"אגודה אחת" לאן?

דומני שעם מלאת חצי שנה להקמתו של הפורום, זוהי הזדמנות נאותה לעמוד ולשאול שאלות מהותיות על עתידה של "אגודה אחת". יש אמנם רבים הרואים בכל זה קוריוז והדבר בעיניהם בבחינת "ישחקו הנערים לפנינו", יתכן אף שהצדק עימם אולם אני בכל זאת מתעקש לתלות מעט תקוות בהתחלה טובה זו. ברצוני לחלק את הדיון לשלושה חלקים: א. הפורום. ב. העלון. ג. מפגשים ומסגרת ארגונית. לתועלת הדיון אני מציע שכל מגיב יתייחס לשאלות שיוצגו כאן בציון המספר שלה, כמובן שכל אחד מוזמן להציג נקודות נוספות לדיון.

א. הפורום
בפורום נכתבו כבר קרוב ל-3,000 הודעות בלמעלה מ-150 דיונים שונים, בהשתתפותם של למעלה מ-100 כותבים. ההתדיינות נעשית באופן מכובד ורציני, לגופם של דברים ולא לגופו של אדם.
1. האם אמנם מצליחים המשתתפים ללבן לעצמם טוב יותר נושאים העומדים על הפרק ברמה הפרטית והציבורית?
2. מהו הסיכוי להצליח למצוא לאורך זמן נושאים לדיון, באופן שהדיונים לא יחזרו על עצמם ויהיו בבחינת טחינת קמח?
3. מהי התהודה של הפורום ואיזו השפעה עשויה להיות לנכתב בו ברמת הכלל?
4. האם ניתן וכיצד להגדיל את מעגל המשתתפים בפורום, בפרט עם אנשים שאינם שותפים בדיוק לאותה תפיסת עולם?

ב. העלון
מאז חנוכה האחרון יצאו לאור ארבעה גליונות של העלון "אגודה אחת", פורסמו בהם 11 מאמרים על ידי שישה כותבים, העלון מופץ בדואר רגיל ובדוא"ל.
1. מה הם סיכוייו של העלון להגיע לקהלים רחבים יותר של אנשים שאינם נחשפים לפורום עצמו?
2. איך תגיב המנהיגות החרדית כשיפורסמו בעלון מאמרים שאינם עולים בקנה אחד עם ה"השקפה" וה"דעת תורה" האמיתית?
3. כיצד ניתן להמריץ כותבים נוספים לשלוח מאמרים לעלון?
4. האם אמנם יש סיכוי ליצור עלון שבו יכתבו אנשים בעלי עמדות מנוגדות בנושאים מהותיים? [מחרד"לים עד נטורי קרתא]
5. הדפסתו והפצתו של העלון במספרים משמעותיים מחייבת משאבים כספיים גדולים יותר, מהיכן ניתן לממן פעילות זו?

זאת באמת שאלה שראוי להתייחס אליה האם מורגש שיונוי בצויבור?

הפורום
כלי נהדר לשיח. מטבע הדברים, בעלי גישה חופשית לאינטרנט קרובים יותר לדעותינו, ולכן אין כאן עליהום רציני, וזה מאפשר שיח.

רמת הכתיבה
כבר במפגשים דובר על "הורדת הרמה" כדי להרחיב את השורות.
היתה הסכמה כי בשלב ראשון עדיף ניתוחים מסודרים גיבוש עמדות רחב (ומותר לא להסכים) בקרב אליטה מסויימת, המורגלת בחשיבה מסודרת.
פניה לציבור הרחב
רק בשלב שני כדאי וצריך לצאת אל ההמון (שודאי גם בו נמצא רבים חכמים מחוכים שלא ידענו/ידעו על קיום הדדי, ושיוסיפו רבות לדיון), שיתרום את תרומתו ההמונית, שבעולם האמת והמושכלות התיאורטיות, אי אפשר לקבוע שתרומה זו פחותה מתרומת החכמים, ואיכא דאמרי, שמאחר שהוא ההמון, בהכרח שהתרומה רבה יותר.

כלי הפניה לציבור הרחב
העלון הוא כלי מצוין. כבר העלו את נושא הפרסום.
יש להגביר מאד את הפצתו האינטרנטית ובעיקר באימייל.
במחיר של עלות הוצאת והפצת שני גליונות, ניתן לרכז כמות מאד גדולה של כתובות אימייל של חרדים, להעלות את זה לחשבון GMAIL או GMAILGROOP, ולשלוח בעלות 0.

כמו זרעים ברוח, הרבה יעופו, כמה ייקלטו ויגדלו לאילני פירות העושים פירות ופירי פירות העומדים להם לעולם הבא.

מסכים שככל שיופץ יקל למצוא כותבים.
לא בטוח שחכם כבר לכתוב בשם האמיתי.


כדאי לשוב ולעשות מפגש, בפורום אינטימי יותר.
אסור לתת לזה לימוג.

הפורום: מעניין מאוד מאמרו של אהרון רוז בארץ אחרת גליון 41 על הפורומים החרדים  (http://www.acheret.co.il/bin/en.jsp?,
enDispWho=Article^l807&enPage=ArticlePage&enDisplay=view&enDispWhat=object אני מקווה שהמאמר שם מלא, לא הספקתי לבדוק). במאמר זה מייחס רוז חשיבות רבה לאגודה אחת, ותולה בפורום תקוות משמעותיות. אגב, גליון זה כולו עשוי לעניין רבים מאיתנו.

הגליון: לעניות דעתי, גליון שיכלול ברובו מאמרים עיוניים ורק במיעוטו מאמרים פובליציסטיים עשוי גם למשוך כותבים רבים יותר, גם למשוך תורמים או מפרסמים (בעתיד הרחוק, כנראה), ובעיקר להשפיע יותר.

התאחדות - בעיני זה קצת מסוכן...

ישנם שלא אוהבים הקפצת אשכולות מתהום הנשיה. ובכל אופן, "אגודה אחת" קרובה ל8,000 הודעות. דיונים מגוונים, וחברים מתחלפים,  האם תרשו לי להקפיץ?

האם חשתם בשינוי באופן לא וירטואלי מאז פתיחת הפורום?  האם יש שינוי ברחוב?


"אגודה אחת" לאן?

לומד

באשר לגודלה של קהילת הייד פארק אני חושב שאתה קצת ממעיט מידי בגודלה ובהשפעתה, אני משום מה שומע תמיד את הכותרות של בחדרי רצות ברחוב יום אחרי גם על ידי מי שאינו יודע מה מקור השמועה.
בקשר למספר הצפיות אצלנו כאן, אתה קצת צודק אבל כנראה לא לגמרי, שמא תסביר לי איך באשכול של העלון יש כל יום כמה צפיות חדשות? אתה קורא אותו כל יום? אם כן הרי טוב, ואם לא הרי שיש חדשים שקוראים. (ונא לא לרוץ להעלות את המורל על ידי לחיצה על F5 = רענן)
יתכן שאלו אותם אנשים שנכנסים כדי להדפיס ואם כך המסה עוברת מהפורום לעלון, יהי כן.

בקיצור אני מתעקש להיות אופטימי ולא אתן לאף אחד - גם לא לעובדות - לבלבל אותי.

בצ"כ

בנוגע לעלון זו ממש צבת בצבת עשויה. הן הכותבים החדשים והרבים בעז"ה, והן המימון, יגיע עם הרחבת ההפצה. אין ברירה וחייבים לקפוץ למים (חכמה לומר, אה?).

ולא רק זה, אלא שאם קהל היעד של העלון יהיה כוללים וכדומה, ממילא הכותבים החדשים יבואו מהקהל הזה, וכך יוכל העלון להשיג את מטרתו העיקרית, פגיעה במרכז הציבוריות החרדית, (במובן של פגישה, ולא חלילה במובן של פיגוע).

לומד

"נגיע לכמה אלפי קוראים, ותו לא"

לי היו ציפיות נמוכות יותר. הנתונים שלך דווקא מעוררים בי אופטימיות.
עם קהילה של מאות אפשר לעשות הרבה.

בנוגע לחשיפה המועטה יחסית של הפורום, אין לי אלא לקוות שעם הזמן יגדל מספרם של המשתתפים בו כקוראים וככותבים, אני סבור שבעניין זה הזמן יעשה את שלו ושמע הפורום יגיע לידיעת רבים וטובים. נדמה לי שבסיעתא דשמיא התפתח הפורום באופן מכובד והוא בהחלט עשוי למצוא חן בעיני מבקרים חדשים, הן ברמת הדיון והן בנושאים בהם הוא עוסק. גם אני מצפה לראות כאן מגוון רחב יותר של דעות, אבל גם כאן נדמה לי שכבר ישנה התקדמות, לא כל הכותבים כאן מדברים בקול אחד.

נקודה נוספת המקשה על התפתחות הפורום נזכרה בהבלעה בהודעתו של אשר, האנשים כאן הם עסוקים וזמנם אינו בידם. היות ולא מדובר כאן במידע חדשותי, אלא בדברים הדורשים מחשבה וכתיבה מסודרת, אין לרבים מהמשתתפים כאן את היכולת להביע את דעתם בנושאים הנידונים. המוטיבציה להשקיע זמן יקר בכתיבת הודעות, תלויה במידת החשיבות שהכותב מייחס לפרסום ההודעה, הדבר תלוי כפי הנראה הן במידת החשיפה של הדברים והן ביכולתם להביא בדרך כלשהי לידי מעשה.

ובאשר לעלון

אני שמח לראות את התגובות החיוביות באופן כללי להוצאתו של העלון, אולם אני חושש שהוצאתו לא תוכל להימשך זמן רב מחמת הסיבות שהזכרתי. ראשית מחמת ההוצאה הכספית, לע"ע הגליונות של העלון יוצאים ב-120 עותקים מודפסים שעלות הדפסתם והפצתם היא 300 ש"ח, היות ולהערכתנו בכדי להגיע למידת השפעה כלשהי נדרשת הפצה של כ-1,000 גליונות לחודש מדובר כבר בהוצאה לא פשוטה [כ-2,500 ש"ח לחודש]. הרעיון של אילפא לחלק את העלות בין המשתתפים בפורום הוא מעניין, נראה לי שהביצוע שלו הוא מסובך. כפי שציין לומד, אנו צריכים להיות זהירים גם בזהות המממן, היעד המועדף מבחינתי הוא תורם חרדי המכיר בנחיצות העניין. ההצעה של הבוחן להתבסס על פרסום נראה לי טוב, אם כי אין לי מושג כיצד ניתן לעשות זאת. הבעיה השניה היא השגת מאמרים, אין לנו את הזמן וכוח האדם הנחוץ בכדי לרדוף אחרי כותבים, היכולת להמשיך בהוצאת העלון מותנית במוטיבציה של אנשים לשלוח מאמרים לפרסום בעלון, מה שלע"ע לא מצליח כל כך.

נקודה חשובה שהועלתה כאן היא פרסום המאמרים בשם אומרם ולא תחת שמות עט שונים, זוהי בעיה לא קלה המתקשרת גם לעניין של ההתנגדות הפוטנציאלית לעלון. מטבע הדברים, עצם ההעזה להתדיין על הנעשה במחננו נחשבת כפעולה חתרנית ולכן האנשים חוששים להזדהות בשמם שמא יבולע להם. ברור שאנו נשמח להגיע למצב בו אנשים יפרסמו את הדברים בשמם המלא, אבל כעת כאמור יש לנו קושי להשיג מאמרים גם תחת שמות עט.

בנוגע לזיקה בין העלון לפורום, עצם העובדה ששניהם נושאים שם זהה גורמת בהכרח לקשר ביניהם, בפרט כשמאחורי שתי היוזמות עומדים אותם אנשים. יחד עם זאת, כפי שטען אילפא אין צורך לציין בעלון שישנו גם פורום העוסק בנושאים אלו, היות ולעלון ישנה זכות קיום בפני עצמו. אני מאמין שאכן הצלחתו אי"ה של הפורום עשויה להשפיע לטובה על החשיבה והעשיה הברוכה בתחומים שונים בקהילה החרדית.

בצ"כ היקר
הספק שדברתי עליו הוא לא ספק שאפשרי לפשטו (אגנוסטיקה בלע"ז). לדעתי זו נקודת מוצא בריאה לפעולה ולא סיסמאות שאין מאחריהם כלום. בהמשך דבריך הלכת עם הכלל (שנכון כמו הסיסמא הנ"ל): לכל שאלה יש פסוק.
סליחה על נימת הדברים.

המשך מגיע


א 1) אני חושב שאכן המשתתפים מלבנים היטב את הדיון, נראה לי שחסר מאוד זויות נוספות של הסתכלות, וחבל שכך (אולי אאריך בהודעה נפרדת, מאוחר יותר).

א 2) כבר העיר מאיר, מה הצורך בדיון לשם דיון. (ויש ליישב, אלא שאין זמני בידי לזה כרגע).

א 3) דומני שהודעת הפתיחה שלי ענתה באופן די נוקב על כך, הן לחיוב והן לשלילה.

א 4) ניתן להגדיל. מספר הגולשים החרדים עולה מיום ליום. חשוב מאוד להגדיל את מספר הגולשים החרדים שבפורום, ללא זה הפורום יגווע בטרם עת, וחבל.

כהערה נוספת, אולי כדאי להזכיר ולהדגיש שוב את הגדרתו של בצ"כ, המכנה המשותף המרכזי הוא עצם הצורך בדיון. ההודאה של גורמים נוספים בצורך בדיון, היא התקדמות ענקית לכשתבוא, והיא בוא תבוא. הנסיון למצוא מכנים משותפים נוספים, משאיר משתתפים פונטנציאליים מחוץ למסגרת, חבל.

ב 1) סיכוייו של העלון להשפיע, גדולים לאין ערוך מסיכוייו של הפורום. (אני מקווה להאריך)

ב 2) צריך הרבה תכנון ושכל, אפשר להשיג את המירב, הן כשיתנגדו (פרסום חינם, ובצורה טובה אם אנו נבחר על מה יתנגדו) והן כשיסכימו.

ב 3) אולי על ידי עזרה בניסוח? אולי אפילו עירכה מרובת משתתפים? (כלומר, תכנון מאמר בעלון על גבי הפורום). צריך לחשוב טוב מה מונע מאנשים לכתוב, חוץ מעצלות פשוטה. (גם לעצלות יש פתרונות חיצוניים).

ב 4) קשה, כנראה שאפשר. אולי עם הגדרה בהירה וקשיחה, ורחבה.

ב 5) אני מניח שאפשר למצוא את האנשים, השאלה אם כדאי לקחת מהם במידה והדבר ישפיע על התכנים, אפילו על ידי מחוייבות מסויימת. קל וחומר שהדבר עלול להשפיע בצורה חריפה על המתנגדים לכשיבואו. (בצ"כ, תאר לעצמך שתקח מקרן פלורסהיימר, הרי זו עצמה סיבה להתנגדות).


ג

אין לי כל כך דעה, למעט שאני חושש שהתאגדות בצבע מסויים, תשלול מהפורום את זכות הקיום החרדית שלו, ואכמ"ל.


אני מקווה להמשיך בהזדמנות אחרת. אשמח לתגובות.

בוקר טוב



אשתדל לענות ברצינות מלאה, ללא כל ציניות. אם כי יש כמה תגובות כאן שממש מחייבות תשובה צינית.

הפורום.

כדי לחתום בחיוב, אין לי ברירה אלא להתחיל בשלילה.
בפורום המרכזי שבפארק, מוכרת תופעת הגולש הטרי. הללו, בטוחים שהעולם כולו קורא את אשכולותיהם ומתרשם מהם. ואפילו אינו מתרשם, מכל מקום הם בטוחים שמרכז העולם הוא שם. ומשום כך הם פותחים במתקפה אדירה, איש איש ואינטרסו (יש הטיה כזו?), איש איש וחלומותיו. בדרך כלל זה דועך לאחר זמן מה, אם מחוסר זמן, אם מחמת הגילוי המרעיש שכל גדלה של קהילה וירטואלית זו אינו עולה על כמה מאות איש ביומיום. ואם נצרף לכך את העבר והעתיד גם יחד, נגיע לכמה אלפי קוראים, ותו לא.

תאמרו, מספר הצפיות יוכיח. ובכן, כל מגיב צופה באשכול לפחות פעמיים. אם באופן אוטומטי, שהאשכול נפתח בשנית לאחר התגובה. ואם משום שהוא פותח לראות אם טעה. והתיקונים המרובים יוכיחו. אם נוספה תגובה לאחר תגובתו, הוא בודק שוב אם הגיבו לו. פותח האשכול בדרך כלל בודק כמה וכמה וכמה פעמים מה שלום אשכולו. אלא אם מדובר בנפל ממש... וכן הלאה על זו הדרך. אם מספר הצפיות מוכיח משהו, הרי זה דבר אחד בלבד, שאין כאן המוני גולשים כמו שאנשים רוצים לחשוב.

עם כל זאת, ואסור לזלזל. חלק נכבד מן הברנז'ה העיתונאית גולש כאן. אמנם לא כולם ברי הכי, אבל מאחר ויש להם שופר ביד, יש ערך למה שהם שומעים ומחלחל באזניהם.

אבל לא זה החיוב שבפורומינו היקר. זה רק העמדת דברים על תילם, גם אם העמדה זו מייאשת למדי.

עיקר העיקרים שבתועלת מן הפורום הוא תכניות המגירה! כפי שדנו די בקיצור באשכול המיועד לכך. ותכנית מגירה אין הכוונה דווקא לתכנית מסודרת היטב להקמת בתי חינוך ברוח חדשה, או להעמדת משכנתאות לשמונים שנה כך שכל אברך כולל יוכל לקנות דירת חמישה חדרים בעיר ולפרוס זאת ממילגת הכולל העלובה. אלא, תכנית מגירה משמע אפילו דיון מסודר בתופעה כלשהי, מציאת הגורם לה. עמידה על הנקודה העיקרית שבה, אם זה כתוצאה ישירה של חינוך המוני שמישהו תיכנן, או כתוצאה עקיפה. ואולי אין זה אלא סתם הסתכלות חרדית נפוצה, שאפשר בקל לעקור מן השורש מאחר ואין לה בסיס (כמו למשל, תופעת ה"נכבדות" הנזכרת בקצרה באשכול החקלאות, ואמנם יש לה שורש, אבל לא כהוראה ישירה).

דיון מסודר כזה, יש לו ערך רב למאוד. ואפילו הערתי הקודמת, שאין הרבה קוראים, אין בה כדי לשלול מדיון כזה את ערכו הרב. סביר גם מאוד להניח שדיון כזה ימצא את דרכו לבסוף לכל מיני מקבלי החלטות (אולי מודפס, כפי שתקליטורי עצכ"ח מסתובבים), ישפיע עליהם במידה זו או אחרת (אחרת, משום שהם יקצינו את עמדותיהם כאנטיתיזה, סמיילי), ועל כל פנים יעמיד את העמדות השונות זו לצד זו היטב. תוך שימת לב מירבי לכל עמדה, מנין היא יונקת, מהי הדינמיקה הפנימית שגרמה לה להיראות כך, או אחרת. וכן הלאה.


לעניות דעתי הקובעת (סמיילי) זה ערכו העיקרי ואולי אף היחיד של הפורום.



למדתי ממיימוני לחלק הודעות ארוכות.

בעזהי"ת


   frroeyr הנכבד.
   א. לאט לך. דבריך נכתבו בפסקנות גדולה, משל היית היו"ר הותיק והבלתי מעורער של "הסתדרות אגודה אחת הבין לאומית".
   גם אם אתה טוען שאשר כתבת הוא הנכון יותר לעשותו, אינך עדיין יוצא בזאת מגדר הצעה. נמצאים כאן בפורום כמה עשרות כותבים ותו לא, עם דעות רבות ושונות, ועם התאגדות ברמה מינימלית, ואפילו אם תצליח לשכנע את כולם לעשות כך וכך בדיוק ובמדויק, מאן יאמר לך שבכוחם לבצע?

   לא כל שכן, שתמהני כמה חברים נוספים בכלל שותפים לאידיאולוגית "עולם ישן עד היסוד נחריבה", שאתה מבקש.

   ב. חוששני שאינך מודע לעוצמה הבלתי נתפסת של "שיח ציבורי פתוח", לעוצמה הבלתי נתפסת של אמצעי התקשורת ושל מי שמצליח לידע את דעת הקהל לאשר הוא רוצה לידע. הלוואי שהשיח השולי יחסית כאן בפורום, יתקרב במשהו לקבל תהודה ברחוב החרדי, וההשלכות של תהודה כזו חורגות שנות אור משיחות כוס קפה בכוילל.

מתוןומסיק

אילו כתבת שאינך מאמין שיכולים לתקן, הייתי יכול להבין את טענתך שאמונתי זו היא מטופשת, אבל היות שגם אתה עצמך טוען שהינך מסופק האם ניתן לתקן, מדוע אינך מבין שיש מי שספיקותיך נפשטו אצלו? יתכן אמנם שהבטחון שלי ביכולת לתקן נובע מתמימות מסויימת, אבל אני סבור שזהו הכוח המניע היעיל ביותר המונע מתוך תחושה חזקה של יכולת לפעול ולהשפיע לטובה. מי שיוצא מנקודת מוצא של יאוש, לאן הוא כבר יכול להגיע? בכל אופן, דומני שתורתנו הקדושה והנביאים כולם מלאים אף הם ברעיון שלאחר כל הנפילות והקלקולים אנו עתידים לקום ולתקן. אלו הם גם דברי הנביא יחזקאל לעם ישראל כנגד היאוש שפשה בעם "וְאַתָּה בֶן-אָדָם, אֱמֹר אֶל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֵּן אֲמַרְתֶּם לֵאמֹר, כִּי-פְשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ עָלֵינוּ; וּבָם אֲנַחְנוּ נְמַקִּים, וְאֵיךְ נִחְיֶה. אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי-אָנִי נְאֻם ה' אלוקים, אִם-אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם-בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ, וְחָיָה:  שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָמָּה תָמוּתוּ--בֵּית יִשְׂרָאֵל." [יחזקאל לג י-יא]. אם אינך מאמין שניתן לתקן ולו גם באופן חלקי, נדמה לי שאז כבר אין צורך בדיונים כאן שנועדו לפעול ולו במעט לתיקון ולשיפור. בשביל לקונן על מה שנעשה שלא כהוגן, ישנן ברוך ה' מספיק במות.

_________________

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

מתון מסיק,
נא במתינות. אפשר לתקן, וכמה מיוזמותיו של בעל החתימה יעידו.