| נשלח ב-15/3/2007 16:44 |
|
| |
אין אדם מנחיל שקר לבנו
בפורים האחרון לקחתי את בני הקט לבית הכנסת לתפילת שחרית וקריאת המגילה. זו הפעם הראשונה בה הוא מצטרף אלי לתפילת יום חול והפעם הראשונה בה הוא רואה אותי מעוטף בטלית ומעוטר בתפילין גם יחד. הוא תלה בי את עיניו הגדולות מלמטה למעלה ולא הסיט את מבטו לרגע מהתפילין שלראשי. המבט המעריץ והטהור שלו הרטיט את לבבי, החזיר אותי לימים בהם הייתי יושב לצד אבא כשהוא רכון על ספריו ואני לצידו על הרצפה משחק בלגו. מודע לגודל המעמד, בעצם מבלי להגיד מילה מתרחשת כאן העברת המסורת היהודית במיטבה. חלק גדול מהחינוך שהילדים מקבלים ורוב הערכים שהם סופגים מתבצעים בדרך עקיפה ולא על ידי דרשות והרצאות. דברים מן הסוג שהזכרתי כאן, כשאבא היה מגיש לי את תפיליו שאנשקם בטרם יחזירם לנרתיק. כשאבא היה רכון על ספריו והחדיר בי את האהבה לידע ולמילה הכתובה. על אף שבסופו של דבר הוא אוהב את האגרות משה ואני את ישעיהו ליבוביץ ואברהם יהושע השל. הוא את המשנה תורה ואני את המורה נבוכים, אך השרשרת הזו חזקה מאיתנו. וגם אני מצאתי את עצמי לאחר קריאת המגילה מגיש את תפילי לשפתותיו הרכות של בני הקט לנשיקה שהרטיבה את עיני וגרמה לי לנפץ עוד מיתוס ששמו 'אין אדם מנחיל שקר לבנו'.
עוד מימי בישיבה, בראשית הספקות שאכלו את ליבי ומוחי יומם ולילה, התחזקתי תמיד בטענתו של ה'משגיח' בישיבה שציטט לי את הרמב"ם (כמדומני ושמא הכוזרי) האומר שאין אדם מנחיל שקר לבנו, מה שמכריח את אמיתותה של היהדות.
מובן מאיליו שמשפט זה מתייחס לאמונתו של המנחיל ולא למהותו ואמיתותו הפנימית של האובייקט המונחל מצד עצמו. אמיתות הערך שאב מצווה ומחנך את בנו לפיו אינה רלוונטית, כל עוד שהמנחיל באמת מאמין בכך הרי שמבחינתו זו אמת צרופה. עד היום חשבתי שגם אם הערכים המועברים לא תמיד נכונים הרי שהעקרון לפחות נכון כי מי שחינך את הבאים אחריו לפחות האמין בדרך שלו. יהא זה יהודי, מוסלמי, בודהיסטי או קתולי.
אך לפתע מצאתי את עצמי מנחיל שקרים לילדי בזה אחר זה. גם דברים שאינני מאמין בהם או שאינני בטוח בצדקתם או בנחיצותם כחלק אינטגרלי מהיהדות, מונחלים לו מכח האינרציה. בתוך עמי אנוכי יושב ולפני החג נכנסים לרבי לברך ולהתברך. גם כשאני מודע לכך שהכל הצגה ומס חברתי שחייב להיות משולם 3 פעמים בשנה, הרי שמהבית ועד לכניסתינו אל קודש הקודשים אני מוצא את עצמי מפמפם לו על יכולותיו הנשגבות של הרבי. מהנהן לו בראשי במרץ כשהוא מספר לי את השטויות שהלעיטו אותו בחיידר. הסיבה מדוע אני עושה זאת אינה משנה כרגע כי יש לכך אלף סיבות ואולי נרחיב בעתיד. מה שמשנה זו העובדה שהנה, אני מנחיל שקרים לבני... והרבה.
נחזור רגע ללוגיקה של המשפט שבכותרת. גם אם לא היתה מציאות בה הורים מנחילים לילדיהם דבר שאינם מאמינים בו הרי שזה לא מוכיח כלום לגבי אמיתות הדבר. גם הנוצרים מאמינים שתורתם אמת וכך גם שאר הדתות. מוכרת לי עד אימה תיאוריית מירוץ הלפיד הנמכרת בסמינרים של ארגון ערכים כלחמניה חמה. ראה גם ספרו של מרדכי נויגרשל 'מסע אל הר סיני' בו הוא מאריך בפלפולים שטובים לאנשים החושבים שהם חושבים אך מי שילך עם הרעיון של 'אתם ראיתם' עד הסוף יבין שזה לא מוכיח כלום. אין ברצוני לפתוח תיאוריה זו כרגע ולדון בה אלא כנוגע ואינו נוגע למי עסק בנושא. ____________________________________ ובכן, אלו הן שאלותי המוצעות לדיון בפניכם חכמי עצכ"ח: 1) האם עיקרון 'אין אדם מנחיל' הוא עוד מיתוס או שיש בו הגיון לוגי כל שהוא. 2) האם אתם מוצאים עצמכם מנחילים שקרים לבניכם. ואם לאו, כיצד הנכם מתמודדים עם המסגרת החינוכית - לימודית - חברתית שנוגדת הרבה פעמים את עולמכם הפנימי שבאופן טבעי תרצו שיהיה מנת חלקו של ילדכם. הקטע דלעיל נכתב במסגרת הבלוג אותו ניתן לקרוא בקישור הבא http://blog.tapuz.co.il/pardes5/אשמח אם תבקרו בו וגם תגיבו כדי לחוות דעתכם ולחזק ידי עושי מצוה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2011 12:43 |
|
| |
הרב מיימוני, ברגע שאתה מסכים כי יש מצב של עיקר המסורת לבין פרטים טפלים ותפלים שדבקו בה ושיש איזה מנגנון קוגניטיבי/מערכת אמונות/מנגנון פסיכולוגי המאפשר לבני דורנו (על אחת כמה וכמה לדורות הקודמים) להתעלם מכך שאילו היה נהר סמבטיון, היו מגלים אותו? (זלזול במדע? חוסר ידע על היקף חקר כדור הארץ? אמון בחכמים שאם המדע סותר את דבריהם, כנראה המדע טיפש ולא מבין?) אין משמעות לעצם המסורת אלא לבדיקה ובחינה עצמית.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2011 23:55 |
|
| |
דינו
טול איקון ירוק על מה שכתבת. לכתוב ברור זה לפעמים מסייע לצאת מגן המבוכה.
ועם זאת
קח לדוגמא את דברי רוח חדשה (חדש בפורום? ברוך הבא!). אי אפשר להתכחש לכך שיש שינויים במסורת שלנו, שמתווספים לה דברים שקל לגלות שהם אינם נכונים. רוצה דוגמא? נניח שיש נהר בשם סמבטיון ששובת בשבת. כמדומה שעל זה לא יהיה מי שיחלוק שזה לא נכון. ובכל זאת הסיפור מונחל. נכון אמנם שאלו שמנחילים איתו אינם מבינים שהוא בלתי אפשרי. אבל זה גופא מעורר ספק חדש. איזה מנגנון קוגניטיבי/מערכת אמונות/מנגנון פסיכולוגי מאפשר לבני דורנו להתעלם מכך שאילו היה נהר סמבטיון, היו מגלים אותו? (זלזול במדע? חוסר ידע על היקף חקר כדור הארץ? אמון בחכמים שאם המדע סותר את דבריהם, כנראה המדע טיפש ולא מבין?).
אולי כדאי לפתוח אשכול חדש על חדירת טעויות למסורת וזיהוין. ועל הקו המפריד שאתה ואני מאמינים שהוא קיים בין עיקר המסורת לבין פרטים טפלים ותפלים שדבקו בה. זה ודאי התארך דיו (ואני פשוט איני רוצה לוותר על זכות האשכול לשבוע כדי לעשות זאת בעצמי...).
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2011 22:48 |
|
| |
דינו כותב האם יש עם שמנחיל לבנו שקר ביודעין ,רוב העם בטוח באמיתות שמנחיל לבנו ויש מיעוט אנוסים. אז הנה כך עובד המנגנון,רוב העם התם והטיפש יאמין לכל מה שיאכילוהו ,מהגולם מפרג ,או המחצלת שעמה עבר אבוחצירה את הנהר, או בכתיבת הזהר ע"י רשב"י והמיעוט שהולך אחר שכלו ואחר הביקורת כפוי להישאר אנוס כי לא מוכן לשלם את המחיר ששלם שפינוזה ועל כורחו מספר את אמיתותיו לבנו. ואם בין מחפשי האמת המסתובבים כאן רבים משקרים לבניהם וזה בדור שלא מורידין ולא מעלין, ושגם אחרי נידוי מהמחנה נשאר לאן ללכת ,מה היה על הנבוכים בדורות שקדמונו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2011 19:40 |
|
| |
שותף המעט שאני יודע על האיסלם לא מאפשר לי להביע דעה בנושא, אתה הוא המתיימר לדעת על האיסלם לא אני. איש חכם הולך בתוכנו הבקיא יותר באסלם- הלה הוא חברנו מואדיב, יעלה ויבא ויענה על שאלתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2011 18:04 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | שותף
יש אנשים שיודעים מה שכותבים.
ויש אנשים שכותבים מה שיודעים.
נדמה לי כי אתה כותב מה שאתה יודע.
בין זה ולידיעה אין כל דמיון.
אתה מכיר את הסודות של עם ישראל- אולי. אבל ממתי אתה מכיר את סודות האיסלם והשהידים שלו? |
|
ירוחם, אתה חוכמולוג.
אם אתה מבין באיסלם למדנו נא על איזו מצווה (אם יש מצווה בכלל) מצווה המוסלמי למסור את נפשו בבחינת יהרג ואל יעבור.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2011 15:37 |
|
| |
שותף יש אנשים שיודעים מה שכותבים. ויש אנשים שכותבים מה שיודעים. נדמה לי כי אתה כותב מה שאתה יודע. בין זה ולידיעה אין כל דמיון. אתה מכיר את הסודות של עם ישראל- אולי. אבל ממתי אתה מכיר את סודות האיסלם והשהידים שלו?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2011 15:28 |
|
| |
שותך שהאיד מעיד (מסהיד) על אמונה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2011 14:46 |
|
| |
רבותי, לא מדובר פה בהנחלת שקר בעלמא. מדובר בנתינת הוראת אב לבנו על חיובו למסור את נפשו בציורים מסויימים. ונא לא להשוות לשאהידים למיניהם, כי אצלנו מדובר בעקרונות אמונה (שעליהם מוסרים נפש, ואפילו החלפת סוגי השרוכים) ולא במאבק אנושי על קרקעות ולאומיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2011 13:40 |
|
| |
על פי המלצת הרב ספרן אני מעתיק את הדיון לכאן. מיימוני השתמש בטיעון "אין אב משקר לבנו" כדוגמא בלבד. אני כתבתי על כך. הרב מיימוני, עד מתי יהיה לנו הטיעון השחוק והשקרי, אין אב "משקר לבנו", למוקש? טיעון דמגוגי נטול כל הקשר לוגי. גם אם אין שום אב בעולם שישקר את בנו, אנו רואים כל הזמן לנגד עינינו אב מעביר לבנו אמונות בהם הוא מאמין. וכי העברת אמונה מאב לבן יש בה כוח להפוך את האמונה לנכונה יותר? מקסימום זה מוכיח כי האב מאמין באמת באמונתו. ירוחם הוסיף. ייתכן א. אב משקר לבנו- אם הוא חושב שזה לטובת בנו. ב. אב משקר לבנו, כשהוא משקר לטובת עצמו, כמו כל שקרן. ג. אב משקר לבנו- כשהוא לא יודע שזה שקר.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2010 17:03 |
|
| |
רבינו ירוחם, דיברנו כאן על שקר. משהו שאדם יכול לדעת אם הוא נכון או לאו. כשפלסטיני מספר לבנו על מה שקרה לפני אלפיים שנה - שום דבר כאן לא יהיה שקר. הוא באמת לא יודע אם היה כאן בית מקדש, ולא יודע אם היה כאן סולטן סלימן או שלא. זה קוראים אפוס, כשאדם מלמד תורה אלפי שנה לאחר האירועים - כל מה שיגיד לא יהיה שקר, במקרה הטוב יהיה כאן דמיון. אני מדבר על תקופת המאורעות, על משהו שמספר את הכאן ועכשיו, אם יאמר את האמת יפה, ואם הוא משקר הוא יודע שהוא משקר, בכה"ג אין עם מנחיל שקר. [אגב, עד כמה שידוע לי התיאוריה שדוד ושלמה לא מלכו בירושלים אינה של הפלסטינים מיש"ע, אלא של הפלסטינים מאוניב' ת"א, אם זה משנה].
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2010 16:57 |
|
| |
דינו???? אתה רציני את זה רק טוענים הפלסטינאים- הם טוענים כי מעולם לא היה בית המקדש- מעולם דוד ושלמה לא מלכו בירושליים, הם טוענים שמעולם לא היתה ישות מדיני יהודית בפלסטינה. קרא עיתונים ולא רק את יתד. הבעיה שהשקר הזה תופס תאוצה בחוגי השמאל והאיטליגנציה הליברלית. ואחמדיגן משלים אותם ושולל את הלגטימיות שלנו מאותה סיבה בארץ, ואתה מדבר שהם לא טוענים שהים נקרע בעזה, אבל הם טוענים כי לעקידה עלה ישמעאל, ואברהם בחר בישמעאל כממשיכו, וכוו' למה להמשיך לספר? לך קרא לבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2010 16:42 |
|
| |
רבינו ירוחם
אם העם הפלסטיני היה מנחיל שקר, איך זה שכל כך הרבה יהודים מאמינים ב'שקר' הזה? נכון שלנו מאד כואבת הצורה בה מציגים הפלסטינים את הדברים, אבל הם לא מציגים שום שקר, הם רק מנפחים מגזימים ומקצינים. הם לא טוענים שלפני מאה שנים היו כאן מליון פלסטינים, הם לא טוענים שהם יצאו ממצרים, הם לא טוענים שום דבר שקרי בקנה מדה. האם רק מדברים על כך שפלסטינים גורשו מבתיהם (הויכוח הוא על כמה, אף אחד לא יכול לשחזר בדיוק מה היה, מי גורש מי ברח ומי סתם הלך).
הפלסטינים לא טוענים שבעזה נקרע הים, הם רק מציגים את הישראלים באור שלילי, מקצינים ומנפחים את הקושי שלהם, ומפרשים אותו בצורה לא נכונה (לפי איך שאנחנו רואים את הדברים).
דטקא הפלשתינים שכל כך היו רוצים לשקר ולטפול עלינו שום דבר, ודמיונם המזרחי הוא כר פורה לכך, לא מצליחים להנחיל שום שקר, יותר מאשר שמוחמד א-דורא נהרג כן או לא, או מה בדיוק קרה שם בבלעין עם המחבל הכפות עם הקוקו. וזו ההוכחה למה שאני אומר עם לא רוצה ולא יכול להנחיל שקר בקנה מדה היסטורי, ואף פעם זה לא קרה.
אפוסים מזוייפים אינם דבר שעם יכול לבדוק אותו, הסיפור מיום שהומצא סופר על תקופה קדומה, מעולם הוא לא סופר כך: "אתמול אני ואתם רכבנו על דרקון", תמיד, מהיום הראשון, הוא פתח ב"פעם לפני הרבה הרבה הרבה שנים, ולכן לא היה שקר, אלא סתם דבר שתמימים האמינו בו. שקר הוא דבר שאם אינו נכון המספר יודע, שהוא מספר על עצמו, שהוא מספר על השתלשלות היסטורית שהיה חלק ממנה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2010 15:59 |
|
| |
דינו אתה כותב עם לא מנחיל שקר לעצמו, ואני לא מכיר בהיסטוריה שום דוגמא של עם שהנחיל שקר
יש לי חדשות בשבילך- זה לא נכון בעליל- העם הפלסטינאי מנחיל שקר היסטורי לבניו ביודעין- וזה מול החלון שלך משמאל. הרבה מאד עמים בהיסטוריה הנחילו שקרים ואפוסים מזויפים לא כולם בידיעה שהדבר שקר אבל חלקם בידיעה ברורה. הבנתי שאתה ממוצא גרמני תבדוק את ההיסטוריה הגרמנית בעיקר בשלזיה בוהמיה ושבטי השבאבים. וגם אנחנו מנחילים שקרים והנחלנו שקרים- בכוונות טהורות הכל לשם שמיים, בלי כוונות פוליטיות טריטוריאליות.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2010 13:44 |
|
| |
מה פתאום?? מי דיבר בכלל על שקרים??? מיתממות התיאוריות, דיברנו על עריכות, על השתכללות של ספרות, על בלה בלה בלה.
גם המציאות שמתארת תורת התעודות כולה מצוצה מן האצבע, אין בשום מקום בעולם ולא היתה ספרות שנוצרה בצורה הזויה שכזו. ואין שום עם שמאן דהוא ההין להכחיש את ההיסטוריה שלו בכללה. גם עמים שהספרות היתה מהם והלאה, וגם עמים שתולדותיהם לוטות בערפל הרבה יותר מישראל.
|
|
|
|
|