עישון - מפריע בשידוכים?

האם בחור מעשן יזכה לפחות הצעות בשל כך?

ואם הוא מבטיח להפסיק?

להוי ידוע שרוב המעשנים מפסיקים עם היותם לאברכים.

אשמח לשמוע דעתכם.

דוסי, זה ברור. מה שנוח. :)
בעוד שנהיגה במהירות מופרזת היא סיכון סטטיסטי ולא ישיר עישון הוא נזק ישיר עם סיכוי סטטיסטי לחלות. (אגב, זה לא אומר שאני חושב שמותר ליסוע במהירות מופרזת)
ועצם זה שיצאו נגד עישון כבר אומר משהו.
ואותם רבנים שמתירים לעצמם ...מה אתה רוצה שאני אגיד...? כל אחד עושה היום לפי דעתו.

סתם לגבי תועלת הסיגריות בלימוד, מן הראוי שנצטט את הרב שך
בזמן שהוא עישן הוא אמר שהוא איננו מבין איך אפשר ללמוד קצות עם סגריות.
אחרי שהוא הפסיק בגלל (!!) המחקרים הנ"ל.. הוא אמר שהוא איננו מבין איך הוא יכל ללמוד קצות עם סגריות.

או בעצם..בואו נגיד
א. יצאו הרבה ת"ח בזמננו ולפניו גם ללא סגריות
ב. אי עישון יעזור להתמודדות האישית של הבחור עם ה"קושי" כביכול שנוצר
ג. עזרים לריכוז אפשר למצוא במקומות אחרים.
ד. אחוז הבחורים שמעשנים באמת בשביל ללמוד הוא מזערי.

לגבי שידוכין, אני מניח שבנות בתור עם אסטתי יותר לא ירצו בחור מעשן. כמו שכותבת sbr.

זה באמת לא בסדר לסוע במהירות מופרזת. ויום אחד גם יצאו וידברו על זהירות בדרכים (שאגב זה "נשמרתם מאד לנפשותיכם...." אדם יר"ש ומקפיד על קלה כבחמורה אמור להקפיד גם על זה....)

ויש רבנים שמעשנים, ויש רבנים שהיו בצבא, זה עוד לא אומר שאם התאחדו כל הגדולים ויצאו נגד עישון, להם כן יש הצדקה.

אני בטוחה שזה כאלו שהתחילו בגיל צעיר וגם להם קשה להפסיק. זה עוד לא מצדיק את זה.(וזה רק מחזק את הטענה שמאד קשה להפסיק........)

הנקודה היא, שהיום יצאו נגד העישון כי יודעים עד כמה זה מסוכן, לא בריא, לא ראוי וכו' ולכן צעירים בימינו ממש לא אמורים להתחיל  וודאי לא לומר "אני ממילא אפסיק אחרי החתונה". זה לא עובד ככה.

ושוב, לגבי שידוכים הוא שאל, אז כן זה מפריע בשידוכים, ורוב אלו שמבטיחים שהם יפסיקו לא מפסיקים..... (יש לי 6 חברות נשואות שאמרו " כן החתן שלי מעשן אבל הוא יפסיק עד החתונה...." יש להם כבר ילדים ועדיין הוא לא הפסיק....)

לא בטוח שלעשן יותר מסכן מלסוע במהירות מופרזת לדוגמא. ועוד לא מצאנו שרבנים יצאו נגד מהירות מופרזת, מה גם שיש רבנים שמעשנים (וגם כאלה שהנהגים שלהם מסיעים אותם מעל המהירות המותרת..)
כך שלא ברור כל הנושא.

_________________

אני לא אכנס לוויכוח ההלכתי כי אני לא מבינה בזה.
אבל כן אני מדברת מידע אישי,

אבא שלי עישן קרוב לשלושים שנה, מגיל 19 לערך עד גיל 50. אנחנו כולנו נשמנו את העשן שנים, וזה לא הוסיף לנו שום דבר טוב.

ואבא שלי הפסיק לפני חצי שנה כי יום אחד הוא הזיע מאד אחרי מאמץ והיה לו קשה לנשום, אמא שלי לקחה אותו מיד לבי"ח והשאירו אותו שם ללילה לבדיקות. היה לו נס וב"ה הוא בסדר וזה היה רק ממאמץ יתר ולא כלום. אבל הרופאים צעקו עליו כ"כ והפחידו אותו, והראו לו צילומי ריאות שלו (אגב הוא עישן לא יותר מ5-6 סיגריות ביום...) אז הוא תפס את עצמו בידיים, כי עם כל הכבוד לסגריות יש לו משפחה.

אז אל תספר לי סיפורים שמפסיקים אחרי החתונה, ככה כל המעשנים אומרים לנשותיהם אבל תכלס לרוב לא מפסיקים, רק מעטים באמת מצליחם להפסיק, זה התמכרות בדיוק כמו סמים ומאד קשה להפסיק.

ואני לא יודעת מי הרבנים שלך שפסקו לך שכדאי ומותר. אבל עוצר וחושב צודק, מעניין שהכל לפי איך שנוח.... אני מכירה גם רבנים שיגידו שצריך ללכת לצבא (בייחוד אם יושבים על ברזלים ומעשנים) אז אתה תלך?!?

ואם הרבנים שלך לוקחים על הגב שלהם את הבריאות שלך ושל המשפחה שלך, שיבוסם להם. אם יש לך שכל, תיקח את עצמך בידיים ותתחיל כבר עכשיו לדאוג לעצמך.

ועודבר, זה שהרבנים שלך חושבים זה כ"כ נפלא שתעשן כי זה מה שיעשה אותך פופלארי ויוריד ממך לחצים (ולא לדוגמה להיות למדן יותר טוב או טיפוס נחמד וחברותי....) עוד לא מצדיק גרימת נזק לאחרים.