ר' גרשון שטמר מכר חלקו בעוה"ב

להלן העתק מסמך שהגיע לידי, ואיני מצליח להעלות צילום (נסרק ב=PsP, ונשמר ב-tif, ואע"פ נאמר שהתבנית אינה חוקית!).
נייר המכתבים הוא של הגאון הרב אברהם יצחק אולמן, מו"צ העדההחרדיצ ורב דגבעת שאול, פעיה"ק ירושלים תובב"א
הנני נותן במתנה גמורה כל העולם הבא שזכיתי עד היום לאשת חבר הרה"ח ר' אביגדור יאקובוביטש שליט"א, תמורת שהיא תישלם [כך!] 110.000 דולר מה שאני חייב עבור התלמוד תורה והישיבה הק' מקורות רמ"א עד ר"ח תמוז תש"ס כמובן שצריך הסכמת בעלה על זה. ובזכות זה גם תהיה לה ולבעלה שליט"א הרבה נחת דקדושה מכל יוצ"ח שיחיו.
באהי"ח [!] יום ג יוד סיון תש"ס לפ"ק פעיה"ק ירושלים ת"ו
גרשון שטעממער

בס"ד בפני חתם הרב הגאון ר' גרשון שטעממער שליט"א יו"ר העדה החרדית על כתב הודאה הנ"ל וקיבל ע"ז קגא"ס במדל"ב דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי מעכשיו בבד"ח בהודאה גמורה דלא בהשטאה ודלא בהשבעה ודלא למיהדר ביה, ומצרף גם אני את ברכתי שיזכו לראות נחת דקדושה מכל יו"ח שיחי'מתוך בריאות הגוף והנפש ולהמשיך בהחזקת התורה ולומדי' אכי"ר וח"ש יום ג' לס' בהעלותך יו"ד סיון תש"ס לפ"ק פעיה"ק ירושלים ת"ו נאם אברהם יצחק אולמאן

בעזה"י הנני נותן במתנה גמורה גם העולם הבא שכר מצוה של המתנה הזאת י"ט סיון תש"ס
גרשון שטעממער 

הנה נושא לדיון, כמות ששמענו בסיפורי צדיקים כגון דא. המעניין הוא התוספת שגם את שכר המצוה הזו של התנה כלל במכירה, מדוע? האם הייתה דרישה כזו מצד המקבלת, ומדוע תבקש זאת? האם לא די לה בעוה"ב של יהודי ת"ח קנאי ועוסק בצ"צ, אתמהא? ושמא אדרבה, אם אדם נותן מתנה את כל נכסיו ואינו משייר ממש כלום, כמדמני שאין המתנה תופסת (אפילו אם כתוב דלא להשטאה . . .). קשה להאמין שרג"ש והגראי"א התייחסו בציניות למעשה זה. 

 הגמרא אומרת כשאדם מגיע לבית דין של מעלה, השאלה הראשונה ששואלים אותו זה:
נשאת ונתת באמונה?( שבת. לא). האם עשית מסחר באמונה שלך? מכרת קנית את האמונה שלך?

_________________

מודה ועוזב

[אמשלום,

אני שמח שמשהו מכל תגובתי הארוכה עורר את תגובתך. יהי זה הפולקע של הלויתן.]
 

_________________

[ללויתן יש פולקע?]

ליעקב - יששכר וזבולון

ישנה מין התיחסות לאגדה הזו כאל ענין הסטורי ואפילו הלכתי. יש הסכם, הוא תופס משפטית וכו'. מישהו מכיר את המקורות? בסך הכל חידוד של דרשן על פסוק תמוה בברכות משה לשבטים. מובן, שהשנוררים מטעם הישיבות הפכו את זה לאחד מי"ד עיקרים. אבל להוכיח מ"יששכר וזבולון" ל"מכירת עולם הבא", זה כמו להקשות מעמי ותמי על כיפה אדומה (ולמאזיני לקחי בפורים, ד"ש).

למיימוני - סיפור הגר"א [והבעש"ט]

מה פירוש הענין, לעשות לשם שמים ולא לשם עוה"ב או שכר? הקב"ה זקוק לארבעת המינים שלך? סיפור תמוה, כפרני, וחסר הגיון. מובן שזו מכירה של דבר שלא בא לעולם. ולעומת זאת, אם המכירה תופסת, הרי שאם הגר"א לא יקבל שכר (כי עושה לש"ש), מוכר ההדסים לא קיבל מאומה... אבל לפי שיטת המאמינים, מה קרה כאן? הגר"א עשה מצוה ושכרה הועבר בפינקסנות השמימית לטובת המוכר? ומה, המוכר יקבל את הפולקע של הלויתן במקום הגר"א, בסעודה לעתיד לבוא? האם למוכר יש גם שכר נפרד על כך שהסכים למכור לגר"א את ההדסים? ומה עם המוכר, הוא פטור ממצוות ארבעת המינים? למה? המצוה של הגר"א שווה בשמים יותר? (אם תאמר שהיה לו סט הדסים מיותר ואותו לא רצה בתחילה למכור, הרי הוא רשע מרושע...). א קיצער, בובע-מעשה'לך לשוטים.

או "שכר מצוה כנגד הפסדה" או "הטיבה ... לטובים בלבותם"

יסוד חשוב בתפיסת השכר והעונש הוא, האם השכר הטוב [והעונש בהתאמה] ניתן לאדם טוב. היינו, מי שהיה אדם "טוב" זכאי לשכר. למשל, מי שחשש מגזל העניים כבסיפורו של דיסק קשיח על ר' חנינא בן תרדיון, ומטוב לבו פיזר את כל כספו כדי לא להיכשל בגזלתם. וכמובן, הדבר מתאים לכל מי שעושה לפנים משורת הדין, או סתם איש טוב. כדמא בן נתינה הגוי, ושאר גויים, ויהודים אוכלי נבלות, וחילוניים, ור' אלעזר מדורדיא המזומן לחיי העולם הבא על שעה אחת של תשובה.

לעומת זאת, וההיפך הגמור מזאת, היא תפיסת הפינקסנות (אגב, לדעתי מאמר הכותרת "הוי מחשב שכר מצוה כנגד הפסדה" אינו מדבר על העולם הבא והבוכלטריה אלא על דברים אחרים). כל גרם מצוה שווה כך וכך בעולמות העליונים. ואם קיימת זאת בהידורי שטות של שיעורי טעות [לליטאים] או בכוונות נסתרות של שמות החודשים המלאכים והשדים [לחסידים], תקבל בונוס. לכל עבירה סך שנים בצואה הרותחת, או מלקות בשוטי האש וכו'. ויש מערכת שמשקללת את כל העסק יחד, ככה שבמשפט הסופי (מול המלאכים בגלביות) הקומפיוטר מוציא תוצאה משוקללת להפליא (אם יש מחשבון כיס שמסוגל להמיר מידות אנגליות למידות מטריות, בטוח שאפשר לשקלל את העונשים לפי שיטת אמנון יצחק עם השכר לפי שיטת הגננת ברכה).

לכל שיטה הבעיה הערכית שלה.

אם אדם טוב מקבל שכר טוב, מה יתרון היהודי מהגוי, מה יתרון האורתודוכס מהרפורמי, מה יתרון המאריך בתפילתו ומניח ר"ת על פני החפיפניק?

מנגד, אם הכל בוכלטריה, אז למה חרבונה הגוי זכור לטוב? הוא הניח תפילין והאריך באחד? הידר לשמוע תרועה בראש-השנה כמינהג בריסק? בדק כנימות על-גבי האתרוג? (שלא לדבר על כך שהפרסי הזה אכל אורז בפסח!).

ועוד יש טובא להאריך, ולא עת לדבר.

_________________

באמת אנחנו צריכים ורצןי לאמץ מנהגים מהדת הקתולית  וגם מדתות אחרות לא יזיק.

יעקב,
שאלת איך אפשר לעשות יישכר וזבולון, אם א"א למכור עוה"ב.
התשובה היא שביישכר וזבולון, התמיכה הכלכלית בלימוד התורה אכן גורמת ללימוד התורה.
זה לא המסמך שחותמים עליו אלא המציאות שהוא עוזר ללימוד התורה.