מילון המונחים-בחור ישיבה!

מאעכר - בחור הניחן בכושר אירגוני, בדרך כלל בחורים אלו אינם מין השטיעגניסטים (ראה ערך שטייעגניסט) הגדולים ועל ידי מעשי הארגון הם מקבלים את תשומת הלב אותה הם רוצים.

שטייעגניסט - בחור המקיים בהידור רב את הפסוק "..והגית בו יומם ולילה"  כלומר בחור המשקיע את רוב יומו וזמנו בלימוד התורה ועליו נאמר "לא פסיק פומא מגירסא"

אויצרניק - תפקיד הניתן בדר"כ לאותם בחורים שאנים שטייעגניסטים גדולים בעבור שיסדרו את ארון הספרים בביהמ"ד וידאגו לכל מחסורו.

הדוייפק - בחור הדופק על הבימה בסיום הסדר על מנת לאותת שהגיע לסיומו , בחורים אלו נוהגים שלאחר הדפיקה הם חוזרים למקומם ללמוד עוד כמה דקות.

צ'יקבר - "חברמן" -  בפן השלילי. עושה מעשים שיחס החברה כלפיהם הוא פלאי ומעריך, עד שמגיע מישהו ועושה מעשים אלו ע"מ לקבל יחס כזה מהחברה. וזה בדיוק מה שהחברה לא מעריכה.

ישיביש - הלוק החדש בעולם הישיבות. אופנת הישיביש מוכתבת לרוב ע"י הפרוסטרים(ע"ע) ומתפשטת אחר כבוד באופן הדרגתי בכל עולם הישיבות. השולטים בכיפה (ובעניבה ובנעליים ובסרט לכובע) נמנים כחברים בסוג ישיבות מאוד מסויים המזוהה עם הזרם המודרני (ע"ע מודערני- ח"ו ה' ישמרנו ויצילנו:-))

צ'ולנט - הבילוי האולטימטיבי לפרוסטרים של ליל שישי.

מישמר (מישמער)- החלופה השטייגניסטית (ע"ע שטייגניסט) לצ'ולנט(ע"ע).

נייעס - מושג הידוע בעולם החרדי ל"לחדשות" משמש בעולם הישיבות לדעת מי התארס, עם מי (וכמה כסף הם שלמו) וכמה מכבי ת"א נצחה במשק האחרון ביד אליהו (כיום: נוקיה- ע"ע).

נוקיה - אי אפשר עם וקשה בלי (ע"ע סלולרי כשר).

דחיית שרות - המכונה בפי העם "דיחוי" נקרא גם בשפה הצהלי"ת "התייצבות לדחית שרות במדור ביניש"ים בבקו"ם". טיול נחמד ויום חופש לבחורים. השטייגניסטים שבחבורה ינצלו את נסיעתם לסיים מסכת מישנייעס. הפרוסטרים ימשיכו גם עתה להתעדכן בנייעס (היי- חרוז).

סלולרי כשר - מכשיר שלידו המכשירים מהדורות הקדמוניים נראים חדישים, מאושש את הטענה שהסלולרי מוצאו ממכונת הכביסה, שכן שניהם מסוגלים לבצע פחות או יותר את אותה פעולה... מכיל אפשרות לשיחות בלבד, אין SMSים אין כלום. והאפילו הפעילות המועדפת על משועממי הפון, קרי: לשמוע אלף פעמים את הרינגטונים שלהם עצמם - בלתי אפשרית שכן המנגינה היחידה שאפשר לשמוע שם זה מנגינה של טלפון מטרטר, כמו שהיה עוד בימים שבהם רק בבתי חולים היה טלפון....

צ'ולנט - עיסה לא ברורה שמורכבת ,ככל הנראה (וזה עדיין בחקירה), מסוג חדשני כל שהוא של תפו"א ובשר. מאכל מאד פופולרי על בני הישיבות (כנראה בגלל השעות הארוכות של הסדר שאח"כ הבחור דנן מבלה בבית הכיסא) ובמיוחד בשעות הקטנות של הלילה בליל שישי. בחלק מהישיבות קיימת מסורת של מוכרי צ'ונט שמגיעים לישיבה עם מכוניות חבוטות (ראה ערך: פנחס מוכר הצ'ולנט) ומציעים לראווה את מרכולתם החבוטה עוד יותר על שלל ריחותיה המגוונים...

מק"ק - דמות לא ברורה שנוטה להסתובב בין רגלי התלמידים ולהוות מטרד אינסופי למרכזי הנייעס. רצוי להתרחק ככל האפשר ממנו ומעושי דברו, שסביר להניח שמדווחים לו על הפעם האחרונה שיצאת בזמן הסדרים לראות מכבי. דמות זו לא נחשבת במיוחד בישיבה.

חדר אוכל - מקום המפגש האולטימטיבי בין כותלי הישיבה. משמש לפריקת מתחים ולפירוק רבעי עוף חצי מבושלים. רבני הישיבות יטענו שחדר האוכל הוא חלק אינטגרלי בלתי נפרד מבית המדרש (ע"ע בעייס מעדרעש), ועל כן לרוב חדר האוכל רועש לא פחות מבית המדרש, תוך קולות צחוקים רמים. חדר האוכל הינו המקום מספר אחד לעדכונים אחרונים וחמים בזירת היניעס העולמי והישיבתי כאחת. חדר האוכל משמש גם לעריכת מסיבות ה"אפטרוורט" בהן נמעכות סוכריות טופי ללא רחם ע"י רגליהן השמחות של הרוקדים.

הביס מדרעש (בית מדרש) - מרכז השטייגען ברוב הישיבות, במקומות אחרים עשוי לשמש גם כזירת אגרוף, חנות למוצרי עישון ועוד...  במקום זה המהווה את לב ליבו של עולם הישיבות מתרכזים שטייגעניסטי ובחירי עולם הישיבות (ראה ערך), להתמיד התמדה עצומה בסוגיות הש"ס, בחלק מהישיבות נהוג לבלות את היום בסיטי ובשעות הלילה המאוחרות לשבת מול ר' חיים (ראה ערך) עם סיגריה (ראה ערך). בכל ישיבה ישנם בחורים שלא זכו מימיהם לראות את המקום הזה, ויש בחורים שלא ראו אף מקום אחר..

המקום האולטימטיבי (אם בית המדרש תפוס לאיזה שיחה או שיעור כללי) לנייעס ולעשן זה חדר המכונות (ראה ערך) שבו מתרכזות מכונות השתיה והסגריות ושאר מגדים שבחור מצוי צורך בד"כ.

צ'יביצ'ער - בחור שכל כולו חי באוירה ישיבתית, לאו דווקא השטייגענסט שבחבורה, אבל הליכותיו (נעלי ניו בלאנס על החוף באילת..) מוכיחות עליו כבן ישיבה.

רינדול - טיול בליל שבת, כמו סיבוב.

משב"ק - משמש בקודש, בד"כ בחור עם רשיון, שמסיע את הראש ישיבה לחתונות, ומודיע לכולם שהנה מרן הראש ישיבה הגיע...

מעוירר - בחור עם אינסומניה (מחלת שינה), שנבחר בגלל קולו המעצבן להעיר את כולם.

צפון - מיקום גיאוגרפי בין טבריה לקריית שמונה, לשם נהוג לתפוס טרמפים בלילות משעממים במיוחד, ולבקר בקברי צדיקים...

מיגו - מושג למדני שמשמעותו "מתוך" כלומר "מתוך שהיה יכול לטעון כך, האמן לו כשטוען אחרת". מושג בדיני טוען ונטען. זה החלק הידוע... החלק המביך הוא שישנם בחורי ישיבה שמשתמשים במיגו בכל סברה שהם מנסים להעלות, המדובר על בחורים שסבלו מחסר הבנה בגילאים הצעירים ונתקעו איתה גם הלאה, הם נוהגים לערב "מיגו" בכל מקום אפשרי כדי שסברתם תשמע יותר ישיביש ויותר אמינה ולמדנית.

קצויס - ספר שנכתב ע"י הרב אריה לייב הכהן העלער, ספר שעוסק בלמדנות בפולפלת בחלק חושן משפט בשו"ע. זה המובן הפשוט, מעבר לזה, הספר נעשה סמל הישיבישיזם. הדבר הנפוץ ביותר בישיבות בליל שישי (מלבד צ'ולנט) זה לראות בחור יושב ולומד קצויס בניגון צ'יבצ'ערי מובהק.  הטיעון "זה קצויס מפורש" חזק פי כמה מהטיעון "זו גמרא מפורשת" וק"ו מהטיעון " זה פסוק מפורש". בנוסף יש את הפן הצ'יקאברי של ללמוד קצויס עם נרגילה באיזה חושה בסיני...

ידועה הבדיחה על בחור ישיבה שנשאל מניין לו שמשה ואהרן היו אחים? ותשובתו הייתה שכתוב מפורש בקצויס לגבי פסול קורבה בעדות...

_________________

חבר פורום "בעולם הישיבות"