| נשלח ב-4/3/2007 12:13 |
 |
| |
קריאת המגילה מטרה או אמצעי לשמחה
מצוות היום שלש שהן ארבע, קריאת המגילה, מתנות לאביונים ומשתה הכולל מנות לרעים.
מה עיקר ומה מביא אליו או כולם שוים?
לפי פשוטו היה נראה שקריאת הסיפור היא הכנת הרקע לשמחה, זכרון ורענון של מעשה הנס יביא איתו את השמחה וההודאה המתבקשות, מטרת היום, אם כך, היא לשמוח ולשמח.
מאידך, כמעט כל ההלכות מתייחסות לקריאת המגילה, דקדוקים ופרטים במגילה, בכתיבה ובקריאה, ורק כמה הלכות על הנהגת היום, אמנם מעשה כתיבת וקריאת המגילה מורכב יותר לעומת שמחה ומתנות שאין בהם מה לפרט,
אך גם בהגדרת החיובים, המגילה היא הלוגו של היום, במשנה ובגמרא חיוב הפורים נקרא על שם המגילה, קראו את המגילה ונתעברה השנה, בן עיר שהלך לכרך קורא כמקומו, ועוד.
יש לציין גם שאחד הנימוקים בגמרא לכך שאין אומרים הלל בפורים הוא ש'קריאתה זו היא הלילה' כלומר בקריאת המגילה מקיימים גם את מצות ההלל, מונחת כאן הנחה שתוך כדי קריאת המגילה נפש האדם מהללת את מי שעשה את הניסים האלו, אם כך מוצדקת החשיבות הניתנת דווקא למצוה זו.
בברכת שמחה ומשתה ויום טוב
_________________
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2007 15:40 |
|
| |
אתה לא מכיר את ההפטרה? "שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך קחו עמכם דברים ושובו אל ה' כל תשא עוון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלוקינו למעשה ידינו אשר בך ירוחם יתום ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שורשיו כלבנון ישובו יושבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא."
נשמע עצוב?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2007 15:18 |
|
| |
גד
אתה חושב שהמשורר נזכר בחטא, והתחיל לשורר.... צהלה ושמחה?
אתה כשנזכר בחטא מתחיל לשיר? כאלו חטאים שמחים ועליזים יש לך?
מה שייך בחירהחופשית ולתשובה על חטאיים?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2007 15:07 |
|
| |
ירוחם
שבעים פנים למזמור.
לדעתי "שושנת" זה מהפסוק "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה", מה שמחזק את השערתי שהפסוק הנ"ל הוא בפרשת שובה וכנראה המשורר נזכר בזה עקב המדרש על חטא סעודת אחשוורוש
אגב ממתי אתה מאמין בבחירה חופשית שאתה מציע לחייל הירא לעשות תשובה?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2007 11:18 |
|
| |
מאיר ישכ"ח
בזכותך חידשתי דבר הלילה,(אם מישהו יגיד שזה כבר כתוב, אז יכול להיות שקראתי את זה מזמן)
מה פרוש המיזמור שושנת יעקב? איזו שושנה היתה ליעקב? ואיפה כתוב על השושנה הזו? אבל בשיחה התך התחדש לי,
אולי היהודים שיבשו את השם שושן וניקדו את ה ו שלו בחולם וזה יצאה כמו שם של הפרח שושן (אין ניקוד מה לעשות)
כך נהגו גם בפולין- פה לין, כך בברדיצ"ב וכך בבראד. וכך בגולדס גרין= גולדברגס גרין
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2007 00:18 |
|
| |
מאיר,
מהמשנה בתענית הבאתי דוגמא לכך שסעודה מכשירה את הנפש להודאה. (בין אם אומר הלל בין אם לאו.)
ר"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2007 23:00 |
|
| |
במזל
אתה הבאת משנה בתענית שהתענו ונענו הלכו אכלו ושתו ובאו וקראו הלל הגדול, כדי להוכיח שהמשתה הוא אמצעי להלל, עניתי לך ששם זה אכן כך כדי לומר את ההלל על כרס מלאה ונפש שבעה כלשון הגמרא שם, מה שאינו נכון על משתה פורים שאינו בא לפני המגילה אלא אחריה.
ירוחם
אני שמח ולא שש, אתה טענת ששון אינו מאפיין ליטאי ועניתי לך שלא כך הן הדברים, כל קשר בין הדברים למצב רוחי הוא על אחריות הקורא בלבד, באמת.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2007 22:54 |
|
| |
מאיר
עזוב אותך ממהילות ומחילות נפש,
נשמת כל חי תברך את שמך ה" -ברך ושמח במה שיש לך, כי הרי מהאלוקים קיבלת זאת,
כשמקבלים מתנה מודים לנותנה בחיוך גדול, ולא בפרצוף חמוץ, הוא הרי רואה אותך עכשיו ומחכה שתחייך אליו על הכל שהעניק לך,ואם המצב אתה חושב לא כל כך טוב, אתה אפילו לא יכול לדמיין בחלומות הכי גרועים שלך, כמה גרוע זה יכול להיות.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2007 22:42 |
|
| |
מאיר,
בחנוכה אומרים הלל על בטן מלאה?
ר"מ
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2007 22:39 |
|
| |
ירוחם
ידוע מהגר"א מוילנא, ליטא, שששון היא שמחה מהולה בצער.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2007 22:34 |
|
| |
מאיר
במחשבה שניה אתה צודק. שושן לא יכולה להיות ליטא. שושן אותיות ששון, הליטאים לא יודעים מה זה ששון, ולא שמחה.
מאיר חידוד קטן לא עובד עליך? אתה הרי בחור נחמד, עד כדי כך הליטאיות השפיע?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2007 22:15 |
|
| |
ירוחם
יש לך אטלס מקראי?
מומלץ לחפש שם את ליטא ואת שושן באמצעה.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2007 22:11 |
|
| |
מאיר
אסתר פרק ט
> וְהַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּשׁוּשָׁן נִקְהֲלוּ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר בּוֹ וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ וְנוֹחַ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה:
(יט) עַל כֵּן הַיְּהוּדִים <> הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ אי
בשושן הבירה אצל היהודים היפים( הליטואקס) צריכים פרסומי להביא לשמחה
אצל הפשוטים צריכים שמחה להביא לפירסומי
איבשושן הבירה אצל היהודים היפים( הליטואקס) צריכים פרסומי להביא לשמחהאצל הפשוטים צריכים שמחה להביא לפירסומי
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2007 21:43 |
|
| |
מיכי
השאלה היא האם פרסומי ניסא הוא כדי להביא לשמחה או שמחה היא כדי להביא לפרסומי ניסא או כל אחד לעצמו.
רמבמזל
נקטתי את הפסוק הראשון שעלה בראשי וקויתי שתשלים לבד, הלא גם תקנת מרדכי ואסתר המפורשת במגילה היא לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים, קריאת מגילה אינה מפורשת אלא נרמזת, ודאי אינה מוגדרת כעיקרו של יום.
לגבי הדוגמא מתענית, מטונך, הלא שם קראו את ההלל אחרי המשתה ומשום שאין אומרים הלל אלא על כרס מלאה, אך כאן אדרבה, אסור לטעום לפני המגילה, היאך משתה הנערך בשעת מנחה מועיל להילול של המגילה שכבר מהבוקר נשכח זכרה?
ירוחם
יישובך גם הוא נאמר בגמרא, אך ישוב אחר הוא 'קריאתה זו היא הלילה' והוא למאן דאמר שכיון שגלו חזרו להתירן הראשון לומר הלל על נס שבחו"ל.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2007 19:06 |
|
| |
זכות וטו,
1. מי אמר שבפורים יש חובת הלל?
2. הדוגמא ממסכת תענית היא לגדר האכילה והשתיה שלאחר הישועה, ותל"מ.
ר"מ
|
|
|
|
|
