אצל התיכוניסטים מקובלת הטענה שכאשר הם נכנסים לעולם הישיבות הרמה שלהם גבוהה בהרבה מבחורים שלמדו בישיבות קטנות, אצל בחורים שבאו מישיבות קטנות תיכוניסטים הם גזע מזולזל שלא שייך לעולם הישיבות ולא כל כך לציבור החרדי.
האם יש אמת בטענה שמשהו אצל התיכוניסטים מועיל להם כשהם נכנסים למסגרת ישיבתית? האם מן הראוי להתייחס אליהם בתור מסגרת מחוץ לעולם הישיבות? איפה משתלב כאן "בני תורה" בכל המסגרת הזאת?
אני אישית לא למדתי בישיבה תיכונית, אבל הרבה מאד מהחברים שלי למדו. וראיתי שישיבה1 טוען שיש כאן הרבה תיכוניסטים, אז מה דעתכם?
_________________
"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש"
נשלח ב-6/4/2007 11:54
ואנחנו זכינו ללמוד בטובות שבין הישיבות התיכוניות... אין על זה עוררין
טוב לשמור על קשר עם רב. חח כמובן אני ממליץ משגיח.
ולעניות דעתי אל תאמר "דרכי כבר סלולה".
זה ממעט בביטחון.
מוייעדים לשמחע!
תוקן על ידי משגיחשליטא ב- 06/04/2007 0:29:44
נשלח ב-6/4/2007 00:27
מזל שלא נולדתי כדי להשביע את רצונך..
התכנון הוא בישיבה לא דברתי לגבי כולל..
צריך לדאוג לפרנסה גם.
אל תדאג לי עם הרב קליימן. קשר יומיומי..:) לגבי הדרך שלי היא כבר די סלולה :)
נשלח ב-6/4/2007 00:16
אמרתי את עניין החמש שנים רק אליבא דשיטתך.
בכל אופן כמובן שצריך להשקיע כל כולו בלימוד ועיון התורה. אם לא עשה כן מה יפלא בעיניו שלא הצליח?!
זה לא יוריד ממנו את התביעה בשמים שלא הצליח למרות שניסה. כיוון שלא ניסה טוב.
אמנם נכון שאין לו ברירה אלא לצאת לעבוד, רק מי גרם לו את זה?
ובעצם ברירה יש לו, לעשות תשובה בדמי ימיו ולהתחיל ללמוד ברצינות.
ולא שבעתי נחת מהתיכנון שלך להשאר "רק עוד שלוש".
לדעתי, אם אתה בחור בעל כשרונות ורצון מינימאלי, או רצון אף בלי כישורים מבריקים (ועל אחת כמה וכמה כשנתקבצו שניהם למקום אחד), יש לך לנסות להשקיע את כל כולך בלימוד התורה בלבד.
עוד שלוש שנים אם חלילה לא תצליח נדבר...
לך תשאל את הרב קליימן או את הרב ברוידא אם אין אני צודק.
כמובן כדאי מאוד להתייעץ על הדרך המתאימה לך ולהיות בקשר אישי עם רב מסויים.
כאן איני יכול להציע עזרה ממשית.
נשלח ב-6/4/2007 00:06
אישית עוד לא ניסיתי אני רק שנה שניה בישיבה גבוהה..ואני מתכוון להמשיך עוד 3 ככל הנראה.
לגבי מה שכתבת,
האם בחור שניסה בכל כוחו 5 חמש שנים בציבור החרדי יפרוש מלימודו? בהנחה והוא אכן כה קשה תפיסה. וממתי סופרים את חמשת השנים הנ"ל ? ישיבה קטנה נחשבת גם ?
האם היחס של החברה לאותו בחור יישתנה ?
ואני לא רואה בזה חיוב אגב, לא כתוב שחייב לשבת ולהשקיע 5 שנים ורק אם לא אז מותר לו ללכת למקום אחר. אלא אם הוא ישב וניסה ולא הצליח כנראה יעודו לא שם.
אם אדם חושב עוד קודם שיעודו במקום אחר מה הבעיה עם זה?
נשלח ב-5/4/2007 23:43
דבר ראשון עוצר חביבי, לפי שיטתך צריך לנסות קודם חמש שנים... ומה תענה אתה? כבר ניסית?
וחמש שנים אל המדוברות בלוי, הוא כשניסה כל יכולתו, ומאמת השקיע את כל כולו בלימוד. וכמו שכתב רש"י שם שהוא "לומד ומשכח", וכמובן לא מדובר באחד ש"יושב ומסירם מליבו" אלא שכך גזירת שמים שישכח, ואני לא ממש מכיר אנשים שהם באמת שוכחים סתם בלי סיבה...
מדברינו עולה שגם אילו היה הדבר דומה לחלוטין, עדיין יש מקום לטעון על כל אלה המשתמטים מלימוד התורה בטענות אלו.
אך כמו שכתבתי לעיל, לא רק לימוד התורה עומד על הפרק, אלא גם בניינו האישיותי של הבחור כאדם יר"ש (מה שלצערינו מוזנח בהרבה ישיבות) וזה נעשה ע"י לימוד תורה בצורה אמיתית (לא רק לומדעס לשם כבוד...וד"ל), וכמו שכתב בעל נפש החיים בשער ד' עיין שם. ולכן עומדים דברינו כדברי הגמ' בנידה לעיל וכמו שהביא הרמב"ם הל"מ.
נמצא שאין דמיון בין הגמ' בחולין לנידון דידן ודו"ק. (ובכל אופן גם למדמים, באו לחייב ונמצאו מחוייבים).
מוייעדים לשמחע!
תוקן על ידי משגיחשליטא ב- 06/04/2007 0:20:30
נשלח ב-5/4/2007 13:23
אז תפרשן לי את זה כשתוכל
נשלח ב-5/4/2007 13:13
לעוצר: אכן, נמנעתי מלצטט גמ' זו, כיוון שבפרשנות המקובלת בידינו אין הדבר דומה. (ועיין היטב בדברי ובטוחני שתסיק לבד, רק מפאת קוצר הזמן לא אאריך כעת).
לחכמה...צודקת... רק שיש גם לא מעט (אממ...לא כתבתי "הרבה"...) דברים טובים
(הדבר תלוי כמובן בקהילה בה את נמצאת...ע"ע ב"ב חח)
