תשכנעו אותי למה עלי להתחתן, ומה רע לי בבחרותי? (2)

כבר כמה ימים שחשבתי לפתוח את האשכול הזה.
אני עובדת ולומדת, ואין לי דקה זמן.
עכשיו אמרתי לעצמי, "אם לא עכשיו, אימתי??"

לעניין:
אני לא צריכה שיכנועים כמו הכותרת.
אני רק רוצה לשתף אתכם בהלך המחשבה שלי לגבי נישואין.
(בקרוב אצל כולנו. אמן!!)
כשחברה מתארסת, רף החשק עולה.
לפעמים ממש נוסק לגבהים,
ולפעמים רק קצת מדלג כלפי מעלה.
כשחברה מתחתנת, רף החשק כמעט בשיאו או אפילו בשיאו.
אני חושבת על החברה, הזוג שהתחתן.
על האהבה, החיוכים, המבט המאוהב בעיניים,
ועל כל האהבה המדהימה הזו שלאחר הנישואין.(מייד אחרי הנישואין. נלך רחוק, החודש הראשון.)
איפשהו, כמו נצבט לי הלב, ואני אומרת לעצמי, "גם אני רוצה".
כן, באותו הרגע אני באמת רוצה.
ואז ממשיכים חיי, וממשיכים חיי נישואיה של אותה חברה/מכרה/גיסה וכו' (כל הקרוב אל הלב...)
ואני חושבת לעצמי, "תראי אותה, אני רווקה וחופשיה לנפשי, והיא, היא, מסכנה.
יש לה בעל שהיא מחוייבת כלפיו גם אם ממש לא בא לה. יש לה ילד, ואח"כ עוד ילד, ואח"כ עוד אחד.
ואז מתחילים, או יותר נכון ממשיכים, הבעיות הכלכליות למינהם. ולחצים. הריצות לעבודה.
הקימה בבוקר, הלבשת הילדים וכו'"- ככל העולה על רוחכם, מחשבתכם.

ואז, אז אני אומרת לעצמי, למה אני צריכה את כל זה?!


תקראו טוב טוב, אל תשחקו אותה ראש קטן, ורק אח"כ תגיבו!
אשמח לקרוא תגובות של כולכם!!


ושוב צל"ש למנהלנו הדגול על הפורום החשוב הזה.....


ליל"ט!!

תוקן על ידי חכמה_אחת ב- 12/04/2007 1:11:47

קטנה, זה לא דברים שאני אמרתי, רב גדול אמר,
ואני חושבת שהוא צודק מאוד למה רצית להתחתן בגיל 20, 21 אם לא הלחץ החברתי?