| נשלח ב-2/3/2007 09:28 |
|
| |
ר' גרשון שטמר מכר חלקו בעוה"ב
להלן העתק מסמך שהגיע לידי, ואיני מצליח להעלות צילום (נסרק ב=PsP, ונשמר ב-tif, ואע"פ נאמר שהתבנית אינה חוקית!).
נייר המכתבים הוא של הגאון הרב אברהם יצחק אולמן, מו"צ העדההחרדיצ ורב דגבעת שאול, פעיה"ק ירושלים תובב"א
הנני נותן במתנה גמורה כל העולם הבא שזכיתי עד היום לאשת חבר הרה"ח ר' אביגדור יאקובוביטש שליט"א, תמורת שהיא תישלם [כך!] 110.000 דולר מה שאני חייב עבור התלמוד תורה והישיבה הק' מקורות רמ"א עד ר"ח תמוז תש"ס כמובן שצריך הסכמת בעלה על זה. ובזכות זה גם תהיה לה ולבעלה שליט"א הרבה נחת דקדושה מכל יוצ"ח שיחיו.
באהי"ח [!] יום ג יוד סיון תש"ס לפ"ק פעיה"ק ירושלים ת"ו
גרשון שטעממער
בס"ד בפני חתם הרב הגאון ר' גרשון שטעממער שליט"א יו"ר העדה החרדית על כתב הודאה הנ"ל וקיבל ע"ז קגא"ס במדל"ב דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי מעכשיו בבד"ח בהודאה גמורה דלא בהשטאה ודלא בהשבעה ודלא למיהדר ביה, ומצרף גם אני את ברכתי שיזכו לראות נחת דקדושה מכל יו"ח שיחי'מתוך בריאות הגוף והנפש ולהמשיך בהחזקת התורה ולומדי' אכי"ר וח"ש יום ג' לס' בהעלותך יו"ד סיון תש"ס לפ"ק פעיה"ק ירושלים ת"ו נאם אברהם יצחק אולמאן
בעזה"י הנני נותן במתנה גמורה גם העולם הבא שכר מצוה של המתנה הזאת י"ט סיון תש"ס
גרשון שטעממער
הנה נושא לדיון, כמות ששמענו בסיפורי צדיקים כגון דא. המעניין הוא התוספת שגם את שכר המצוה הזו של התנה כלל במכירה, מדוע? האם הייתה דרישה כזו מצד המקבלת, ומדוע תבקש זאת? האם לא די לה בעוה"ב של יהודי ת"ח קנאי ועוסק בצ"צ, אתמהא? ושמא אדרבה, אם אדם נותן מתנה את כל נכסיו ואינו משייר ממש כלום, כמדמני שאין המתנה תופסת (אפילו אם כתוב דלא להשטאה . . .). קשה להאמין שרג"ש והגראי"א התייחסו בציניות למעשה זה.
תוקן על ידי דגים ב- 02/03/2007 10:11:27
עינא פקיחא ונהורא מעליא
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2007 21:44 |
|
| |
מהביטוחן
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2007 21:11 |
|
| |
אם כבר ירוחם,
השאלה העיקרית היא, מהיכן הבטחון שיש עולם הבא.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2007 10:51 |
|
| |
בעל בעמיו
השאלה העיקרית היא, מהיכן הבטחון שיש לך עולם הבא,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2007 08:19 |
|
| |
הלכתית:
האם העולם הבא הוא דבר שבא לעולם? האם שכר מצווה חשיב כדקל לפירותיו?
האם הוא דבר שיש בו ממש?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2007 01:13 |
|
| |
רק להעמיד דברים על דיוקם
יש הבדל בין הסכם ישכר וזבולון שזה שותפות (ועל זמן הלימוד ולא על שכר העמל- דברי החזו"א) לבין מכירה של עולם הבא.
א. העולם הבא אינו דבר חלוט ומוחלט כקניין, שהרי באם הרב שטרמר היה מדבר סרה באיש מישראל לפני מותו היה נשאר ללא עולם הבא וא"כ מה מכר? ב. העולם הבא אינו קנינו של של הרב שטרמר אלא הוא מקבלו לאחר דיון משפטי ארוך ומייגע בבית דין העליון כמתנה (מאחר ואין שכר מצווה בעולם הזה, דהיינו שקיבול השכר הוא רק בעולם הבא וא"כ איך יכול הרב שטרמר להעביר מתנה שרוצה לתת לו בורא העולם לאחר???
כל עניין מכירת עוה"ב הוא לא רציני ולדעת חלק מהפוסקים אין בו כל ממש ואפילו ניצוץ של אפיקורסות, כי איך אדם יכול להעריך שכר מצווה? והמעשה הידוע של הגר"א כאשר קיבל אתרוג יחיד בעירו אינו אלא שהגאון היה מוכן לקיים את המצווה גם ללא קיבול שכר וללא המוכר לא היה הגאון מקיים את המצווה ולכן בדין קיבל המוכר את שכר המצווה של הגאון מוילנה.
בידי שטר מתנה שנעשה בין שכיב מרע לבין יהודי שקיים מצווה מסויימת במסירות נפש, לבקשת השכיב מרע ערכתי את "העברת הזכויות" וזאת בהתייעצות עם גדולי תורה והקפדתי לכתוב כי לשכיב מרע שותפות בעשיית המצווה מכאן ולהבא והשכיב מרע שילם סכום מסויים שאיפשר את הגדלת המצווה. וגם זה היה לענ"ד "לייתובי דעתו" בלבד
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2007 07:10 |
|
| |
בעניין מכירת שכר מצוה (ומשמע קצת גם על יששכר וזבולון) יש תשובה באמרי בינה (אוירבך) חלק השו"ת סי' י"ג. הוא תוקף שם בצורה מאד חריפה את כל הרעיון הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2007 23:37 |
|
| |
נכתב בכובד ראש אחר הפורים
אם אני לא טועה הנצי"ב נשאל שאלה כזו בדיוק הלכה למעשה נשלחה אליו שאלה מטבריה על עיסקה כנ"ל שכבר נפרעה חציה והמוכר תובע את החצי השני והקונה טוען למקח טעות - חשב שהמוכר אדם גדול והתברר לו (בשאלת חלום) שהוא אדם רגיל
נדמה לי שזה במשיב דבר סימן י"ד
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2007 22:27 |
|
| |
זוג יהודים נפטרו מהעולם בשיבה טובה. כשהגיעו למעלה קיבל את פניהם חלאך, ובישר להם שהם זכאיי הגן עדן, ומתפקידו להדריכם בגן העדן. הוא לקח אותם לבית יפה כעשרה חדרים
מרוהט בטוב טעם, בחצר בריכת שחיה אולימפית ומכונית פאר במוסך זה הכל שלכם, הוא בישר.
אם תרצו לאכול הנה רשימת המסעדות לפניכם איטלקית סינית יפנית יהודית וכו וכו,הכל חופשי.
ממול יש אולם קונצרטים היום בטהובן נותן קונצרט, מעבר לרחוב יש אולמי הרצאות, הים תוכלו לשמוע את אפלטון אריסטו וניצ"ה. בבית הכנסת יש שעורי תורה כל הזמן, הים מעביר שעור הרמב"ם משה רבנו ורש"י וכו וכו וכו. לפתע הבעל נותן סטירה לאשתו, מה עשיתי ? שאלה בבכי
את עם האוכל הבריא שלך והדיאטות, כבר מזמן יכלנו להיות פה.
מוצאי פורים שמח
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2007 19:34 |
|
| |
כדי להניח דעתו של מיימוני, מאוד חפצתי להעלות את צילום המסמך הזה, שהוא פנינה יקרה, עם כל ההיסוסים והספיקות.
אם מישהו יעזור לי בעצה, כיצד לסרוק המסמך [אני סורק בhp או בpsp] וכיצד לשמור אותו [אני שומר בtif או בjpg] , ומה היא התבנית הנחוצה עבור הפורום הנכבד, אעלה אי"ה את תצלומו של המסמך. כדי לפזר את חששותיו של מיימוני גם במקרה כזה, שהרי אולי כולו מזוייף הוא, כולל הקיום, צריך יהיה לברר אצל הגרא"י אולמן שליט"א בעצמו, ואף לשמוע ממנו הסברים לתוקפו של המסמך.
לגוף העניין התעוררה לי קושיא. אותה אשה לא הסתפקה בעולם הבא הרב שמזומן לה בעד תרומה נכבדה כ"כ להחזקת תורה ותשב"ר, האם אינה מאמינה בשכר זה, וא"כ מדוע עוה"ב של רג"ש מצא חן בעיניה יותר מאשר שכרה עבור התרומה?! ואת"ל, לא די לה בשכר הראוי, אלא רצתה לבלוע את כל העולם וליטול מאדם שעמל כל ימיו על כך את שכרו.
לצד שני יש להעריך מאוד את קרבנו של רג"ש עבור המוסד שניהל, אך נמצא שהעריך את כל שכרו בעד כל מבצעי הקנאות וניהול העדה החרדית בסך זה בס"ה, ולא אין אדם יכול לשער ולהעריך את ערכו טיבו והיקפו של עוה"ב, וראה כל המאמרים על חשיבות זו.
ומה נאמר על עוה"ב לדעת הרמב"ם ועוד, האם ניתן ג"כ לקנותו, ועוד בכסף?
כללו של דבר העניין כולו צ"ע.
אבל נראה שאפשר לבחון את הדבר מזווית אחרת במקצת. הנה יש קורים למפעל הפיס 'מס הטפשים', והוא רעיון נפלא. כספי מפעל הפיס מיועדים לפעולות טובות וחיוביות, ובמקום שדברים אלו יוטלו על הצבור כולו, באים הטפשים הלהוטים אחר אשליית הממון ומשלמית את המס. והכול מרוצים.
ולולא דמיסתפינא אמינא, שעניין ה'יזכור', ה'מי שברך' ו'מי שנדר', ואולי אף מכירת העליות, וכל מיני חזקות בבית הכנסת (לשעבר היו מוכרים את הדלקת הנרות בביהכ"נ ועוד ועוד), אולי ג"כ הוא אכן חיובי, טוב ומועיל ללא ספק, והכספים מיועדים למטרות חשובות וחיוניות לטובת הצבור כולו. ומדוע אכן לא לשלהב את יצר הכבוד ולעתים גם את יצר התמימות והאמונה בערכם המיסטי של כל הנ"ל ולעשות מזה כסף טוב.
ומעשה שהיה בשני נשים שנפגשו למרגלות גשר ברוקלין שבניו-יורק. מציע אחד לחבירו שמא תקנה ממני את הגשר, והנני מוכרו לך במחיר מציאה, של 1000 דולר בלבד. נכנס הקונה למו"מ עם המוכר, וסיכמו על חמש מאות דולר, ומיד עורכים הסכם כתוב וחתם. עומד לו אדם מן הצד ואומר למוכר, וכי בר אתה שהקונה הזה ישלם לך משהו. אמר לו המוכר איני דואג, וכי העט שהשאיל לי לחתום, אינו שווה כלום?!
.

תוקן על ידי לינקזעצער ב- 08/03/2007 15:51:54
תוקן על ידי לינקזעצער ב- 08/03/2007 15:53:05
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2007 13:16 |
|
| |
הגמרא אומרת כשאדם מגיע לבית דין של מעלה, השאלה הראשונה ששואלים אותו זה:
נשאת ונתת באמונה?( שבת. לא). האם עשית מסחר באמונה שלך? מכרת קנית את האמונה שלך?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2007 12:37 |
|
| |
[אמשלום,
אני שמח שמשהו מכל תגובתי הארוכה עורר את תגובתך. יהי זה הפולקע של הלויתן.]
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2007 12:28 |
|
| |
[ללויתן יש פולקע? ]
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2007 12:06 |
|
| |
ליעקב - יששכר וזבולון
ישנה מין התיחסות לאגדה הזו כאל ענין הסטורי ואפילו הלכתי. יש הסכם, הוא תופס משפטית וכו'. מישהו מכיר את המקורות? בסך הכל חידוד של דרשן על פסוק תמוה בברכות משה לשבטים. מובן, שהשנוררים מטעם הישיבות הפכו את זה לאחד מי"ד עיקרים. אבל להוכיח מ"יששכר וזבולון" ל"מכירת עולם הבא", זה כמו להקשות מעמי ותמי על כיפה אדומה (ולמאזיני לקחי בפורים, ד"ש).
למיימוני - סיפור הגר"א [והבעש"ט]
מה פירוש הענין, לעשות לשם שמים ולא לשם עוה"ב או שכר? הקב"ה זקוק לארבעת המינים שלך? סיפור תמוה, כפרני, וחסר הגיון. מובן שזו מכירה של דבר שלא בא לעולם. ולעומת זאת, אם המכירה תופסת, הרי שאם הגר"א לא יקבל שכר (כי עושה לש"ש), מוכר ההדסים לא קיבל מאומה... אבל לפי שיטת המאמינים, מה קרה כאן? הגר"א עשה מצוה ושכרה הועבר בפינקסנות השמימית לטובת המוכר? ומה, המוכר יקבל את הפולקע של הלויתן במקום הגר"א, בסעודה לעתיד לבוא? האם למוכר יש גם שכר נפרד על כך שהסכים למכור לגר"א את ההדסים? ומה עם המוכר, הוא פטור ממצוות ארבעת המינים? למה? המצוה של הגר"א שווה בשמים יותר? (אם תאמר שהיה לו סט הדסים מיותר ואותו לא רצה בתחילה למכור, הרי הוא רשע מרושע...). א קיצער, בובע-מעשה'לך לשוטים.
או "שכר מצוה כנגד הפסדה" או "הטיבה ... לטובים בלבותם"
יסוד חשוב בתפיסת השכר והעונש הוא, האם השכר הטוב [והעונש בהתאמה] ניתן לאדם טוב. היינו, מי שהיה אדם "טוב" זכאי לשכר. למשל, מי שחשש מגזל העניים כבסיפורו של דיסק קשיח על ר' חנינא בן תרדיון, ומטוב לבו פיזר את כל כספו כדי לא להיכשל בגזלתם. וכמובן, הדבר מתאים לכל מי שעושה לפנים משורת הדין, או סתם איש טוב. כדמא בן נתינה הגוי, ושאר גויים, ויהודים אוכלי נבלות, וחילוניים, ור' אלעזר מדורדיא המזומן לחיי העולם הבא על שעה אחת של תשובה.
לעומת זאת, וההיפך הגמור מזאת, היא תפיסת הפינקסנות (אגב, לדעתי מאמר הכותרת "הוי מחשב שכר מצוה כנגד הפסדה" אינו מדבר על העולם הבא והבוכלטריה אלא על דברים אחרים). כל גרם מצוה שווה כך וכך בעולמות העליונים. ואם קיימת זאת בהידורי שטות של שיעורי טעות [לליטאים] או בכוונות נסתרות של שמות החודשים המלאכים והשדים [לחסידים], תקבל בונוס. לכל עבירה סך שנים בצואה הרותחת, או מלקות בשוטי האש וכו'. ויש מערכת שמשקללת את כל העסק יחד, ככה שבמשפט הסופי (מול המלאכים בגלביות) הקומפיוטר מוציא תוצאה משוקללת להפליא (אם יש מחשבון כיס שמסוגל להמיר מידות אנגליות למידות מטריות, בטוח שאפשר לשקלל את העונשים לפי שיטת אמנון יצחק עם השכר לפי שיטת הגננת ברכה).
לכל שיטה הבעיה הערכית שלה.
אם אדם טוב מקבל שכר טוב, מה יתרון היהודי מהגוי, מה יתרון האורתודוכס מהרפורמי, מה יתרון המאריך בתפילתו ומניח ר"ת על פני החפיפניק?
מנגד, אם הכל בוכלטריה, אז למה חרבונה הגוי זכור לטוב? הוא הניח תפילין והאריך באחד? הידר לשמוע תרועה בראש-השנה כמינהג בריסק? בדק כנימות על-גבי האתרוג? (שלא לדבר על כך שהפרסי הזה אכל אורז בפסח!).
ועוד יש טובא להאריך, ולא עת לדבר.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2007 10:57 |
|
| |
באמת אנחנו צריכים ורצןי לאמץ מנהגים מהדת הקתולית וגם מדתות אחרות לא יזיק.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2007 03:30 |
|
| |
יעקב, שאלת איך אפשר לעשות יישכר וזבולון, אם א"א למכור עוה"ב. התשובה היא שביישכר וזבולון, התמיכה הכלכלית בלימוד התורה אכן גורמת ללימוד התורה. זה לא המסמך שחותמים עליו אלא המציאות שהוא עוזר ללימוד התורה.
|
|
|
|
|