקלת כטון וחצי והיא עשויה מברונזה שמשקלה הסגולי הוא בערך 3/4 ממשקל הזהב. נראה לי שזה עצמו מוכיח שמנורת הזהב המקורית לא היתה בשום אופן גבוהה י"ח טפחים אפילו אם ננקוט באמה של 44 סנטימטר.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 23:07 |
|
| |
חלזוןתכלת כתב לעיל שהתמונה של המנורה עם המוט מופיע רק במנורות מארץ ישראל ודווקא בזמן המשנה.
והנה התגלה לפני כמה ימים בית כנסת בטורקיה מהמאה החמישית ושם נראה מנורה עגולה עם מוט עליה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2009 16:29 |
|
| |
בקשר למוט שנמצא מעל הקנים ומחבר ביניהם, ולעיל העלו סברא שמא מפני שהקנים היו מזהב טהור ורכים לכן היה צורך במוט שיחזיק אותם.
ניתן אולי להוסיף שמשום שהיו הקנים רכים והמוט החזיק אותם אז אולי הקנים ממש נתלו עליו וממילא זה מה שיוצר את הצורה של הקנים המעוגלים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2009 09:22 |
|
| |
| long כתב: |  | | זו הפעם הראשונה שחופרים מוצאים ציור של מנורת בית המקדש, שנעשה על ידי אמן שיכול היה לראותה במו עיניו |
|
עוד הפרחה עיתונאית. צייר המנורה ברובע ההירודיאני בירושלים לא יכול היה לראות את המנורה בעיניו? חוקק המטבעות של המלך החשמונאי מתתיהו אנטיגונוס לא ראה את המנורה?
|
|
|
|
|
