סיפור מרגש בשיעור החודשי של "איחוד הצלה דרום".
אמש התקיים השיעור החודשי בהלכה, מפי הרב הגאון , הרב חרז שליט"א.
קצת על השיעור לפני הסיפור, השיעור הוא בעינייני הלכה ורפואה, יש הזדמנות לשאול שאלות מראש את הרב, והתייחסות לשאלות בשיעור הקרוב, וניתן גם לשאול אחרי השיעור שאלות.
השיעור הוא גם מפגש למתנדבי הארגון, יש תמיד כיבוד כיד המלך, ודנים במקרים האחרונים שקרו.
בשיעור האחרון, שלווה בעינייני פרשת השבוע, איך פנחס בן אלעזר , שהיה כהן, סיכן עצמו למען הצלת כלל ישראל, בזה שהרג את "הבועל ארמית". שזו ההלכה.
אבל עבר על הלכות אחרות, כמו כהן שאסור לו להטמא למת. וסיכן את חייו.
מתי מותר לנו לסכן את חיינו, בשביל אחרים?
לא ניכנס לכל הפרטים, שיעור יפה ביותר, דעת הרמב"ם, המקורות בגמרא, וכל הפרושים הנפלאים.
_____________________________________________
הסיפור הבא סופר ע"י הרב חרז שליט"א בסיום השיעור.
ידידו של הרב ישב שבעה על פטירת אימו , לפני כ שבוע, והאבל סיפר למנחמים את הסיפור הבא.
אמא שלו ע"ה הייתה מאושפזת בבית החולים מעייני-הישועה במחלקה ששכינוי שלה הוא "שערי שמיים".
מכיון שזה המקום היחיד אליו המאושפזים יכולים להתקדם.
מדי פעם מישהו שם נפטר, וזה דבר שיגרתי במחלקה זו,
הבן שהיה די צמוד לאמא שלו כבר כמה חודשים , החל להיות מומחה ברגעים אחרונים של האדם, ידע את ההלכות הנחוצות , את הוידוי וקריאת שמע וכו, אפלו לפענח א.ק.ג. הוא כבר ידע, והוא החל להיות מהמומחים במחלקה בדברים אלו, משפחה שרצתה מניין ותפילה גייסה אותו, והוא עשה מלאכתו בצורה מקצועית.
ערב אחד בשעה 22:30 פונה אליו אחות המחלקה , ומספרת על אישה המאושפזת כבר כחצי שנה, שהולכת למות, ואולי כבודו יגיד את התפילה שאומרים בשעת יציאת הנשמה.
הוא ניגש לראות את הגברת והמצב, ורואה שבאמת מדובר בשעות האחרונות של חייה.
הוא מנסה לארגן מניין, אך מוצא רק 2 אנשים, שהיו מעדיפים לא להיות בטכס המרגש.
וכבר בתחילת התפילה מצבה משתפר, ככה שהתפילה הופסקה ו2 האנשים מצאו הזדמנות לעזוב את האזור.
ובשעה 01:15 לפנות בוקר הוא מבחין בהחמרה במצב, ומנסה לחפש מניין לאמירת התפילה.
לא היה לו סיכוי למצוא מישהו בשעה כזו במחלקה, אך הוא לא איבד תקווה והתפלל לנס.
וראה זה פלא המעלית נפתחת וממנה יוצאים 9 גברים, שמספרים שהם מהצפון הרחוק , ומכיוון שעברו ליד הבית חולים החליטו לבקר חבר וותיק, הוא ישר תופס אותם ומכניס אותם לחדר, וביחד הם מניין של עשרה גברים שאומרים את התפילה. ובסיומה החזירה הגברת את נשמתה, וה-9 גברים הלכו לחדרו של חברם שישן באותה השעה, אז הם עזבו את הבית חולים.
ואז שוב המעלית נפתחת, ויוצאים ממנה סבא,אבא,ונכד. שבאו לגברת שנפטרה כעת, והם קרובי משפחתה שהוזעקו ע"י הצוות הרפואי.
הם לא אנשים דתיים, והחרדי שראה אותם, סיפר להם בהתרגשות את השתלשלות העניינים, איך לא היה סיכוי למניין, ועל הנס הגלוי לבואם של 9 גברים מהצפון לביקור שלא מלח, והמניין תפילה ליד קרובת משפחתם.
ואז המבוגר שבחבורה החל לבכות, ואמר : זו אמא שלי , כל חייה התפללה על 2 דברים , הראשון שיהיה לה מניין ביציאת הנשמה, והשני שיגידו עליה קדיש כל השנה הראשונה לפטירתה.
ועכשיו שראיתי איך משאלתה הראשונה התמלאה, אני מבטיח להגיד עליה קדיש כל השנה.
ואת זה סיפר בעל המעשה עצמו לרב חרז שליט"א. שסיפר זאת במהלך השיעור החודשי למתנדבי איחוד הצלה דרום.
ואת השיעור הוא הקדיש לעל"נ.
__________________________
בשורות טובות.
וברכות לזוכים בהגרלות של משתתפי השיעור, ומוקדני שבת.
תוקן על ידי א221 ב- 06/07/2011 13:31:23
 |
|
|
