| נשלח ב-14/2/2007 11:08 |
 |
| |
עשרת הדברות ורק 14 מצוות?
בעשרת הדברות מונים מוני המצוות ארבע עשר מצוות בלבד, למרות שיש עוד מצווה חשובה שהם לא מנו
מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כ
ששת ימים תעבד ר' אומר הרי זו גזירה אחרת שכשם שנצטוו ישראל על מצות עשה שלשבת כך נצטוו על המלאכה. ר' אלעזר בן עזריה אומר גדולה מלאכה שלא שרת שכינה בישראל עד שעשו מלאכה שנ' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם
רשב"י הוא רשב"י המפורסם, של תורה מה תהיה עליה? מציין את מצוות המלאכה כמצוות עשה, מדוע התעלמו מוני הממצוות
ממצווה חשובה זו?
התורה כותבת והעם רואים את הקולות.
אייך אפשר לראות קולות? הרי לא נאמר שהיה נס? ובשביל מה היו צריכים לראות את הקולות? מה זה הוסיף,ונתן?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2007 15:43 |
|
| |
בתקווה שאני מתחיל (כלומר, התחלתי) להבין אידיש.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2007 15:11 |
|
| |
גדראובן.
אלוקים נתן סימן למשה. אתה הולך להיות המלאך שלי להוציא את בני ישראל- המלאכים שעושים את מלאכתם אמונה, תמיד נשרפים.
בעניין היידיש ראה- אני עושה מהאידיש- יידיש ואתה עושה מיידיש אידיש. גד וי איז דען ייד?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2007 14:07 |
|
| |
הקשר הוא שלא ראינו אינה ראיה, ואם מישהו המציא מיתוסים משונים על בולי עצים - לא אומר שאין עצים - וכנ"ל בשדים - המיתוסים אינם מעלים ואינם מורידים לעצם הקיום של השדים. וכמו שאמר אחד מחכמי הפורום באשכול סמוך "על בינתך אל תישען".
אגב, איך מנקדים את המשפט הקודם באידיש?
ולמה המלאך נשרף? "וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה".
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2007 13:21 |
|
| |
גדראובן
לשאלתך הראשונה, באשכול הסמוך אנו עוסקים במגילת אסתר. ורגילים לשאול ביידיש (גם רש"י שואל בעברית- וי קימט הודו צי כיש.= מה הקשר בין הודו לכוש.
לעניין המלאך, מלאך זה כפשוטו שליח. ה" שולח שליחים פעם כזה ופעם כזה
בפרשת וישלח כתוב ויאבק איש עמו וכו. מסביר רש"י זה מלאכו של עשיו.
בפרשת וישב כתוב וימצאו איש ויאמר מה תבקש? מסביר רש"י זה מלאך גבריאל.
מאיפה רש"י החליט שזה מלאך גבריאל וזה מלאכו של עשיו? הרי בשניהם כתוב אותה מילה איש?
אלא אצל יעקב נאמר כי הוא אמר למלאך ברכני. המלאך עונה לא אוכל לברכך כי עלה עמוד השחר
מסביר רש"י כי הוא מיהר להגיד שירה של שחרית לפני ה". לכן הוא לא יכל להתעקב.
כך אתה גם מוצא היום כשאדם מבקש טובה עונים לו אני ממהר למנחה-למעריב לשעור -למצווה אחרת אין לי זמן לעזור אני עסוק במצוות לומד תורה וכו. דע לך, גד אלו המלאכים של עשיו.
אצל יוסף פוגש אותו האיש ושואל מה תבקש במה אני יכול לעזור לך, כל הזמן בשבילך זה מלאך גבריאל. נו אני מקווה שאתה עכשיו יודע מה זה מלאך
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2007 12:20 |
|
| |
לא הבנת
הנביא אומר ולא דעת ולא תבונה לאמר חציו שרפתי במו אש ואף אפיתי על גחליו לחם אצלה בשר ואוכל ויתרו לתועבה אעשה לבול עץ אסגוד.
-האם זה אומר שהבול-עץ לא קיים? אתמהה.
ודכוותיה משה אומר - יזבחו לשדים לא אלוה. האם זה אומר שהשד לא קיים? אתמהה.
איך אתה מבין את המושג מלאך אם אפשר לשאול?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2007 11:26 |
|
| |
גדראובן
זה שזובחים לשדים זה לא אומר שהם קיימים, לפי שיטתתך העובד אל זר- סימן שהוא קיים?
אצל השרף מצןיין שיש לו כנפיים ואצל המלאך לא מצויין , להפך בכל הופעותיו כפי שציינתי לא היו לו.
לתשומת לבך את השרפים רק הנביאים ראו בחיזיון. אל תחפש אותם
את המלאך אתה יכול כן למצוא אם תחפש אצלך בלב, אמא שלך ראתה אותו כשהית קטן.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2007 08:48 |
|
| |
לא ריאנו אינה ראיה.
"יזבחו לשדים לא אלוה" - לא אלוה או לא קיימים?
אז יש הבדל בין מלאך ושרף. אבל מי אמר שלהבדל הזה יש ביטוי בכנפיים?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2007 00:53 |
|
| |
ירוחם
אולי לא מונים מצוות הנלמדות מסברא?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2007 23:09 |
|
| |
ירוחם
אני לא מסוגל להבין אותך, אתה כותב על מצווה שכל חכמי הדורות לא ראו בזה מצווה. אתה מתעקש שמלאכה זו מצווה,
אז איך אפשר יהיה ללמוד תורה לשיטתך, הרי כל מי שיעסוק במלאכה, לא יצטרך ללמוד כלל, כי הרי למדנו העוסק במצווה פטור מהמצווה? ולכן כל מי שיעסוק במצוות המלאכה כדבריך, שוב לא צריך יותר לעסוק במצוות לימוד תורה ח"ו.
על והעם רואים את הקולות. כתבת כי יש לך הסבר פשוט, אולי תספר לנו על גודל חכמתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2007 14:44 |
|
| |
שוטונג.
אתה הבנת? אני לדאבוני לא. מה חזר לאחדות? האם פתאום ראו מה שכתוב? להבדיל תרגום כתוב בגוף הסרט? אני יודע שמאד קשה להבין את קיצורו של השפת אמת. אולי באמת תסביר.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2007 12:42 |
|
| |
בדרך של השפת אמת שבכוח התורה אפשר להחזיר את הכל לשורש, ואז יהיה ה' אחד, אפשר להבין שרואים את הקולות שראו את הנשמע משום שהכל חזר לאחדות בזמן מתן תורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2007 11:12 |
|
| |
באריי.
האם כונתך -כשעומדים קרוב לרם- קולים גדולים, מרגישישים וחשים את הויברציות הקוליות???
לאף אחד אין התיחסות - למצוות המלאכה???!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2007 00:31 |
|
| |
לדעתי פשט הדברים הוא שהמילה "רואים" משמשת כמטאפורה לשונית.
כאילו שנאמר "חווים" את הקולות.
כשאדם שואל אותך מה אתה רוצה לעשות בעניין כזה וכזה?
מה אתה עונה לו?
"נראה"
מה זאת אומרת "נראה"?
זה רק שימוש לשוני מושאל.
וכוונתך זה "נחשוב" מה לעשות
אז "רואים" שבכאן, זה כמו "חווים", "מרגישים".
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2007 23:14 |
|
| |
הרב מיכי
איני מתוכח עם מלומד בעיקר פיסיקאי על פיסיקה, הכל נכון ושריר וקיים מה שכתבת. השאלה שלי היתה האם זה גם הפשט, והאם את המסר הזה, ואת של עגנון התכונה התורה להעביר לנו? ואיך למדו את הפשט הזה לפני כאלף שנה שעדיין רזי הפיסיקה לא היו ידועים, האם הפשט היה אחר?
לעניות דעתי הפשט הוא פשוט ביותר, וכבר החלו אחדים מהמשתתפים להתקרב אליו, אבל הדיון ברעיונות שלהאחרים הוא מפרה, ולכן עדיין לא אומר את דעתי.
על השאלה השניה בשביל מה היו צריכים בכלל לראות את הקולות? בחידוד, אם היו רק שומעים היה היהודי מבין את
הלא תגנוב כ לו תגנוב לו תחמוד וכו, נתנו ליהודים לראות שזה עם א לא.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2007 21:46 |
|
| |
נכון.
פשוט לא חשבתי על זה שהאבן עזרא מנסה להסביר ש"נפש האדם אחת" תוך כדי פירוש הפסוק. זה פשוט נראה לי מיותר, או לחילופין נושא לדיון, כמו שהרמב"ם עשה מזה נושא לדיון.
בכל מקרה אינני חוזר בי ממה שכתבתי כי מי שרואה קולות, הוא סובל מסוג של מחלה הנקראת "שיתוף חושים".כמובן, ייתכן שהוא ימצא קשר בין צלילים מסויימים לבין קולות, אבל לא שהוא יראה קולות, או עכ"פ שהוא יבדיל בין הקול לבין המראה שקיים בדמיונו.
|
|
|
|
|
