לפני מספר ימים התפרסם פסק דינו של הרב מצגר בענין "רב פורים".
בתשובתו הוא כותב
"למרבה הצער, בשל העדר חינוך מתאים, השתרשו בקרב צעירי הצאן מושגים קלוקלים ומעוותים על מהותם של כמה מחגי ישראל, ובראשם על ימי הפורים, הנתפסים אצלם כימים של הוללות, קלות ראש והתנהגות שלעיתים איננה הולמת בני תורה, בעוד שמהות הימים הקדושים הללו הנה הפוכה לחלוטין".
אילו היה להם חינוך מתאים הם היו יודעים, שיום הפורים אינו יום של הוללות, אלא יום של שכרות.
אבישי בן חיים המדווח על פסק הדין של הרב הראשי (http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/548/403.html) כתב:
"בעקבות פניית מחנכים ומורים, יוצא הרב מצגר נגד ניצול תפקיד "רב פורים" ללעג לרבנים ולמחנכים".
ה"מחנכים והמורים" הפכו תוך שורה בכתבה, ל"רב אחד מאחת הישיבות התיכוניות":
"הדברים הובאו בפסק הלכה שכתב הרב הראשי בתגובה לפניית רב מאחת הישיבות התיכוניות".
ייתכן שגם רב יחיד זה אינו אלא חלום, וכי הוא פסק את דינו אחרי שהוא קרא בעתונות שהרב עובדיה יוסף יצא בקריאה נגד תופעת "רב פורים".
http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/550/721.html
''התקפה חריפה של מנהיגה הרוחני של שס נגד 'רב פורים' מפורסמת היום בביטאון ש"ס. "וכל מי שיש בידו יכולת לבטל המנהג הרע הזה, עליו לשנס מתניו, לבער הרע מקרבנו, ולא ישמע ולא יפקד ולא יזכר עוד כדבר הרע הזה".
מלחמתו של הרב עודיה יוסף נגד "רבני פורים" היא עתיקת יומין, והיא בדבריו בתשובתו שבשו"ת יחווה דעת חלק ה סימן נ, שבה הוא כתב בסיכום:
"המנהג שנתפשט באחרונה בחוגי הישיבות, שבחורי הישיבה בוחרים להם רב פורים, אשר כטוב לבו ביין משמיע ביקורת על ראשי הישיבה מוריה ומחנכיה, תוך כדי הטחת עלבונות אישיים בדברי שחוק והיתול, הוא מנהג רע, ויש לבטלו כליל, ומצוה למחות בידם עד שיבטלו מנהג רע זה, שלא הותרה בפורים אלא שמחה של מצוה, ולא שמחה של הוללות וסכלות. ואסור אף להשתתף במושב לצים זה. וכן אסור לנערים ללבוש בגדי נשים, וכן לנערות ללבוש בגדי גברים, אף לשמחת פורים, שלא הותר לעבור על איסור תורה בשביל שמחת פורים. והגדולים מצווים לשמור על הקטנים, שלא להלביש אפילו לילד קטן בגדי ילדה, וכן להיפך. ושומע לנו ישכון בטח".
מהמאמרים הרבים בענין "רב פורים" המתפרסמים באתרים הקשורים לתנועה זו. ניתן להבין שתופעת "רבני פורים" מהווה בעיה בישיבות בני עקיבא, אך גם אין ספק שבישיבות אלה לא יתייחסו ברצינות לפסקי הרב יוסף או מצגר
רובם שוללים אך יש ביניהם גם מאופקים. בדף קשר של ישיבת הר עציון, אלון שבות, ישנו מאמר ארוך של הרב רימון, שגישתו היא "מאופקת", [8]
"נדמה שכאשר מדובר בחיקוי של תלמידי חכמים עדיין יש מקרים שבהם פעולה זו תהיה מותרת, כאשר החיקויים אינם באים כ'ירידה' על התלמיד חכם אלא להפך: מתוך הערכה והערצה. נראה לי שניתן לציין שני מקרים שהם בגדר היתר זה: האחד חיקויים של הערצה, כפי שתלמידים מחקים את הרב ליכטנשטיין מתוך ידיעה שהוא אחד מגדולי הדור, והחיקוי הוא דרך נוספת להתקרב ולהתחבר לעוצמה הגדולה של הרב; והשני, חיקויים שאולי אינם בגדר הערצה אבל אין בהם פגיעה, ויש בהם רצון ליצירת קשר פתוח יותר בין הר"מ לבין התלמיד (דברים שמשמעותיים לעיתים בישיבות תיכוניות)".
ואילו הרב שלמה אבינר כותב:
"יש מקומות שביטלו מנהג זה מפני תופעות רעות שארעו בהם (ישיבת וואלאזין ( דור דור ומנהגיו עמ' 110) ועוד, (שם עמ' 111). והגאון הרב שמעון סופר (בנו של החת"ס) נפטר עקב עלבונות שהטיח כנגדו רב פורים (שם עמ' 107).
אני יכול להבין את התנגדות הרב עובדיה יוסף לרבני פורים-הוא חושש ממתחזים, מאנשים שירכיבו משקפי שמש, ויתחילו לקלל, אך ממה חושש הרב מצגר, מי ירצה להיות כמוהו?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 08/03/2007 7:55:42
עולם הפוך אני רואה
