| נשלח ב-25/2/2007 21:37 |
|
| |
זירוז לידה
זירוז לידה נעשה לאחרונה לרוב, הן במקרי סכנה או הריון מתמשך, והן במקרים בהם נח יותר ללדת בזמן מסוים.
ספרות ההלכה דנה בזירוזי לידה בחשש רב, מתוך מגמה של שמרנות, עד כי נוצר הרושם כאילו הרבנים ירו את החץ - אסור לזרז - ואחרי כן הקיפו עיגול סביב המטרה, וחיפשו טעמים למה אסור. מגמה זו מתפרשת הרבה על ידי אנתרפולוגים וסוציולוגים כחרדה מפני השונה, ודי בהפניה זו.
הטעמים לאיסור הם:
א. כיון שהלידה היא מצב של סכנה, אין ראוי לאשה להכנס למצב של סכנה מעצמה (ר' משה הרשלר, הלכה ורפואה פ"ח).
ב. לידה טבעית אינה סכנה, כיון שכך הוא דרכו של עולם, ואם השי"ת ברא את העולם כדי שיפרו וירבו מסתבר שלא ברא אותו במצב המביא לסיכונים. שמא תאמר והרי יש נשים המתות בשעת לידתן? אין זה אלא מחמת חטאיהן. אבל לידה שאין בה סכנה לא הבטיח הקב"ה שלא תהיה בה סכנה (הגר"מ פיינשטיין, אגרות משה יו"ד ח"ב סי' עד).
ג. סיבוכים העלולים להיווצר כתוצאה מהזירוז: התכווצויות בלתי סדירות, יילוד פג בטעות (ר"מ הרשלר, שם).
ד. סכנות וצרות משונות, וגרימת מוות לוולד לפני זמנו (דברי תורה ח"ג אות ל, על פי האר"י בשער רוה"ק תקון ד).
ה. שמא יוולד במזל רע. לפי האסטרולוגיה מצב המזלות בזמן לידתו של האדם קובע את 'מזלו' לטוב ולרע, ואולי זירוז יגרום לו להולד במזל רע (רוקח קהלת ג יא; הקדמת ספר יצירה; ובארוכה בשו"ת משנה הלכות ח"ט סי' קפד).
כך למעשה פוסקים כל גדולי פוסקי דורינו: הגר"מ פיינשטיין (כנ"ל), הגר"ע יוסף (טהרת הבית עמ' נט), ושבט הלוי (ח"ו סי' רכח). רק במקום סכנה הם מתירים לבצע זירוז.
מה ראוי לירא שמים המחויב לאמיתה של תורה בטהרתה לעשות במקרה של צורך בזירוז בלי חשש סכנה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2007 10:15 |
|
| |
אופי הידע הרפואי כיום והדרכים שבהן הוא מתעדכן מעמידים בשאלה את תפקידו של הרב בשאלות כגון זירוז לידה. רופא ראוי לשמו רוכש נסיון בלתי אמצעי בעבודתו ובהתבוננות בעבודתם של עמיתיו. חוץ מזה הוא טורח לעקוב אחר הספרות המקצועית באופן שוטף. הרב אינו מסוגל להקדיש זמן לרכישת ידע מהסוג הזה אלא אם במקרה הוא רופא שבחר באותה התמחות. הרב ברוב המקרים לא רק שאינו רופא, אלא שהוא חסר השכלה מדעית מכל סוג.
הייתי מצפה מרב סביר שיגלה את הצניעות המתבקשת. שיפנה את החולה לפוסק שרכש ידע רפואי רלוונטי. לחילופין הוא יכול לאמץ את המלצת הרופא. לפי דבריה של אותה גיניקולוגית כך נוהג הרב עובדיה יוסף. מנסיונה כשהמשפחה פונה אליו הוא מעודד אותם לשמוע בעצת הרופא ומצרף ברכה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2007 10:51 |
|
| |
אמשלום לא ניפגעתי חלילה . חשבתי שאת עוד אחד מאלה .. והייתי בטוחה שאת גבר בכלל... אוקיי הכל בסדר.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2007 10:31 |
|
| |
כדי לחסוך טירחה מהמעיינים, אציין שב"תורה שבעל פה" המצויין שלינק שהביא נישטאיך, אין שום תוספת משמעותית (הוא רק מביא את האגרות משה בפיסקה אחת). (יש שם גם הפניה לספר בשבילי הרפואה שאינו תחת ידי, אך מדובר במאמר של ר' מנשה הקטן שמן הסתם אינו מוסיף על מה שכתב בזה במשנה הלכות).
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 22:39 |
|
| |
[התבהרות,
אני מצטערת אם נפגעת. זו היה (אמור להיות) ברוח פורימית. אני סומכת על כך שפמיניסטיותי היא מן המפורסמות כאן, ומרשה לעצמי לצחוק עליה לפעמים...]
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 21:10 |
|
| |
בן איש אחד,
הנתונים הרפואיים שציינתי הם מוסכמים היום.
המסקנה ההלכתית שהיסקת מהם היא פשוטה ונכונה ועל פי כללי ההלכה בענייני סכנה ופיקו"נ לא יכולה להיות לגביה מחלוקת בין פוסקים.
את דברי הפוסקים שציינת אפשר להסביר, ברמה העקרונית, בשני אופנים.
האחד: הנתונים הרפואיים הנ"ל לא היו ידועים בזמנם, או שלא הובאו לידיעתם (כבר היו דברים מעולם - בנושאים אחרים - חלקם בדידי, כשאמרו לי פוסקים דגולים שלא היו פוסקים כפי שפסקו אילו הובאו לידיעתם קודם לכן נתונים רפואיים שהבאתי לפניהם).
השני: שכדי לחזק בעיני השומעים קביעה הלכתית הנובעת מהעקרונות הרפואיים הנ"ל, הם הוסיפו גם נימוקים נוספיםמתחומים הלכתיים אחרים.
גם לעיקרון החיזוק של פסק הלכה שמקורו בדיני סכנה בנימוקים "דתיים" יש תקדימים לא מעטים. חלקם הובאי במאמרי החדש על המציצה
[מסורת המציצה כשדה קרב במלחמת תרבות, אסיא עט-פ, טבת תשס"ז, או בקישור:
http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA79-80/ASSIA79-80.02.asp
בפרק ג, שם]
________________
תוקן על ידי דר_הלפרין ב- 26/02/2007 21:12:06
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 18:24 |
|
| |
לגבי נשים ורפואת שיניים . בודאי שלא. מה פתאום לטפל בשן עם מורסה . מתי ראית לאחרונה נשים מבקרות אצל רופא שיניים או אצל אורטופד לברור כאבים . מה פתאום ? הן אמורות רק לחכות לרופא בחצר בניין הקליניקה שלו ולנסות לפתות אותו להתחתן איתן לזה הן נועדו לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 18:06 |
|
| |
כלומר: הוא מוסיף דעת ובעודו חווה את הכאב הוא משליך אותו עליך כדי שתוסיפי דעת?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 17:55 |
|
| |
[יותר גרוע,
הן מתחתנות איתו... ]
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 17:52 |
|
| |
כלום נשים אינן הולכות לרופא שינים?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 17:46 |
|
| |
אמשלום,
הקשר ברור, אצל הנשים הכאב הוא האמצעי בהא הידיעה, להשגת הדעת
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 17:25 |
|
| |
[בע"ב,
מה הקשר בין דעת לנשים?]
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 17:12 |
|
| |
ומה לגבי יוסיף דעת?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 16:54 |
|
| |
התבהרות,
האם כל הדרושים שלך חלים גם לגבי כאב שיניים? האם את רואה עניין או ערך בטיפולי שיניים ללא הרדמה?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 15:14 |
|
| |
בן איש אחד,
כיוונתי על הוראת רש"ז המובאת בשש"כ, שם אין מדובר על הנקה כ"א על שאיבה. את ההוראה שהבאת בשמו על מינקת ביוה"כ לא ראיתי כתובה, ואיני יודע מהם צדדיו.
ההסבר שנתתי לגישת הפוסקים לא בא להציע מטרה סמויה או תוכנית אפילה, אלא לבאר את המניע שעומד מאחורי השמירה על התהליך הטבעי. המניע הוא ודאי מיסודות הלכתיים ולא שמרניים גרידא. איני זוכר במדויק, אבל באחד הגליונות של 'צהר' פורסמה סדרת מאמרים על 'תכנון המשפחה', שם הובאו, בעיקר, הבעיות ההלכתיות. ראה בפרט מאמרם של יואל וחנה קטן.
רודולף
תוקן על ידי - שטיינר - 26/02/2007 15:20:14
|
|
|
|
|