| נשלח ב-10/4/2007 15:35 |
 |
| |
סוף בין הזמנים...מה עושים?
אחרי שמיצינו את המצות, נפטרנו מהנקיונות, והשלנו מעלינו בני דודים קרציות, נשאר לנו שבוע שלם של בין הזמנים... להוריד את השלוש קילו שהעלנו בחג... (למי שמתעקש על עברית קנית... לא בבית סיפרנו...)
אז בואו נראה איזה הצעות יש לזמן שעוד נותר לפני זמן קיץ...(ולא, לרדת לאילת לא בא בחשבון:-))
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2007 23:41 |
|
| |
חחח קצת..
אבל תצאו תהנו..תתפרקו קצת..ותחזרו רגועים ללימוד..
אגב, היכן טיילתם אתם?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2007 23:35 |
|
| |
בשביל בחורה שאינה מעורה בחברה של בחורי הישיבות..אני בהחלט מבין שזה נראה מצחיק משהו..
מוזר לה מה כל כך מאתגר את הבחורי ישיבות בלצאת לטיול,שהם יוצאים כל חופש לטייל?
ועוד כהנה וכהנה שאלות.
אני צודק..? 
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2007 23:29 |
|
| |
מה מצחיק?
_________________
מנהל פורום "בעולם הישיבות"
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2007 22:57 |
|
| |
חחחח
איזה ילדים מצחיקים אתם...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2007 07:10 |
|
| |
למה לא אילת? אותו ביטול תורה בצפון כמו בהרי אילת... פריצות? טבריה יותר טוב?
מה עושים? נשארים בישיבת בין הזמנים ולא יוצאים לטיולים מסוכנים בטרמפים/ברכבים/ וכיו"ב.
נכון שזה לא אופנתי לא לטייל, אבל זה מה יש.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2007 21:59 |
|
| |
העברתי את היומן מסע לאשכול בפני עצמו.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2007 21:51 |
|
| |
הבטחתי המשך..קיימתי.
היום השני: התעוררתי משנתי,קור אחז בי בכל גופי למרות היותי מונח בתוך השק שינה השוכן לו בתוך האוהל,שלחתי מבט חטוף לעבר השעון כשעין אחת פקוחה,מחוגיו הורו על השעה 04:05 לפנות בוקר,פקחתי את העין השניה והבטתי לעבר סביבתי,הכל היה דומם,חברי ישנו שינה עמוקה,תהיתי על סיבת התעוררותי המוקדמת למדי והרגשתי שסיבת התעוררותי לא היתה מקרית,משהו טרד את מנוחתי,וצדקתי..קול הגשם המכה בחוזקה על דפנות האוהל הגיעו לאוזניי,מוזר...זה לא היה בתיכנון,החלטתי לפתוח את פתח האוהל לראות את פשר הגשם הניתך ארצה ללא כל הודעה מוקדמת,פתחתי את פתח האוהל והמחזה הקודר נגלה לעיניי,סביבת האוהל הייתה מוצפת מים והעננים היו קודרים ואפורים ונפש חיה לא מסתובבת בחוץ.
ביינתים גם חבריי החלו להתעורר ולהוודע למזג האוויר המשונה שתקף אותנו ואיים להשבית את טיולינו,ואז כשכולם היו ערים החלו האשמות הדדיות "ידעתי שזה לא זמן טוב לצאת לטיול.." היינו צריכים לבדוק טוב את התחזית.." וכיוצ"ב,התחושה שהטיול התבטל בזה הרגע קיננה חזק בליבנו.
בלית ברירה התחלנו 'להתקפל' תחת גשם שוצף קוצף,יצאתי מהאוהל וההרגשה לא היתה נעימה,הגשם היכה בי ללא רחמים..מחשבותי נדדו לעבר ביתי המוגן והחמים וכמה כמהתי להיות שם..חזרתי למציאות הרטובה..קיפלנו את השקי שינה והאוהלים ותוך כדי הליכה למרחב מוגן (מפני הגשם..) הספדנו כולנו את הטיול ותכננו את הדרך הלאה,הישר לביתנו.
הגענו למרחב מקורה שמצאנו במרכז הפיס במעלות והחלפנו את בגדינו הסחוטי מים,תוך כדי ההתארגנות חברי פוצה את פיו בקול כדי לומר משהו..לא ניכרת היענות בכדי לשמוע את דבריו כולם המשיכו בעיסוקיהם,ניחשתי לעצמי שהם היו שקועים במחשבותיהם שלהם.."אל תדאגו השמש תצא עוד כמחצית השעה ונמשיך את הטיול" אם לשפוט לפי המצב הנוכחי בשעת אמירת דבריו המנסים לנחם קמעה..אמממ...מה אני יאמר..הוא עשה הכל בכדי לעודד אותנו..אבל זה לא יעזור,אנו ערים היטיב למצב העגום וקיבלנו את זה,אין מה לעשות.
לאחר החלפת הבגדים\התארגנות התחלנו את התפילה..לא נרשמו אירועים מיוחדים.
מיד בתום התפילה הרמתי עיני השמיימה לבחון אם החזון האפוקליפטי של חברי התגשם,ומה שראיתי היה..העננים שינו צבעם לבהיר יותר ומבין העננים ניתן להבחין בכתם האדום של השמש..התגשמות נבואה בפעולה..אבל לא ממש,זה לא היה זה,הודעתי לחבריי על החיזיון,ת'אמת..זה די עודד אותם.
לאחר כ20 דקות לערך המבט לשמים הורה רשמית על המשך המסע..העננים התפזרו כליל,שמש קייצית חייכה לנו..וגם אנחנו.
ניצלנו את חום השמש לתיקון הנזקים שהגשם הסב לנו..הבגדים הרטובים ולאחר כחצי שעה שהפקלאות היו על גבינו ומחוגי השעון הראו על 10:00 בבוקר יצאנו לדרך.
ההמשך יבוא..
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2007 21:37 |
|
| |
שבוע טוב!
חכמה_אחת, היינו רוצים לדעת, מה "עושה" לך את זה?
_________________
מנהל פורום "בעולם הישיבות"
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2007 21:22 |
|
| |
חחח, פרנציסקו, אממ... לא בטוח שנתראה...חח
אנ'לא יודע בכלל איך אתה נראה...
וחכמה אחת...מה "עושה לך את זה"?!
צריך איזה יום טיול אחד בבין הזמנים אחרי כל הרביצה מול הספרים והמחשב...
לא?!
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2007 21:05 |
|
| |
מצחיק לקרוא על חוויות בחורי הישיבות....
ומה "עושה להם את זה".
תהנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2007 18:21 |
|
| |
משגיח, אולי נפגש שכן "אין הקומץ משביע את הארי ואין טיול שלושה ימים משביע את הישיבישער". עוד איני יודע היכן בדיוק יעלה הרצון מלפני אתברך לטייל, אבל איפשזהלאיהיה זה יהיה נחמד. ואולי אפילו אזכה לפגוש את רעינו המשגיח שליט"א...
_________________
"טוב שכן קרוב שמדבר חלש מאח רחוק שמדבר חזק"
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2007 17:15 |
|
| |
ואני ביום א' לא פה... לצערכם כמובן...
אני זורם לי צפונה...(כדרכם של עם ישראל קדושים- בימים אלו)
נראה איך תסתדרו יום אחד בלעדי:-)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2007 15:58 |
|
| |
גם אנחנו לא טמנו ידינו בצלחת, והעפלנו צפונה. אך ההבדל בינינו לבין קבוצתו של בעל הדיעה הוא שלנו היה רכב. עמו צלחנו את כל מרחבי הגולן החל מהיהודיה וכלה בג'ילבון ודומיו. משך שלושה ימים צלחנו את מרחבי הצפון כאנחנו ישנים לפרקים במדשאות מזדמנות ואוכלים מוצרי מדף מחנויות המכולת השונות. ביום השלישי בהמלצת המועצה המחוקקת שלנו הוחלט לסובב את העקבים וכך חזרנו הביתה שמחים וטובי לב. מומלץ בחום לבעלי רשיון ללא צורך במלווה...
_________________
"טוב שכן קרוב שמדבר חלש מאח רחוק שמדבר חזק"
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2007 13:37 |
|
| |
בעל הדעה....
נו, מתחת אותנו...
תספר...
תוקן על ידי מינוןן_א ב- 13/04/2007 13:33:57
סיפור בהמשכים-- הצלע השלישית -- הספרייה הנודדת
תכנסו, תקראו, וכמובן לא לשכוח, תגיבו 
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2007 12:42 |
|
| |
אוו המתח הורג אותי..בטח הסתתרתם מתחת לעלי בננה ירקרקים...
ובחשיכה הדלקתם את הפנסים של הפלאפון..
|
|
|
|
|
