בית פורומים בחדרי חרדים

חרדי עומד בצפירה ביום הזכרון, מי מכיר?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-15/4/2007 14:28 לינק ישיר 
חרדי עומד בצפירה ביום הזכרון, מי מכיר?

התמונה התפרסמה לפני כמה שנים ברויטרס מעל לכיתוב על חרדים העומדים בצפירה.
המקום: התחנה המרכזית בירושלים (הישנה).













דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/4/2013 11:15 לינק ישיר 

הרב ישראל מאיר לאו בראיון נרחב בענין כעת בקול חי.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/4/2012 00:00 לינק ישיר 


מיהם גדולי ישראל שאתה מחפש להביא את דעתם? או שהם נקבעים לפי אם דברם הולכים בקו ישר עם תורת המשיחיות הציונית?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/4/2012 23:56 לינק ישיר 

ממתין שבחדרי יביא לנו גלריה מגדולי ישראל בענין.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/5/2011 01:44 לינק ישיר 


מי אמר בכלל שהיתה צפירה בזמן הזה? שכולם מתפלפלים אם טוב עשה או לא טוב עשה. "הגולם" עשה צחוק מכולכם...

ו"גל אגוזים" תתחיל את הדיון הפוך, במקרה שאדם נמצא יחידי באיזה מקום, האם חובה עליו לעמוד???



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/5/2011 01:18 לינק ישיר 
לכל המתחסדים

 לא ראיתי רבנים החותמים לא לעמוד בצפירה אבל ראיתי המון חתימות של רבנים האוסרים את הגלישה באינטרנט.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/5/2011 00:02 לינק ישיר 

מראדהיתרא כתב:
ישנם נושאים שלא צריכים להגיע כלל למישור ההלכתי/השקפתי. 
לפעמים צריך להשאיר משהו גם למישור האנושי.


אתה לא חולק שהתורה עם תרי"ג מצוותיה והמצוות והסייגים דרבנן - נגעו בכל פינה
ומה שלא נגעו - השאירו לשופט שבימיך

אתה מתכוון שכמו שאני לא ילך לשאול רב איזה במבה לאכול "אוסם" או "עלית"
ולא איזה צבע חגורה. ולא איזה צבע כרית. איזה קומה וכמה חלונות.
בגלל שזה נח לי, ולא סותר את ההלכה.

גם עניין עמידה בצפירה כשאני בין חילוניים זה נח לי (למצפון וכו') זה אנושי.  ולא סותר את ההלכה.



אבל.
אין כאן רק עניין אנושי
מה לעשות שאני חושש מאיסור לאו.
לא תלכו בחוקות הגויים !
ולאו זה לא שונה מהלאו
לא תלך רכיל בעמך !
לא תבשל גדי בחלב אימו !

וכיון שזה לא סוד מתי הצפירה. אז אין עניין לעצבן את מי שלא מודע ללאו זה ולגרום לו "אנטי"

ואם תשאל - ר' דוד כהן לא יודע שיש לאו כזה ?
יש לומר - לא תמיד יש אפשרות להמנע מלהראות ברה"ר בזמן הצפירה.
          וכיון שזהו "לאו שאין בו מעשה"  "ולא אני באתי ברשותו אלא האיסור בא ברשותי"
 
לכן יש להקל.
אבל אם אפשר להמנע מלעבור על הלאו - מי מתיר ?



אם אכן יש בזה משום חוקות הגויים אז גם אם אי אפשר להמנע מלהראות ברה"ר חייבים להמשיך ללכת.
אין שום היתר לעבור על לאו בשביל "מה יאמרו"!
אלא מאי, שברור שאין בזה משום חוקות הגויים. ראשית משום שבאף מדינה לא נהוג להשמיע צפירה לזכרון.
זו המצאה ישראלית. בר מן דין לא כל מה שהגויים עושים הופך להיות "חוקות הגויים".
גם אנחנו החרדים מנציחים אישים משלנו בדרכים הלקוחות מאומות העולם, קיאת שמות רחובות למשל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2011 21:56 לינק ישיר 

אידיאולג כתב:
 
בואו נעזוב לרגע את הויכוח בנושא כפייה דתית.

רק נחשוב לרגע על האנשים הפרטיים שעבורם שמירת המצוות בגלוי ובייחוד שמירת השבת,
מעלה להם את הזכרונות מהמחנות...
יקירהם שנרצחו רק בשל היותם יהודים,
משפחות שלמות שנמחקו ומה שנאר זה שרידים עם כתמים שלעולם לא ירדו,
והנקמה המתוקה שלהם זה להראות לאותם רוצחים שפלים "עם ישראל חי ובועט"
אנחנו שומרים תורה ומצוות שומרים שבת בגלוי.

וכל שמחתם נמוגה ברגע שרואים יהודי המחלל את השבת בפרהסיה,
כל התמונות הקשות ההם עולים להם...
 הם מרגישים כאילו טינפנו את קבר יקירהם בצואה, לא פחות.

תפסיקו להתחשב ברגשות גם כשדורכים לכם על הרגשות
אותו אחד שאיבד את יקירו בהנחה שהוא שומר תו"מ
הוא יודע גם יודע מדוע אינני עומד בצפירה (ובטוחני שמבין אותי)
ובאם הוא לא שומר תו"מ מדוע עלי להתחשב ברגשותיו כאשר הוא לא העלה על מחשבתו להתחשב ברגשותי,

לפעמים צריך להשאיר משהו גם למישור האנושי.
בסדום התנהג כסדומאי.


באמת שהתלבטתי אם כדאי להגיב על הדברים שלך, דברים נטולי לחלוחית יהודית מינימלית.
בדרך כלל אנשים חסרי רגש יהודי, ועם לב שכנראה מושפע כל כך מהבהמיות הסובבת אותנו בחוצות
 עד כדי איבוד המצפן היודי שאמור להנחות אותנו,
אנשים כאלה בדרך כלל לא ניתנים לשכנוע על ידי הגיון, בדרך כלל הדבר היחיד שמעניין אותם הוא האגו הצר והאינטרס.

אני עונה רק משום שדבריך נוסחו כחיקוי לדברי, ויתכן ומישהו רואה בהם איזו פירכא למה שכתבתי.

נכון, אנחנו מופלים לרעה, לא מתחשבים בנו, דורכים עלינו (לפעמים גם פיזית), ואף אחד גם לא מנסה להבין אותנו.
אבל זה בגלל שהם תינוקות שנשבו, הם לא למדו תורה, ובמידה שהם למדו הם למדו גירסא מעוותת ומסולפת שלה.
איך אתה רוצה שהם יתחשבו בך כשהם מדברים שפה אחרת לגמרי? עם סולם ערכים שונה ומעוות?
 עם לב ומוח מטומטם מטריפות? עם ראש מסוחרר מרדיפה מטורפת אחר תאוות וסיפוקים רגעיים?
לכאלה ששנו ופרשו יש דין אחר ולא עליהם אני מדבר.

דווקא מציבור שגדל על התורה והעבודה ועבודת המידות, הייתי מצפה לרחמים גדולים על האנשים האלה,
 שאין להם הנאה לא בזה ולא בבא, ולא לחשוב איך להתנקם בהם בשעתם הקשה מכל.
אף אחד הרי לא מזלזל בך ובמצוותך מתוך הבנה והכרה כמה זה חשוב לך, להם זה נראה כמו שטות גדולה וטרחנות לשמה.
דווקא ככל שאתה יותר איכותי, הדרישות ממך יותר גבוהות. ואנחנו מספרים לכולם איזה צדיקים ואנשי חסד אנחנו לא?
אז בואו לא נהרוס את זה עם אטימות כלפי הכאב הנורא שיש לאנשים ביום כזה.
לא מגיעה להם נקמה וחוסר התחשבות בהם.
תזכור איך החפץ חיים התייחס לקנטוניסטים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2011 21:52 לינק ישיר 

כל הכבוד לראש הישיבה העומד,

אנחנו בגלות ואסור להתגרות באומות שזה כולל את האומה הציונית

כמו שבאמריקה לא נתגרה באומה האמריקאית, ואם היו עומדים שם בצפירה כל החרדים היו עומדים גם

אותו דבר כאן בארצנו אסור להתגרות באומה הציונית השולטת וצריך לעמוד בצפירה 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2011 21:39 לינק ישיר 

מראדהיתרא כתב:


אתה לא חולק שהתורה עם תרי"ג מצוותיה והמצוות והסייגים דרבנן - נגעו בכל פינה
ומה שלא נגעו - השאירו לשופט שבימיך

אתה מתכוון שכמו שאני לא ילך לשאול רב איזה במבה לאכול "אוסם" או "עלית"
ולא איזה צבע חגורה. ולא איזה צבע כרית. איזה קומה וכמה חלונות.
בגלל שזה נח לי, ולא סותר את ההלכה.

גם עניין עמידה בצפירה כשאני בין חילוניים זה נח לי (למצפון וכו') זה אנושי.  ולא סותר את ההלכה.



אבל.
אין כאן רק עניין אנושי
מה לעשות שאני חושש מאיסור לאו.
לא תלכו בחוקות הגויים !
ולאו זה לא שונה מהלאו
לא תלך רכיל בעמך !
לא תבשל גדי בחלב אימו !

וכיון שזה לא סוד מתי הצפירה. אז אין עניין לעצבן את מי שלא מודע ללאו זה ולגרום לו "אנטי"

ואם תשאל - ר' דוד כהן לא יודע שיש לאו כזה ?
יש לומר - לא תמיד יש אפשרות להמנע מלהראות ברה"ר בזמן הצפירה.
          וכיון שזהו "לאו שאין בו מעשה"  "ולא אני באתי ברשותו אלא האיסור בא ברשותי"
 
לכן יש להקל.
אבל אם אפשר להמנע מלעבור על הלאו - מי מתיר ?


לא, לא התכוונתי להשוות את הנושא הטעון הזה לשאלה איזה במבה לאכול, שלא טעונה שאלת חכם.
אני חונכתי על ברכי ההלכה וההשקפה, ואני בודק קודם כל, בכל נושא, מהי דעת התורה.
בנושא העמידה בצפירה, דעת רוב רובם של גדולי הדורות מאז קום המדינה היא שברשות הרבים חובה לעמוד.
זוהי נקודת המוצא שלי.
כל הויכוחים שמתנהלים פה, מבחנתי הם תאורטיים, משום שקודם כל חובת כולנו היא לציית לדעת רבותינו.
אני ניסיתי בכוחי הדל להאיר נקודה שלא ראיתי שאף אחד התייחס אליה, והיא "דרך ארץ קדמה לתורה".
לפני ההלכה והנפת האגודלים, יש גם דרך ארץ.
וכפי שמצוטט בשם הגר"י סלנטר, "הגשמיות של הזולת היא הרוחניות שלי"




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/5/2011 12:29 לינק ישיר 

יראשמים כתב:
כל אי נהיגה כמותם מהווה ביטול המנהג.


נסחפת.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2011 12:28 לינק ישיר 


הגאון רבי דוד כהן שליט"א מראשי ישיבת חברון
עמד בצפירה ?
פלא בעיני !!!

לא בגלל שהוא יחשוב לא לעמוד אלא רק בגלל שכל כולו מונח בלימוד תורה 24 שעות ביממה (בהגדרה עממית הוא עילוי "מרחף")  ובכל זאת הרגיש שיש צפירה ואנשים עומדים ונעמד כדי למנוע חילול השם  !

מי אני הקטן שיגיד משהו - אבל בכל זאת 

כל הכבוד !!!



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2011 12:14 לינק ישיר 

כל אי נהיגה כמותם מהווה ביטול המנהג.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2011 12:01 לינק ישיר 

יישר כח.
וכיצד אתה מסביר את גדולי ישראל דימיינו שלא מורים כן להלכה ?

או שנדגיש "אין לבטל מנהגם" אבל גם אין לנהוג כמותם. 


תוקן על ידי מראדהיתרא ב- 09/05/2011 12:04:00




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2011 10:38 לינק ישיר 


אין בזה שום חוקות הגויים. 
כפי שאין כך במצבות, ושאר כיבודי מתים. 

יראשמים כתב:


תשובה: אף אם אמרו ז"ל, שהאבל, שבת ראשונה אינו יוצא מפתח ביתו, שניה יוצא ואינו יושב במקומו; כמש"כ זה בהלכות הרי"ף ז"ל בפ' ואלו מגלחין, וכן הרמב"ם ז"ל (פ' ז' מהלכות אבל). נראה, דאפי' לבית הכנסת אינו יוצא בשבת ראשונה, מדקאמר, דבשבת שניה יוצא ואינו יושב במקומו; דאי בשוק, מאי יושב במקומו איכא? דאלמא, בשבת ראשונה אף לבית הכנסת אינו יוצא; וכן דקדק הרמב"ן ז"ל בספר תורת האדם. מ"מ יש מנהגות חלוקים בארצות בזה. כי בכל קטלוני"א אין נשמרין מזה, זולתי בחול, שמתפללין בבית האבל, אבל ביום השבת שחרית הולך לבית הכנסת, כיון שאין אבלות בשבת, ואינו יושב במקומו; כ"כ רבינו האיי גאון ורש"י; ושבת ראשונ' פירוש שבוע; וכן נהגו בזאת העיר. ויש נוהגין שלא לצאת לבית הכנסת בשבת ראשונה, אפילו ביום השבת; כמו שידעת מנהג בלנסי"אה. והרמב"ן ז"ל הביא ראיה לדעת רבינו האיי ז"ל, מהגדה שבפרקי רבי אליעזר, כמו שכתב בארוכה בספרו; וכתב בסוף דבריו: הרי הרוחנו בזה הענין, אע"פ שראוי לקצר מפני המנהגות המשתנים בכך. ובסרקסט' נוהגים האבלים כל שבעה, אפי' בשבת ראשונה ובימות החול, ללכת לבית הכנסת שחרית וערבית. ואחר התפלה, כשחוזרין לבתיהם עם רוב הקהל המלוים אותם, בכניסת החצר, המקוננת מעוררת לויתה ומתופפת בתוף שבידה, והנשים סופדות ומכות כף אל כף;
וכיון שעושין זה לכבוד המת, אין לבטל מנהגם. וכן יש לומר במנהג עירכם; כיון שאין הולכים לשוק לעסקיהם, אלא שהולכין לבית החיים, אם לספוד על המת או לאמר עליו ניחות נפשא, אין לבטל מנהגם, כיון שהוא לכבוד המת. שהרי אפי' להלין את מתו, שהוא אסור בלא תעשה מן התורה, אם הלינו לכבודו מותר. ואם מפני שעושין כן הישמעאלים, אין זו חוקה שיהא אסור משום: ובחוקותיהם לא תלכו. כדאמרינן בפ"ק דע"ז (יא): שורפין על המלכים, ואין בו משום דרכי האמורי; ומפרש התם, דשרפה לאו חוקה היא, אלא חשיבותא. וכן שורפין על הנשיאים מטתן וכלי תשמישן; ואע"פ שגם העובדי כוכבים עושין כן, לא נאסר משום דרכי האמורי; שאם באנו לומר כן, נאסור ההספד, מפני שהעובדי כוכבים ג"כ מספידין. ואע"פ ששנו בתוספתא בסנהדרין: כשם ששורפין על המלכים, כך שורפין על הנשיאים, אבל לא על ההדיוטות; כבר פירש הרמב"ן ז"ל הטעם בספרו: משום דאיכא יוהרא והשחתה. וכבר בקשתי ממך כמה פעמים לבל תדקדק לשנות מנהגיהם בדברים כאלה, אם תרצה לעמוד עמהם בשלום; ועוד, שלא יקבלו זה משום אדם. ואפי' בדבר שהוא אסור גמור, כל שאין מקבלין, אמרו ז"ל (שבת קמח:): מוטב יהו שוגגין ואל יהו מזידין. 


שו"ת הריב"ש סימן קנח







דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/5/2011 09:46 לינק ישיר 

מלח_דק כתב:
ישנם נושאים שלא צריכים להגיע כלל למישור ההלכתי/השקפתי. 
לפעמים צריך להשאיר משהו גם למישור האנושי.


אתה לא חולק שהתורה עם תרי"ג מצוותיה והמצוות והסייגים דרבנן - נגעו בכל פינה
ומה שלא נגעו - השאירו לשופט שבימיך

אתה מתכוון שכמו שאני לא ילך לשאול רב איזה במבה לאכול "אוסם" או "עלית"
ולא איזה צבע חגורה. ולא איזה צבע כרית. איזה קומה וכמה חלונות.
בגלל שזה נח לי, ולא סותר את ההלכה.

גם עניין עמידה בצפירה כשאני בין חילוניים זה נח לי (למצפון וכו') זה אנושי.  ולא סותר את ההלכה.



אבל.
אין כאן רק עניין אנושי
מה לעשות שאני חושש מאיסור לאו.
לא תלכו בחוקות הגויים !
ולאו זה לא שונה מהלאו
לא תלך רכיל בעמך !
לא תבשל גדי בחלב אימו !

וכיון שזה לא סוד מתי הצפירה. אז אין עניין לעצבן את מי שלא מודע ללאו זה ולגרום לו "אנטי"

ואם תשאל - ר' דוד כהן לא יודע שיש לאו כזה ?
יש לומר - לא תמיד יש אפשרות להמנע מלהראות ברה"ר בזמן הצפירה.
          וכיון שזהו "לאו שאין בו מעשה"  "ולא אני באתי ברשותו אלא האיסור בא ברשותי"
 
לכן יש להקל.
אבל אם אפשר להמנע מלעבור על הלאו - מי מתיר ?




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > חרדי עומד בצפירה ביום הזכרון, מי מכיר?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.

bholext