| נשלח ב-5/3/2007 19:27 |
 |
| |
בחור ישיבה כרובוט או כעבד משכיל
אחד מאבני היסוד שעליהם מושתת עולם הישיבות, כי "סתירת זקנים בניין ובניין צעירים סתירה". השקפה זו היא אחד מהמניעים העיקריים לחינוך של ההתבטלות המוחלטת של תלמידים לראשי ישיבות. נוסף לכך הראייה כי בחור צעיר לא מבין דיו וזהו הזמן שבו הוא מעצב את כל חייו ועל כן עלינו לעצבו בגיל זה לכל חייו. בעקבות כך נוצרה תחושה, כי חובה לעצבו בעודו צעיר ברוח ישיבתית בצורה כזו שחותם הישיבה יישאר עליו לאורך כל ימי חייו. מעלות רבות יש לדרך זו ואין מקום לפרטם כי רבים הם, אבל עלינו להזהיר את עצמנו שלא יבוא שכרנו בהפסדו.
בחור צעיר המחונך בדרך של שטיפת מוח עלול לעולם לא לחשוב בדרך של זקנים וכל ימי חייו פועליו יהיו "בנין צעירים סתירה". הבחור קולט את ההשפעות שמושפע עליו בהיותו צעיר ולא תמיד יש לו את הקליק הפנימי שיהפוך אותו בעתיד לבוגר במחשבתו. חינוך שאין בו ערכי חשיבה, רוב הסיכויים כי הצעיר לא יפנים לעומק את הערכים שלאורם הוא גודל אלא יפנימם כערכים מפלגתיים נטו. כשם שצעיר הגדל באורח חיים חזונשניק או בריסקאי, אותם החומרות שהוא נוהג, אינם בהכרח מיראת שמים שיש בו יותר מבן גילו שגדל בחברון או בפונוביז' אלא יתכן שהלכות אלו משמשות לו כסממנים מפלגתיים. בדרך זו של שטיפת מוח חוץ מלקבור את יכולות הפיתוח האישי של הצעירים, יהיה קשה לקבל מהם "סתירת זקנים בניין".
אם הישיבות יתנו לצעירים את הכלים הנכונים לפתוח עצמי, יש סיכוי כי דורות הבאים יהיו יותר איכותיים. הדרך של שטיפת מוחם של הצעירים לביטול עצמי מוחלט לראשי הישיבות יש בה יותר מקורטוב דיכוי הנר העצמי של הצעירים. בנוסף, אם לבחור יהיה את המעוף העצמי, ההשפעות השוליות של תחלואי ובעיות של ישיבות או ראשי ישיבות ספציפיים נזקם יהיה נמוך יחסית.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2007 08:56 |
|
| |
בעל
אינני רואה בעיה לחינוך אחיד של עבד משכיל אל ה'. שים לב, אני די מסכים עם מאיר כי בחור ממוצע פחות או יותר לא בטל לראש ישיבה - דהיינו הרצון של רוב ראשי הישיבות להפנט את בחורים אליהם כשל. הבעיה שאליה אני מצביע - צורת חנוך של ראשי ישיבה כאילו הם השמש והירח כאשר הם אינם אלא.....
יש שני סוגים של ראשי ישיבות המשתמשים בדרכים של שטיפת מוח. ניתן להבחין בין צורת חינוך שרלטני שכל כולה אינה אלא צורך לשלוט, לבין חינוך המגיע מלב טהור שכל כולו הרצון לראות בהצלחת הפירות. כמדומני שרוב רובם של ראשי הישיבות, עומדים בין 2 הגבולות יש יותר קרובים ללב טהור ורק הצלחת התלמידים לנגד עיניהם ויש קרובים יותר לחינוך שרלטני.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2007 07:00 |
|
| |
חיים,
אם החינוך הוא לאליטה יש מקום לדבריך, אבל אם המטרה היא לחנך את כל הקהל הקדוש, אין ברירה וצריך לעצב את כולם באותה צורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2007 21:38 |
|
| |
ימי, אמנם לא כל הבחורים שווים ואינני ידוע מהי דעתו של בחור ישיבה ממוצע (מתנצל, לא למדתי בישיבה ממוצעת). אבל דעתו הממוצעת של ראש ישיבה היא פחות או יותר כתיאור הנ"ל. כעת קיים בפני בחור 2 אופציות, או להיות מושפע מהראש ישיבה או להיות אשרי משכיל אל דל. אם הבחור הצליח להשכיל, קשה יהיה לר"י להשפיע עליו איזו שהיא השפעה. כאן נכנסנו לדיון חדש, בחור ללא ר"י ומכוון.
אמנם לא בכל הישיבות ראשיהם נוהגים באותה דרך, אבל לדוגמה העלה מס' ישיבות (אולי זהו כל הישיבות ואלי הידע שלי בישיבות לוקה). תפרח, חדרה, חברון עם ר"ה זקס (בעבר), עטרת, פונוביז' מחבלים, גרודנא,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2007 20:56 |
|
| |
חיים
אתה בטוח שלבחור ישיבה ממוצע יש תחושה שראש הישיבה שלו מבין יותר ממנו?
אני מכיר לא מעט בחורי ישיבה בהוה ובעבר ולא נראה לי שרבים מהם סבורים כך היום ואף לא כאשר היו בישיבה.
אני שומע יותר את הדיבורים מהסוג הזה ביחס ל'גדולים', אני לא בטוח שהשינוי קשור לאוירה בישיבות, מעבר כמובן לעובדה שבכל תחום עיצוב הדעת בשנות הבחרות הוא בעל משקל מכריע.
-------
מאיר
|
|
|
|
|
