ישיבות מקובלים בזמן חז"ל

עיינו בפירוש מהרצ"ח מו"ק (יז ע"א) - ""מאי דקמן דאתא האידנא סבא לבי מדרשא. נ"ב הנה שם ר"ש בר נחמני לא מצינו בשום מקום שיהיה נזכר בהלכות, רק במילי דאגדתא בין שאר החכמים אשר התעסקו באגדה ואין להם זכר בהלכות. כמו ר' ברכיה, רבי אבין הלוי ר' לוי וכדומה. ומכונים בירושלמי בשם "רבנין דאגדתא".   עיין ירושלמי פ"א דמעשרות - דלמא מן רבנין דאגדתא שמיעא ליה אחינו המסו את לבבנו פלגין לבבנו. ועיין ירושלמי יבמות פ' החולץ - ופליגי על רבנן דאגדתא דאמרו אין אשה מתעברת מביאה ראשונה.
ואלו רבנן דאגדתא היה להם בכל עת בית ועד מיוחד, וזה ר"ש בר נחמני הראש מרבנן דאגדתא איתרמי עתה לבית המדרש של רבנן דהלכתא. ותמהו רבנן ע"ז ואמרו דלא לחנם אירע מקרה זה שיבא לבית מדרשם". עכ"ל.

למדנו מדבריו כמה דברים מענינים:
א. היו אמוראים שלא התעסקו כלל בהלכה (ולא נזכר משמם שום הלכה) רק באגדה.
ב. אותם אמוראים היו יושבים בבית מדרש נפרד ובו עסקו אך ורק באגדה. (אולי מקום קדום ל"בית המוסר"...). בית מדרש זה היה מעין "ישיבת מקובלים.
ג. היה נתק מוחלט בין ה"רבנים דהלכתא" ל"רבנים דאגדתא", כמבואר בגמרא במו"ק שם שר"ש בר נחמני לא הופיע בבית מדרשם כמה שנים!
 
הדבר מעורר כמה שאלות:
א. היתכן ת"ח שכל עסקו הוא אך ורק באגדתא?
ב. מה כלול ב"אגדתא" שלמדו באותו בית מדרש? האם אגדתות אלו נכללו בתלמוד? או שמא לא? 

נשיטאיך.
תודה על המקור הנוסף.
אך עדיין שאלתי עומדת במקומה. כיצד יתכן ת"ח שאינו בקי כלל בהלכה?

עזתי

מתוך גדלותו בנסתר אפשר לראות גדלותו בנגלה. מסופר שהראגטשאווער אמר על אדמו"ר האמצעי שהי' גאון הגאונים ושאלו אותו הא מנלך, הלא אין לנו ממנו בנגלה? והשיב שמכתביו בחסידות אפשר לראות. (קה"ת הו"ל כתבים שמצאו ממנו בנגלה)

עזתי

מה בעצם השאלה? האם יתכן תיאורטית שפלוני יחליט ללמוד אך ורק אגדה ולא יתעניין בהלכה? מדוע לא?
האם הוא יקרא תלמיד חכם? על ידי מי?

בר בי רב ודעימיה.
נניח רגע בצד את גדלותו בנגלה של האר"י. כבר דנו בזה בפורום אריכות (לינקזעצער?).
השאלה העומדת לדיון היא האם יתכן תלמיד חכם שכל עיסוקו אינו אלא באגדה.
ונחדד את השאלה מפן נוסף: אם נמצא אדם שלא ידוע לנו שהיה גדול בנגלה, [אף אם נתפרסמו עליו כל מיני סיפורים מפי חסידיו, אך לנו לא נודעו הדברים, ולא השאיר אחריו שום מימרא משמעותית נגלה] האם אפשר לסמוך על גדלותו בנסתר?

בר בי רב

הכרחת אותי, לעיונך.

 

אבקת רוכל סימן קלו

שאלה למהר"ר יצחק אשכנזי המקובל האלקי זצוק"ל.

לא היית מאמין, עלי, או על החיד"א ?

ולגבי ר' חיים ויטאל, אתה כותב ברצינות או בציניות ?

בר בי רב

לא הייתי מאמין שמישהו יביא את אותה התשובה כראיה על גדלותו של האר"י בנגלה.

אתמול שמעתי שהבית יוסף, שכידוע נסמך על ידי רבו מהר"י בירב, סמך את רח"ו. אם יש אמת בשמועה זו הרי זו תעודה חזקה מאוד על גדולתו של רח"ו בנגלה.

החיד"א כותב שהאר"י בבחרותו כתב שיטה על מס' זבחים ביחד עם רבו ר"ב אשכנזי, גם בשו"ת הב"י יש שאלה מהאר"י בדיני ממונות והיה מצדד צדדים בשאלה בלי להזכיר שום ספר, ומרן הב"י יסד תשובתו על צדדי השאלה וכתב : נראה שהחכם השואל אמר צד זה ,משום פוסק זה, וצד זה משום פוסק זה וכו' ,וכך כמעט כל התשובה של הב"י  מיוסדת על דברי השואל לבאר דבריו שכל צדדי השאלה מיוסדים על דברי הפוסקים.

העזתי

מבלי להכנס לגוף הנושא, באשר לאר"י יש עדויות מפורשות על עיסוקו בנגלה. מהרח"ו (פע"ח שער הנהגת הלימוד פרק א') מתאר את לימודו של האר"י ומספר שכל יום היה עוסק בהלכה ביגיעה רבה עד שהיה כולו נוטף זיעה (כמדומני שהזיעה היא הנקודה המרזית בסיפור). גם רושמי תולדותיו של האר"י טוענים שהיה תלמידו של הר"ב אשכנזי, ויש הטוענים שהאר"י עצמו חיבר את השטמ"ק לחולין (?) ביחד עם הרב"א.

זילבר,
מהיכן הבטחון?

_________________

ריב וזילבר.
אם כדבריכם, מדוע לא נזכר מר"ש בר נחמני שום דבר בהלכה?
גם לגבי הארי ז"ל קושיא זו קיימת. שלא מצינו שום רמז לגדלותו בהלכה, אלא אך ורק בקבלה.
והדבר תמוה.