| נשלח ב-26/3/2007 23:17 |
 |
| |
ברכת האילנות - "ליהנות בהם בני אדם"
גירסא דיינקותא הייתה לי לברך ברכת האילנות בחודש ניסן, אלא שאשתקד נתחדש לי בזה דבר גדול ואכתוב בקיצור למען השומעים.
"היוצא לשדות או לגנות ביומי ניסן וראה אילנות פורחות וניצנים עולים מברך ברוך אתה יי' אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ונאות כדי ליהנות בהן בני אדם:" (רמב"ם הלכות ברכות י יג)
ברכה זו נתקנה ליוצא לשדה או לגנות ובאפו מתחזק ועולה שיכרון ריח האביב הנפלא ונפשו משתפכת מעוצמת הפריחה המתחדשת ומהירוק האין סוף העוטף את הבריאה כולה. על הנאה זה עמדו חכמים ותקנו ברכה להודות לה' שלא חיסר בעולמו דבר... בריות טובות ואילנות טובים ליהנות מהם בני אדם.
*
ברחוב ביתי הצר בשולי הדרך ניצב עץ בינוני ושלט גדול סמוך אליו ובו נכתב באותיות של קידוש לבנה - כאן ניתן לברך ברכת האילנות בהידור ותחת לזה נוסח הברכה לכמה פוסקים, ועוד נוסף בסוגרים מרובעות כי גם לפי הפוסקים הצריכים שני אילנות לברכת האילנות וכו' הרי סמוך לו ניצבת נטיעה שהגיעה לשנתה ושוב יצאנו יד"ח כל הדעות וכו'.
עוברים ושבים, אנשים נשים וטף נעצרים לראות את הפלא, הלא מידי יום דרכם לעבור כאן ועדיין לא שמו ליבם לעץ כל שהוא הסוכך על שבילי המקום, אלא שכנראה אותו עץ נעלם היה תחת כותל נטוי ונפל הכותל, או שהגיח לכאן ממערתו של רשב"י בפקיעין והצמיח ביום אחד מה שלא עשו אחרים בשבעים שנה. אך מי כעמך ישראל זריזין במצוות, מיד בדקו כולם בציציותיו של עץ, בתחילה נסתפקו אם עץ קטן הוא אם שיח גדול הוא, עד שראו במראה הנראה לעיניים פרח מלבלב כעדשה, ובירכו את השם, ונפטרו לביתם לשלום מתוך שמחה של מצווה.
אלא ששמחה של מצווה זו משום מה נתרחקה ממני ולא מצאתי עצמי מתפעל מתוקף העץ ומגבורתו, שגבהו קטן ממתני, ועליו קטנים מאצבעי, ועוד הרי לא אמרו חכמים המזדמן לעץ הפורח בחדשי ניסן מברך וכו' אלא אמרו היוצא לשדה ולגנות, טרוד הייתי בדבר מצווה ולא מצאתי מקום לפשוט לי את ספקי.
עד שעלה בליבי לעשות מעשה, עוררתי את בני ביתי בעיצומו של טורח ערב הפסח ופניתי על עגלתי אל עבר כפר הסמוך לעיר המלא בכל מיני מגדים. מה אומר לכם ידידי, מעולם לא ראיתי את הבריאה אומרת שירה כבאותו זמן, עצי השדה מחאו כף והסבירו לנו פנים בנועם, ענפי האילן נצבעו בירוקת שלהם ושינו עורם לבלי הכר ועצי האתרוג המלאים מכל טוב מזומנים היו בהכנה של מצווה לקראת חגו של סוכות שיבוא עלינו לטובה, עין לא תשבע מרוב תנובת השדה ופארה של ארץ ישראל שנגלה לעינינו, אחר ששכרה נפשנו מגודל המעמד והעניין עמדנו מתוך שמחה של מצווה וברכנו על האילנות כאדם המברך שהחיינו על דבר החביב לו ביותר, אחר שראינו כל זאת הלא למראה עין צהלה נפשנו.
*
לקראת חג הסוכות שוב נסעתי לאותו מקום ולקחתי לי אתרוג מהודר, פרי עץ הדר מפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2007 23:03 |
|
| |
מאיר
הלבלוב? מה מסמל הלבלוב? את הווצרות הפירות, שממנו נהנים בני אדם. הרי לא מברכים על ליבלוב של עצי סרק.
גם הם מלבלבים. לא על הליבלוב מברכים, אלא על הפירות העתידים לצמוח, ועליהם אנו אומרים להנות בהם בני אדם.
זה נכון כשנאכל אותם נברך שוב. אבל הברכה הזאת היא על החשבון העתידי.
אנו אומרים להקב"ה ריבונו של עולם בירכנו, אנא תן טעם בפירות תן להם לצמוח ולגדול, שבירכתנו לא תהיה ח"ו לבטלה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2007 23:00 |
|
| |
תוקן על ידי ירוחםשם ב- 28/03/2007 23:05:13
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2007 19:05 |
|
| |
ידיד שלי עלה ארצה ובנה בית מידות לתפארה, וילה מתוכננת לפי מידתו המדוייקת.
לאחר השקעת מאות אלפי הדולרים וחדשים של התעסקות עם ארכיטקטים וקבלנים - בא להכנס לדירת קבע... אלא שהחל ליבו נוקפו מיני ספקות בזמן ברכת שהחיינו.
לבסוף עצו לו חכמים: הכנס אל הבירה ופרי שחום בידך, הסתלק מן הספק ופטור ביתך בשזיף...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2007 17:00 |
|
| |
מראה הלבלוב הוא כל השנה???
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2007 15:36 |
|
| |
מאיר
בבני ברק אין עצים ואין עצי פרי ואין ריח משכר של הדרים.
לא נתת את דעתך שאת ברכת האילן מברכים רק פעם בשנה, המראה היפה הוא כל השנה
והפריחה רק בחודש ניסן. מדבריך הכרתי כי צדקתי, יש עוד זמן צא לאחד מהפרדסים, לא פשט ולא רמז ולא דרש רק להתפעל מסוד הבריאה, שנתנה לנו ליהנות בהם בני אדם. מהריח מהמראה ומהפרי. ליהנות בהם כתב הרמב"ם, הוא כנראה ידע מה הוא כתב.
אמנם לא השיבות על בקשתי- המלצת לי לברך על הבשמים בברכת האילנות. יש לי עם זה בעיה של ספק ברכות,
הכלל הוא שאנו מברכים על הבשמים ברכת הנהנין, אבל למה לא מברכים גם ברכה לאחריה?
כמו בכל ברכות הנהנין? התשובה וודאי מוכרת לך, היות ולא נשאר מהריח כלום בגוף, וכך אין על מה לברך. אבל היות וכפי שאמרתי הריח של הפרדסים נשאר אצלי הרבה זמן בגוף, הרי איני יודע איך לנהוג בברכה אחרונה, והיות ואיני רוצה להכניס את ראשי, לשאלות אני נמנע מלברך.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2007 13:11 |
|
| |
ירוחם
אין ברכה מדאורייתא אלא ברכת המזון ויש דעות שאף בכרת התורה.
על פריחה במרכים פעם בשנה משום שהיא מתחדשת רק פעם בשנה, על תופעות טבע מברכים מזמן לזמן בתנאי שיש התחדשות או מצד התופעה או מצד הרואה, לכן לא יברכו על ברקים בזה אחר זה אלא אם כן נתפזרו העבים או שעלה יום חדש. על הים שאינו מתחדש מברכים אחת לשלושים יום משום שזהו שיעור התחדשות מצד הרואה כמו לאידך גיסא קריעה על מקום המקדש שהתרגשות האדם באה לו רק אם שלושים יום לא ראה.
מה קרה בבני ברק מכורתי, לא הבנתי.
אם אתה נהנה מהריח של הפריחה אתה צריך לברך גם ברכת הריח, למיטב הבנתי הריח אינו הצד החזק של הפריחה אלא המראה, הצמחים נותנים ריח טוב יותר כשהם בשלים.
-------
מאיר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2007 11:06 |
|
| |
מאייר ידידי היקר והמכובד
ברכת האילנות אינה כברכה על הרעמים- אפשר לברך אותה רק פעם בשנה, מה שאין כן ברעמים.
היא אינה גם ברכת השבח בגלל אותה סיבה. ברכת הראיה היא ברכה מדאוריתה שציונו לקיימה.
היא שונה מברכת הלבנה. היא כולה מעשה ה"
עכשיו לברכת הנהנין, נקודת המוצא של שנינו בנושא שונה, אתה(הכוונה ליושבי ב"ב,למרות שאתה לא יושב בה עכשיו) רואים עץ אחד מאחורי הגדר ואולי מנצלים את ההזדמנות ומברכים. אני מברך בתוך פרדסים ובוסתנים, אתה יודע איזה ריח משגע וטוב-אין מילים לתאר- יוצא מהפרחים של הפריחה, הנאה אמיתית ממש. ואתה הרי יודע כי ברכת הנהנין זה על דבר שנשאר בגוף כמו ריח
האמן לי הריח הזה נשאר בגוף הרבה הרבה זמן.
מענין לענין מוך כתיבת הדברים עלו בראשי שאלות לימודיות על הנושא האם זה המקום לשטחם?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2007 18:46 |
|
| |
זו אינה ברכת הנהנין שאם כן מדוע רק פעם בשנה, ברכות הבאות לפרקים מוגדרות ברכות הראיה, ברכות השבח יכולות להיות גם ברכות הראיה, למשל ברכת רעם וברק הן ברכות הראיה ועם זאת ברכות השבח, כן ברכת הלבנה/קידוש לבנה, כמו כן ברכת ראיית מלך, ועוד.
ברכת הנהנין היא ברכה שאדם מברך כל אימת שהוא נהנה.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2007 17:22 |
|
| |
הברכה היא ליהנות בהם בני אדם זו אם כן ברכת הנהנים, למה שאדם לא יחזר אחר ברכות. בשבת אדם מחזר אחר הברכות, לכן תיקנו את השמק טביק, לברך על הבשמים.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2007 16:53 |
|
| |
ש"מ שמותר ליהנות.
היכן האשכול של גוונא?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2007 16:15 |
|
| |
ב"ה
האם זו ברכת ראיה או ברכת השבח?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2007 14:56 |
|
| |
אפ
תודה
השמועה ששמעת התכוונה שאם היתה כוונה לפגוש את האילנות אי אפשר לברך?
בפשטות היוצא ורואה מברך, זוהי ברכת הראיה כמו רעם וברק, בין אם במקרה ובין אם בכוונה, אך אין כל חובה לחזר אחר ברכה זו.
לגבי שאלתך השניה, מצוות הן ענין גדול ורחב ואין מקומו כאן, ברכות ההודאה נתקנו על ההתפעלות, כמובן שאדם שמתפעל מציור יפה לא יברך, אך כל עוד זה בגדרי הברכה זה תורף התקנה, עושה מעשה בראשית מכוון כלפי התפעלות ממעשה בראשית.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2007 14:17 |
|
| |
אילפא
בעצם על מה מברכים? הרי בחודש ניסן האילן טרם הוציא פירות, רק פרחים, הפרחים האלה הרי כל רוח לא מצויה, יכולה להפריחם מהעץ, ואזי שוב אין כלום, הרי הברכה בעצם מברכים על דבר שאין בו ממש? אז מה הרעיון של הברכה?
התשובה על השאלה היא בשאלה אחרת ותשובתם כאחד.
אדם רווק בן 60 אין לו בית ישן בבית המדרש,אין לו בגדים ללבוש, הוא מתפרנס ממה שאנשים טובים מביאים לו, אם בכלל מביאים לו. הוא עומד בתפילת שחרית ומברך שעשה לי כל צרכי??
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2007 12:14 |
|
| |
ב"ה
אילפא ומאיר,
כתיבתכם נפלאה. תודה.
שמעתי פעם שברכת האילנות היא דוקא אם נתקל בהם בדרכו ולא בהזדמנות מכוונת. האם יש לכך מקור?
בנוסף- בהמשך לשירו של מאיר, האם המצוות הם ענין של הרגשת הלב?
האם ביכולתנו לברך בשם ומלכות ברכה מושם שאנו מרגישים צורך לומר אותה?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2007 11:17 |
|
| |
מאיר,
כוונתי לא היתה לעורר את הפן ההלכתי טקסטי, כי ברור שאכן ברכה זו היא ברכת הראיה ולא ברכת הנהנין.
רק רציתי לעורר שברכה זו נתקנה על ידי חכמים בלשון "ליהנות בהם בני אדם", ואתה מה הנאה יש לך ? וכו'.
אה..
השירה על שפת הערבה, מעולה.
_________________
צבי - (המבינים)
|
|
|
|
|
