גודל מעלתה של ירושלים

היחס לפולחן זר בתקופת המקרא

שאלה בת אלפיים חמש מאות.

כתובות קי ב דא"ר יוסי בר חנינא מנין שישיבת כרכים קשה שנאמר (נחמיה יא) ויברכו העם לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלים

אמר האיש לעלות לא"י, והיא אינה רוצה, יז תצא בלא כתובה. אמרה היא: לעלות, והוא אינו רוצה, יוציא ויתן כתובה; וה"ה לכל מקום מא"י לירושלים, שהכל מעלין לא"י, ואין הכל מוציאין משם; הכל מעלין לירושלים, ואין הכל מוציאין משם.

שולחן ערוך אבן העזר סימן עה סעיף ד

ולפי דברי מו"ל באשכול סמוך, יבוארו הדברים כמין חומר.

נשים מטבעם הן קרובות יותר לאלוקים, כיוון שכך, אין הן צריכות את קדושת ירושלים כדי להרגיש את הקירבה לאלוקים, והוא מצוי עימם בכל מקום.

גברים, שהם רחוקים יותר, זקוקים לעזרים חיצוניים.



וד"ת עניים במקום אחד, וכו'

תודה על דבריכם החכמים.
באמת.
אפילו קראתי אותם לחלק השלם שלי .

mdabraham
סליחה.
 כתבתי את דבריי בטרם ראיתי את דבריך...

התבהרות:

בני ברק הרי היא כקלקיליה בהשוואה לירושלים...
שהרי ברור כי ישנה מעלת המקום העיר וכדומה מצד עצמו, כירושלים שהיא עיר הקודש מצד עצמה, ויש מעלת העיר מצד היושבים בה או הקבורים בה, כמו יבנה וחכמיה בזמנו, טבריה צפת וחברון וכו'

וכבר שנו חכמינו ז"ל - 'עשר קדושות הן, ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות, עיירות המוקפות חומה מקודשות משאר ערי הארץ, ירושלים מקודשת משאר ערים המוקפות חומה, הר הבית מקודש משאר ירושלים, החיל מקודש ממנו, עזרת נשים מקודשת ממנו, עזרת ישראל, עזרת כוהנים, בין האולם ולמזבח, ההיכל, ובית קודש הקודשים מקודש מכולם'... [כלים א']

וכך אמר רבי יוחנן: אמר הקב"ה לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא בירושלים של מטה. ומי איכא ירושלים למעלה? אין ! דכתיב ירושלים הבנוייה כעיר שחוברה לה יחדיו ועייני במהרשא שם [תענית ה' ע"א]
מעולם לא שמעתי שיש בני ברק של מעלה...
ועוד אמרו חז"ל על הפסוק ולציון יאמא איש ואיש יולד בה, 'אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה'... שכול עם ישראל נחשבים לבניה של ציון ...

וחז"ל במקומות רבים וכן בזוהר ח"ג ע"ב מבוארת מעלת הישיבה בארץ ישראל באריכות רבה, וברור כי גם בארץ ישראל גופא כל שיושבים במקום שהוא בדרגה גבוהה יותר כן ייטב...

יש מי שזוכה ומרגיש משהו מהקדושה האמיתית האופפת את העיר ונסוכה עליה, ויש מי אשר מאורעות היום יום מכהים את התחושה והופכים אותו אדיש לכך והוא אינו זוכה, אבל מבחינתך זה לא ממש משנה, ישנה מעלה לגור ולפעול בירושלים יותר מכל מקום ואם הדבר מתאפשר מבחינתך במאמץ סביר ונתון לשאר שקלולים פרטיים וציבוריים, הרי שזה צעד נכון ואשרייך...

קחי את הייקום כמשל על פרוייקט על של הקב"ה, ובו עמלים פועלים בעלי דרגות שונות. יש את הפועלים הפשוטים העובדים על הכלים הגסים [חוצה לארץ], יש את הפועלים המתקדמים יותר שעובדים על מרכיבים עדינים יותר במכשירים מתוחכמים יותר ובאגפים נחשבים יותר, ארץ ישראל, ערים מוקפות, ירושלים הר הבית וכו'] ישנם  מקומות אליהם נכנסים רק מהנדסים ואין כניסה לאף אדם אחר, [עזרת כוהנים] יש מקומות נחשבים אף יותר ויש את החדר הכי פנימי וקריטי בו מתרכזת ומתמצה תמצית העשייה ושלם נכנס רק המומחה הנכבד ביותר וגם זאת רק פעם בשנה [קדש הקדשים]...

אשרייך שקיבלת 'תואר' רם יותר ונתנו לך לעבוד במחלקה נחשבת הרבה יותר ממה שהיית בה עד כעת...

_________________

התבהרות (חלקית),
במשנת כלים איתא שקדושת ירושלים יותר מקדושת א"י (עשר קדושות הן). והמציאות מורה שיש שם הרבה יהודים מעניינים שיש מה ללמוד מהם (מהרבה סוגים וגוונים), דומני יותר מאשר ברוב המקומות האחרים.
ועל רקע זה אפנה אותך לספר 'נפש החיים', שבשער ד' הוא מדבר על אלו שחושבים שלימוד תורה אמור להביא אותנו לחוויית דבקות. טענתו היא שהלימוד עצמו הוא הדבקות.
אמנם לגבי המצוות דעתו מעט שונה (ואיני זוכר כעת בדיוק), אבל ישיבת ירושלים אינה מצווה אלא מעלה (הניסוח שלך היה מדויק). וכפי שמוכח מ'כפתור ופרח' שקדושת א"י אינה רק שיש בה יותר מצוות לקיים אלא יש בה קדושה עצמית. ומסתבר שבירושלים זה ודאי כך, שהרי כאן ודאי שאין ליושב בה יותר מצוות מאשר כל יהודי אחר (אמנם יש מצוות שנעשות בירושלים, אבל הן לא מוטלות על תושבי ירושלים).
וגם לגבי תפילה יש במשנתו משהו דומה למדיי ללייבוביץ.
על כן דומני שאל לך לחפש דווקא חווייה. יש בירושלים מעלה של קדושה, ומסתבר שעצם הישיבה בה היא מעלה (כמו ישיבת א"י, וגם שם אני לא יודע כמה מאיתנו חשים חוויות דקדושה). זה לא בהכרח צריך לבוא לידי ביטוי בחוויות. ובכלל, לענ"ד החוויות אינן מרכז החיים הדתיים ביהדות (באנדרסטייטמנט).

מואדיב ניכבד,
הבאתי את טענתו של השלם שלידי לא כדי ללמוד ולדעת כיצד להתנגח בו יותר טוב אלא הבאתי זאת כטענה אמיתית שטוענים אנשים לגבי ירושלים.
מכיון שגם בהיותי ירושלמית לא חשתי רסיסי קדושה נוטפים על לחיי בבוקר סגרירי חשוב לי להבין האם זו רק תחושה שלי או משהו גדול יותר או שהאם נס ליחה של ירושלים במובן של הרצון לעלות אליה ולכוננה?
הכוונה יותר להכרה בחשיבות המעשיים הגשמיים לגור בה ולקחת זאת עאתגר אמיתי .
או מה גודל המעלה לנסות ולגור בה ?
והאם בכלל זו מטרה של יהודי לעלות אליה או שבמהלך הזמנים היא הפכה לעוד עיר וזהו.
אשמח לתגובות החכמים פה.

מואדיב


לא השנה.

בס"ד
ירושלים עיר הקדש של עם ישראל והכל מעלין לירושלים כמו שאמרו חז"ל

.


התבהרות יקרה:

ראשית, ברור לך כי את הויכוחים בינך לבין החצי השני שלך, אף נימוק מכאן לא ישנה. הוא רוצה ירושלים, את לא כל כך.

שנית, גם כשבית המקדש עמד על מכונו, מי שחי בסביבתו, "התרגל" לקדושה ולא חש בה בכל רגע ורגע. גם מי שעובד בליבת הכור האטומי, מפסיק להתרגש ולפחד לאחר כמה זמן. קוראים לתופעה נפוצה זו "שגרה".


וכאחד שכבר חי לא מעט שנים בירושלים (אאוטינג ! ), אין לי אלא לומר לך כי ירושלים לא משהו, אבל הירושלמים בסדר גמור...


נ.ב.
בשבוע הבא יחושו כל אחב"י את מעלתה העיקרית של ירושלים - היכולת להגיע לקריאת המגילה כשאינך רעב...

הייתי רוצה לברר מה החיוב לגבי מגורים בירושלים ואם יש שאיפה של כולם לגור בירושלים ממה היא נובעת.
למה לדוגמא חשוב לאנשים להיקבר שם .
אל תבואו לי יעם העניין של המחילות בבקשה..
למה אנשים מבקשים להיות רק בירושלים כל הזמן ומבכים את העובדה שהם רחוקים ממנה .
אני מבולבלת קצת מהעניין .
כי כשגרתי שם לפני שנתיים חמש שנים לא חשתי את הקדושה היתרה שם לצערי אולי בכותל קצת ולא יותר
אולי כי ברגילות חייתי שם בטבעיות בלי להתעסק במה מקומי כרגע מתחת כיסא הכבוד וכ' כפי שכתבו למעלה.
האם יש מעלה בבחירת מקום מגורים בירושלים ?.

אגב, מתוך: http://www.ndl.co.il/Sale.asp#

אם חשקה נפשך בדירה מול הכותל שממש תעורר בך השראה מידי בוקר ולקול רינת הציפורים תוכלי לשאוב מלוא חופניים ממעלתה של ירושלים תיאלצי להיפרד מסכום צנוע של ארבעה וחצי מיליון דולר,
0502202709  עאדל

.


עתידה ירושלים להגיע עד דמשק.

דמשק לא מומלצת כרגע, אבל "על הדרך", יש הרבה מקומות לא רעים...